קביעת אחוזי נכות בישראל – ביטוח לאומי, משרד הביטחון ותביעות נזיקין

מאת: אלי דורון, עו"ד

27/4/2025

קביעת אחוזי נכות בישראל – ביטוח לאומי, משרד הביטחון ותביעות נזיקין

משמעות אחוזי הנכות וקביעתם

ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי

• נכות כללית: קצבת נכות כללית מיועדת למבוטחים שנגרמה להם נכות רפואית (פיזית או נפשית) מכל סיבה שהיא, אשר פוגעת בכושרם להשתכר. התהליך מתחיל בהגשת תביעה לקצבת נכות כללית, ולאחריה זימון לוועדה רפואית כללית . הוועדה הרפואית בוחנת את כל הליקויים הרפואיים מהם סובל התובע – לעיתים באמצעות מספר מומחים בתחומים שונים – ומחליטה על אחוזי הנכות הרפואית לכל ליקוי ועל הנכות הרפואית המשוקללת . תנאי סף רפואי: כדי שתובע יעבור לשלב הבא, עליו להגיע לרף מינימלי של נכות רפואית משוקללת: כיום נדרש 60% נכות רפואית (או 40% אם קיימים מספר ליקויים שלפחות אחד מהם בשיעור 25% ומעלה) . מי שאינו מגיע לרף זה – תביעתו לנכות כללית תידחה על הסף. אם הרף הרפואי מתקיים, עוברת הבחינה לשלב הבא – קביעת דרגת אי-כושר השתכרות. בשלב זה נערכת ועדה להערכת ההשפעה התפקודית של מכלול הליקויים על יכולתו של התובע להשתכר. דרגת אי-הכושר נקבעת באחוזים (כגון 60%, 74% או 100%) , ומשמעותה היא מידת אובדן כושר העבודה. על פי החוק, רק מבוטח שנקבעה לו גם נכות רפואית כנדרש וגם דרגת אי-כושר של 50% ומעלה – יוכר כנכה כללית ויהיה זכאי לקצבה חודשית . גובה הקצבה נקבע בהתאם לדרגת אי-הכושר (נכות מלאה או חלקית) ולא לפי אחוזי הנכות הרפואית ישירות. עם זאת, לאחוזי הנכות הרפואית עדיין יש חשיבות: מי שנקבעת לו נכות רפואית גבוהה במיוחד (לדוגמה 90% ומעלה) זכאי לפטורים והטבות נוספות גם אם אינו זכאי לקצבה, כגון פטור ממס הכנסה או הנחות בארנונה . יצוין גם כי קביעה רפואית של 100% נכות כללית (או 90% משוקלל) מזכה ב”תעודת נכה” מטעם הביטוח הלאומי, המעניקה מגוון הטבות. בכל מקרה, החלטות הוועדה הרפואית בנכות כללית אינן סוף פסוק – ניתן לערער על החלטותיה, כפי שיוסבר בהמשך.
• נפגעי עבודה: מסלול זה מוסדר בחוק הביטוח הלאומי ומיועד למבוטחים שנפגעו בתאונת עבודה או לקו במחלת מקצוע. בשונה מנכות כללית, כאן נדרש קשר סיבתי בין הפגיעה לבין העבודה. לאחר שתאונת העבודה מוכרת על-ידי הביטוח הלאומי, ואם נותרה נכות רפואית לאחר תקופת ההחלמה (הנקראת “דמי פגיעה”), מוזמן הנפגע לוועדה רפואית לעניין נכות מעבודה. הוועדה תקבע את אחוזי הנכות הרפואית בגין הפגיעה בעבודה בלבד בהתאם לסעיפי הליקוי הרלוונטיים. אחוזי הנכות שנקבעים משפיעים ישירות על הזכאות לפיצוי: עבור נכות בשיעורים נמוכים יחסית ישולמו מענקים חד-פעמיים, ובעבור נכות משמעותית יותר תשולם קצבה חודשית. לפי הדין הקיים, נכות לצמיתות בשיעור פחות מ-9% אינה מזכה בפיצוי כלל . דרגת נכות צמיתה בשיעור 9% עד 19% מזכה את הנפגע במענק חד-פעמי (סכום כסף חד פעמי), המחושב כמכפלה של הקצבה החודשית שהייתה משתלמת ב-43 חודשים. לעומת זאת, אם נקבעת נכות צמיתה בשיעור 20% ומעלה – זכאי הנפגע לקבל קצבה חודשית למשך כל חייו . הקצבה משולמת ביחס ישיר לאחוזי הנכות ולשכרו של הנפגע עובר לפגיעה: נכה 100% מקבל קצבה מקסימלית השווה לכ-75% משכרו (עד תקרה מסוימת המתעדכנת מעת לעת), ואם נכותו פחותה מ-100% – יקבל חלק יחסי מתוך הקצבה המקסימלית לפי שיעור נכותו . לדוגמה, מי שנקבעו לו 50% נכות מעבודה, יקבל מחצית מהקצבה שהייתה מגיעה לו אילו היה נכה 100% . נכות זמנית (לתקופה מוגבלת) בשיעור 9%-100% גם היא מזכה בקצבה חודשית בתקופת הזמניות . יש לשים לב שהכנסות אחרות של הנפגע (מעבודה או מכל מקור) אינן משפיעות על תשלום קצבת נכות מעבודה – זאת בניגוד לקצבת נכות כללית התלויה בהכנסות ובאי-כושר. עוד נקבע, שמי שקיבל מענק בגין נכות נמוכה ולאחר מכן הוחמר מצבו ונכותו הועלתה ל-20% ומעלה – יחל לקבל קצבה חודשית מאז ההחמרה, ובהתאם ינוכה מתוך הקצבה חלק יחסי המגלם את המענק שכבר שולם (כדי למנוע כפל תשלום).
• מאפייני הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי: הוועדות נערכות במרכזי הביטוח הלאומי האזוריים או במתקנים רפואיים לפי העניין. חברי הוועדה הם רופאים מומחים בתחומי הפגיעות הרלוונטיים, והם בלתי תלויים (כלומר לא הרופאים המטפלים של התובע). על פי נהלי הביטוח הלאומי, רשאי הנפגע להתלוות לוועדה ע”י אדם מלווה ואף להיות מיוצג על-ידי עורך דין מטעמו, אשר ידבר בשמו בפני הוועדה . תפקיד עורך הדין בוועדה הרפואית עצמה מוגבל להצגת הטיעונים והדגשת הנקודות הרפואיות המשמעותיות; ההחלטה הרפואית היא לעולם של חברי הוועדה. לאחר שהוועדה קובעת את אחוזי הנכות, על החלטתה נמסר פרוטוקול כתוב לתובע. זכויות ערעור: אם המבוטח סבור שאחוזי הנכות שנקבעו לו נמוכים מדי (או שהDecision מסיבה אחרת שגוי), הוא זכאי להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בתוך 30 ימים (בדרך כלל) ממועד קבלת ההחלטה . ועדת העררים היא ועדה רפואית מדרג שני, בהרכב מומחים שונה, שיכולה לאשר, להגדיל או להפחית את אחוזי הנכות. חשוב לציין: אם ועדת העררים שוקלת להפחית את אחוזי הנכות (קרי, להרע את מצבו של המערער), עליה להודיע על כך למערער ויש לו זכות למשוך את הערר כדי לא להסתכן בהפחתה . לאחר מיצוי הליך הערר הפנימי, ניתן לערער על קביעת הוועדה לעררים בפני בית הדין האזורי לעבודה. ואולם, ערעור לבית הדין מוגבל לשאלות משפטיות בלבד (טענות על טעות שבחוק או בפסיקתאות הרפואית), ולא ניתן לערער בשאלה רפואית גרידא (כגון מחלוקת מקצועית על אחוז המתאים לליקוי) . את הערעור לבית הדין יש להגיש תוך 12 חודשים מקבלת ההחלטה הסופית בביטוח הלאומי. בית הדין לעבודה רשאי לאשר את החלטות הוועדות, לבטלן או להחזיר לדיון חוזר בוועדה, בהתאם לממצאים.

• הרכב וסמכות הוועדה במשרד הביטחון: הוועדה הרפואית במשרד הביטחון פועלת באופן דומה בעיקרו לוועדות הביטוח הלאומי, אך תחת מסגרת חוקית שונה. חברי הוועדה הם רופאים מומחים, עצמאיים ובלתי תלויים, אשר בודקים את הנפגע וקובעים את אחוזי הנכות בהתאם לסעיפי הליקוי בתקנות הנכים . הוועדה מתייחסת רק ל”פגימה המוכרת” – כלומר אותם ליקויים שהוכרו כנובעים מהשירות – ולא תדון בליקויים שאינם קשורים לשירות. בהקשר זה, אם לנפגע יש בעיות רפואיות נוספות שלא הוכרו, הן לא ישוקללו בקביעת הנכות לצורך תגמולי משרד הביטחון (אך כמובן יוכלו אולי לזכותו בזכויות בביטוח הלאומי במסלולים אחרים, כפי שיוסבר). הוועדה קובעת עבור כל פגיעה מוכרת את אחוז הנכות המתאים וחורצת אם הנכות היא זמנית או לצמיתות .
• שיעורי נכות ותוצאותיהם (משרד הביטחון): בדומה לביטוח הלאומי, גם כאן אחוזי הנכות מהווים בסיס לזכויות. כיום (לאחר שינוי חקיקה משנת 1996) הכלל הוא: דרגת נכות מוכרת נמוכה מ-10% – אינה מזכה בתגמול כספי שוטף ; דרגת נכות בשיעור 10% עד 19% – מזכה במענק נכות חד-פעמי (פיצוי כספי חד-פעמי) ; דרגת נכות 20% ומעלה – מזכה בתגמול חודשי (קצבה חודשית) . למעשה, הסדר זה דומה מאוד לזה של נפגעי עבודה בביטוח הלאומי – השוני הוא בסף: בביטוח לאומי החל מ-9% יש מענק, ובמשרד הביטחון רק מ-10%. עוד הבדל הוא בגובה התגמול: נכי צה”ל בעלי 20% ומעלה מקבלים קצבה חודשית לפי שיעור הנכות מתוך “שכר קובע” שנקבע בחוק הנכים (שונה לעיתים בין דרגות שונות ובין תקופות שירות שונות). מי שנפגעו לפני 1996 ונקבעו להם 10%-19% ממשיכים לקבל קצבאות חודשיות קטנות (לפי החוק הישן), אולם תובעים חדשים בדרגות אלו מקבלים רק מענק. הטבלה הרשמית של משרד הביטחון מתעדכנת מעת לעת ומפרטת את סכומי המענק עבור כל אחוז בין 10% ל-19%, וכן את סכומי הקצבה עבור אחוזי נכות גבוהים יותר . לדוגמה, נכון לתעריפים של 2025: מענק עבור 10% נכות עמד על כ-61,500 ₪, ועבור 19% כ-169,000 ₪ (סכומים מדורגים בין שתי הקצוות) . קצבה חודשית לנכה 20% היא בסביבות 1,000 ₪, ונכה 100% מקבל קצבה בסיסית מלאה (בסביבות 5,300 ₪ לחודש) – סכומים אלה עשויים להיות מוגדלים לפי נסיבות (תגמול מיוחד, תוספות משפחה וכו’ בהתאם לחוק הנכים) . כמו בביטוח הלאומי, גם כאן נכות זמנית מזכה בתגמולים לתקופת הזמניות, וניתן לשוב ולבדוק את הנכה לקראת תום התקופה כדי לקבוע נכות צמיתה.

החמרת מצב – דיון מחדש והעלאת אחוזי נכות

• נכות כללית: מבוטח שקיבל בעבר החלטה בתביעת נכות כללית (בין אם אושרה קצבה ובין אם נדחה) וחל שינוי מהותי במצבו, רשאי לבקש בדיקה מחדש של זכאותו. תנאי סף רגיל הוא שיחלפו לפחות 6 חודשים מאז ההחלטה הרפואית האחרונה בעניינו לפני שיוכל להגיש בקשה חדשה . ישנם מקרים חריגים בהם יתאפשר דיון חוזר לפני תום חצי שנה, למשל כשמדובר בהחמרה דרמטית המלווה בירידה ניכרת בכושר העבודה – אך לשם כך נדרש לצרף לבקשה אישור רפואי עדכני מרופא מומחה המאשר את דבר ההחמרה ומסמכים המעידים על שינוי בכושר ההשתכרות (כגון תלושי שכר שמראים ירידה בהכנסות). הבקשה מוגשת באמצעות טופס ייעודי ל”בדיקה מחדש עקב החמרת מצב” בצירוף חוות דעת רפואית עדכנית על ההחמרה. לאחר הגשתה, מוזמן המבוטח שוב לוועדה רפואית אשר תבחן את מצבו הנוכחי. חשוב מאוד: הוועדה רשאית לא רק להעלות את אחוזי הנכות, אלא גם להפחיתם אם תמצא שהמצב דווקא השתפר או הוערך ביתר קודם . כלומר, קיימת בנכות כללית סכנה מסוימת בפנייה יזומה לדיון חוזר – אם כי המוסד לביטוח לאומי מחויב ליידע מראש את התובע במקרה ששוקלים הפחתה, וניתן לעתים לחזור מהבקשה. אם בעקבות ההחמרה מזוכה כעת המבוטח בעמידה בתנאים (למשל בעבר נדחה כי היה 40% נכות וכעת יש 60%+ ועוד אי-כושר), הוא יתחיל לקבל את הקצבה ממועד ההחלטה החדשה. במקרה של מי שכבר קיבל קצבה, ואם אחוזי הנכות או אי-הכושר עולים – הקצבה תוגדל מכאן ואילך. באופן דומה, שיפור במצב (במקרה של בדיקה חוזרת ביוזמת המוסד למשל) עלול להקטין קצבה עתידית או להפסיקה. למעשה, חוק הביטוח הלאומי אף מסמיך את המוסד ליזום מיוזמתו בדיקה מחדש במקרים של שיפור רפואי מהותי עקב טיפול, כדי לוודא שלא משולמת קצבה מעבר לנדרש.
• נפגעי עבודה: גם נפגע עבודה שדרגת נכותו נקבעה רשאי לבקש דיון מחדש על רקע החמרת מצב רפואי עקב הפגיעה. כאן, מאחר שההטבות תלויות ישירות באחוזי הנכות, המשמעות המרכזית של העלאה מעל ספי הזכאות היא מעבר ממענק לקצבה. התנאי המקובל הוא חלוף 6 חודשים מהוועדה האחרונה (או מהחלטת ועדת העררים האחרונה) שקבעה את הנכות . על הנפגע להשיג אישור רפואי מוסמך על ההחמרה – התהליך הנוהג הוא פנייה לרופא תעסוקתי בקופת החולים עם מסמכים עדכניים, לרבות פרוטוקול הוועדה הקודמת ותיעוד ההחמרה (למשל צילומים, סיכומי אשפוז וכו’). רופא הקופה המוסמך יבחן את החומר, ובמידת הצורך אף יזמן את המבוטח לבדיקה, ויחליט אם אכן חלה החמרה רפואית עקב הפגיעה בעבודה. אם כן, ינפיק אישור רפואי על ההחמרה. את האישור הזה מצרפים לטופס תביעה לדיון מחדש שמוגש לביטוח הלאומי . במידה והמבוטח אושפז בשל ההחמרה, ניתן להגיש את סיכום האשפוז במקום אישור רופא, וחשוב להגיש זאת תוך 90 יום מהשחרור מבית החולים . לאחר הגשת התביעה והמסמכים, המבוטח יוזמן לוועדה רפואית שתקבע אם חלה החמרה המזכה בהעלאת אחוזי הנכות. תוצאות אפשריות: אם דרגת הנכות עולה, המוסד ישלם מעתה ואילך בהתאם לדרגה החדשה. בפרט, אם נכה עבודה שקיבל בעבר מענק חד-פעמי (10%-19%) והוועדה החדשה קובעת לו כעת 20% ומעלה – הוא יעבור לקבלת קצבה חודשית במקום מענק . עם זאת, כדי למנוע מצב של כפל תשלום, החוק קובע שאם ההחמרה אירעה זמן קצר לאחר המענק, ינוכה מהקצבה סכום השווה לחלק היחסי של המענק. למעשה המענק שקיבל “יפורע” כנגד הקצבאות החדשות לתקופה מקבילה של 43 חודשים (תקופת המענק הקבועה בחוק). לאחר תקופה זו, ימשיך לקבל את הקצבה כרגיל. דוגמה לכך מוצגת בפרוטוקולים הרשמיים: נפגע שקיבל מענק עבור 18% נכות, ולאחר 20 חודש נקבעו לו 25% – 23 החודשים הראשונים של הקצבה קוזזו כנגד המענק שכבר שולם, ולאחר מכן הוא מקבל קצבה מלאה לפי 25%.
• נכות מוסבת: במסגרת משרד הביטחון, קיים מושג ייחודי של “נכות מוסבת” (תקנה 9 לתקנות הנכים). משמעותו – פגיעה רפואית חדשה שנגרמת כתוצאה ישירה מהנכות המוכרת. למשל, חייל שהוכר כנכה בגין פציעת רגל, ולאחר שנים פיתח בעיות גב בגלל הצליעה המתמדת – יכול לתבוע שהבעיה בגב תוכר כנכות מוסבת לנכות הרגל. הליך זה שונה מתביעת החמרת מצב, אך מתקיים אף הוא בפני ועדה רפואית, שבוחנת האם קיימת זיקה בין הפגיעה המוכרת לחדשה. אם כן, הנכות החדשה תוכר וייקבעו לה אחוזי נכות (ויצורפו למשוקלל הכולל). אם הנפגע סבור שיש לו ליקוי חדש בעקבות הנכות, עליו להגיש בקשה מתאימה לאגף השיקום.
   

החמרת מצב במשרד הביטחון

חשיבות הליווי המשפטי לאורך ההליך

• הבנת הזכויות וההליך: עורכי דין המתמחים בביטוח לאומי או בנכי צה”ל מכירים לעומק את החוק, התקנות, הנהלים והפסיקה הנוגעת לתביעות נכות. הם ידעו לזהות אילו ליקויים רפואיים מקנים זכאות, כיצד נכון להציג אותם, ומהו שיעור הנכות שאמור להינתן לפי התקנות. ללא ליווי כזה, המבוטח עלול לא להיות מודע לכל זכויותיו ואף לפספס הטבות המגיעות לו מגורמים נוספים . למשל, אדם שנפגע בתאונת עבודה אולי לא ידע שעליו להגיש גם תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך זמן מסוים – עורך דין ידריך אותו לעשות זאת בזמן.
• איסוף ותיעוד רפואי: חלק מרכזי מהצלחת תביעת נכות הוא התיעוד הרפואי. עורך דין מנוסה ינחה את הנפגע אילו מסמכים ובדיקות עליו להשיג, יוודא שכל האבחנות הרלוונטיות מגובות בחוות דעת מתאימות, ושלא נשמטו ליקויים כלשהם מן הבקשה. הוא עשוי להפנות את הלקוח לייעוץ מומחים נוסף כדי לקבל חוות דעת מחזקות (למשל, בחלק מהמקרים ניתן לצרף חוות דעת פרטית לוועדה, שתשכנע את רופאיה). ההכנה כוללת גם תרגום של מונחים רפואיים לשפה שתבהיר לחברי הוועדה את מצבו האמיתי של הנפגע ואת השלכות הליקוי עליו.
• ייצוג ועמידה על זכויות בדיון: במהלך הופעה בפני ועדה רפואית, לעיתים המבוטח לחוץ, כאוב או אינו מתקשר היטב את מצוקותיו. עורך דין רשאי להתלוות אליו ולדבר בשמו בפני הוועדה . הוא ידגיש בפני הרופאים את הנקודות החשובות – למשל, להצביע על הגבלה בתנועה שייתכן שהנבדק לא הציג כראוי, או להזכיר שלמבוטח יש כמה בעיות רפואיות נפרדות שיש להתייחס לכל אחת. הוא יוודא שהוועדה בחנה את כל המסמכים ושלא הוחמצה התייחסות לליקוי. אמנם ההחלטה הרפואית היא של הוועדה בלבד, אך נוכחות עורך הדין מבטיחה שהתמונה העובדתית-רפואית המלאה תעמוד לנגד עיני הוועדה.
• הכנה לקראת הוועדה: ליווי משפטי כולל בדרך כלל הכנת הלקוח מראש לקראת הוועדה. אנשים לעיתים נוטים להפחית בערך תלונותיהם או להתבטא באופן שאינו משרת אותם. עורך דין מיומן ינחה את התובע כיצד לתאר את מצבו נאמנה מבלי להחסיר פרטים חשובים. זו אינה “הכנה לשקר” אלא הכוונה להצגת הדברים בצורה ברורה, מלאה ומדויקת. למשל, להזכיר לנכה להבהיר שהוא לא מסוגל לעמוד יותר מחמש דקות רצוף עקב כאבי גב, אף אם לא ישאלו אותו זאת במפורש – כי פרט כזה יכול להשפיע על אחוז הנכות.
• ניהול הליכי ערעור: אם התוצאה של הוועדה אינה מש hàביעה רצון, יש צורך להגיש ערר או ערעור במסגרת זמנים קצרה ולטעון טענות משפטיות מתאימות. עורך דין ינסח את נימוקי הערר בצורה המבססת את הטעות שנפלה בהחלטה (למשל: הוועדה התעלמה מסעיף ליקוי מסוים, או שקבעה אחוז הנמוך מהקבוע בתקנות לליקוי הנתון). הוא גם יוודא שהערר הוגש במועד הנכון. בהמשך, אם יידרש דיון בבית הדין או בבית המשפט, החשיבות של ייצוג משפטי אף גדלה, שכן אלו כבר פורומים שיפוטיים שבהם נדרש ידע דיוני וניסוח טענות משפטיות מדויק.
• ראייה רחבה של המקרה: לעיתים קרובות, תביעת נכות היא רק חלק ממכלול עניינים. למשל, נפגע תאונת דרכים עשוי להיות זכאי הן לקצבת נכות כללית, הן לתבוע פיצויים מחברת הביטוח בביהמ”ש, וגם להגיש תביעה לביטוח אובדן כושר פרטי. החלטת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי יכולה להשפיע על הליכים אזרחיים אחרים, כגון קביעת שיעור הנכות בתביעת הפיצויים . עורך דין טוב יידע לתאם בין כל ההליכים: להגיש במועד לכל גורם, לתזמן את חוות הדעת כך שלא ייווצרו סתירות, וליעץ ללקוח לגבי הבחירה המיטבית (לדוגמה, האם כדאי לבחור במסלול משרד הביטחון או בביטוח הלאומי – החלטה בלתי הפיכה שיש לקבל תוך ידע מלא על ההשלכות). ללא ליווי, קיים סיכון שהנפגע יקבל החלטות בלתי מושכלות או יחמיץ עמידה במועדים, דבר שעלול לפגוע בזכויותיו.

אחוזי נכות בתביעות נזיקין פרטיות

• אובדן כושר השתכרות לעתיד: הפיצוי בגין הירידה בכושר ההשתכרות של הנפגע מחושב לרוב ע”י הכפלת אחוז הנכות התפקודית בבסיס השכר של התובע וביתרת שנות העבודה עד גיל פרישה. לדוגמה, אם נקבע שתובע בן 30 איבד 20% מכושר השתכרותו ושכרו טרם התאונה היה 10,000 ₪, הרי הפיצוי יוערך בכ-20% * 10,000 ₪ * מקדם היוון (התלוי בשנים שנותרו עד פרישה). זהו מודל חישוב מקובל אם כי לא בלבדי, והמספרים יכולים להיות מותאמים לראיות (כגון קידום שנמנע, צורך בהסבה מקצועית וכו’).
• כאב וסבל (נזק לא ממוני): בדיני הנזיקין, במיוחד בתאונות דרכים, נקבע בחוק הפיצויים נוסחה לחישוב פיצוי בגין כאב וסבל התלויה באחוזי הנכות ובגיל הנפגע. ישנה תקרה לפיצוי הלא-ממוני (נכון להיום כ-180,000 ₪ לנכות 100% אצל צעיר מאוד) . הנוסחה קובעת פיצוי מופחת אם לנפגע לא נקבעה נכות צמיתה או אם נכותו נמוכה מאוד. למעשה, בפגיעות קלות מאוד (מתחת ל-10% וללא אשפוז מעל ימים מסוימים) – החוק מונע כליל פיצוי עבור כאב וסבל, מתוך הנחה שמדובר בנזק זעיר. לכן, קיומה של נכות צמיתה ולו מזערית (למשל 5%) יכול להיות ההבדל בין קבלת פיצוי לא-ממוני קטן אך ממשי, לבין דחיית רכיב זה לחלוטין . מעבר לחוק הפלת”ד, גם בתביעות נזיקין אחרות בתי המשפט מתחשבים באחוזי הנכות כדי לאמוד את עוגמת הנפש, אם כי באופן גמיש ולא נוסחה קבועה.
• הוצאות שיקום, עזרה וסיעוד: אחוזי הנכות עשויים להוות בסיס להערכת הצרכים של הנפגע לעתיד. למשל, אם נקבעה נכות גבוהה מאוד (מעל 80%) יכול הנפגע לטעון שיזדקק למטפל צמוד/סיוע סיעודי, והתשלום עבור זאת יחושב לפי תוחלת חייו. אם נכותו נמוכה – לרוב ייפסקו סכומים חד-פעמיים קטנים עבור עזרה לזמן ההחלמה וכדומה.
• התאמת דיור ואביזרים: נכות למשל 100% בכיסא גלגלים מצדיקה מימון שיפוץ ביתו של הנפגע לנגישות, רכב מיוחד וכו’. שיעור נמוך יותר – אולי רק התאמות קלות.

דוגמאות למצבים אופייניים

• דוגמה 1 – תאונת עבודה ופיצוי: אלעד, פועל בניין, נפל מגובה במהלך עבודתו ושבר את הקרסול. הוא הגיש תביעה לביטוח הלאומי והוכר כנפגע עבודה. בתחילה נקבעו לו 15% נכות זמנית למשך חצי שנה, ובתקופה זו קיבל קצבה חודשית זמנית. כעבור חצי שנה, בוועדה רפואית לצמיתות, הוערכה נכותו לצמיתות בשיעור 12% בגין הגבלה קלה בקרסול. בהתאם, אלעד קיבל מענק חד-פעמי (ולא קצבה), שחושב לפי 12% מדרגת נכות מלאה עבור 43 חודשים. אלעד חזר לעבודה קלה יותר, אך לאחר שנתיים מצבו הידרדר – כאבי הקרסול גברו וטווח התנועה הצטמצם עוד. הוא פנה בבקשת החמרת מצב לביטוח הלאומי, בצירוף מכתב מאורטופד מומחה המאשר החמרה. ועדה רפואית חוזרת קבעה כי נכותו עלתה ל-20% לצמיתות. בעקבות זאת, החל אלעד לקבל קצבה חודשית לנפגעי עבודה, בניכוי סכום המענק שכבר שולם לו (כך שבחודשים הראשונים הקצבה קוזזה חלקית). במקביל, אלעד הגיש תביעת נזיקין נגד קבלן הפיגומים שמחדל שלו גרם לנפילתו. בית המשפט מינה מומחה רפואי, אשר אימץ למעשה את קביעת ה-20% נכות של הביטוח הלאומי. בפסק הדין נפסקו לאלעד פיצויים על בסיס נכות תפקודית של 20% (שכן כאיש בניין הנכות השפיעה ישירות על עבודתו), בניכוי התשלומים שקיבל מביטוח לאומי. במקרה זה רואים כיצד שלבי התהליך שילבו את כל המרכיבים: ועדות רפואיות לקביעת אחוזי נכות, דיון בהחמרה, ותביעת נזיקין שבה האחוזים שנקבעו שימשו לקביעת הפיצוי.
• דוגמה 2 – נכות כללית ורשלנות רפואית: ברכה, עקרת בית בת 50, סובלת ממחלה כרונית בלב ומסכרת. מצבה הרפואי פגע ביכולתה לטפל במשק הבית, והיא פנתה לתבוע קצבת נכות כללית. ועדה רפואית של ביטוח לאומי קבעה לה 40% נכות רפואית (25% על הלב, 15% על סוכרת) – בדיוק סף המינימום לעבור לשלב הבא (כיוון שיש לה ליקוי אחד לפחות מעל 25%). בהערכת אי-הכושר נמצא כי כמנהלת משק בית כושר תפקודה צומצם מאוד, ונקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100%. לכן ברכה החלה לקבל קצבת נכות מלאה. כעבור שנה חלה החמרה במחלת הלב שלה, וברכה עברה צנתור מסובך. היא הגישה תביעה להחמרת מצב, ווועדה רפואית העלתה את נכותה הרפואית ל-60%, מה שהקנה לה גם פטור ממס הכנסה בשל נכות רפואית מעל 90% (משוקלל עם הליקוי הנוסף הקטן). בשלב זה ברכה גם גילתה כי אולי הייתה רשלנות רפואית באבחון מחלתה – היא תובעת את קופת החולים בטענה שאיחור באבחון החמיר את נזקיה. בתביעת הרשלנות, מומחה בית המשפט קבע שלולא ההתרשלות, ייתכן שמצבה היה 30% נכות רפואית בלבד; בפועל הוא עומד, עקב ההחמרה, על 60%. בית המשפט נדרש להעריך מה הנזק שנגרם בגין ההתרשלות, וזהו דיון סבוך, אך מה שחשוב לענייננו: חוות הדעת הרפואיות והדיונים כולם נסובו סביב אותם אחוזי נכות. קביעת הביטוח הלאומי סייעה לברכה במובן זה שלפחות לא הייתה מחלוקת שהיא נכה בלב בשיעור משמעותי – הוויכוח התמקד בסיבת ההחמרה ובשאלה המשפטית של אחריות הקופה.
• דוגמה 3 – נכה צה”ל ותביעת ביטוח: דניאל, חייל משוחרר, נפגע במהלך שירותו בירך ימין. משרד הביטחון הכיר בפגיעה, ובוועדה רפואית נקבעו לו 10% נכות לצמיתות (נכות קלה שאינה מזכה בקצבה, אך העניקה מענק של כ-70 אלף ₪). כעבור מספר שנים, דניאל שם לב שהמצב מחמיר: הוא סובל מכאבים עזים והגבלה בהליכה. הוא מגיש בקשת החמרת מצב למשרד הביטחון. הוועדה החוזרת קובעת לו 25% נכות, והוא מתחיל לקבל קצבה חודשית כנכה צה”ל. בתקופה שחלפה בין הפציעה לשחרור, דניאל גם רכש פוליסת ביטוח פרטית כנגד אובדן כושר עבודה. כעת, משהוחמר מצבו, הוא טוען לאובדן כושר חלקי ותובע את חברת הביטוח. חברת הביטוח, מצידה, מקבלת כמובן את הקביעה הרפואית של משרד הביטחון (25%), אך טוענת שלדניאל יש כושר עבודה שווה ערך לנכות תפקודית 10% בלבד (כי הוא מצא עבודה משרדית). המחלוקת בבוררות הביטוח מתמקדת בשאלה אם הנכות התפקודית היא 25% או פחות – והפוסק מתייחס גם לקריטריונים בביטוח הלאומי כדי להעריך את אובדן ההשתכרות. כך, שוב, אחוזי הנכות שנקבעו במערכת אחת מקרינים למערכת אחרת. דניאל לווה ע”י עורך דין גם בתביעתו נגד הביטוח, אשר דאג שתיקו הרפואי יהיה משכנע ומלא. בסופו של דבר נקבע פשרה לפיה הביטוח משלם לו פיצוי לפי 20% אובדן כושר.
• דוגמה 4 – תאונת דרכים ללא נכות וללא ייצוג: דוגמה נגדית להמחשה: יעל, אדריכלית, נפגעה בתאונת דרכים קלה – חבלה בצוואר. היא לא הגישה תביעה לביטוח לאומי (כי זה לא בעבודה). היא החליטה לתבוע לבד את חברת הביטוח של הנהג הפוגע, ללא עורך דין, מתוך מחשבה שהדבר פשוט. יעל לא צרפה חוות דעת רפואית לכתב תביעתה (כי לא ידעה שצריך), ולכן בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום האורתופדי. המומחה מצא שליעל לא נותרה כל נכות צמיתה מהתאונה, אלא רק “הגבלה קלה וחולפת”. בהתאם, לפי חוק הפיצויים, פסק בית המשפט ליעל אפס אחוזי נכות, ולכן שלל ממנה פיצוי בגין כאב וסבל (משום שנכותה 0% ולא הייתה מאושפזת) – היא קיבלה רק החזר הוצאות טיפול של כמה מאות שקלים. במקרה זה, יעל למדה בדרך הקשה ש”פגיעה קלה” אם אינה משאירה אחוזי נכות, כמעט אינה מזכה בפיצוי. לו הייתה מתייעצת, הייתה מבינה שספק אם כדאי לה לנהל הליך משפטי כזה. דוגמה זו ממחישה את חשיבות אחוזי הנכות ואת חשיבות הייעוץ: בהיעדר נכות אין פיצוי משמעותי, ובהיעדר הכוונה, תובע עלול לבזבז זמן וכסף לשווא.
   

סיכום