מאת:

פתיחת חברה באוסטריה – מדריך מקיף ליזמים ישראלים

מאמר זה מציע מדריך מקיף ליזמים ישראלים המעוניינים בהקמת חברה באוסטריה. הוא מסביר על סוגי התאגידים השונים במדינה, תהליך הקמת חברה בערבון מוגבל (GmbH), דרישות הון מינימלי וניהול. כמו כן, נדונים היבטים של מיסוי, יתרונות עסקיים של הקמת חברה באוסטריה, וחשיבות השגת ייעוץ משפטי.

סוגי התאגידים והיישויות העסקיות באוסטריה
אוסטריה מציעה מגוון סוגי התאגדויות לעסקים, וכל סוג מתאים למצבים שונים:
  • חברה בערבון מוגבל (GmbH) – סוג התאגיד הנפוץ ביותר עבור משקיעים זרים. ה-GmbH היא ישות משפטית נפרדת בעלת אחריות מוגבלת לבעלי מניותיה. ניתן להקימה עם בעל מניות יחיד או מספר בעלי מניות, ויכולה לעסוק בכל מטרה חוקית . הון המניות הנדרש (ראו בהמשך) נמוך יחסית, וניהול החברה מתבצע על-ידי מנהל אחד או יותר.
  • חברה ציבורית (AG – Aktiengesellschaft) – מיועדת לרוב לעסקים גדולים יותר. ה-AG מאפשרת הנפקת מניות לציבור (אם כי ניתן גם להקים AG פרטית). הון המניות המינימלי ב-AG גבוה יותר (70,000 אירו) ונדרש מבנה ניהולי מורכב יותר: דירקטוריון מנהלים נתון לפיקוח של מועצת פיקוח בת לפחות שלושה חברים. סוג זה מתאים לחברות ששוקלות הנפקה עתידית או זקוקות להון משמעותי.
  • שותפות כללית (Offene Gesellschaft – OG) – שותפות שבה כל השותפים בעלי אחריות בלתי מוגבלת לחובות העסק. אין דרישת הון מינימלי חוקית לשותפות, אך השותפים נדרשים לאמון גבוה ביניהם בשל האחריות האישית. שותפות כזו שקופה לצורכי מס לרוב, כלומר ההכנסות מיוחסות אישית לשותפים ונכללות בדוחות המס האישיים שלהם.
  • שותפות מוגבלת (Kommanditgesellschaft – KG) – שותפות עם שני סוגי שותפים: שותף כללי עם אחריות בלתי מוגבלת, ושותף מוגבל שאחריותו מוגבלת לסכום השקעתו. מודל מקובל הוא מבנה של GmbH & Co KG שבו חברה בערבון מוגבל משמשת כשותף כללי, וכך למעשה מתקבלת אחריות מוגבלת לכל השותפים. גם שותפות זו לרוב שקופה לצורכי מס.
  • סניף (Branch) של חברה זרה – אפשרות נוספת היא לרשום סניף של חברה ישראלית באוסטריה. הסניף אינו ישות משפטית נפרדת, אלא זרוע של החברה הזרה. הוא חייב ברישום ברשם החברות האוסטרי ובמינוי נציג מקומי, אך אינו דורש הון מניות נפרד. סניף יחויב במס באוסטריה על רווחיו המקומיים בדומה לחברה, וייתכן שייחשב “מוסד קבע” לצורכי מס בהתאם לאמנה (ראו להלן).
  • עסק עצמאי (עוסק יחיד) – יחיד יכול לפעול באוסטריה תחת רישום עצמאי כעסק (Einzelunternehmen). זו אינה “חברה” אלא פעילות של יחיד, עם אחריות אישית בלתי מוגבלת. צורת פעילות זו מתאימה לעסקים קטנים מאוד או לפעילות אישית, אך משקיעים זרים לרוב מעדיפים הקמת חברה בע”מ להגבלת אחריות וליעילות מס.
לסיכום, ה-GmbH היא הצורה הנפוצה והמומלצת ליזמים זרים שמקימים חברה חדשה באוסטריה, בזכות הפשטות היחסית והגבלת האחריות. עם זאת, חשוב לבחור במבנה המתאים לפי היקף הפעילות, מספר השותפים ורמת האחריות הרצויה.
 

תהליך ותנאים להקמת חברה בערבון מוגבל (GmbH) באוסטריה

תהליך ההקמה של חברה GmbH באוסטריה מובנה וברור:
  1.  הכנת מסמכי הייסוד – יש לנסח את התקנון (Articles of Association) של החברה. התקנון נדרש לכלול פרטים בסיסיים כגון שם החברה, מטרותיה, כתובתה, הון המניות הרשום וחלוקת המניות בין בעלי המניות. התקנון חייב להיערך ולחתום בפני נוטריון באוסטריה (כעקרון כמעשה נוטריוני רשמי). כאשר יש רק בעל מניות אחד, קיימת אפשרות להגשה דיגיטלית ללא צורך בחתימה נוטריונית פיזית.
  2. בחירת שם ובדיקה – יש לבחור שם ייחודי לחברה שעומד בדרישות החוק (למשל, שתופיע המילה “GmbH” בשם). רצוי לבדוק מראש ברשם החברות (Firmenbuch) שהשם פנוי ולא דומה מדי לשמות קיימים.
  3. העמדת ההון העצמי – החוק מחייב הון מניות מינימלי (ראה פירוט בהמשך) שיש להפקיד בחשבון בנק על שם החברה בהקמה. בפועל נדרש לפתוח חשבון בנק מיוחד ולהפקיד בו את חלק ההון הנדרש לפני הרישום. הבנק ינפיק אישור הפקדה לטובת רשם החברות. חשוב לציין שההון העצמי אינו “תשלום” שנאבד – לאחר הקמת החברה ניתן להשתמש בסכום זה לצורכי הפעילות העסקית השוטפת.
  4. חתימה על מסמכים והגשת בקשה לרישום – בעלי המניות (או נציג מטעמם באמצעות ייפוי כוח נוטריוני) חותמים על מסמכי ההתאגדות בפני הנוטריון. בנוסף לתקנון, מגישים לרשם החברות טופס בקשה לרישום המכיל פרטי החברה, הצהרות המנהלים על קבלת תפקידם, אישור הפקדת ההון וכדומה. כל מנהלי החברה צריכים לחתום על הבקשה לרישום, והחתימות מאומתות נוטריונית.
  5. רישום ברשם החברות (Firmenbuch) – הנוטריון יגיש באופן אלקטרוני את מסמכי ההתאגדות לרשם החברות האוסטרי. לאחר בחינת המסמכים ואישורם, החברה תרשם באופן רשמי בפנקס החברות. ההתאגדות נכנסת לתוקף מרגע הרישום בפנקס. מספר רישום חברה (מספר FN) יוקצה לחברה, שמשמש כתעודת הזהות שלה באוסטריה. שלב זה בדרך כלל אורך מספר ימי עבודה מרגע הגשת המסמכים, ובמקרים רבים ניתן לסיים את ההליך תוך כשבוע.
  6. רישומים נוספים לאחר ההקמה – לאחר הרישום, יש לפתוח לחברה חשבון בנק רגיל (עו”ש) לפעילותה העסקית. כיום, לפתיחת חשבון בנק עסקי באוסטריה נדרש לרוב נוכחות פיזית של מורשה חתימה בשל דרישות זיהוי מחמירות, אם כי קיימים פתרונות של בנקים אינטרנטיים אירופיים שיכולים לפתוח חשבון מרחוק. כמו כן, יש לרשום את החברה למע”מ (VAT) ולקבל מספר עוסק מורשה (UID) אם היא מתכוונת לבצע עסקאות חייבות במע”מ באוסטריה. אם החברה תעסוק ביבוא/יצוא בתוך האיחוד האירופי, ייתכן שיש צורך גם במספר EORI (מספר רישום וזיהוי לעוסקים כלכליים).
התהליך אמנם פורמלי, אך אוסטריה מתאפיינת בבירוקרטיה ידידותית למשקיעים זרים. את רוב השלבים ניתן לבצע מרחוק באמצעות עורך דין מקומי וייפוי כוח נוטריוני, ללא צורך בהגעה אישית של היזם לאוסטריה . חיבור עם נוטריון ועורך דין מקומי מנוסה יכול להקל מאוד על ההליכים ולוודא עמידה בכל הדרישות החוקיות.
 

דרישות הון מינימלי והפקדת ההון

הון מניות מינימלי (GmbH): נכון לינואר 2024 ואילך, הון המניות המינימלי הנדרש להקמת GmbH עומד על 10,000 אירו בלבד . בעבר עמד הרף על 35,000 אירו, אך במסגרת רפורמה בחוק החברות (GesRÄG 2023) הופחת הסכום כדי לעודד יזמות, ובוטלה שיטת “הון מופחת זמני” שהייתה נהוגה בעבר. בעת ההקמה, לפחות מחצית מההון המינימלי חייב להיות מוזרם במזומן – כלומר יש להפקיד 5,000 אירו לפחות בחשבון החברה כתנאי לרישום . סכום זה יכול כמובן להיות גבוה יותר אם בעלי המניות בוחרים בכך. ניתן גם לתרום נכסים במקום חלק מהמזומן (הקצאת הון לא-במזומן), אך במקרה כזה החוק מחייב הערכת שווי הנכס על-ידי רואה חשבון או מעריך מוסמך ואישור בית משפט.
הון מניות מינימלי (AG): בהקמת חברה ציבורית (AG) נדרש הון מינימלי גבוה משמעותית – 70,000 אירו. גם כאן ישנה חובת הפקדה חלקית עם ההתאגדות (לפחות 25% מההון הנומינלי ועוד פרמיית ההנפקה אם קיימת, לפי חוק החברות האוסטרי). AG מחייבת מבנה הון מפורט בתקנון (סוגי מניות, זכויות הצבעה, ערך נקוב או ללא ערך נקוב וכו’) ולעיתים תהליך ההערכה אם יש נכסים לא-מזומניים הוא קפדני.
שותפויות ועוסק מורשה: בשותפויות (OG, KG) ובפעילות כעוסק מורשה אין דרישת הון מינימלי סטטוטורית. השותפים יכולים להסכים על הון מסוים במסגרת ההסכם ביניהם, אך זה עניין חוזי פנימי. בהיעדר ישות נפרדת, אין “מניות” להקצות ולכן הדרישה היא פשוט להעמיד די הון עצמי לתפעול העסק בהתאם לאופי הפעילות.
היבטים תפעוליים של הון עצמי: יש לזכור שההון העצמי המינימלי נועד להבטיח שלחברה החדשה יש אמצעים כספיים בראשית דרכה, והוא משמש ככרית ביטחון לנושים. לאחר הרישום, הכספים שהופקדו אינם מוקפאים – החברה רשאית להשתמש בהם לתשלומים ולהוצאות עסקיות (שכר עובדים, שכירות, רכישת ציוד וכו’). אולם, חלוקה של סכומי הון אלה חזרה לבעלי המניות (כדיבידנד) אפשרית רק מתוך רווחים ולא מתוך הקרן, בהתאם לכללי שמירת ההון בחוק האוסטרי. החוק באוסטריה מטיל מגבלות חמורות על הפחתת הון ועל חלוקת דיבידנדים אם אין רווחים צבורים מספקים, על-מנת להגן על נושי החברה.
 

חובת מנהל מקומי ודרישות ניהול

מינוי מנהלים (דירקטורים): חברה בערבון מוגבל אוסטרית חייבת למנות לפחות מנהל אחד (Geschäftsführer) שהוא אדם פרטי בעל כשרות משפטית מלאה. אם יש יותר ממנהל אחד, כברירת מחדל כולם נדרשים לפעול במשותף (חתימה משותפת), אלא אם נקבע אחרת בתקנון. המנהלים אחראים לניהול השוטף של החברה ולייצוגה כלפי חוץ. הם פועלים בהתאם להנחיות בעלי המניות ולטובת החברה.
דרישת תושב מקומי: החוק האוסטרי קובע כי לפחות אחד מהמנכ”לים (מנהלים) של GmbH חייב להיות בעל מקום מגורים קבוע באוסטריה. במילים אחרות, על אחד המנהלים לשמש כתושב מקומי (אין הכרח שיהיה אזרח אוסטרי, אך שיוכל להוכיח מרכז חיים במדינה). דרישה זו נועדה להבטיח שלרשויות יהיה גורם קשר מקומי לניהול החברה, וכדי להקל על אכיפת חובות חוקיות. יחד עם זאת, אין דרישה שבעלי המניות עצמם יהיו תושבי אוסטריה, ובעלי המניות יכולים להיות זרים (יחידים או תאגידים) ללא הגבלה. גם המנהל הנוסף (מעבר לאחד המקומי) יכול להיות זר וללא מגורים באוסטריה. למעשה ניתן להקים חברה בבעלות מלאה של ישראלים, עם מנהלים ישראלים, ובלבד שלפחות מנהל אחד יקבל מעמד של תושב אוסטריה לצורך מילוי חובת ה”תושב המקומי”. הדבר לרוב מושג על-ידי מינוי מנהל בעל אשרת שהייה מתאימה באוסטריה או שימוש באדם מקומי בתפקיד מנהל (כפוף כמובן לאמון ולמנגנוני בקרה). יצוין כי לפי פרסומים בלתי-רשמיים, ייתכן שהרשויות מסתפקות בכך שלמנהל הזר יש כתובת מקומית רשומה באוסטריה לצורך קבלה ודיוור, אך בפועל מומלץ שהמנהל אכן ישהה חלק ניכר מזמנו באוסטריה או יוכל להוכיח מרכז אינטרסים שם, כדי לעמוד בדרישת החוק הרשמיות.
מבנה ניהולי ב-AG: בחברה ציבורית (AG) המבנה הניהולי שונה: נדרש למנות חברי דירקטוריון מנהל (Vorstand) וכן מועצת פיקוח (Aufsichtsrat) המונה לפחות 3 חברים. לפחות חבר הנהלה אחד צריך להיות בעל כתובת מגורים באוסטריה, באופן דומה ל-GmbH. מועצת הפיקוח מפקחת על הנהלת החברה ומחויבת להתכנס לפחות רבעונית. עבור משקיע יחיד, הקמת AG עשויה להיות מורכבת, ולכן ברוב המקרים יזמים זרים בוחרים ב-GmbH שבה גמישות הניהול גדולה יותר.
כתובת מקומית ומשרד רשום: כל חברה אוסטרית חייבת כתובת רשומה באוסטריה שתשמש כ”מען רשמי” לקבלת מסמכים מהשלטונות ולהודעות משפטיות . בדרך כלל משרדי עורכי דין או ספקי שירותים עסקיים מספקים שירות כתובת רשומה לחברות זרות (virtual office). בפתיחת חברה חדשה, יש לציין ב בקשה לרישום את הכתובת הרשומה של החברה, ולוודא שהכתובת עומדת לרשות החברה (למשל חוזה שכירות או הצהרת בעל הנכס).
ניהול ספרים ודיווח: לאחר ההקמה, החברה חייבת לנהל הנהלת חשבונות לפי חוקי אוסטריה ולהכין דוחות כספיים שנתיים. GmbH פרטית חייבת בהגשת מאזן ודוח רווח והפסד לרשם החברות מדי שנה (עם ביקורת רואה חשבון אם היא עולה על גודל מסוים). בנוסף, יש חובה להגשת דו”ח מס שנתי לרשויות המס באוסטריה . דרישות אלו דומות באופיין לישראל, אך יש להיערך לכך בשפה הגרמנית ובמטבע האירו.
 
הסכמי מייסדים ושיתוף פעולה בין בעלי מניות
כאשר יש בחברה החדשה יותר ממייסד אחד (מספר שותפים/בעלי מניות), מומלץ בחום לעגן את ההבנות בין השותפים במסגרת הסכם מייסדים (Shareholders’ Agreement) בנוסף לתקנון החברה. התקנון של החברה, כאמור, הוא מסמך פומבי הנגיש לעיון ציבורי לאחר הרישום, ולכן הוא לרוב יכלול רק הוראות פורמליות בסיסיות . הסכם המייסדים, לעומת זאת, הוא חוזה פרטי בין בעלי המניות, בו ניתן לקבוע בהרחבה זכויות וחובות שמעבר לכתוב בתקנון, מבלי שיתפרסם ברבים.
תוכן אופייני בהסכם מייסדים: בהסכם כזה ניתן להסדיר מגוון נושאים: זכויות הצבעה וההתחייבות להצביע במשותף בעניינים מסוימים, מנגנוני קבלת החלטות מיוחדות, חלוקת תפקידים (למשל מי ישמש כמנהל או יו”ר), מדיניות דיבידנדים, אופן מימון החברה בעתיד, הגבלות על העברת מניות (זכות סירוב ראשונה, זכות מצרנות, “TAG ALONG/DRAG ALONG” במקרה של מכירת חלק אחד) ועוד . כמו כן, ניתן לכלול מנגנוני יישוב סכסוכים בין השותפים במקרה של מבוי סתום (Deadlock) וכן סנקציות על הפרת ההסכם.
תוקף ואכיפה: החוק האוסטרי אינו מציב מגבלות מהותיות על תוכן הסכמי מייסדים – אין הוראות חוק ספציפיות בנושא זה, ולכן עקרונות כלליים של דיני חוזים חלים . ההסכם יכול להיות לתקופה בלתי מוגבלת (כל עוד הצדדים בעלי מניות) ואין מגבלה חוקית על אורכו. חשוב להבין שההסכם מחייב רק את הצדדים החתומים עליו – הוא לא “נכנס לתוך” החברה עצמה ולא מחייב צד שלישי שרכש מניות במידה ולא הצטרף להסכם . לכן, נהוג לכלול סעיף המחייב כל רוכש מניות עתידי לאשרר את ההסכם כתנאי להעברת המניות . מבחינת פורמליות, הדין אינו מחייב צורה מסוימת להסכם (יכול להיות מסמך פרטי), אך שימו לב: אם ההסכם כולל אופציות או זכות סירוב למניות GmbH, ייתכן שיש צורך לערוך אותו בפני נוטריון, משום שהעברת מניות ב-GmbH עצמה דורשת אישור נוטריוני.
סעיף אי-תחרות וסודיות: מומלץ לשקול הכללת סעיפים האוסרים על השותפים להתחרות בעסקי החברה או לגנוב לקוחות במקרה של פרידה, וכן חובת סודיות לגבי מידע עסקי. סעיפים כאלה ניתנים לאכיפה במסגרת חוזית, אם כי יש להקפיד על ניסוח סביר ומידתי.
לסיכום, הסכם מייסדים הוא כלי קריטי במיוחד כשמדובר בשותפים בינלאומיים, והוא מוסיף שכבת הגנה והבנה ברורה בין הצדדים מעבר למסמכים הרשמים. תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין הבקי גם בדין האוסטרי וגם בדין הישראלי כדי להתאים את ההסכם למצב הייחודי שלכם.
 

מיסוי חברות באוסטריה – שיעורי מס וחבות מס

מס חברות (מס הכנסה תאגידי): שיעור מס החברות באוסטריה עומד נכון לשנת 2025 על 23% מהרווח החייב . שיעור זה הופחת בהדרגה (25% עד 2022, 24% ב-2023, ו-23% החל מ-2024) כדי להגביר את התחרותיות של אוסטריה כיעד השקעה. שיעור המס זהה גם לחברות מקומיות וגם לחברות בבעלות זרה, והוא גם תואם לשיעור מס החברות בישראל (23% כיום) . המשמעות היא שעל רווחיה השנתיים של החברה האוסטרית יחול מס של 23%. אם החברה היא סניף של חברה זרה, המס שיחול על רווחי הסניף זהה (23%), ובכך משולם למעשה “מס סניף” השקול למס חברות. אין באוסטריה מס נוסף על חלוקת רווחים (מס עודפים) ברמת החברה עצמה, מעבר למס על ההכנסה.
ניכוי מס במקור על דיבידנדים: כאשר חברה אוסטרית מחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה, חוקי המס המקומיים מחייבים בדרך כלל לנכות מס במקור (Kapitalertragsteuer). שיעור ברירת המחדל לניכוי מס במקור על דיבידנד ליחיד או לגוף זר הוא 27.5% במRecipient (נכון ל-2025). עם זאת, כאשר בעל המניות הוא תאגיד אוסטרי אחר, שיעור הניכוי במקור הוא לפי מס החברות (23% נכון ל-2025). בפועל, ניכוי המס במקור מהווה תשלום על חשבון חבות מס סופית: לבעלי מניות אוסטריים מסכום זה נזקף זיכוי כנגד מס ההכנסה שלהם. עבור משקיע זר, ניכוי המס במקור הוא המס הסופי שישולם באוסטריה על אותו דיבידנד, אלא אם כן אמנת מס בין אוסטריה למדינתו קובעת שיעור נמוך יותר. נסביר בהמשך כיצד אמנת ישראל-אוסטריה מפחיתה משמעותית את המס במקור על דיבידנד לבעלי מניות ישראלים.
מע״מ (מס ערך מוסף): שיעור המע”מ הכללי באוסטריה הוא 20%. זהו מס עקיף על מכירות טובין ושירותים, הדומה לשיעור המע”מ בישראל (18% כיום). ישנם שיעורי מע”מ מופחתים למוצרים ושירותים מסוימים (למשל 13% לתחומים כמו תרבות, תיירות וחקלאות, ו-10% לספרים, מזון בסיסי ועוד). חברה אוסטרית שמוכרת טובין או שירותים חייבת בדרך כלל ברישום למע”מ ולגביית מע”מ עסקאות, עם אפשרות לקזז מע”מ תשומות. למכירות פנים-איחודיות ולייצוא מחוץ לאיחוד יש כללים מיוחדים (למשל מכירה למדינה אחרת באיחוד יכולה להיות ב-0% מע”מ עם חובת דיווח במסגרת עסקאות אינטרה-קומיוניטי).
מיסוי רווחי הון: באופן כללי, רווח הון של חברה (למשל ממכירת נכס קבוע) נחשב חלק מרווחיה החייבים במס חברות בשיעור 23%. אם מדובר במכירת ניירות ערך, ייתכנו כללי פטור אם ההחזקה היא חלק מהשקעות אסטרטגיות (ראו להלן על פטור השתתפות). במכירת מקרקעין באוסטריה יש מס ייעודי (מס העברת מקרקעין) שיכול לחול, בנוסף למס החברות הרגיל על רווח ההון.
קיזוז הפסדים: אוסטריה מתירה קיזוז הפסדים עסקיים כנגד רווחים עתידיים ללא מגבלת זמן (carry-forward בלתי מוגבל). עם זאת, ניתן לנצל בכל שנה רק עד 75% מהרווח החייב במס באמצעות הפסדים מועברים; 25% מהרווח בכל מקרה יהיה חייב במס, ואת היתרה אפשר לכסות בהפסדים . כלל זה מבטיח שגם חברות עם הפסדים צבורים גדולים ישלמו לפחות מס מינימלי מסוים כשיחזרו לרווחיות.  
משטר מיסוי מאוחד (Group Taxation): קבוצת חברות (למשל חברת אם עם בנות בבעלות של 50%+) יכולה לבקש להתמסות כקבוצה, כך שרווחים והפסדים של הישויות מתקזזים זה עם זה לצורך המס . משטר זה חל גם על החזקות בחברות זרות עד אחוז מסוים, ובכך ניתן לקזז הפסדים של חברת בת זרה מרווחי חברות אחרות בקבוצה באוסטריה – יתרון לחברות רב-לאומיות.
אמנות מס ושיעורי ניכוי במקור מופחתים: לאוסטריה רשת רחבה של אמנות למניעת כפל מס (כ-70 אמנות עם מדינות שונות בעולם). אמנות אלה, כמו האמנה עם ישראל, גוברות על הדין הפנימי באשר לשיעורי המס במקור המרביים המותרים. המשמעות היא שמשקיע תושב מדינה איתה יש אמנה ייהנה לרוב משיעורי מס נמוכים יותר מאשר 27.5%. נדון בכך בהרחבה בחלק הבא לגבי האמנה ישראל-אוסטריה.
 

התייחסות מיוחדת לבעלות ישראלית – אמנת המס ישראל-אוסטריה

בינואר 2019 נכנסה לתוקף האמנה החדשה למניעת כפל מס בין ישראל לאוסטריה, אשר החליפה אמנה קודמת משנת 1970 . אמנה זו משנה באופן ניכר חלק משיעורי המס המבוצעים במקור ובכלל את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות. להלן עיקרי ההוראות הרלוונטיות למשקיעים ובעלי מניות ישראלים בחברה אוסטרית:
  • מניעת כפל מס ועקרון הזיכוי: מטרת האמנה היא למנוע חיוב של אותה הכנסה בשתי המדינות ללא הקלה. הדבר מושג באמצעות קביעת איזו מדינה מוסמכת לגבות מס ראשונית על כל סוג הכנסה, והמדינה השנייה חייבת להעניק זיכוי על המס ששולם לראשונה. כלומר, במידה וחברה אוסטרית שילמה מס באוסטריה על רווחיה, כאשר רווחים אלה מחולקים לישראל, ישראל תמסה רק את ההפרש שמעבר למס ששולם באוסטריה (אם המס הישראלי גבוה יותר). אם המס הישראלי על אותו סוג הכנסה נמוך מהמס האוסטרי, אזי למעשה תשלום המס באוסטריה יספיק ולא יתווסף מס בישראל. כך, כפל המס נמנע בפועל דרך מנגנון הזיכוי.
  • ניכוי מס במקור על דיבידנד לפי האמנה: האמנה החדשה קובעת הפחתה משמעותית במס במקור על דיבידנדים המחולקים למדינת התושבות השנייה. ככלל, למדינת מושבה של החברה המשלמת (אוסטריה במקרה של חברה אוסטרית) נשמרת זכות לנכות מס במקור מוגבל של עד 10% בלבד על דיבידנד המשולם לבעל מניות תושב ישראל . שאר המיסוי על הדיבידנד מתבצע במדינת התושב (ישראל), שגובה את ההפרש עד לשיעור המס הישראלי החל על אותו מקבל דיבידנד . עבור יחידים ישראלים, מס דיבידנד בישראל הוא 25% או 30% (תלוי אם הוא בעל מניות מהותי), ולכך עשוי להתווסף מס יסף של 3% לבעלי הכנסות גבוהות. לכן, יחיד ישראלי שיקבל דיבידנד מחברה אוסטרית צפוי: 10% ינוכו במקור באוסטריה, והוא יקבל זיכוי על סכום זה, ובישראל ישלם את היתרה (עוד 15%-20% בערך, כך שסך המס יגיע לשיעור הישראלי המלא).
  • פטור לדיבידנד בין חברות (החזקה מהותית): חריג משמעותי באמנה קובע שאם מקבל הדיבידנד הוא חברה המחזיקה לפחות 10% מהון החברה המשלמת, אזי פטור מלא מניכוי מס במקור על הדיבידנד במדינת החברה המשלמת . במילים אחרות, במקרה שלנו – חברה ישראלית שמחזיקה ישירות 10% או יותר מחברה אוסטרית, תהנה מ-0% מס במקור באוסטריה על דיבידנדים שהיא מקבלת ממנה. זאת בהשוואה ל-10% במצב הרגיל. פטור זה הוא תמריץ למשקיעים תאגידיים ולהחזקות אסטרטגיות, מאחר והוא מאפשר העברת רווחים מחברה אוסטרית לחברה ישראלית ללא מס באוסטריה (ורק מיסוי בישראל בשיעור מס החברות הרגיל, עם זיכוי על מס החברות שכבר שולם באוסטריה – ראו בהמשך). כדאי להדגיש שסעיף זה חל רק אם מקבל הדיבידנד הוא חברה ולא שותפות או יחיד, וכן שהפטור לא יחול אם הדיבידנד קשור למעשה למוסד קבע של החברה המקבלת באוסטריה.
  • ריבית ותמלוגים: האמנה מפחיתה גם את המס במקור על ריבית. ברירת המחדל: עד 5% ניכוי מס במקור על תשלומי ריבית למדינה האחרת (במקום 15% בחוק המקומי הקודם). במקרה של ריבית שמשלמת חברה אוסטרית לגורם בישראל, אוסטריה תגבה עד 5% והיתר (עד שיעור המס בישראל, שלרוב 25% ביחיד או 23% בחברה) ייגבה בישראל עם זיכוי על ה-5% . האמנה אף קובעת פטור מלא ממס במקור בריבית על אג”ח ממשלתיות, אג”ח סחירות בבורסה, או הלוואה המובטחת בידי הממשלה – במקרים אלה רק מדינת המקבל ממסה את הריבית. לגבי תמלוגים, האמנה אף מיטיבה יותר: נקבע שתשלומי תמלוגים ימוסו רק במדינת התושב של המקבל (כלומר 0% במקור במדינת המשלם) , למעט חריגים במצבי יחסים מיוחדים.
  • רווחי הון ומכירת מניות: האמנה מבהירה כי רווחי הון ממכירת נכסים (למעט מקרקעין) ימוסו בדרך כלל במדינת המוכר (מדינת התושב שלו) , אלא אם אותם נכסים מהווים חלק מעסק של מוסד קבע במדינה האחרת. לגבי מכירת מניות בחברה: אם ישראלי מוכר מניות של חברה אוסטרית, לרוב ישראל תמסה את הרווח (כמדינת התושב של המוכר), ואוסטריה לא תטיל מס, אלא אם יותר מ-50% משווי החברה נובע ממקרקעין באוסטריה (כי אז יש לאוסטריה זכות מיסוי לפי סעיף מקרקעין).
  • חלוקת זכויות מיסוי בין מדינות לפי מקום הניהול: במקרה בו יש כפילות תושבות (למשל חברה שנחשבת תושבת גם בישראל וגם באוסטריה לפי דיני כל אחת מהן), האמנה כוללת כללים לקביעת מדינת התושבות לצרכי אמנה. לחברות, הכלל הוא שבמקרה כזה הרשויות המוסמכות של שתי המדינות ייוועצו בניסיון להגיע להסכמה היכן ייחשב מקום הניהול האפקטיבי של החברה, וכך יקבעו לאיזו מדינה זכות המיסוי העיקרית עליה . כלל זה תואם את הגישה המודרנית בעקבות ה-MLI (אמנה רב-צדדית למניעת ניצול לרעה של אמנות מס) . המשמעות היא שאם למשל חברה אוסטרית בשליטת ישראלים מנוהלת בפועל מישראל (ראו הרחבה להלן על “ניהול ושליטה”), ייתכן ששתי המדינות יטענו לריבונות מיסויית. במקרה כזה, על פי האמנה, עליהן להגיע להבנה מי מהן תתייחס לחברה כ”תושבת” לצרכי ההטבות באמנה, בהתחשב בכל הנסיבות (מיקום הנהלה, מקום ההתאגדות, וכד’). בתרחיש של אי-הסכמה, עלולה החברה שלא ליהנות מהטבות האמנה כלל, ולכן חשוב להימנע מראש ממצב כזה (כפי שנפרט להלן).
זיכוי מס זר בישראל: כאשר ישראלי מקבל הכנסה מחו”ל (כגון דיבידנד מחברה אוסטרית), ישראל תעניק לו זיכוי על המס הזר שנוכה במקור או שולם בחו”ל, בהתאם להוראות האמנה. למשל, בדוגמה הקודמת: יחיד ישראלי קיבל 100 אירו דיבידנד, 10 אירו נוכו באוסטריה (10%). בישראל, נאמר שחבות המס שלו על הדיבידנד היא 25 אירו (25%). הוא יקבל זיכוי 10 אירו על מה ששולם באוסטריה, וישלם בישראל רק 15 אירו נוספים . אם במקום יחיד, הייתה זו חברה ישראלית עם 10% החזקה, אז באוסטריה היה נוכה 0 אירו (פטור), ובישראל החברה הייתה חייבת במס חברות 23 אירו, אך זכאית לזיכוי עקיף על מס החברות ששילמה החברה האוסטרית על הרווחים המחולקים (כלומר על חלק יחסי מה-23% מס חברות ששילמה החברה האוסטרית). ישראל מכירה בזיכוי עקיף כזה לחברות שמחזיקות 25% ומעלה בחברה זרה, כך שהמס הכולל על רווחים מחולקים לא יעלה על 23% (שיעור המס הישראלי) – למעשה, אם החברה האוסטרית שילמה 23%, יתכן שהדיבידנד יהיה פטור ממס נוסף בישראל בזכות מנגנון זה. הדבר הופך את מבנה ההחזקה התאגידי ליעיל מאוד במס.
 

ניהול בפועל מאוסטריה לעומת “שליטה וניהול” מישראל

המונח “שליטה וניהול” הוא קריטי בדיני המס הישראליים: הוא קובע שחברה הנמצאת בשליטה וניהול מישראל תיחשב כחברה תושבת ישראל לצורכי מס, גם אם התאגדה בחו״ל. לפי פקודת מס הכנסה, חברה היא “תושבת ישראל” אם היא התאגדה בישראל או אם “השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל”. משמעות הדבר היא שאם יזם ישראלי מקים חברה באוסטריה אך למעשה מנהל אותה מישראל (מקבל בה את מרבית ההחלטות הניהוליות ומכוון את פעילותה היומיומית ממשרדו בישראל), רשויות המס בארץ עשויות לראות בחברה כישראלית מבחינת חבות מס. במצב כזה, החברה עלולה להיחשף למיסוי כפול: גם כמוסד קבע/חברה זרה באוסטריה וגם כחברה תושבת בישראל. אמנם אמנת המס נועדה למנוע כפל מס, אך כניסה לסטטוס של “תושב כפול” (dual resident) יכולה ליצור אי-ודאות ומורכבות, מפני שישראל ואוסטריה יצטרכו להכריע ביניהן היכן מקום הניהול הממשי של החברה (כאמור בסעיף האמנה).
ניהול בפועל באוסטריה: כדי להבטיח שהחברה תיחשב תושבת אוסטריה בלבד (ולא ישראל), מומלץ שהניהול היומיומי והאסטרטגי שלה יתבצע בשטח אוסטריה. פירוש הדבר שההחלטות המרכזיות של הדירקטוריון/המנהלים יתקבלו באוסטריה, ישיבות הנהלה תיערכנה שם, ושהמנהלים (או לפחות מנהל מפתח אחד) ישהו ויפעלו מאוסטריה. אם לחברה משרד באוסטריה וצוות מקומי המקבלים החלטות, זו אינדיקציה חזקה למקום ניהול באוסטריה. במצב זה, ישראל תכיר בכך שהחברה היא תושבת חוץ, ותמסה אותה רק אם יש לה מוסד קבע בישראל (למשל סניף או פעילות ישירה בישראל). כל עוד הפעילות כולה מתבצעת מאוסטריה, לא אמורה להיות לחברה חבות מס בישראל על רווחיה, למעט על כספים שיועברו בפועל לישראל (כגון דיבידנד לבעל מניות ישראלי, שימוסה אצל בעל המניות כפי שתואר לעיל).
ניהול בפועל מישראל: אם, לעומת זאת, החברה למעשה מנוהלת מישראל – למשל, כל ההנהלה יושבת בישראל, ההחלטות מתקבלות בטלפון/זום מישראל, החתימות הקריטיות מבוצעות בישראל – אזי רשות המס הישראלית עשויה לסווג את החברה כישראלית. במקרה כזה, באופן עקרוני החברה חייבת במס בישראל על בסיס כלל עולמי, בנוסף למס שהיא משלמת באוסטריה. מצב זה מורכב: ישראל עדיין תצטרך למנוע כפל מס על הכנסות החברה בהתאם לאמנה, אך הסוגיה עלולה להגיע לצורך בהסכמה בין הרשויות של שתי המדינות מי ימסה את החברה כתושבת. לפי נוסח האמנה המודרנית, אין כלל אוטומטי (כמו “מקום הניהול הממשי”) להכרעה, אלא דורש שיתוף פעולה בין הרשויות . במהלך התקופה הזו, עלולה להיות אי-בהירות משפטית. בנוסף, אפילו אם בסוף יוחלט שהחברה תיחשב תושבת אוסטריה לצרכי האמנה, עדיין ייתכן שרשויות המס בישראל ינסו למסות את פעילותה הישראלית כמוסד קבע.
המלצה תכנונית: לכן, מבחינה תכנונית מומלץ מאוד להקפיד שהחברה האוסטרית תהיה בעלת substance באוסטריה – קרי, נוכחות מוחשית: משרד, כתובת, מנהל מקומי פעיל, ואולי גם עובדים או פעילות עסקית ממשית במדינה. הדבר לא רק מסייע בסוגיית התושבות, אלא גם מצדיק את ההטבות הנובעות מהאמנה וממזער סיכון שהמס הישראלי “יתפוס” את החברה. בעלי מניות ישראלים יכולים כמובן לעקוב ולהכווין את פעילות החברה, אך עדיף שהכוונה זו תתבצע דרך ישיבות רשמיות באוסטריה ודיווחים מסודרים, במקום ניהול שוטף לא-רשמי מישראל. יש לשמור תיעוד של פרוטוקולי ישיבות הנהלה המראים שההחלטות נעשו באוסטריה. במידה והיזם הישראלי מעוניין בעצמו להיות נוכח פיזית בניהול, ניתן לשקול קבלת אשרת שהיה אוסטרית (כמו כרטיס “אדום-לבן-אדום” ליזמים עצמאים שהוזכר באתר עורך הדין ) כדי שיוכל לשהות כחוק ולנהל את החברה ממקום מושבה באוסטריה.
לסיכום נקודה זו: סוגיית הניהול והשליטה היא קריטית כדי להנות מיתרונות המיסוי של הפעילות באוסטריה. יש לתכנן בקפידה את מבנה הניהול כדי למנוע סיווג לא רצוי של החברה כישראלית לחבות מס, או עימות בין הרשויות. תכנון נכון יאפשר לחברה להיחשב תושבת אוסטריה לצורכי מס, לשלם שם מס חברות קבוע (נמוך או שווה לישראל) ולחלק רווחים לבעלים הישראלים תחת ההקלות שמעניקה האמנה, ללא חיובי מס כפולים.
 

יתרונות עסקיים ופיסקאליים בפעילות מאוסטריה – “שער לאירופה”

הקמת חברה באוסטריה מציעה מספר יתרונות מובהקים, במיוחד עבור יזמים ישראלים הרוצים דריסת רגל באיחוד האירופי:
  • גישה ישירה לשוק האירופי המשותף: אוסטריה חברה מלאה באיחוד האירופי ובאזור היורו. חברה אוסטרית נהנית מגישה חופשית לשווקי כל 27 מדינות האיחוד, ללא מכסי יבוא/יצוא וללא מכשולי סחר פנים-אירופיים. משמעות הדבר היא שניתן לסחור בסחורות ובשירותים ממדינה למדינה בתוך האיחוד בקלות יחסית, על בסיס רגולציה מאוחדת. למשל, חברה אוסטרית יכולה למכור בגרמניה, צרפת, איטליה וכו’ ללא צורך בהתאגדות נפרדת שם, ובלי מסי מכס. הדבר מקל מאוד על הרחבת עסק מישראל לאירופה – אוסטריה יכולה לשמש כבסיס (“Hub”) שממנו מפיצים מוצרים או מנהלים פעילות ברחבי היבשת. מיקומה הגיאוגרפי של אוסטריה, בלב אירופה וגובלת בשמונה מדינות, מאפשר גישה נוחה הן למדינות מערב אירופה העשירות והן לשווקים המתעוררים של מזרח ודרום אירופה.
  • יציבות כלכלית ומשפטית: אוסטריה ידועה בסביבה עסקית יציבה, עם כלכלה מפותחת ומוסדות חזקים. המדינה מדורגת גבוה בתוצר לנפש בתוך האיחוד , ומשקיעה רבות בתשתיות. מערכת המשפט יעילה וצפויה – אכיפת חוזים, הגנת קניין רוחני וזכויות משקיעים מטופלים ברצינות. עבור יזם ישראלי, הפעילות באוסטריה מציעה סביבה פחות תנודתית ופוליטית לעסק, בהשוואה לשווקים מתפתחים. גם המטבע – אירו – מביא יציבות מטבעית והופך את התמחור והסליקה לנוחים מול שותפים באירופה.
  • כוח עבודה מיומן ונגישות לשפות: כוח האדם באוסטריה משכיל מאוד ובעל פריון עבודה גבוה . רבים מהאוסטרים דוברים אנגלית ברמה טובה, בנוסף לגרמנית שהיא השפה הרשמית. הדבר מפשט את שילוב צוות מקומי בעסק ואת התקשורת היום-יומית. כמו כן, בזכות מיקומה ומורשתה, אוסטריה היא מדינה רב-לשונית – ניתן למצוא עובדים ודוברי שפות מזרח אירופיות (הונגרית, סלובקית, סלובנית, קרואטית ועוד) בשל הקירבה הגיאוגרפית, מה שיכול להיות נכס לחברה שרוצה לפעול גם בשווקים השכנים. שוק העבודה מאופיין בשקט תעשייתי יחסי (מעט שביתות) ושילוב מאוזן בין שכר ותנאים סוציאליים מתקדמים לבין פרודוקטיביות.
  • תמריצים ומשטר מס נוח לחברות בינלאומיות: דיני המס האוסטריים כוללים מספר הטבות המיטיבות עם פעילות בינלאומית:
    • משטר ה-Participation Exemption (פטור השתתפות): אוסטריה מאפשרת פטור ממס על דיבידנדים שמקבלת חברה אוסטרית מהחזקות משמעותיות בחברות בנות זרות. אם חברה אוסטרית מחזיקה לפחות 10% בחברה זרה לתקופה של שנה ומעלה, דיבידנדים מאותה חברה זרה פטורים ממס חברות באוסטריה . כך, חברה אוסטרית יכולה לשמש כחברת אחזקות (Holding Company) עבור השקעות באירופה ובעולם – הרווחים מהבנות הזרות מצטברים באוסטריה ללא חבות מיידית, וניתן אחר כך לחלקם לישראל תחת האמנה (0% מס במקור על דיבידנד לחברה ישראלית כאמור). גם רווחי הון ממכירת ההחזקה יכולים להיות פטורים במסגרות מסוימות. משטר זה, לצד האמנה עם ישראל, יוצר תכנון מס לגיטימי שבו משקיע ישראלי יכול להחזיק נכסים ברחבי אירופה באמצעות חברה אוסטרית, לצבור את הרווחים ברמה האוסטרית ללא כפל מס, וליהנות ממס מופחת או דחוי עד הזרמת הרווחים חזרה לישראל.
    • רשת אמנות מס רחבה: כאמור, אוסטריה צד לכ-70–90 אמנות מס, כולל עם רוב המדינות המפותחות . חברה אוסטרית נהנית מההקלות שהאמנות הללו נותנות, כמו ניכוי מס במקור נמוך על תקבולים ממדינות אחרות. לדוגמה, דיבידנדים שתקבל חברה אוסטרית מחברה בת בצרפת או באיטליה יהיו בפטור מלא ממס במקור בזכות הדירקטיבה האירופית (אם הבת גם אירופית) או בשיעור מופחת לפי אמנה. הדבר מונע כפל מס בשרשרת ההחזקות. למעשה, אוסטריה משמשת לעיתים כמדינת ביניים (“Platform”) להשקעות זרות בשל משטר המס הידידותי שלה והאמנות – אם כי יש כמובן לוודא שהמבנה אמיתי ולא למטרות ניצול לרעה של אמנות (substance וכו’).
    • תמריצי מו”פ וחדשנות: הממשלה האוסטרית מעודדת מיזמי חדשנות וטכנולוגיה באמצעות מענקים וזיכויים. קיים למשל זיכוי מס במזומן בשיעור 14% (נכון לשנים האחרונות, עלה מ-12%) על הוצאות מו״פ (Research Premium) שמבצעת חברה בתחומי מדעים, טכנולוגיה וכו׳ . סטארטאפים יכולים להפיק תועלת מזיכוי זה אפילו אם אינם משלמים מס (הזיכוי משולם כהחזר אם אין חבות). חברות חדשות נהנות גם מהקלות בשנות הפעילות הראשונות כגון הפחתת אגרות והון התחלתי נמוך (כאמור, הון מינימלי 10k בלבד כעת). תמריצים אלו יכולים להפוך את אוסטריה ליעד אטרקטיבי לחברת הזנק ישראלית שרוצה לפעול באירופה – גם קרובה למשקיעיה בישראל מבחינת אזור זמן ותרבות יחסית, וגם נהנית מתמיכה מקומית.
    • מהירות והקלות בעשיית עסקים: על אף המוניטין של בירוקרטיה גרמאנית, בפועל הליכי פתיחת העסק וקבלת האישורים באוסטריה מהירים למדי. כפי שצוין, ניתן לרשום חברה בתוך כשבוע מרגע הכנת כל המסמכים. מספר עוסק (מע”מ) מונפק תוך יום אחד מרישום החברה. אין הגבלות מט”ח – משקיע יכול להעביר הון כרצונו. בנוסף, אוסטריה דורגה בדו”חות בינלאומיים גבוה בתחום אכיפת חוזים, קניין ומיעוט שחיתות, מה שמקל על התנהלות עסקית שוטפת.
“שער לאירופה” הלכה למעשה: אוסטריה ממוצבת פיזית וכלכלית כלב אירופה. וינה, עיר הבירה, מהווה מרכז עסקים אזורי עם נגישות מעולה – נמל התעופה של וינה מציע טיסות תדירות לרוב בירות אירופה ולמרכזי עסקים בעולם . עבור חברה ישראלית, ההחלטה לפתוח חברה בת באוסטריה יכולה לפתוח דלתות לא רק לשוק האוסטרי המקומי (כ-9 מיליון צרכנים בעלי כוח קניה גבוה), אלא ללקוחות וספקים בכל רחבי האיחוד. בנוסף, מיקום זה מקל על ניהול לוגיסטיקה ואספקה ביבשת – אוסטריה מחוברת ברשת כבישים ומסילות ברזל ענפה למדינות השכנות, ומספקת גישה לנמלי ים דרך גרמניה/איטליה. לא בכדי משמשת וינה גם כמרכז לחברות רב-לאומיות רבות כבסיס לפעילותן במזרח ומרכז אירופה.
 

סיכום

הקמת חברה באוסטריה עבור יזמים ומשקיעים ישראלים יכולה להיות מהלך משתלם, בתנאי שמתכננים נכון. בחירה בצורה המשפטית המתאימה (לרוב GmbH) תוך הבנת דרישות ההון והממשל התאגידי, ועמידה בהן באופן קפדני, היא הצעד הראשון. לאחר מכן, יש לתת תשומת לב מיוחדת להיבטי המיסוי – לנצל את אמנת המס ישראל-אוסטריה כדי להפחית ניכויי מס במקור , ולוודא שהפעילות מובנית כך שהחברה תיחשב תושבת אוסטריה ולא תיסחב שלא לצורך לחבות מס בישראל. מומלץ להסתייע במומחי מס ומשפט משתי המדינות כדי לבנות את המערך הנכון ולהכין הסכמי מייסדים מסודרים בעת הצורך.
 
בסופו של דבר, אוסטריה מציעה שילוב של סביבה עסקית אירופית יציבה, מיסוי ידידותי וגישת “שער לאירופה” – יתרונות משמעותיים למי ששואף להרחיב את פעילותו מעבר לים. עם תכנון מוקפד וניצול ההטבות החוקיות, ניתן להקים בפשטות יחסית חברה אוסטרית שתשמש כזרוע בינלאומית של עסק ישראלי, תוך בידוד אחריות משפטית והטבת מצב המס הכולל, והכל בהתאם לחוק.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.