מאת:

הגשת תביעה כספית באוסטריה על ידי נושה ישראלי

מאמר זה מציע סקירה מקיפה על הגשת תביעה כספית באוסטריה על ידי נושה ישראלי נגד נתבע אוסטרי. הוא מסביר את סמכות השיפוט הנדרשת, את שלבי ההליך המשפטי, הצורך בייצוג משפטי, דרישות פרוצדורליות, ואת האפשרות להגיש תביעה במנגנון מזורז. המאמר מציין גם את ההיבטים כגון ריבית והוצאות משפט, ומדגיש את ההזדמנויות וההגנות העומדות בפני צדדים זרים. בסיום, הוא מציע תובנות על הקשר המשפטי המיוחד בין אוסטריה לישראל, המקל את ההליך עבור הנושה.


סמכות השיפוט – מתי וכיצד ניתן לתבוע באוסטריה

סמכות בינלאומית: כדי שבית משפט אוסטרי ידון בתביעה עם צד זר, עליו להיות בעל סמכות שיפוט בינלאומית. בדרך כלל, בתי המשפט באוסטריה מוסמכים כאשר מקום מושבו או מקום מגוריו של הנתבע באוסטריה . כלומר, נתבע אוסטרי (אדם או חברה היושבים באוסטריה) ניתן לתבוע בפני בית משפט אוסטרי מתוקף סמכות כללית. בנוסף, סמכות יכולה לקום גם אם מקום ביצוע ההתחייבות החוזית באוסטריה (למשל, אם החוזה קובע שאספקת סחורה או תשלום יתבצעו באוסטריה) . במקרים בהם מתקיימים מספר סמכויות מקבילות (למשל גם מקום האירוע וגם מקום מושב הנתבע), רשאי הנושה לבחור באיזה בית משפט אוסטרי להגיש את תביעתו, כל עוד לא מדובר בסמכות ייחודית שמוקנית לערכאה מסוימת .
הסכמי שיפוט: יש לזכור שהצדדים לחוזה יכולים להסכים מראש על סמכות שיפוט בחוזה. אם בחוזה שבין הנושה הישראלי לנתבע האוסטרי מופיע תניית שיפוט הקובעת שסכסוכים יתבררו באוסטריה, בתי המשפט באוסטריה יכבדו זאת (ובלבד שאין פגיעה בכללי סמכות ייחודיים) . לעומת זאת, אם הוסכם על סמכות מדינה אחרת, ייתכן שבית משפט אוסטרי יימנע מלדון בתביעה. בכל מקרה, עצם היות התובע מישראל אינה שוללת כשלעצמה את סמכות בתי המשפט באוסטריה – מה שקובע הוא זיקת המקרה לאוסטריה (כגון מקום מושב הנתבע או זירת קיום ההתחייבות).
פורום לא נאות: בניגוד למערכות משפט אחרות, באוסטריה אין אפשרות רחבה לטעון פורום לא נאות כדי להעביר את התיק למדינה זרה מטעמי נוחות. הנתבע האוסטרי אינו יכול לבקש לדחות את התביעה בטענה שבישראל הפורום הנוח יותר, אם לבית המשפט האוסטרי יש סמכות לפי הכללים דלעיל. לכל היותר, הנתבע רשאי לבקש להעביר את הדיון לבית משפט אוסטרי אחר בתוך אוסטריה מטעמי יעילות (כגון בית משפט באזור שבו התרחש האירוע, כדי להקל על שמיעת עדים), אך אינו יכול לכפות ניהול בחו”ל .
 

שלבי ההליך המשפטי באוסטריה

סקירה כללית: הליך אזרחי באוסטריה מתחיל בהגשת תביעה ומתנהל בשלבים עוקבים: הגשת כתב התביעה לבית המשפט המוסמך, המצאתו לנתבע, הגשת כתב הגנה/תגובה, קיום דיונים (קדם-משפט והוכחות) עד למתן פסק דין. להלן פירוט השלבים המרכזיים:
  1. הגשת כתב התביעה (Klage): התובע (הנושה) מגיש כתב תביעה בכתב לבית המשפט האוסטרי המוסמך, בצירוף פרטי הצדדים, עילות התביעה וסעד נדרש. בחירת בית המשפט תלויה בסכום התביעה: תביעות בסכומים עד €15,000 נידונות בדרך כלל בבית משפט מחוזי (Bezirksgericht), ותביעות מעבר לכך בערכאה אזורית (Landesgericht) . עם הגשת התביעה, על הנושה לשלם אגרת בית משפט פתיחה (ראו פירוט בדרישות הפרוצדורליות להלן), אחרת לא ייפתח ההליך. הליך מקוצר: באוסטריה קיים מנגנון תביעה מהיר הנקרא Mahnverfahren (תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום). בתביעה כספית על סכום שאינו עולה על €75,000 נגד נתבע שמושבו באוסטריה, בית המשפט ינקוט תחילה בהליך זה . במסגרת ה-Mahnverfahren, לאחר בדיקה פורמלית של התביעה, בית המשפט יוציא צו תשלום מותנה (Bedingter Zahlungsbefehl) ללא דיון, המורה לנתבע לשלם את הסכום הנתבע בתוך 14 יום או להגיש התנגדות בתוך 4 שבועות . לדוגמה, בתביעה בסך €50,000 בגין אי-תשלום בעסקה, יגיש הנושה הישראלי כתב תביעה בסדר דין מקוצר, ובית המשפט האוסטרי יוציא לנתבע האוסטרי צו לתשלום הסכום. אם הסכום הנתבע עולה על €75,000, או אם מדובר בסעד שאינו סכום כסף, התביעה מוגשת במסלול רגיל (Regularverfahren) מלכתחילה.
  2. המצאת התביעה לנתבע: לאחר הגשת התביעה ותשלום האגרה, בית המשפט יבצע המצאה רשמית של כתב התביעה או צו התשלום לידי הנתבע. ההמצאה בתוך אוסטריה נעשית בדרך כלל באמצעות דואר רשום או שליח בית המשפט לכתובת הנתבע. בשלב זה בית המשפט גם בוחן מי מוסמך לדון בתיק; אם מצא שאין לו סמכות, הוא עלול לדחות את התביעה על הסף. ככל שהתביעה נמצאה כשירה לדיון, היא מומצאת לנתבע בצירוף הזמנה להגיב . בתביעה בסדר דין מקוצר, מוסר בית המשפט את צו התשלום האמור לנתבע, והנתבע מקבל התראה פורמלית בדבר המועד אחר לתשלום או להתנגדות . בהליך רגיל, כתב התביעה עצמו נמסר לנתבע, ובדרך כלל תינתן לו שהות של 4 שבועות להגשת כתב הגנה בכתב . ראוי לציין כי בבית משפט מחוזי (תביעה קטנה יחסית), ייתכן שלא יידרש כתב הגנה פורמלי; במקום זאת, יקבל הנתבע זימון ישיר לדיון, שבו יוכל לטעון את טענותיו בעל-פה .
  3. תגובת הנתבע (כתב הגנה או התנגדות): על הנתבע האוסטרי להגיב במסגרת הזמן שקבע בית המשפט. בהליך המקוצר (צו תשלום) – אם הנתבע חולק על החוב, עליו להגיש התנגדות (Einspruch) בתוך 4 שבועות ממסירת הצו . הגשת ההתנגדות מבטלת את צו התשלום, ואז מתפתח ההליך להליך אזרחי רגיל לכל דבר ועניין . לעומת זאת, אם הנתבע אינו מגיש התנגדות במועד, צו התשלום נהפך לחלוט ולמעשה כדין פסק דין סופי המורה על תשלום הסכום, מה שמאפשר לנושה להתחיל בהליכי הוצאה לפועל (אכיפה) נגד הנתבע . בהליך הרגיל – על הנתבע (במיוחד בערכאה אזורית ובתביעות גדולות) להגיש כתב הגנה (Klagebeantwortung) מפורט בתוך 4 שבועות ממועד ההמצאה . בכתב ההגנה עליו להעלות את כל טענותיו העובדתיות והמשפטיות ולהכחיש (או להודות) בעובדות הנטענות. אם הנתבע לא מגיש כתב הגנה ולא מתייצב כלל, רשאי התובע לבקש פסק דין בהיעדר הגנה (Versäumungsurteil), שבו בית המשפט יקבל את התביעה כפי שהיא ללא בחינה נוספת . במילים אחרות, אי-תגובה מצד הנתבע עשויה להביא לקבלת התביעה במלואה כבר בשלב זה . יש לציין כי נתבע רשאי גם לטעון לחוסר סמכות או לעתור לסילוק על הסף אם למשל סבור שבית המשפט האוסטרי אינו מוסמך – אך טענות אלו יש להעלות בהזדמנות הראשונה (מוקדם בהליך).
  4. דיון קדם-משפט והוכחות: לאחר הגשת כתב ההגנה (או התנגדות, אם היה צו תשלום), ולאחר סיום שלב החלפת כתבי הטענות, יקבע בית המשפט דיון קדם-משפטי מקדמי. דיון זה (בגרמנית: Vorbereitende Tagsatzung) נועד לתכנן את ניהול התיק . בדיון הקדם-משפטי השופט והצדדים סוקרים את הפלוגתאות – מבררים אילו עובדות במחלוקת – ובית המשפט עשוי לעודד פשרה בין הצדדים . אם לא מושגת פשרה, בית המשפט יקבע את שלבי ההוכחות ודיוני ההמשך. בשלב דיון ההוכחות הצדדים מציגים את הראיות: מסמכים, עדויות בעל-פה, חוות דעת מומחים וכד’. בניגוד למקובל במשפט המקובל (Common Law), אין “גילוי מסמכים” רחב באוסטריה; כל צד מביא את ראיותיו מיזמתו, ובית המשפט רשאי לצוות על הצגת ראיות ספציפיות במידת הצורך. עדויות ועדין נשמעות בפני השופט, שלרוב מנהל את חקירת העדים (ניתנת גם אפשרות לבאי-כוח הצדדים להפנות שאלות משלהם בעקיפין דרך השופט) . אם אחד העדים או בעלי הדין אינו דובר גרמנית, בית המשפט ידאג למתורגמן מוסמך במקום, כך ששפת ההליך תישאר גרמנית אך כל צד יוכל להבין ולהשמיע את טענותיו . מספר הישיבות ותאריכיהן תלוי במורכבות העניין – בתיקים פשוטים ייתכן דיון אחד או שניים, ובמסובכים יותר יתפרס ההליך על פני מספר מועדים. במהלך דיוני ההוכחות ניתן להעלות הצעות פשרה בכל שלב, וגם לאחר סיום שמיעת הראיות.
  5. פסק הדין: בתום הדיונים וסיכום טענות הצדדים, בית המשפט נותן פסק דין כתוב. פסק הדין יכול להינתן מיד בתום הדיון האחרון בעל-פה ולעיתים נמסר בהמשך בכתב לצדדים (תוך שבועות אחדים). פסק הדין יקבע את אחריות הנתבע ואת הסעד: למשל, שחברת הנתבע חייבת לשלם לנושה הישראלי סכום כסף מסוים (קרן החוב) בתוספת ריבית והוצאות משפט (ראו בהמשך על שיעור הריבית וההוצאות). אם הנתבע לא התגונן, יהיה זה פסק דין בהיעדר הגנה כאמור, ואם ניטשה מחלוקת – פסק דין מנומק המסכם את קביעות בית המשפט בעובדה ובדין. לאחר מתן פסק הדין, לכל צד מוקנית בדרך כלל זכות ערעור: בערכאה מחוזית הערעור יהיה לערכאה אזורית, ובערכאה אזורית הערעור לבית המשפט העליון המחוזי (וברשות, לבית המשפט העליון הפדרלי). הערעור יידון בנפרד אם יוגש, אך פסק הדין עצמו ניתן לאכיפה גם אם הצד המפסיד שוקל לערער (למעט במקרים של עיכוב ביצוע). עם קבלת פסק דין סופי לטובת הנושה, ניתן לפתוח בהליכי הוצאה לפועל נגד הנתבע בתוך אוסטריה – למשל, עיקול נכסים או חשבונות בנק של הנתבע בגבולות אוסטריה. כמו כן, ראוי להזכיר שבין אוסטריה לישראל קיימת אמנה המאפשרת הכרה ואף אכיפה הדדית של פסקי דין, כך שפסק דין אוסטרי כספי ניתן, במידת הצורך, להכרה ואכיפה גם בישראל (אם כי במקרה שלנו מדובר על אכיפה באוסטריה נגד נתבע אוסטרי).
 

דרישות פרוצדורליות חשובות

על הנושה הישראלי המבקש לתבוע באוסטריה להתחשב במספר היבטים פרוצדורליים חיוניים:
  • שפת ההליך: השפה הרשמית בהליכים משפטיים באוסטריה היא גרמנית. כתבי הטענות וכל המסמכים המוגשים לבית המשפט חייבים להיות בגרמנית, או להיות מלווים בתרגום לגרמנית. מסמך הכתוב בשפה זרה (כגון חוזה בעברית או באנגלית) יידרש בדרך כלל תרגום נוטריוני מוסמך לגרמנית כדי שיוגש כראיה. בפועל, לעיתים בתי המשפט מקבלים גם תרגוםלא רשמי לאנגלית של מסמך, אם כל המעורבים דוברים אנגלית, אך אין לסמוך על כך ובוודאי שלא לגבי עברית . במידת הצורך, בית המשפט ימנה מתורגמן לדיונים עבור עדים או בעלי דין שאינם דוברי גרמנית , אך כתבי בי-דין והמסמכים המרכזיים יתנהלו בשפה הגרמנית. לכן, נושה שאינו דובר גרמנית יזדקק לסיוע בתרגום כבר משלב ניסוח כתב התביעה.
  • אגרות בית משפט: פתיחת תביעה אזרחית באוסטריה כרוכה בתשלום אגרת משפט. האגרה מחושבת לפי שווי הסעד הנתבע (amount in dispute) על-פי מדרגות הקבועות בחוק האגרות (Gerichtsgebührengesetz) . האגרות עולות עם גובה התביעה; למשל, בתביעות בסכומים גבוהים מאוד (מעל €350,000) האגרה היא בערך 1.2% משווי התביעה ועוד תוספת קבועה של €4,203 . בסכומים נמוכים יותר האחוז עשוי להיות מעט שונה, אך העיקרון הוא שאגרת הפתיחה יכולה להגיע לאחוזים בודדים מסכום התביעה. יש לשלם את האגרה עם הגשת התביעה – בדרך כלל התשלום מתבצע באמצעות העברה בנקאית או מערכת מקוונת מקושרת לבית המשפט. אי-תשלום האגרה בזמן ימנע את פתיחת התיק, ולכן על הנושה לדאוג למימון האגרה מראש. חשוב לציין כי אגרת בית המשפט נחשבת חלק מהוצאות המשפט, ואם הנושה יזכה בדין, הוא רשאי לתבוע מהנתבע את החזר האגרה במסגרת פסיקת ההוצאות (ראו בהמשך) .
  • ייצוג משפטי (עורך דין): ניהול תביעה באוסטריה – במיוחד כאשר אחד הצדדים זר – מצריך הבנה טובה של הדין והפרוצדורה המקומיים. לפי הדין האוסטרי, ייצוג על ידי עורך דין הוא חובה ברוב התיקים מעל סף מסוים. למעשה, אם סכום התביעה עולה על €5,000, או שהתיק נדון בערכאה אזורית (Landesgericht), חלה חובת ייצוג על שני הצדדים. כלומר, בתביעה חוזית מסחרית אופיינית (שלעיתים קרובות עולה על סכום זה), על הנושה הישראלי לשכור עורך דין אוסטרי מוסמך שייצג אותו בהליך . רק עורכי דין הרשומים בלשכת עורכי הדין באוסטריה מורשים לטעון בפני בתי המשפט במדינה , ולכן עורך דין מישראל שאינו בעל רשיון אוסטרי אינו יכול לייצג את הנושה בדיון (למעט ייעוץ ברקע ותמיכה). בתביעות קטנות מאוד (מתחת ל-€5,000, הנידונות בבית משפט מחוזי), החוק מאפשר לצד לייצג את עצמו ללא עו”ד, אך גם במקרים אלו מומלץ בחום להיעזר בעורך דין מקומי בשל מגבלת השפה והכרות עם הנהלים. עורך הדין באוסטריה יכול להגיש עבור הנושה את כתב התביעה באופן אלקטרוני דרך מערכת בתי המשפט, לטפל בהתכתבויות, ולהופיע בדיונים – ובכך לחסוך מהנושה את הצורך בנוכחות פיזית בכל שלב. יש לציין כי לנושה הזר יהיה צורך לחתום על ייפוי כוח (Vollmacht) עבור עורך דינו האוסטרי. ייפוי הכוח לעורך דין מחו”ל טעון אישור נוטריוני ואפוסטיל (לפי אמנת האג) אם נחתם בישראל, על מנת שיהיה קביל באוסטריה כייפוי כוח תקף.
  • תרגום ואימות מסמכים: מעבר לנושא השפה הכללי, יש להקדיש תשומת לב לתרגום ואימות של ראיות ומסמכים ישראליים שיוגשו באוסטריה. מסמכים רשמיים שמקורם בישראל (כגון תעודת רישום חברה, אישור רואה חשבון, פסק דין ישראלי אם רלוונטי כראיה, וכד’) יידרשו בדרך כלל לעבור תרגום נוטריוני לגרמנית. כמו כן, לרוב יידרש עליהם חותם אפוסטיל המאשר את תוקפם הפורמלי, כדי שבית המשפט האוסטרי יקבל אותם כמסמכים מוכחים. גם עדויות בכתב (תצהירים) בעברית יש לתרגם ולהגיש כנדרש. עורך הדין המקומי ידריך אילו מסמכים דורשים תרגום מלא ואילו ניתן להגיש גם באנגלית (ישנם מקרים שביהמ”ש מקבל, למשל, חשבוניות באנגלית ללא תרגום). בכל מקרה, יש להיערך לעלויות תרגום מקצועי לגרמנית כחלק מעלויות ההליך.
     

שיקולים מיוחדים לנושה מישראל

שכירת עו”ד מקומי: כאמור, ברוב המקרים הנושה הישראלי חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין באוסטריה, ומעבר לחובה זו – מדובר גם בצורך פרקטי. עורך דין אוסטרי, רצוי דובר אנגלית (ואולי אף עברית, אם ניתן למצוא), יוכל לגשר על פערי התרבות והשפה, לטפל בכל הניירת והפרוצדורות, ולהציג את המקרה באופן המקצועי ביותר. רצוי לבחור עו”ד המתמחה בדיני חוזים ובסכסוכים בינלאומיים. הנושה יכול להתנהל מול עורך הדין מרחוק באמצעות אימייל, שיחות וידאו וכד’, ולכן אין הכרח להימצא באוסטריה תכופות. עורך הדין ידאג להגשת התביעה דרך מערכת התקשורת האלקטרונית של בתי המשפט (הקרויה WebERV) אשר פתוחה רק למשפטנים רשומים , ולמעקב שוטף אחרי ההליך. אמנם שירותי עו”ד כרוכים בתשלום שכר טרחה, אך במקרה זכייה ניתן לדרוש מהנתבע החזר חלקי של עלויות הייצוג בהתאם לתעריף הרשמי (ראו בהמשך על החזר הוצאות).
ניהול ההליך מרחוק: יתרון משמעותי בתביעה ישירה באוסטריה הוא שהנושה אינו חייב בעצמו להגיע פיזית לכל דיון. אם שכר עורך דין מקומי, ייפוי הכוח מאפשר לעו”ד לייצג את האינטרסים של הנושה בכל שלבי המשפט ללא נוכחות הלקוח. בפועל, ייתכן והנושה לא יצטרך להגיע לאוסטריה כלל במהלך המשפט, למעט מקרים בהם נוכחותו חיונית (למשל, אם יש צורך בעדות אישית שלו להוכחת עובדה שבמחלוקת). גם במצב כזה, ניתן לעיתים לבקש מתן עדות באמצעות היוועדות חזותית (וידאו-конפרנס) – אפשרות שהוכרה בדין האוסטרי, במיוחד לאחר תקופת מגפת הקורונה, אם כי השימוש בה נתון לשיקול דעת בית המשפט ולא תמיד מאושר כיוון שבתי המשפט מקפידים על התרשמות ישירה מהעדים. על הנושה להיות זמין לתקשורת עם עורך דינו, לספק תצהירים ומסמכים כנדרש, ואם יידרש להגיע לדיון הוכחות – להיערך לנסיעה קצרה לווינה או לעיר הרלוונטית. מעבר לכך, הגשת התביעה עצמה אפשרית מרחוק: הנושה יכול לחתום על כתב התביעה וייפוי הכוח בישראל, לשלוח אותם בדואר/במייל לעורך דינו באוסטריה, וזה יגיש רשמית לבית המשפט. הדבר חוסך זמן ועלויות נסיעה בתחילת ההליך.
ערובה להוצאות משפט: נקודה חשובה במיוחד לנושה הזר היא שאלת הפקדת ערובה להוצאות. הדין האוסטרי (סעיף 57 לתקנות הפרוצדורה האזרחית – ZPO) קובע כי תובע זר (שאינו אזרח אוסטרי או שמושבו מחוץ לאוסטריה) עלול להידרש, לבקשת הנתבע, להפקיד עירבון כספי להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע. מטרת דרישה זו היא להגן על הנתבע האוסטרי מפני מצב שבו יזכה בדין אך לא יוכל לגבות את הוצאותיו מהתובע הזר שנמצא מחוץ לתחום השיפוט של אוסטריה. גובה הערובה נקבע בהתאם להוצאות המשוערות של הנתבע בניהול ההליך – כולל שכר טרחת עורך דינו, אגרות ועוד . דרישת הערובה אינה אוטומטית, אלא על הנתבע לבקש מבית המשפט לחייב בכך את התובע; אם לא ביקש, ההליך יימשך כרגיל. עם זאת, קיימים פטורים חשובים שחלים על תובעים זרים במקרים מסוימים. אחד הפטורים המרכזיים: כאשר קיימת אמנה או הסכם המחייב את מדינת התובע (ישראל, במקרה זה) לאכוף פסקי דין והחלטות הוצאות מאוסטריה. אכן, בין אוסטריה לישראל נחתמה אמנה הדדית בשנת 1966 להכרה ולאכיפת פסקי דין בעניינים אזרחיים ומסחריים . משמעות הדבר היא שפסק דין אוסטרי (לרבות פסיקת ההוצאות שבו) ניתן לאכיפה בישראל, ועל כן תובע מישראל מוחרג מחובת הפקדת ערובה להוצאות מתוקף סעיף 57(2)(1a) ל-ZPO . במילים אחרות, נושה ישראלי לרוב לא יידרש להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, משום שהנתבע האוסטרי מובטח שיוכל – אם יזכה במשפט – לגבות את הוצאותיו בישראל על בסיס אותה אמנה. פטור זה מציב את התובע הזר (הישראלי) במעמד שווה לתובע מקומי לעניין ניהול ההליך ללא מחסום כספי מקדמי. כמובן, אם לא חלה אמנה מתאימה או שהתובע אינו עומד בתנאי הפטור, יהיה עליו לגייס את סכום הערובה שבית המשפט יקבע כCondition להמשך ההליך, אך כפי שצוין – תובע מישראל נהנה מן ההסדר ההדדי ולכן דרישה כזו אינה צפויה. כדאי שהתובע יהיה מודע לזכות הנתבע להגיש בקשה לערובה, אך גם לפטורים הרלוונטיים, ולוודא שעורך דינו מיידע את בית המשפט כי מתקיימים תנאי הפטור (קיומה של האמנה עם ישראל).
שיקולי עלות ותועלת: ניהול תביעה בחו”ל דורש השקעת משאבים, ולכן על הנושה הישראלי לשקול את הכדאיות הכלכלית. יש להביא בחשבון את עלות האגרות, שכר טרחת עורך הדין, עלויות התרגום והנסיעות מול גובה החוב הנתבע. אם סכום החוב גבוה וסיכויי הגבייה טובים (למשל לנתבע נכסים באוסטריה), לרוב יש כדאיות בהגשת התביעה באוסטריה, במיוחד לאור מנגנון פסיקת ההוצאות המיטיב עם הצד הזוכה. מנגד, בתביעות קטנות יחסית, ייתכן שלחלופות כמו משא ומתן, גישור או ויתור מסוים יהיו יתרונות. בנוסף, על הנושה לחשוב היכן ימומש פסק הדין: אם לנתבע יש נכסים רק באוסטריה, הגיוני ורצוי להשיג פסק דין אוסטרי שניתן יהיה לממש במהירות שם. פסק דין מישראל יהיה צורך לאכוף באוסטריה (הליך נפרד), בעוד שפסק דין מקומי אוסטרי ניתן לאכיפה מיידית. מצד שני, אם לנתבע נכסים גם בישראל, הרי שפסק דין אוסטרי כאמור יהיה בר-אכיפה בישראל לפי האמנה הקיימת . במילים אחרות, הליך באוסטריה פותח בפני הנושה את האפשרות להיפרע הן באוסטריה והן בישראל (או במדינות אחרות, בכפוף לדיני האכיפה שלהן), מה שמגביר את גמישות הגבייה. שיקול נוסף הוא מוניטין ויחסי מסחר: לעיתים נושה ישקול את ההשלכות העסקיות של תביעה בחו”ל מול הנתבע (כגון פגיעה בשיתוף פעולה עתידי), אך בהנחה שמדובר בחוב חוזי מובהק, זכותו של הנושה לקבל סעד משפטי גוברת.
 

סעדים והחזר הוצאות

סעד כספי ועיקרי התביעה: בתביעה חוזית כספית רגילה, הסעד העיקרי שייפסק – אם התביעה מצליחה – הוא סכום הכסף המגיע לנושה לפי החוזה או עילת התביעה (למשל מחיר הסחורה שלא שולם, סכום החוב בהסכם ההלוואה, וכדומה). פסק דין אוסטרי יחייב את הנתבע לשלם סכום זה לתובע. בנוסף, בתי המשפט נוהגים לפסוק גם ריבית פיגורים על הסכום, בהתאם לדין האוסטרי. אוסטריה, כמו שאר מדינות האיחוד האירופי, מחילה את הוראות דירקטיבת איחוד האירופי בדבר מאבק באיחור בתשלומים בעסקאות מסחריות. בהתאם לכך, בעסקה מסחרית בין חברות שיעור הריבית החוקית בפיגור הוא גבוה יחסית – נכון ל-2025, כ-9.2% מעל ריבית הבסיס של הבנק המרכזי האוסטרי. ריבית הבסיס מתעדכנת פעמיים בשנה, ולכן ריבית הפיגורים המדויקת משתנה מעט בהתאם למועד, אך באופן כללי נעה כיום סביב 11% לשנה (כדוגמת 11.73% במחצית הראשונה של 2025) בעסקאות מסחריות . אם מדובר בתובע פרטי או חוב אזרחי שלא במסגרת מסחרית, ייתכן שתוחל הריבית החוקית הכללית הקבועה בחוק האוסטרי – 4% שנתי – אלא אם הוסכם אחרת בחוזה. הנושה יכול בתביעתו לדרוש את הריבית שמגיעה לו על פי החוזה (אם נקבעה ריבית בחוזה בין הצדדים) או את הריבית החוקית הקבועה בדין, מיום ההפרה או מועד הפירעון המקורי ועד התשלום בפועל. בתי המשפט יכלילו את חישוב הריבית בפסק הדין, והסכום המצטבר יהיה חלק מהחוב הפסוק.
הוצאות משפט (שכר טרחה ואגרות): מערכת המשפט האוסטרית פועלת לפי העיקרון של “המפסיד משלם” (loser pays). פירוש הדבר שהצד שהפסיד במשפט מחויב לשלם לצד הזוכה את הוצאות המשפט ההכרחיות שלו. הוצאות אלו כוללות את אגרת בית המשפט ששילם התובע, שכר טרחת עורך הדין של הצד הזוכה (בגבולות סבירים), וכן הוצאות נוספות כגון שכר עדים ומומחים אם היו כאלה . עם זאת, יש לסייג: הנתבע המפסיד לא בהכרח ישלם את מלוא שכר הטרחה החוזי שהתובע שילם לעורך דינו, אלא לפי תעריף סטטוטורי. אוסטריה מתנהלת לפי חוק שכר טרחת עורכי הדין (Rechtsanwaltstarifgesetz) הקובע תעריפי מינימום וקבועים לשלבי ההליך השונים ובהתאם לסכום התביעה. בית המשפט יפסוק החזר שכר טרחה בהתאם לתעריף זה. משמעות הדבר היא שבדרך כלל הצד הזוכה יקבל החזר רוב הוצאותיו המשפטיות, אך לא בהכרח 100% ממה ששילם בפועל – במיוחד אם סיכם עם עורך דינו על שכר טרחה גבוה מן התעריף. בנוסף, אם התביעה התקבלה רק בחלקה (למשל נפסק סכום נמוך מהנתבע), בית המשפט יחלק את ההוצאות באופן יחסי בין הצדדים. מכל מקום, עבור הנושה הישראלי, כלל “המפסיד משלם” הוא גורם מרתיע לנתבע ומעודד מבחינת הנושה: אם הצדק איתו והוא זוכה בתיק, הוא רשאי לקבל החזר של אגרות בית המשפט ושכר טרחת עורכי הדין במסגרת פסק הדין.
סעדים נוספים וביצוע פסק הדין: מעבר לחיוב הכספי העיקרי, ייתכנו סעדים נלווים בהתאם לצורך. לדוגמה, נושה רשאי לבקש צו עיקול זמני על נכסי הנתבע באוסטריה כבר בתחילת ההליך, במטרה להבטיח שיהיו נכסים לגבות מהם את החוב לכשיינתן פסק הדין. צו כזה (שמקביל לעיקול זמני/צו מניעה זמני) ניתן במקרים דחופים ואם הוכח חשש ממשי שהנתבע יבריח נכסים או יגרום לכך שהגבייה תסוכל . מתן סעד זמני מחייב הפקדת עירבון מסוים ע”י הנושה ובקשה מנומקת, וידון בנפרד במסגרת הליך ביניים. אם ניתן צו עיקול, הוא יוסיף שכבת ביטחון לנושה שהחוב ייגבה. לאחר קבלת פסק דין סופי לטובת הנושה, אם הנתבע לא משלם מרצונו, הנושה רשאי לפתוח בהליכי הוצאה לפועל (אכיפה) באמצעות לשכת ההוצאה לפועל האוסטרית (הוצאה לפועל בבימ”ש השלום – Bezirksgericht במקום מושב הנתבע או מקום הנכס) . במסגרת הליכי האכיפה ניתן, בין היתר, לעקל חשבונות בנק של הנתבע, לממש נכסי מקרקעין (דרך רישום שעבוד וביצוע מכירה) או לעקל רכוש מטלטלין. האמנה בין ישראל לאוסטריה משנת 1966 מאפשרת, כאמור, גם לאכוף את פסק הדין בישראל אם יהיה צורך בכך . משמעות הדבר היא שאם הנתבע האוסטרי מחזיק נכסים בישראל, הנושה יוכל להפעיל את מערכת ההוצאה לפועל הישראלית על בסיס פסק הדין האוסטרי (לאחר הליך אישור פורמלי של הפסק הזר בבית משפט בישראל, בהתאם לתנאי האמנה). עוד סעד אפשרי במסגרת פסק הדין הוא החזר הוצאות משפט כאמור, שהוא למעשה חלק בלתי נפרד מהסעד הניתן לנושה הזוכה. בית המשפט בפסק הדין יחייב את הנתבע בתשלום סכום הוצאות המשפט שנקבע – סכום זה מתווסף לקרן החוב וניתן לאכיפה ככל חוב פסוק.
 
סיכום: הגשת תביעה כספית באוסטריה נגד נתבע אוסטרי על ידי נושה מישראל היא הליך אפשרי ומעשי, בתנאי שמקפידים על הכללים הדיוניים המקומיים. בתי המשפט באוסטריה פתוחים לתביעות מצד זרים כאשר יש סמכות שיפוט (בדרך כלל מקום מושב הנתבע באוסטריה), וההליך מתנהל בשפה הגרמנית ובאופן דומה לתביעה אזרחית רגילה, עם כמה התאמות להקשר הבינלאומי – כגון סוגיית הערובה להוצאות. על הנושה הישראלי לדאוג לייצוג משפטי מתאים, להכנת מסמכיו כראוי (תרגום, אפוסטיל), ולמימון ראשוני של אגרות ועלויות, בידיעה שבסוף ההליך ואם יזכה – יוכל לדרוש את רוב ההוצאות בחזרה מהנתבע. במקביל, עליו להיות מודע גם להגנות ולהזדמנויות שבדין האוסטרי: הליך מזורז לצו תשלום שיכול להביא לתוצאה מהירה, מנגנון של פסיקת ריבית ופיצוי על איחור בתשלום, וכלי עזר כמו צווים זמניים. בסופו של דבר, הדין האוסטרי שואף לאזן בין הגישה לבית משפט עבור תובע זר לבין הגנה על נתבע מקומי – ובמקרה של ישראל, היחסים המשפטיים ההדדיים אף מפחיתים חסמים. בכך מתאפשר לנושה הישראלי למצות את זכויותיו ולקבל סעד אפקטיבי מול חייב אוסטרי במסגרת מערכת משפט הבנויה להליך הוגן ויעיל.
 
מקורות:
  • חקיקה ונהלים באוסטריה: תקנות הפרוצדורה האזרחית האוסטרית (ZPO) וחוק הסמכות השיפוט (Jurisdiktionsnorm – JN) – קובעים את כללי הסמכות הבינלאומית, חובת הייצוג וסדרי הדין. חוק האגרות (Gerichtsgebührengesetz) קובע את תעריפי האגרות לפי סכום התביעה, וחוק שכר הטרחה (Rechtsanwaltstarifgesetz) מסדיר את פסיקת שכר הטרחה בהוצאות.
  • הנחיות רשמיות ומידע ממשלתי: לשכת עורכי הדין האוסטרית מדגישה שעורכי דין רשאים לייצג בכל הערכאות באוסטריה . בפורטל האירופי E-Justice מפורסם מידע לפיו השפה בהליך היא גרמנית וחובה לתרגם מסמכים זרים. עוד מצוין שם על קיום הליך Mahnverfahren אוטומטי לתביעות כספיות עד €75,000 ועל אפשרות לפסק דין בהיעדר הגנה אם הנתבע לא מגיב.
  • מקורות מקצועיים ומשפטיים: ספרות משפטית והשוואתית מאת מומחים (כגון DLA Piper, ICLG, IBA) שסקרה את ההליך האוסטרי אישרה את הכללים דלעיל. למשל, סקירה של חברת עריכת הדין DLA Piper (2023) ציינה שחובה להיות מיוצג ע”י עו”ד בתביעות מעל €5,000 או בערכאות אזוריות, ושלאחר הגשת תביעה בית המשפט ימציא אותה לנתבע עם דרישה לכתב הגנה בתוך 4 שבועות. עוד מאשרים המקורות כי הצד המפסיד משלם את הוצאות הזוכה לפי שיטת “loser pays” הנהוגה באוסטריה. כן הובהר ע”י לשכת עורכי הדין הבינלאומית (IBA) כי תובע זר יתבקש להפקיד ערובה רק אם אין אכיפה הדדית – דבר שאינו נדרש לגבי ישראל בשל האמנה ההדדית.
  • אמנות בינלאומיות: אמנת אכיפת פסקי הדין 1966 בין אוסטריה לישראל, המקנה תוקף ואכיפה הדדית לפסקי דין והחלטות כספיות, אשר מכוחה זוכה תובע ישראלי לפטור מהפקדת ערובה בהליך באוסטריה. בנוסף, אוסטריה כפופה לדירקטיבות האיחוד האירופי בתחום אכיפת חיובים וריבית פיגורים (כחלק מהיותה מדינת איחוד), מה שמתבטא בחקיקה המקומית בשיעורי ריבית גבוהים על איחור במסחר.
 
כל האמור לעיל מדגיש את החשיבות של היערכות נכונה ומודעות לנהלים כאשר נושה ישראלי פונה לתבוע את חובו באוסטריה – תוך הסתמכות על כלים משפטיים מוצקים הן באוסטריה והן ביחסי אוסטריה-ישראל, על מנת להבטיח מיצוי זכויותיו וקבלת הסעד המגיע לו במסגרת משפטית הוגנת.
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.