מאת:

הצורך בגילוי מרצון עבור ישראלים העובדים באפריקה שלא דיווחו על הכנסותיהם

ישראלים רבים העובדים במדינות אפריקה ניצבים בפני אתגרי מיסוי ייחודיים. על אף שהכנסותיהם הופקו בחו”ל, אזרחים ישראלים הנחשבים תושבי ישראל לצורכי מס חייבים לדווח עליהן גם בישראל, בהתאם לעיקרון המיסוי על בסיס תושבות (מיסוי כלל עולמי). אי-דיווח ההכנסות לרשות המיסים בישראל מהווה הפרה חמורה של הדין, עם השלכות פליליות ואזרחיות כבדות.
במאמר זה נבחן את חשיבות הליך הגילוי מרצון כפתרון משפטי וכמסלול להקטנת נזקים עבור ישראלים העובדים באפריקה שלא דיווחו על הכנסותיהם. נדון ביתרונות הגילוי מרצון, בהשלכות אי-הדיווח (פליליות ואזרחיות), בהקלות הפוטנציאליות במסגרת ההליך, בעמדת רשות המיסים בנושא, וכן נדגיש את תפקידו המרכזי של עורך הדין המייצג בהליך – משלב איסוף המידע ועד ניהול המו״מ עם הרשויות.
 

חובת הדיווח על הכנסות מחו״ל לישראלים עובדים בחו״ל

דיני המס בישראל מטילים חובת דיווח על הכנסות בארץ ובחו״ל עבור תושבי ישראל. אדם שנותר תושב ישראל לצורכי מס חייב לכלול בדיווחיו השנתיים לרשות המיסים את כל הכנסותיו הגלובליות, גם אם הופקו בעבודה באפריקה או בכל מדינה אחרת . המחוקק אף חיזק חובה זו בתיקון חקיקה בשנים האחרונות: למשל, בשנת 2016 תוקנה פקודת מס הכנסה (תיקון 223) וחוּקק סעיף 131(א)(5ה) לפקודה, המטיל חובת דיווח מיוחדת על כל יחיד היוצא מישראל וטוען שאינו עוד תושב ישראל לצורכי מס – עליו להודיע על כך לרשות המיסים . בכך, החוק מבקש לוודא שמעמד הנישום (תושב או לא) מוסדר וכי אין “שטח אפור” לגבי חובת הדיווח.
ישראלי שהמשיך להיחשב כתושב ישראל ולא דיווח על הכנסותיו מחו”ל עלול לצבור חובות מס, קנסות וריבית בפן האזרחי, ואף להיחשף לחקירה והעמדה לדין בפן הפלילי. חשוב להדגיש: טענת “לא ידעתי שעליי לדווח” אינה פוטרת מאחריות. האחריות לוודא עמידה בדרישות הדיווח מוטלת על הנישום עצמו.
 

ההיבטים הפליליים והאזרחיים של אי-דיווח הכנסות

אי-דיווח מכוון של הכנסות לרשות המיסים בישראל מהווה עבירת מס חמורה. בהיבט הפלילי, סעיף 220 לפקודת מס הכנסה קובע כי נישום שנקט פעולות תרמית בכוונה להשתמט מתשלום מס (כגון השמטת הכנסה בדו”חותיו) צפוי לעונשי מאסר של עד שבע שנים, בנוסף לקנסות כספיים משמעותיים . במילים אחרות, מי שמסתיר ביודעין הכנסות חייבות במס מסתכן בהעמדה לדין פלילי ובהרשעה בעבירת מס. הליכי חקירה פליליים בגין העלמת מס מלווים לעיתים בצעדים פוגעניים כמו עיקול נכסים, צו עיכוב יציאה מן הארץ, ואף מוניטין מקצועי נפגע.
בהיבט האזרחי, מעבר לסנקציה הפלילית, נישום שנתפס כשהוא מעלים מס יחויב לשלם את המס שהיה עליו לשלם מלכתחילה, בצירוף ריבית והצמדה עבור התקופה שחלפה מאז הפקת ההכנסה ועד התשלום . בנוסף, רשאית רשות המיסים להטיל קנסות וגרים אזרחיים (כמו קנס גרעון) על סכום המס שהועלם. כך, במקרה של חשיפת ההכנסות על-ידי הרשויות (לדוגמה, בעקבות חקירה או מידע שהתקבל ממדינה זרה), הנישום צפוי לחובות מס מצטברים ולעונשים כספיים ניכרים – וזאת בנוסף לאפשרות של הליך פלילי שיכול להסתיים בהרשעה פלילית.
ההשלכות הכספיות והמשפטיות הללו מבהירות את הסיכון הגבוה הגלום באי-דיווח. למעשה, במצב בו רשות המיסים היא שמגלה יוזמתית את ההכנסות שהוסתרו, יאבד הנישום כל אפשרות ליהנות מהקלה בעונש, וייתכן שיועמד לדין ללא יכולת למנוע זאת . יתר על כן, בתי המשפט בישראל נוטים להתייחס בחומרה לעבירות מס, הנתפסות כערעור יסודות השיטה הפיסקלית ופגיעה בכלל משלמי המסים הנושאים בנטל כחוק.
 

הליך הגילוי מרצון – רקע ומטרה

גילוי מרצון הוא מנגנון שיזמה רשות המיסים שמאפשר לנישומים לתקן מעצמם הפרות מס, על ידי דיווח יזום של הכנסות ונכסים שלא דווחו בעבר, ובכך להסדיר את חבות המס שלהם בדיעבד ללא העמדה לדין פלילי . בתמורה לדיווח המלא ותשלום המס, מציעה רשות המיסים למעשה “עסקה”: ויתור על ההליכים הפליליים נגד הנישום . מטרת ההליך היא לעודד נישומים שעברו עבירות מס - ביודעין או במחדל - לבוא ולדווח בכנות על ההכנסות שנעלמו מדיווח, לשלם את המס המתחייב, ולהשתלב מחדש במעגל המדווחים כחוק.
בישראל הופעלו בשני העשורים האחרונים מספר מבצעי גילוי מרצון תקופתיים. נוהלי גילוי מרצון פורסמו בין היתר בשנים 2011, 2014 ו-2017, כל אחד כהוראת שעה מוגבלת בזמן . לדוגמה, הנוהל האחרון שפורסם (בדצמבר 2017) איפשר הגשת בקשות גילוי מרצון עד סוף שנת 2019 – במסלול אנונימי עד 31.12.2018 ובמסלול רגיל עד 31.12.2019 . מבצעים אלו נחלו הצלחה בהבאת מיליארדי שקלים לקופת המדינה והרחבת מעגל המדווחים . מאז תום הנוהל ב-2019, לא היה מסלול פורמלי בתוקף, אך ניתן ואף רצוי לפנות לרשות המיסים גם בהיעדר נוהל רשמי ולבצע הסדרה מיוזמת הנישום . רשות המיסים הבהירה כי פניות וולונטריות ייבחנו גם בתקופה ללא נוהל פורמלי, כל עוד נעשות בתום לב ותוך עמידה בתנאים שנקבעו בהוראות הקודמות.
 

יתרונות הגשת בקשת גילוי מרצון

הגילוי מרצון מעניק לנישום שורת יתרונות משמעותיים לעומת התמודדות עם גילוי מאוחר וכפוי של ההכנסות:
  • חסינות מהליך פלילי – זהו היתרון המרכזי והחשוב ביותר. נישום הפונה מיוזמתו ומבצע גילוי מלא וכנה של ההכנסות שהוסתרו מקבל התחייבות לחסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין אותן עבירות . משמעות הדבר היא מניעת כתב אישום, משפט פלילי ואפשרות של מאסר. תנאי יסוד לכך הוא שהגילוי נעשה בתום לב ולפני שרשות המיסים פתחה בבדיקה או חקירה לגבי אותו נישום . למעשה, כל עוד הנישום יזם את הפניה בזמן ועומד ביתר תנאי התכנית, מובטח לו שלא יינקטו כנגדו הליכים פליליים בפרשה.
  • הקלות בסנקציות הכספיות – במסגרת הליך גילוי מרצון, רשות המיסים מוותרת לרוב על הטלת קנסות ועיצומים כספיים עונשיים. התשלום יסתכם בתשלום חוב המס המקורי בצירוף ריבית והצמדה (כפיצוי על האיחור בתשלום) . כך למשל, במבצע המסתמן לשנים 2024–2025 הוצהר כי יינתן פטור מקנסות לנישומים שידווחו מיוזמתם . ויתור זה על קנסות הקבועים בדין הוא תמריץ משמעותי, שכן קנסות גרעון עלולים להגיע לעשרות אחוזים מסכום ההכנסה שהועלמה. בנוסף, במקרים מתאימים רשות המסים מאפשרת פריסת תשלומים נוחה של חוב המס, כדי להקל על הנישום לעמוד בנטל התשלום . התוצאה היא שהנישום משלם את מה שהיה חייב ממילא (מס קרן+ריבית), אך נמנע מעונשים נוספים.
  • שקט נפשי והסרת אי-הוודאות – כאשר נישום מסדיר את חבותו מיוזמתו, הוא מסיר מעליו את חרב החשש מתפיסתו כעבריין מס. הידיעה שהחוב הוסדר וכי התיק ייסגר ללא הליכים פליליים מעניקה לנישום ולמשפחתו שקט נפשי והקלה משמעותית . בכך מסתיים פרק של חיים בחשש מתמיד מחקירה או הלשנה. מעבר להקלה הנפשית, הנישום יכול מעתה להתמקד בעבודתו ובהמשך פעילותו העסקית ללא עננה משפטית.
  • הזדמנות לפתיחת דף חדש – לאחר תשלום המס וסגירת התיק, רשאי הנישום לשוב ולהיות נישום שומר חוק מן השורה, המגיש דיווחים מלאים בשנים הבאות ללא משקעי עבר . הגילוי מרצון למעשה “מנקה את השולחן” מהחובות והעבירות שנצברו בעבר, ומאפשר לנישום לתקן את דרכיו ללא סטיגמה של עבריין. כמובן, במידה ויחזור על העבירה בעתיד – לא יוכל לטעון שוב לחסד במסגרת גילוי מרצון. אך רוב הנישומים מנצלים הזדמנות זו כדי לחזור למוטב.
חשוב להעיר שבצד היתרונות, יש המבקרים כי עצם קיום האפשרות לגילוי מרצון עלול לעודד נישומים מסוימים ליטול סיכון ולהעלים מס מתוך הנחה שיוכלו בעתיד “להכשיר” אותו עם סנקציות פחותות . אולם מדיניות רשות המיסים הנוכחית (ראו להלן) היא להגביל את השימוש בכלי זה ולחדד שהפעם הבאה תהיה האחרונה, כך שלא ייווצר “הרגל” של הסתמכות על גילוי מרצון חוזר ונשנה.
 

הסיכון הגובר באי-דיווח – חילופי מידע אוטומטיים (CRS) והגברת האכיפה

בעבר יכלו בעלי נכסים והכנסות בחו”ל לסמוך במידה רבה על אנונימיות ועובדת היות המידע מעבר לים כגורם המגן עליהם מגילוי. מצב זה השתנה דרמטית בשנים האחרונות. ישראל חברה ביוזמות בינלאומיות למלחמה בהעלמות מס, ובעיקר בולטת הצטרפותה למערכי חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות: ה-CRS (Common Reporting Standard) ביוזמת ה-OECD, והסכם ה-FATCA מול ארה”ב. במסגרת מנגנוני CRS, למעלה מ-100 מדינות (כולל מדינות רבות באפריקה) חולקות ביניהן מידע פיננסי על חשבונות בנק ונכסים המוחזקים על ידי תושבי חוץ . כך, מוסדות פיננסיים בעולם – בנקים, קרנות, חברות ביטוח וכד’ – מדווחים לרשות המסים במדינתם על חשבונות של תושבי חוץ; המידע מועבר אוטומטית לרשות המסים במדינת התושבות של בעל החשבון. ישראל מקבלת באופן שוטף דיווחים אודות נכסים וחשבונות של תושבי ישראל ברחבי העולם .
התוצאה היא שפערי המידע שהגנו בעבר על מעלימי מס מצטמצמים מאוד. כיום, הסיכוי שרשות המסים בישראל כבר מחזיקה מידע לגבי חשבון בנק או הכנסה של ישראלי באפריקה גבוה מתמיד. למשל, רשויות המס הזרות מעבירות לישראל נתוני חשבונות בנק של תושבי ישראל; בנוסף דליפות מידע כמו “מסמכי פנמה” חשפו בעלי חברות וחשבונות במקלטי מס; ורשות המיסים עצמה משקיעה משאבים באיתור פעיל של ישראלים עם הון לא מדווח, כולל בזירת המטבעות הדיגיטליים.
בנוסף, רשות המיסים הקימה יחידות מודיעין וביקורת ייעודיות למאבק בהון השחור, והענישה בפועל מחמירה. מגמה זו ניכרת גם ברמה הגלובלית: מדינות רבות משתפות פעולה במידע ומנהלות חקירות חוצות-גבולות כנגד מעלימי מס. עבור הישראלי העובד באפריקה ומעלים הכנסות, פירוש הדבר הוא שהסיכון שנתוני הכנסותיו ייחשפו לרשות המסים הישראלית הוא מוחשי ועולה בהתמדה. למעשה, ההסתברות “להיתפס” ע”י הצלבת מידע בינלאומי גבוהה כיום לאין ערוך מכפי שהייתה בעבר. המסר ברור: בעידן ה-CRS, מי שממשיך לא לדווח על הכנסותיו בחו”ל “מהמר” נגד מערכת שיש לה יתרון מודיעיני וטכנולוגי משמעותי.
 

עמדת רשות המיסים ומבצעי הגילוי מרצון האחרונים

רשות המיסים בישראל מעודדת נישומים לבצע הסדרה מיוזמתם ומייחסת חשיבות רבה לגילוי מרצון כאמצעי להגברת הציות. בעשור האחרון, לצד אכיפה תקיפה, נקטה הרשות במדיניות של “מקICKS and carrots” – מחד, השתתפות פעילה ביוזמות מידע וענישה משמעותית לעברייני מס, ומאידך מתן הזדמנות לנישומים לחזור לתלם ללא ענישה פלילית. נוהלי הגילוי מרצון שפורסמו בעבר שיקפו גישה זו, כאשר בכל פעם הודגש שמדובר בחלון הזדמנות מוגבל בזמן.
נכון ל-2024, מסתמן כי רשות המיסים תשוב ותפעיל נוהל גילוי מרצון חדש. מנהל רשות המיסים, עו”ד שי אהרונוביץ, חשף בכנס אלי הורביץ לכלכלה כי הוכן מהלך לגילוי מרצון אשר יימשך עד סוף שנת 2025, ובמסגרתו תתאפשר תשלום המס והריבית ללא קנסות וללא העמדה לדין . עוד ציין אהרונוביץ שזו צפויה להיות הפעם האחרונה שמבצע כזה יוצא לפועל, וכי לאחר מכן תיבחן חקיקה שתמנע מבצעי גילוי מרצון נוספים בעתיד . למעשה, רשות המיסים מאותתת לציבור המעלימים כי כעת היא ההזדמנות לסגור את החוב בעבר – ולא, בעתיד מי שייתפס צפוי לענישה מלאה ללא אפשרות לחסינות. כבר עתה שוקדת הרשות (יחד עם משרד האוצר) על תיקוני חקיקה להחמרת הסנקציות שיוטלו על מי שיבקש להסדיר חובות מס לאחר תום תקופת הגילוי מרצון הקרובה . על פי דיווחים, אחת המטרות המיידיות של הנוהל החדש היא הסדרת דיווחים על נכסי קריפטו שלא דווחו, אך הנוהל יחול גם על הכנסות ונכסים מכל סוג.
חשוב לציין, כי גם בזמן שאין נוהל פורמלי בתוקף (כפי שהיה בשנים 2020–2023), רשות המיסים שוקלת בחיוב פניות לגילוי מרצון הנעשות ביוזמת הנישום. התנאי המרכזי הוא עמידה בכללי הגילוי מרצון כפי שנקבעו בהוראות קודמות: הפנייה חייבת להיות כן ושקופה, לכלול את כל המידע הרלוונטי, ולהיעשות לפני שנפתחה חקירה או בירור רשמי לגבי אותו נישום . פניות שבוצעו לאחר שנודע לנישום על חקירה מתקרבת או על קבלת מידע בעניינו – לא יתקבלו. בכך נשמר עיקרון תום הלב והוולונטריות: ההליך נועד למי שבא מיוזמתו מתוך הכרה בטעות ורצון לתקן, לא למי ש”מנסה להקדים תרופה למכה” לאחר שהסיכוי להיתפס הפך וודאי. עמדת רשות המסים הרשמית היא לנקוט יד קשה כלפי מעלימי מס סוררים, אך במקביל לפתוח את הדלת לחוזרים בתשובה כל עוד הדבר נעשה במסגרת הזמן והתנאים שהוגדרו.
 

תפקידו המרכזי של עורך הדין המייצג בהליך

הצלחת הליך הגילוי מרצון תלויה במידה רבה בליווי וייצוג מקצועי נכון. עורך דין מיסים מנוסה ממלא תפקיד חיוני בכל שלבי ההליך – משלב ההכנה ועד לחתימה על הסדר סופי עם רשות המיסים:
  • בירור מקדים ואיסוף מידע: בשלב הראשון, עורך הדין נפגש עם הלקוח (הנישום) ומברר לעומק את מצבו. כאן חשוב למפות את כל מקורות ההכנסה שלא דווחו, סכומיהם בשנים הרלוונטיות, נכסים וחשבונות בנק בחו”ל, תשלומי מס ששולמו במדינת המקור, ועוד. כמו כן נבדק מעמדו התושבותי של הלקוח – האם הוא אכן תושב ישראל בשנים הללו החייב במס בישראל, או שיש טענה לניתוק תושבות בשלב מסוים. איסוף התשתית העובדתית והמסמכים (דפי חשבון, תלושי שכר זרים, חוזי העסקה, דו”חות מס זרים וכד’) הוא קריטי להכנת גילוי מרצון מוצלח. מידע מלא מאפשר חישוב נכון של המס לתשלום והגשת דיווח אמין ומשכנע לרשות . יצוין שכל המידע הנמסר לעורך הדין מוגן בחסיון עו”ד-לקוח, דבר המאפשר לנישום לשתף פעולה בפתיחות ללא חשש שהמידע ידלוף לגורם שלישי.
  • הערכת חבות מס ותכנון צעדים: בשלב הבא עורך הדין (לעיתים יחד עם רואה חשבון מיסים) מחשב את חבויות המס הצפויות בגין ההכנסות שלא דווחו. כאן נדרש ידע במיסוי בינלאומי – יש להביא בחשבון זיכוי מס זר עבור מסים ששולמו באפריקה, לבדוק תחולת אמנות למניעת כפל מס (אם קיימות בין ישראל לאותה מדינה), ולבחון כיצד סווגו ההכנסות (משכורת, דיבידנד, עסק וכד’) ומה שיעור המס החל עליהן בישראל. תכנון נכון עשוי לחסוך סכומים משמעותיים לנישום במסגרת ההסדרה (למשל, ניצול זיכוי מס זר מלא על מס ששילם העובד לרשויות באפריקה כדין). בנוסף, עוה”ד יבחן את עמידת המקרה בתנאי הסף של הגילוי מרצון – וידוא שלא מתנהלת כבר חקירה בענין, שלא הוגשה בקשה דומה בעבר, ושהמידע טרם מצוי בידי הרשויות . אם עולה חשש שהמידע כבר דווח לישראל (למשל, דרך CRS), עוה”ד ישקול את הסיכון מול התועלת בפנייה.
  • ניסוח בקשת הגילוי מרצון: זהו שלב מרכזי בו לעורך הדין תפקיד מכריע. עליו לערוך מסמך פנייה מקיף ומנומק המפרט את נסיבות המקרה ואת כל פרטי ההכנסות והנכסים שלא דווחו . הבקשה צריכה לכלול usually פירוט שנות המס הרלוונטיות, סכומי ההכנסה בכל שנה, המס המחושב כעת כתוצאה מהגילוי, וכן כל מסמך תומך (דוגמת דוחות זרים, אישורים על תשלום מס בחו”ל, חוזים ועוד). לרוב, הפנייה מלווה בתצהיר של הנישום על נכונות הפרטים ובביטוי חרטה על ההפרה שנעשתה. עורך הדין ינמק בבקשה מדוע המחדל קרה (אם יש נסיבות מקלות כגון אי-הבנה של החובה, ייעוץ שגוי בעבר, שהות ממושכת בחו”ל וכו’) וכמובן ידגיש שהפנייה נעשית מרצונו החופשי של הנישום, טרם כל הליך אכיפה. הניסוח חייב להיות כן אך גם משכנע, במטרה לעודד את הרשויות לקבל את הבקשה ולהימנע מסנקציות. עו”ד מנוסה יודע למצוא את האיזון בין גילוי מלא לבין הגנה מיטבית על האינטרסים של הלקוח.
  • ייצוג ומו״מ מול רשות המיסים: לאחר הגשת הבקשה, הטיפול עובר למגרש רשות המיסים. במקרים רבים, התיק מטופל בצוות משותף של מחלקת חקירות ומחלקת שומה ברשות, בשל ההיבטים הפליליים והאזרחיים המשולבים. עורך הדין משמש כגורם המקשר בין הלקוח לבין רשויות המס לאורך התהליך. הוא עונה לשאלות ובקשות הבהרה מצד הרשות, ומוודא שהלקוח מספק את כל המידע הנדרש. כמו כן, הוא מנהל משא ומתן לגבי פרטי ההסדר: גובה ההכנסה החייבת הסופית בכל שנה (למשל, האם הוצאה מסוימת תותר בניכוי להפחתת ההכנסה החייבת), סכומי המס לתשלום, פריסת התשלומים, ושיעור ריבית או קנס (ככל שישנה גמישות). ניסיון בניהול מו”מ מס מול הרשויות הוא נכס משמעותי – עורך דין מיומן ידע לטעון טענות משפטיות לחשבון הנישום (כגון התיישנות חלק מהשנים, פרשנות מקלה בחוק, אמנות מס וכו’) כדי לצמצם את סכום המס והחיובים הנלווים. כמו כן, עוה”ד יוודא שהלקוח מקבל אישור ברור על מתן חסינות פלילית במסגרת ההסדר, בהתאם למדיניות הגילוי מרצון. לרוב, בתום המו”מ נערך מסמך הסכם/אישור המאשר את סכום התשלום שסוכם ואת התחייבות הרשות לאי-נקיטת הליכים פליליים.
  • לאחר ההסדר – ליווי בהשלמת התשלום וסגירת התיק: בשלב הסופי, על הנישום לשלם את סכומי המס והחיובים שנקבעו. עורך הדין מוודא כי הלקוח עומד בלוחות הזמנים לתשלום וכי כל ההתחייבויות מולאות. לעיתים יש צורך בסיוע טכני – למשל, הסדרת העברת כספים מחשבון בחו”ל לישראל לצורך התשלום; הבאת כספים לארץ עלולה לדרוש אישור רשמי שמקורם חוקי (כדי שהבנקים בישראל יקלטו אותם). עורך הדין דואג להשיג את האישורים המתאימים (לעיתים באמצעות רואה חשבון מלווה) . לאחר התשלום, עוה”ד יוודא קבלת אישור רשמי מרשות המסים על כך שהתיק נסגר ושהנישום קיבל פטור מהליכים פליליים בגין השנים שהוסדרו. מסמך כזה הוא “תעודת ביטוח” עבור הלקוח. לבסוף, עורך הדין ידריך את הלקוח כיצד להתנהל מעתה ואילך – הגשת דו”חות כנדרש מדי שנה, דיווח על נכסים בחו”ל בטפסים הרלוונטיים (טופס 5329 וכד’), כדי למנוע נפילה חוזרת למחדל.
לסיכום תפקיד המייצג: עורך הדין מנווט את הלקוח בבטחה בתוך תהליך מורכב, דואג למיצוי זכויותיו במסגרת ההקלות, ומגן עליו מסיכון מיותר. הליווי המשפטי המקצועי מבטיח שהגילוי ייעשה באופן הנכון – במינימום עלות ומקסימום הגנה – ובכך מגדיל מאוד את סיכויי ההצלחה של ההליך.
 

לסיכום

ישראלים העובדים באפריקה ועבורם נוצר פער דיווח לרשות המיסים בישראל ניצבים בצומת הכרעה: להתעלם מהבעיה בתקווה שלא יתגלו, או לפעול באופן יזום לתיקונה. כפי שהראנו, ההתעלמות טומנת בחובה סיכונים כבדים ההולכים וגדלים בעידן של שקיפות מידע בין-לאומית. מנגד, הליך הגילוי מרצון מציע נתיב לגיטימי ובטוח לשוב למסלול הציות, בתנאים מקלים ועם מינימום נזק. הגילוי מרצון מאפשר לשלם את הנדרש ולהימנע מאישום פלילי והרשעה שתוצאותיהם קשות לאין שיעור.
 
מבחינה משפטית ופרקטית, היתרונות של פנייה לגילוי מרצון עולים לאין ערוך על הסיכונים שבהימנעות מפנייה. רשות המיסים עצמה מדגישה כי חלון ההזדמנויות הנוכחי הוא זמני – כעת הזמן להסדיר את חובות העבר, לפני שיינקטו צעדי אכיפה בלתי נמנעים . לכל מי שמזהה את עצמו במצב דברים זה (הכנסות לא מדווחות בחו”ל), מומלץ בחום לפנות ללא דיחוי לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין הבקיא בתחום יבחן את המקרה בדיסקרטיות וייעץ על האסטרטגיה הטובה ביותר. אם יוחלט על גילוי מרצון – הוא ילווה את התהליך לכל אורכו, ייצג מול הרשויות ויבטיח את קבלת מלוא ההקלות המוצעות במסגרת המדיניות הקיימת.
 
בסופו של יום, מטרת הגילוי מרצון היא לאפשר לנישום לתקן את דרכיו ולמדינה לגבות את המס המגיע לה. עבור הישראלי העובד באפריקה שטרם דיווח הכנסות – זו הדרך הנכונה והבטוחה לעשות “סדר בבלגן” מבחינה חוקית, פיננסית ומוסרית. אל תתנו לחשש או לבושה למנוע מכם לעשות את הצעד הנדרש; עדיף גילוי מרצון מאשר חרטה מאוחרת תחת חקירה. כפי שקובע העיקרון הוותיק בדיני המס: “Tax amnesty is a limited-time offer – take it before it’s too late”. הפנייה לגילוי מרצון בליווי עורך דין היא השקעה משתלמת בעתידכם המשפטי והכלכלי, ומבטיחה שתוכלו להמשיך בעבודתכם בחו”ל בראש שקט ומתוך ידיעה שסגרתם בהצלחה פרק פתוח מול רשויות המס בישראל.
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.