מאת:

גילוי מרצון לבעלי חשבונות בנק פרטיים ועסקיים בשווייץ וגרמניה

ישראלים רבים מחזיקים חשבונות בנק פרטיים ועסקיים מחוץ לישראל – בין אם לצרכי השקעות, פעילות עסקית בינלאומית או מסיבות היסטוריות של סודיות בנקאית. מדינות כמו שווייץ וגרמניה שימשו יעד לחשבונות אלו, כאשר שווייץ נודעה במיוחד בעבר כסביבה בנקאית חשאית עבור הון זר. עם זאת, בעשורים האחרונים אימצה ישראל שיטת מיסוי פרסונלית גלובלית, המחייבת את תושביה בדיווח ותשלום מס על הכנסותיהם בכל העולם. חובת דיווח מלאה חלה על תושב ישראל לגבי כל חשבון בנק זר ונכס פיננסי בחו”ל שבבעלותו. החזקת חשבון בנק בחו”ל כשלעצמה אינה אסורה, אך אי-דיווח על הכנסות בחשבון כזה מהווה הפרה חמורה של הדין הישראלי . במקביל, ההתפתחויות הבינלאומיות בשיתוף פעולה במידע פיננסי (כגון הסכמי FATCA ו-CRS) צמצמו משמעותית את החסיון הבנקאי במדינות כסוויסרה, והגדילו את סיכויי החשיפה של חשבונות לא מדווחים . מציאות משפטית זו הגבירה את הסיכון להליכי מס ואכיפה פלילית נגד ישראלים שלא הסדירו חשבונות בנק זרים, ומכאן עלתה חשיבותו של הליך גילוי מרצון ככלי להסדרת חובות עבר ולהימנע מהליכים פליליים.
במאמר זה נסקור את חובת הדיווח על חשבונות בנק בחו”ל לפי הדין הישראלי, ננתח את ההשלכות האזרחיות והפליליות של אי-דיווח, נבחן את השפעת מנגנוני חילופי המידע הבינלאומיים עם שווייץ וגרמניה, ולבסוף נסביר את הליך הגילוי מרצון ותנאיו, נכון לשנת 2025.
 

חובת הדיווח בישראל על חשבונות בנק בחו”ל

שיטת המיסוי בישראל – מאז תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (2003) – מטילה מס ודיווח על בסיס תושבות: תושב ישראל חייב במס על הכנסה מכל מקור בעולם. כלומר, על בעל חשבון בנק זר חלה חובה מנדטורית לדווח לרשות המיסים בישראל על ההכנסות שנצברו בחשבון זה, כגון ריבית, דיבידנדים, רווחי הון והכנסות פסיביות אחרות . חובה זו מתקיימת אף אם שולם מס בחו”ל או שנוכה מס במקור בחשבון הזר , שכן מבחינת ישראל ההכנסה כפופה למיסוי ישראלי (בכפוף לאמנות מס למניעת כפל מס, במידה שישנן). נישום שהוא תושב ישראל המצוי במדרגת המס המתאימה ישלם בדרך כלל 25% מס על רווחי הון ופסיבית בחו”ל, וייתכן חיובים נוספים בהתאם לנסיבות (למשל, מס שולי על ריבית גבוהה או הכנסה עסקית).
הוראות דיווח מיוחדות: מעבר לחובת הדיווח הכללית על הכנסות זרות, הדין כולל מנגנונים ספציפיים לווידוא דיווח על פעילות פיננסית בינלאומית: (1) העברת כספים לחו”ל – סעיף 131(א)(5ו) לפקודת מס הכנסה מחייב תושב ישראל שהעביר סכום מצטבר העולה על 500,000 ש”ח מישראל לחשבון בחו”ל בשנת מס, להגיש דו”ח שנתי לאותה שנה ולשנה העוקבת. מטרת סעיף זה היא לאתר ולבחון העברות הון משמעותיות לחו”ל, העלולות להעיד על צבירת נכסים לא מדווחים. (2) החזקת נכסים בחו”ל – תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), תשכ”ד-1964, קובעות כי תא משפחתי (יחיד ובני זוגו וילדיו התלויים) שהיתרה המצטברת בכל חשבונותיו בחו”ל או שווי נכסיו הפיננסיים בחו”ל עולה על סף מסוים (כ-2 מיליון ש”ח, מתעדכן מדי שנה), אינו זכאי לפטור מהגשת דין וחשבון שנתי . לדוגמה, בשנת המס 2022 הסף עמד על 2,018,000 ש”ח – משמע שמשפחה בעלת נכסים מעל סך זה חייבת בהגשת דוחות. (3) חברות ישראליות ועסקים ישראליים שפועלים בחו”ל מחויבים אף הם לכלול בדיווחיהם את ההכנסות מחשבונות בנק זרים ונכסים מעבר לים. אמנם חברה תושבת ישראל מחויבת ממילא בדיווח שנתי מלא, אך ראוי להדגיש שגם פעילות עסקית של יחיד דרך חשבון בנק בחו”ל אינה פטורה מדיווח. הדין הישראלי אינו מכיר בהפרדה מלאכותית שבאמצעותה נישומים היו מנסים להסוות הכנסות – למשל, שימוש בחברה זרה או חשבון עסקי בחו”ל – ועל כל ההכנסות להגיע לדיווח. למעשה, אין כל נפקות לצורת ההחזקה: מבחינת חובת הדיווח, אין הבדל בין חשבון בנק פרטי הרשום על שם היחיד לבין חשבון עסקי או ארנק דיגיטלי בינלאומי אחר שבבעלות תושב ישראל.
עמידה בחובה ותדירות הדיווח: נישום ישראלי בעל חשבון בנק זר חייב לדווח על הכנסותיו במסגרת הדו”ח השנתי המוגש לפקיד השומה. תשלום המס על הכנסות פיננסיות מחו”ל מתבצע דרך שומת המס השנתית; עם זאת, קיימת דרישה כללית לתשלום מקדמות במהלך השנה (לדוגמה, נהוג לשלם מס בגין רווחי הון פעמיים בשנה – בחודשים ינואר ויולי – על מחצית השנה הקודמת ). אם הנישום עומד בחובות הדיווח והתשלום במועד, פעילותו בחו”ל נחשבת לחוקית ולגיטימית לחלוטין. לעומת זאת, נישום שלא דיווח כלל על חשבון בנק בחו”ל ועל הכנסותיו, או שסבר בטעות כי מדובר בהכנסות פטורות או שאינן מעניינה של רשות המסים, חושף עצמו לשורה של סנקציות במישור האזרחי והפלילי כאחד, כפי שיפורט להלן. נציין כי תקופת ההתיישנות על עבירות מס חמורות מאפשרת לרשות המסים לפתוח בחקירה ואף להוציא שומות רטרואקטיביות עד 10 שנים לאחור בגין אי-דיווח על הכנסות בחו”ל. לכן, גם מי שהחל לדווח כנדרש בשנים האחרונות על חשבונותיו, אינו חסין מבדיקה ודרישת מס עבור שנות מס קודמות שבהן לא דווחו הכנסותיו.
 

ההשלכות האזרחיות של אי-דיווח

אי-דיווח על חשבון בנק בשווייץ, בגרמניה או בכל מדינה אחרת, משמעותו אי-דיווח על הכנסות החייבות במס – מעשה המהווה הפרת דיני המס. במישור האזרחי גרידא, תוצאה מרכזית היא שהנישום יידרש לשלם את המס שהתחמק ממנו, בתוספת חיובי ריבית והצמדה כבדים. לפי חוקי המס, על כל מס שלא שולם במועדו מתווספת ריבית פיגורים שנתית (נכון ל-2025, כ-4% לשנה) וכן הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן . חישוב הריבית לאורך שנים רבות עלול להגדיל משמעותית את חוב המס המצטבר. בנוסף, רשות המסים מוסמכת להטיל קנסות מנהליים על עבירות אי-דיווח ואי-הגשת דוחות: למשל, קנס בגין אי-הגשת דו”ח במועד, וקנסות בגין מס ששולם בחסר. הקנסות עשויים להיות בסכומים ניכרים, במיוחד אם מדובר בהכנסות גדולות או בהפרה חוזרת. במקרים מסוימים, כאשר אי-הדיווח מתגלה על ידי רשות המסים ולא מדווח מיוזמת הנישום, רשאית הרשות לשום את ההכנסות בהערכה ולחייב את הנישום בסכומים גבוהים – לעיתים בסיוע שומות בצו המשקפות את מלוא ההכנסה הלא מדווחת בתוספת “קנס גרעון”.
מעבר לחיובי המס הכספיים, אי-דיווח עלול לגרור גם פעולות אכיפה אזרחיות לשם גביית החוב: רשות המסים יכולה לנקוט באמצעי גבייה כגון הטלת עיקולים על נכסי הנישום בישראל, עיכוב יציאה מן הארץ עד להסדרת החוב, ואף שיתוף פעולה עם רשויות במדינות זרות לתפיסת נכסים המצויים שם. למשל, אם נתגלו כספים לא מדווחים בחשבון בשווייץ או בגרמניה, רשות המסים יכולה – במסגרת הסכמי סיוע משפטי בינלאומי – לבקש את הקפאת הכספים בחו”ל או את העברתם לישראל. בחקיקה החדשה לשילוב עבירות המס החמורות בעבירות הלבנת הון (ראו להלן), מוקנות לרשויות סמכויות זמניות לתפוס כספים השייכים לחשוד בהעלמת מס ואף לחלטם סופית בסיום ההליך. סמכויות אלה נועדו להבטיח כי כפל ההון הלא-מדווח לא יוברח וכי ניתן יהיה לגבות את המס ממנו בתום ההליך. אמנם פעולות תפיסה וחילוט מערבות בדרך כלל הליך פלילי, אך מבחינת הנישום התוצאה היא אזרחית-כלכלית ברורה: אובדן הגישה לכספים והקטנת הונו הזמין. במילים אחרות, מי שמסתיר כספים בחשבונות בחו”ל עלול לאבד אותם – אם בדרך של תשלום מסים וקנסות רטרואקטיביים, ואם בדרך של תפיסה וחילוט לטובת המדינה.
חשוב לציין שבנוסף לסנקציות מרשות המסים, גם המערכת הבנקאית נוקטת גישה מקשיחה בשנים האחרונות: בנקים בישראל מסרבים לקלוט כספים מחו”ל ללא הוכחה שמקורם דווח ושולם עליו מס, מחשש שלהם ייחשבו מסייעים להלבנת הון . כמו כן, בנקים בשווייץ ובאירופה עצמם דורשים מלקוחות זרים – ובכללם ישראלים – להמציא אישורי מס ואסמכתאות המוכיחות דיווח כדין בישראל . בכך, למעשה, גם ללא התערבות ישירה של רשות המסים, מתקשים בעלי חשבונות לא-מדווחים לעשות שימוש חופשי בכספם: כל ניסיון להעברת הכספים או השקעתם בערוצים לגיטימיים עשוי להיתקל בחסמי ציות (Compliance) שעוצבו בהתאם לדיני איסור הלבנת הון. ההשלכה האזרחית היא הסגרה פיננסית על הכספים עד להסדרת מעמדם.
 

ההיבטים הפליליים: עבירות מס, הלבנת הון ועונשים

אי-דיווח מכוון על הכנסות בחשבון בנק זר אינו רק עניין אזרחי של השמטת מס, אלא גם עבירה פלילית העלולה להוביל להליכים פליליים נגד הנישום המפר. פקודת מס הכנסה מגדירה מספר עבירות רלוונטיות: הבולטת שבהן היא עבירת העלמת מס בנסיבות מחמירות (סעיף 220 לפקודה), שעניינה מי שעשה במזיד מעשה מרמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס. אי-דיווח על חשבון בנק והכנסותיו, כשהוא נעשה ביודעין ותוך כוונה להתחמק מתשלום, נחשב למעשה לעבירה זו. העונש המקסימלי הקבוע בצידה של עבירת מס חמורה הוא 7 שנות מאסר, ובצידה גם קנס פלילי משמעותי. אפילו הימנעות מדיווח ללא מרמה (סעיף 216 לפקודה) – עבירה פחותה – דינה עד שנת מאסר, מה שמדגיש את חומרת חובת הדיווח. בפועל, רשות המסים נוטה במקרים חמורים להעמיד עברייני מס לדין פלילי ולהגיש כתבי אישום, במיוחד נוכח מדיניות ההחמרה בעבירות “הון שחור”. בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית באכיפה: ישראלים שנמצאו עם חשבונות זרים לא מדווחים נחקרו ואף נעצרו, וכנגדם ננקטו הליכים פליליים עם סיכון ממשי למאסר בפועל . כבר בשנת 2020 אותרו והועמדו לדין בישראל מקרים של השמטת הכנסות מחו”ל (למשל מפרשת UBS המפורסמת, בה נחשפו עשרות ישראלים בעלי חשבונות סודיים בשווייץ). בשנת 2023 דווח על מעצרו של תושב ישראל שניהל חשבון לא מדווח בספרד והסתיר רווחים ממניות והשקעות בחו”ל – אות לכך שהרשויות פועלות בנחישות גם נגד חשבונות במדינות נוספות.
בנוסף לעבירות המס עצמן, מאז תיקון מס’ 14 לחוק איסור הלבנת הון (2016), עבירות מס חמורות מוגדרות גם כעבירות מקור להלבנת הון. לפי החוק שתוקן, מי שמשמיט הכנסות בסכומים משמעותיים – מעל מיליון ש”ח בשנה או 2.5 מיליון ש”ח בתוך 4 שנים – ייחשב כמי שעבר גם עבירת הלבנת הון . משמעות ההכרה הזו כפולה: ראשית, העונש המרבי עולה עד 10 שנות מאסר (בדומה לעבירות הלבנת הון חמורות אחרות) , ושנית, מתאפשרת הפעלת סמכויות חילוט רחבות. רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון מוסמכות לבקש מבית המשפט חילוט של רכוש וכספים השייכים לנאשם, בשווי ההכנסה שהועלמה . כפי שהוסבר, מטרת החילוט היא לשלול מהעבריין את ההנאה הכלכלית מעבירת המס, ולהבטיח שלא יוכל לחמוק מתשלום המס בדרך של הסתרת הכספים בחשבונות זרים . כך, אדם שהסתיר למשל 5 מיליון ש”ח בחשבון בשווייץ והורשע בהעלמת מס, צפוי לא רק למאסר ולקנסות, אלא גם לכך שהמדינה תחלט (תפקיע) מידיו סכום השווה ל-5 מיליון ש”ח מתוך נכסיו – לרבות מתוך אותו חשבון בנק בחו”ל, אם ניתן לאתרו ולתופסו.
עצם הכללת עבירות המס במסגרת חוק איסור הלבנת הון מעצימה מאד את סיכון ההליך הפלילי עבור מעלימי מס: עבירת מס שכונתה בעבר “צווארון לבן” הפכה לעניין המקושר למאבק בהון שחור ובפשיעה כלכלית, עם כל המשמעויות הנלוות (חקירות כלכליות מקיפות, שיתוף מידע עם יחידות למלחמה בהלבנת הון, ואפשרות מעצר עד תום ההליכים במקרים חמורים). יתרה מכך, החוק החדש איפשר לרשות המסים וליחידה להלבנת הון להחליף מידע ביניהן באופן שוטף , ובכך לתאם חקירות ולזהות חשודים ביעילות. לדוגמה, רשימות של בעלי חשבונות ישראלים שהתקבלו מחו”ל (ראה להלן על CRS) מועברות מיידית גם לגופי האכיפה הפלילית. כך אירע במבצע ארצי במאי 2022, שבו בעקבות מידע אוטומטי ממדינות זרות אותרו 20 חשודים ישראלים בהחזקת חשבונות בנק לא מדווחים בהיקף מצרפי של מעל 85 מיליון ש”ח . בין החשדות נחקר מקרה של חשבון בשווייץ עם יתרות גבוהות והכנסות פיננסיות שלא דווחו, וכן חשבונות נוספים במדינות אירופיות . ממצאים אלה מדגימים כי כיום המידע על חשבונות זרים זמין לרשויות, והסיכון להיחשף ולהיכנס להליך פלילי – הכולל חקירה, חילוט נכסים וכתב אישום – הוא מוחשי מאוד. בסיכומו של עניין, נישום ישראלי המעלים מס בחשבון בנק בחו”ל מסתכן באופן ממשי ב:אישום פלילי, בחיוב בקנסות פליליים גבוהים, במאסר בפועל ואף באובדן כספיו כתוצאה מחילוט.
 

חילופי מידע בינלאומיים – FATCA, CRS ושיתוף הפעולה עם שווייץ וגרמניה

בעבר הסתמכו בעלי חשבונות בשווייץ ובמדינות נוספות על הסודיות הבנקאית ועל היעדר שיתוף פעולה בין רשויות המס. מצב זה השתנה מהותית עם יישום הסכמי חילופי מידע אוטומטיים ברחבי העולם. שני מנגנונים מרכזיים מובילים תהליך זה:
  • FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act): זהו חוק אמריקאי (2010) שהוביל להסכמי מידע בילטרליים בין ארה”ב למדינות רבות, בכללן ישראל. במסגרת ההסכם שנחתם ב-2014 ואושר ב-2016, הבנקים בישראל מדווחים לרשות המס האמריקאית (IRS) על חשבונות של אזרחים אמריקאים בישראל, ובמקביל ישראל מקבלת מידע חלקי על נכסי ישראלים בארה”ב. חשיבות ה-FATCA בהקשר שלנו היא בעיקר בתור תקדים ובסיס למדיניות “אפס סובלנות” לחשבונות offshore לא מדווחים. המהלך האמריקאי, לצד צעדי אכיפה קפדניים (כגון קנסות עתק לבנקים שווייצריים שסייעו בהעלמת מס), הביא לפריצה בחסיון הבנקאי העולמי.
  • CRS (Common Reporting Standard): תקן אחיד שגיבש ארגון ה-OECD לחילופי מידע אוטומטיים בין למעלה מ-100 מדינות. ישראל חתמה על ההסכם הרב-צדדי בשנת 2018, ובחוק מקומי הוטמע התקן בתחילת 2019. החל משנת 2019 מתבצעת העברה אוטומטית של מידע בין רשויות המס: מוסדות פיננסיים בישראל מדווחים לרשות המסים על חשבונות של תושבי חוץ בארץ, ובתמורה ישראל מקבלת מדי שנה דיווחים מקבילים על חשבונות בחו”ל שבעליהם הם תושבי ישראל. המידע הנמסר כולל את פרטי בעל החשבון, מספר החשבון, היתרה השנתית, ריביות, דיבידנדים וכיו”ב. שתי דוגמאות בולטות: שווייץ וגרמניה. שווייץ, שבעבר נשענה על סודיות בנקאית חוקית, הצטרפה ל-CRS והחלה ב-2018/2019 לדווח נתוני חשבונות זרים, ובפרט להעביר לישראל מידע על חשבונות של תושבי ישראל. כבר בסבב הדיווחים הראשון נכללו אלפי חשבונות של ישראלים, ורשות המסים הישראלית הצהירה בגלוי ש”אם יש לכם חשבון בשווייץ – אנו יודעים עליו”. גרמניה, כחברה באיחוד האירופי וכשותפה מלאה ב-CRS, מעבירה אף היא לישראל מידע מקביל. למעשה, בנקים אירופיים (ובכללם בשווייץ ובגרמניה) משתפים כיום דרך קבע את רשות המסים הישראלית במידע על חשבונות של ישראלים אצלם.
האפקט המצטבר של FATCA ו-CRS הוא שיכולת ההסתרה של חשבונות בנק זרים קטנה באופן דרמטי. אם בעבר בעל חשבון לא מדווח יכול היה לקוות שלא יתגלה אלא אם תגיע “הלשנה” ספציפית, הרי שכיום די בקיום החשבון כדי שמידע אודותיו יגיע לישראל באופן שוטף. שיעור ניכר ממחזיקי החשבונות הלא-מדווחים כבר נחשפו בעקבות חילופי המידע. למשל, כאמור, בשנת 2022 במסגרת מידע שהתקבל מכ-100 מדינות, זיהתה רשות המסים רשימת חשבונות של ישראלים ויצאה למבצע חקירה ארצי, שבמהלכו נחקרו 20 חשודים והם נדרשו להסביר את מקור כספיהם. חלקם, כמו חשבון הבנק השווייצרי שתואר, היו בהיקפים גדולים במיוחד . בנוסף, רשות המסים שלחה במקרים רבים מכתבי דרישה והתראה אוטומטיים לבעלי חשבונות בחו”ל שזוהו – לרבות לאלפי ישראלים עם חשבונות בארה”ב ובשווייץ – בדרישה להגיש דו”חות ולשלם את המיסים, בטרם ינקטו הליכים. שיתוף הפעולה המעמיק בין ישראל למדינות אירופה (כגון גרמניה) ולמדינות בעלות בנקאות גלובלית (כגון שווייץ) מקשה מאוד על המשך הסתרת ההון. למעשה, שווייץ “חדלה מלהיות מקלט מס” עבור ישראלים החל מסוף העשור הקודם , וגרמניה כפופה אף היא לאותם סטנדרטים שקופים. התוצאה היא שסיכון החשיפה של בעלי חשבונות לא מדווחים בשווייץ, בגרמניה ובכל מדינה משתפת-מידע הוא גבוה ביותר.
לאור מצב דברים זה, רבים מבעלי החשבונות הלא-מדווחים עומדים בפני דילמה: להמתין בחשש שמא הרשויות יאתרו אותם (ואז להתמודד עם מלוא חומרת ההליכים האזרחיים והפליליים), או לפנות ביוזמתם לרשות המסים, לדווח על ההכנסות שלא דווחו בעבר, ולקוות להקלה בעונש. האפשרות השנייה – פנייה יזומה כזו – מוכרת ומוסדרת במסגרת מדיניות ה”גילוי מרצון”.
 

הליך הגילוי מרצון – תנאים, יתרונות והמצב הנוכחי

מהו גילוי מרצון? “גילוי מרצון” הוא מנגנון מדיניותי שבו רשות המסים מאפשרת לנישומים שפעלו שלא כחוק (העלימו הכנסות, לא דיווחו וכו’) לבוא ולהסדיר את חובותיהם מיוזמתם, בתנאים מקלים. הרציונל הוא לעודד עברייני מס “לחזור למוטב” ולהכניס לקופת המדינה תקבולים שאחרת היו נותרים נסתרים, ובתמורה לוותר להם על העמדה לדין פלילי. למעשה, הגילוי מרצון הוא סוג של הסדר טיעון מנהלי: הנישום מגלה את מלוא הונו והכנסותיו בעבר, משלם את המסים הנדרשים (בתוספת ריבית והצמדה), ובתמורה רשות המסים מתחייבת לא להעמידו לדין פלילי ולא להטיל עליו קנסות עונשיים . חשוב להדגיש: ההסדר מעניק חסינות פלילית רק לגבי עבירות מס; אם מקור הכספים בפעילות פלילית אחרת (למשל סחר בסמים, שוחד וכד’), החסינות לא תחול על אותן עבירות מקור . כמו כן, הגילוי מרצון אינו “פטור ממס”: הנישום חייב לשלם את מלוא המסים שצריך היה לשלם לאורך השנים, רק ללא מרכיב הענישה. יתרונו העיקרי של הליך זה עבור הנישום הוא הסרת איום הכלא והפליליות, וסגירת העבר מול רשויות המס באופן מוסדר. מבחינת המדינה, היתרון הוא גביית מסים ופינוי משאבי אכיפה למקרי הונאה חמורים יותר.
תנאי הסף להליך: לאורך השנים פרסמה רשות המסים נוהלי גילוי מרצון שקבעו תנאים מחייבים להשתתפות בהסדר. התנאי המרכזי הוא פנייה בתום לב וביוזמת הנישום, בטרם החל נגדו הליך חקירה או ביקורת. על הנישום לפנות לרשות מיוזמתו, ולא לאחר שקיבל זימון לחקירה, דרישת נתונים מרשות המסים או גילוי אחר המעיד שהוא כבר על הכוונת. אם המידע הרלוונטי כבר מצוי בידי הרשויות (למשל, הופיע ברשימת חשבונות שהתקבלה מחו”ל, או דלף לתקשורת), אזי הבקשה נפסלת – גילוי מרצון יכול להתבצע רק לגבי מידע חדש שטרם נודע לרשות . תנאי נוסף הוא כנות וגילוי מלא: יש לפרט את כל ההכנסות והנכסים הלא-מדווחים של המבקש, לא רק חלק מהם. בקשה חלקית או כוזבת תישלל והמבקש עלול להיחשף להליכים. בעבר דרשה רשות המסים גם שהכספים לא יהיו תוצר של עבירה אחרת (כאמור), ושהמבקש ישתף פעולה באופן מלא בתהליך ביקורת הדיווחים המתוקנים. אם מתקיימים תנאים אלו, רשות המסים שוקלת בחיוב מתן אישור להסדר. החלטה סופית ניתנת על-ידי גורם מוסמך (לרוב מטעם הנהלת הרשות), ולעיתים בכפוף לאישור פרקליטות המדינה במקרים מיוחדים.
הליך הביצוע: הוגשו בישראל מספר “חלונות” לגילוי מרצון לאורך השנים – במיוחד בשנים 2011 ובשנים 2014–2019. הנוהל הקודם (שנסתיים בדצמבר 2019) כלל שני מסלולים: מסלול אנונימי ומסלול גלוי. במסלול האנונימי יכול היה הנישום (באמצעות עו”ד מייצג) לקבל תחילה אינדיקציה על סכום המס הצפוי לתשלום, בטרם חשף את זהותו, ורק לאחר שהביע הסכמה עקרונית לתשלום – נחשפה זהותו וההליכים הושלמו. במסלול הגלוי, הפנייה כללה פרטים מזהים מלכתחילה. שני המסלולים הבטיחו את אותה תוצאה: חתימה על שומה סופית לתשלום המסים, וכתב ויתור רשמי של רשות המסים על הליך פלילי. חלק מן ההסדרים אושרו גם בוועדת כופר כצורת ביטחון נוספת (המרת הליך פלילי בקנס מנהלי) , במיוחד כאשר כבר נפתחה חקירה טרם הפנייה. בסיום ההליך, לאחר תשלום המס שנקבע בשומה המתקנת או בהסכם שומה, נכנסה ההתחייבות לאי-נקיטת הליכים פליליים לתוקף מלא .
המצב בשנת 2025: לאחר סיום הנוהל הקודם ב-2019 לא היה בישראל נוהל גילוי מרצון רשמי פעיל במשך מספר שנים. אף על פי כן, נישומים רבים במצב של אי-דיווח בחרו לא לשבת בחיבוק ידיים: חלקם פנו ביוזמתם לפקידי השומה והצהירו על הכנסות עבר ללא נוהל פורמלי, בתקווה שהרשות תסתפק בגביית המס ולא תפנה להליך פלילי. במקרים מסוימים נוהל הדבר בעצה אחת עם הרשויות – לדוגמה, נישום יכול לפנות למחלקת החקירות של רשות המסים בבקשה לפתוח נגדו חקירה גלויה מיוזמתו, מתוך כוונה לסיים את החקירה מיד בהתחלה בהמרתה לתשלום כופר (קנס מנהלי) במקום כתב אישום . הליך יזום זה, אשר נעשה בליווי עורכי דין, למעשה מדמה גילוי מרצון: הנישום משתף פעולה ומוסר מידע, והרשות מפעילה את שיקול הדעת להסתפק בענישה מנהלית (קנס) ולא פלילית. ואכן, בתקופה שלאחר 2019 פורסמו החלטות ועדת כופר לא מעטות בענייני העלמות מס מחשבונות זרים, המלמדות שרשות המסים גילתה גמישות מסוימת גם בלי נוהל רשמי – ובלבד שהפנייה נעשתה לפני פתיחת חקירה. אולם מצב זה יצר חוסר ודאות, והיה תלוי נסיבות פרטניות בכל מקרה.
בשנת 2024, על רקע הגירעון המעמיק בתקציב המדינה וריבוי הנכסים הלא-מדווחים (לרבות בזירת הקריפטו), הוכרז על החזרת נוהל הגילוי מרצון באופן רשמי. מנהל רשות המסים הודיע בכנס אלי הורביץ (מאי 2024) על כוונה לפרסם בתוך זמן קצר נוהל חדש, אשר יהיה בתוקף עד סוף שנת 2025 . לפי ההודעות שפורסמו, נוהל זה אמור להיות “הזדמנות אחרונה” לנישומים להסדיר את הונם הלא-מדווח: הוא יתמקד לא רק בחשבונות קריפטו אלא גם בחשבונות בנק זרים והכנסות נדל”ן לא מדווחות, ויאפשר דיווח ותשלום המסים ללא קנסות וללא העמדה לדין . בתמורה יתווספו כמובן ריבית והצמדה לחוב, אך לא קנס פלילי. עוד צוין כי בניגוד לעבר, לא תתאפשר אנונימיות בהגשת הבקשות בנוהל החדש, וזאת כדי לייעל את הטיפול. ההליך צפוי להיות פשוט יותר עבור מקרי “מסלול ירוק” – נישומים עם הון לא מדווח עד תקרה מסוימת (שיוגדר בנוהל) – לשם קיצור זמנים ומשאבי טיפול . נוהל 2024–2025 טרם פורסם בשלמותו בעת כתיבת שורות אלו, אך העקרונות המסתמנים דומים לקודמיו: פנייה מיוזמת הנישום, גילוי מלא, ותשלום המס בתמורה לאי-העמדה לדין. הנהלת רשות המסים אף צופה להכנסות של מיליארדי שקלים כתוצאה מהליך זה , בהערכת כמות גדולה של נישומים שינצלו את “חלון ההזדמנות” האחרון. לאחר תום 2025, מתוכנן לעגן בחקיקה מנגנון קבוע שיסדיר את הטיפול במקרים של דיווח מאוחר, באופן שיקבע סנקציות מדורגות על המאחרים בדיווח במקום מתן חסינות גורפת .
יתרונות וחסרונות הגילוי מרצון: יתרון בולט מבחינת בעלי חשבונות בשווייץ, גרמניה וכדומה הוא סיום הסיכון המשפטי. הנישום שנענה להליך חוסך מעצמו את הכתם הפלילי של חקירה פומבית, כתב אישום והרשעה פלילית. בנוסף, הוא נמנע מתשלום קנסות עונשיים ויכול להתמקד בפריסת חובות המס הרטרואקטיביים. לא זו אף זו – ההליך משיב לו לגיטימציה: לאחר השלמתו, הכספים בחו”ל הופכים לכספים “לבנים” ומוצהרים, אותם ניתן להעביר בחופשיות לארץ או להשקיע ללא חשש. מבחינת המדינה, כפי שצוין, ההליך מניב הכנסות מס מהירות וחוסך הליכים משפטיים יקרים. חסרונו של הליך הגילוי מרצון עבור הנישום הוא שעליו לשלם לאלתר את חוב המס המצטבר, שלעתים קרובות כולל סכומים ניכרים מאוד (בפרט אם החשבון צבר רווחים לאורך שנים רבות). לעיתים קרובות, כדי לעמוד בכך נאלץ הנישום להשתמש בחלק מההון שהחזיק בחשבון הזר (כלומר “לוותר” על חלק מהחסכונות לטובת תשלום מסי העבר). עם זאת, אל מול אופציית החילוט והקנסות בהליך פלילי – ויתור זה עשוי להיות כדאי. יש לציין שגם לאחר גילוי מרצון, ייתכן שבנקים זרים מסוימים יבחרו לסיים את ההתקשרות עם הלקוח בשל עברו, אך במצב השוק כיום, לקוחות שביצעו הסדרה מול הרשויות הישראליות ימצאו בנקל פתרונות בנקאיים אחרים, שכן כספם הפך חוקי ומדווח.
לסיכום פרק זה, הליך הגילוי מרצון בישראל בשנת 2025 הוא מנגנון חיוני וחכם הן לנישומים והן לרשות המסים, במיוחד על רקע שיתוף הפעולה הגלובלי הגובר בחשיפת הון לא מדווח. מומלץ לכל בעל חשבון בנק בחו”ל שטרם דיווח כנדרש, לשקול ברצינות ניצול הליך זה כדי להסיר מעליו את חרב הסנקציות, לפני שהרשויות יאתרו אותו ביוזמתן.
 

מסקנות

ציות ושקיפות הפכו לנורמה מחייבת בעולם המיסוי המודרני. הדין הישראלי, נכון לשנת 2025, אינו משאיר ספק: תושבי ישראל המחזיקים חשבונות בנק פרטיים או עסקיים בשווייץ, בגרמניה או בכל מדינה אחרת, חייבים בדיווח מלא על כל הכנסה ורווח המופקים בהם. אי-עמידה בחובה זו גוררת חשיפות למסים, קנסות וריבית בהיקף כבד, ואף מסכנת את החופש והרכוש של המפר – בשל האפשרות להליך פלילי, עונשי מאסר וחילוט כספים. מערכות המידע הבינלאומיות שהוקמו בשנים האחרונות סתמו את הפרצות שאפשרו בעבר הסתרת נכסים מעבר לים: הבנקים האירופיים והשוויצריים מדווחים לרשות המיסים בישראל באופן תדיר , ושיתוף הפעולה ההדוק מקשה על העלמות מס להתגלות רק באקראי. במצב זה, כל בעל חשבון זר לא מדווח צריך להניח שנתוניו עשויים להתגלות לרשות המסים בכל עת.
מול סיכון זה, הליך הגילוי מרצון הוא פתרון ראוי ומומלץ. כפי שפורט, הליך זה מאפשר לשלם את המסים הנדרשים ולהימנע מהליכי ענישה פליליים, ובכך להסדיר את החשבונות בחו”ל באופן חוקי. בראי מדיניות אכיפה קשוחה, לגילוי מרצון יתרון משמעותי: הוא יוזם ושליט בידי הנישום, במקום להיגרר לחקירה והליכים ביוזמת הרשויות. נכון ל-2025, לאחר מספר שנים ללא נוהל רשמי, מתחדשת אפשרות הגילוי מרצון בחסות רשות המסים בהיקף רחב, כחלק ממגמה לעודד ציות ולהגדיל את הכנסות המדינה . זהו חלון הזדמנויות שעלול לא לחזור – מנהל רשות המסים אף ציין כי זו צפויה להיות הפעם האחרונה שהמסגרת מופעלת באופן יזום לפני קביעת משטר ענישה ברור בחקיקה .
המלצה מרכזית העולה מהאמור: בעלי חשבונות בנק בשווייץ, בגרמניה ובמדינות אחרות, שטרם מילאו אחר חובת הדיווח בישראל, צריכים לפעול באופן יזום להסדרת הנושא. הדבר נכון הן לפרטים (יחידים) והן לתאגידים ישראליים עם פעילות בנקאית בינלאומית. עליהם לפנות לייעוץ משפטי ופיננסי מקצועי, לבחון את האפשרות להגשת בקשת גילוי מרצון ולהעריך את חבויות המס הפוטנציאליות. מהלך זה, על אף עלותו המיידית, הוא הבטוח והמושכל ביותר למניעת הסתבכות חמורה בעתיד. מנגד, המשך הימנעות מדיווח בתקופה הנוכחית שקול להימור כבד, לאור מנגנוני הדיווח האוטומטיים: כפי שקבעה רשות המסים, “אם יש לכם חשבון בנק בחו”ל, רשות המסים בישראל תדע על כך” .
 
בסופו של דבר, עיקרון שלטון החוק והשוויון בנטל המס מחייב שכלל הנישומים ידווחו כנדרש וישלמו את חלקם. מי שטעה בעבר יכול וכדאי שיתקן את דרכיו כעת, באמצעות כלי הגילוי מרצון, וכך להימנע מתוצאות קשות בהרבה. ישראל של 2025 עומדת איתנה כחלק מהקהילה הגלובלית במאבק בהון השחור, ואין עוד מקום למקלטי מס סודיים שישמשו מסתור. האחריות מוטלת על בעלי החשבונות לבחור בשקיפות ובציות לחוק – צעד שהוא גם לטובתם שלהם, כדי שיוכלו ליהנות מפרי כספם ללא חשש וללא עננה משפטית.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.