הליך מימוש ירושה ברומניה על ידי יורש ישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

27/4/2025

הליך מימוש ירושה ברומניה על ידי יורש ישראלי

מוריש תושב רומניה לעומת מוריש תושב ישראל – מה ההבדל?

שלבי מימוש ירושה ברומניה – מדריך מפורט

1. איסוף מסמכים והכנתם – ראשית, יש לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים. המסמך החשוב ביותר הוא תעודת הפטירה של המנוח. אם המוות אירע בישראל, יש להשיג תעודת פטירה ישראלית מקורית עם חותמת אפוסטיל, ולתרגמה באופן רשמי לרומנית . כמו כן, יש להכין מסמכי זיהוי ומצב אישי של היורשים (תעודות לידה, תעודת נישואין של בן/בת זוג שנותר בחיים, תעודות זהות/דרכון) . במידה שקיימת צוואה שהמנוח הותיר – בין אם בעריכת נוטריון ובין אם בכתב יד – יש להביאה. אם הצוואה נערכה בישראל, מומלץ לתרגמה לרומנית (עם אישור נוטריוני) ולצרף העתק מאושר של צו קיום הצוואה הישראלי, אם הוצא כזה. בנוסף, יש להכין ראיות לגבי הנכסים הכלולים בעיזבון: למשל, מסמכי בעלות על נדל”ן (שטרי רכישה, נסחי רישום מקרקעין), אישורים מהבנקים על חשבונות המנוח, מסמכים על כלי רכב, מניות בחברות וכדומה. ברומניה נהוג לדרוש גם עדויות בכתב של שני עדים שהכירו את המנוח, המאשרות את זהותו, מצבו המשפחתי ופרטי יורשיו . לרוב העדים צריכים למסור הצהרה אישית בפני הנוטריון ברומניה, אך במקרים מסוימים ניתן לקבל תצהיר בפני נוטריון זר ולאשרו כדין. הכנה יסודית של המסמכים מראש ותרגום נוטריוני שלהם תייעל מאוד את ההליך ותמנע עיכובים מיותרים.
2. פתיחת הליך הירושה בפני נוטריון ציבורי – ברומניה, נוטריון ציבורי הוא הגורם המוסמך לרוב לטפל בירושות (בניגוד לישראל, שבה פונים לרשם הירושה או בית משפט). יש לפנות לנוטריון ציבורי בעל סמכות מקומית בהתאם למקום מושבו האחרון של המנוח ברומניה. אם המנוח התגורר ברומניה, הנוטריון באזור אותו יישוב מוסמך לטפל בירושה. במקרה שהמנוח לא התגורר ברומניה (למשל, היה תושב ישראל) – הסמכות תיקבע לפי מקום הימצא הנכס העיקרי ברומניה. לדוגמה, אם למנוח הייתה דירה בבוקרשט – נוטריון בבוקרשט יטפל בירושה. אם היו מספר נכסים בערים שונות, לרוב ייבחר הנוטריון באזור הנכס בעל השווי הגבוה ביותר . במידה והמנוח לא הותיר כלל נדל”ן ברומניה (נניח רק חשבון בנק), ניתן לפתוח את ההליך אצל כל נוטריון מוסמך ברומניה. פתיחת התיק מתבצעת לבקשת אחד היורשים או מיופה כוחם, אולם גם גורמים רשמיים יכולים לפתוח הליך אם יש נכסים הדורשים זאת – למשל תובע ציבורי או נציג הרשות המקומית במקרה שיש מקרקעין בעיזבון. לאחר פתיחת התיק, הנוטריון רושם את הבקשה ביומן הירושות הארצי, ומוודא כי אין כבר תיק פתוח אחר לגבי אותו מנוח. בשלב זה, הנוטריון יוציא זימונים רשמיים לכל הזכאים לרשת – היורשים החוקיים על פי דין, הזוכים על פי צוואה (אם קיימת), אפוטרופוס ליורש קטין או חסוי, מבצע הצוואה (אם מונה), ונציג רשות ציבורית אם ייתכן שהעיזבון יוכרז כ”עזבון ללא דורש”. הזימון נועד לוודא שכל בעלי העניין מודעים להליך ויש להם הזדמנות להשתתף בו. לרוב, היורש הישראלי שאינו יכול להגיע פיזית לרומניה ימנה עורך דין מקומי באמצעות ייפוי כוח נוטריוני שייצג אותו ויטפל בענייניו בפני הנוטריון – אפשר אף לחתום על ייפוי כוח כזה בישראל ולשלוח אותו, דבר שחוסך את הצורך בנסיעה לרומניה.
3. 3. בירור זהות היורשים וחלוקת העיזבון – הנוטריון הרומני ינהל דיון בירושה, שהוא למעשה הליך בירור עובדות באווירה בלתי פורמלית אך תחת סמכות משפטית. בשלב זה עליו לקבוע מיהם היורשים ומה חלקו של כל אחד בעיזבון. הנוטריון יעשה זאת בהסתמך על מסמכי המצב האישי (תעודות לידה, נישואין, גירושין וכד’) של המנוח וקרוביו, על הצוואה (אם ישנה) וכן על הצהרות העדים שהובאו. לדוגמה, עדים יכולים לאשר כי המנוח היה גרוש ולהם ילדים מנישואים קודמים, או שלא היו לו צאצאים נוספים מעבר לאלה הידועים וכו’. בדרך זו הנוטריון מזהה את מעגל היורשים ואת זכויותיהם לפי דין. במידה שהוצגה צוואה, הנוטריון יאמת את תקפותה (האם נערכה כדין, האם היא האחרונה בזמן, וכדומה) ויקרא אותה בפני הנוכחים. אם הצוואה נערכה ברומניה, ייתכן שהיא כבר מופקדת אצל נוטריון (לפי הנוהג ברומניה, לעיתים מפקידים צוואות במרשם צוואות ארצי). אם מתגלה צוואה סגורה בעת סידור עיזבון, הנוטריון יפתח אותה ויצרף לתיק . במידה וקיימות צוואות סותרות (נניח אחת נערכה בישראל ואחת ברומניה), המצב מסתבך – ייתכן שיהיה צורך בהכרעה שיפוטית איזו צוואה גוברת, אך לעיתים הנוטריון עצמו יכול לסייע בהגעה להסכמות בין היורשים במעמד הדיון. הנוטריון יחיל את הוראות הדין הרומני על המקרה: אם יש צוואה, יש לבדוק שהיא לא פוגעת בזכויות ה”יורשים השמורים” – בני זוג, ילדים או הורים של המנוח שיש להם זכות לחלק מינימלי לפי חוק. במידה והצוואה מקפחת יורש כזה מעבר למותר, היורש המקופח רשאי לדרוש את חלקו הסטטוטורי (עקרון ה-clawback בדין הרומני). הנוטריון גם יוודא שכללי הירושה על פי דין מיושמים נכון אם אין צוואה: למשל ברומניה, בהיעדר צוואה, בן/בת זוג מקבל חלק מוגדר יחד עם הילדים (שונה מאשר בישראל). במהלך הדיון ייקבע הרכב הנכסים בעיזבון – הנוטריון יאסוף רשימת נכסי המנוח לפי המסמכים והראיות שסופקו. אם חסרים פרטים על נכס כלשהו, אפשר לבקש מהנוטריון לבצע חקירה ואיתור נכסים (למשל, פנייה לרישום מקרקעין או לבנקים). הנוטריון גם יוודא אם יש חובות על העיזבון; ברומניה ליורשים יש אפשרות לקבל או לדחות את הירושה – חוק רומני קובע כי על יורש להצהיר אם הוא מקבל את חלקו בירושה או מסתלק ממנה, בתוך 6 חודשים מפטירת המוריש . אם יורש אינו מעוניין בעיזבון (למשל בגלל חובות), הוא יכול לוותר (להסתלק) תוך חצי שנה וכך לא ייחשב בין הזכאים. לאחר איסוף כל הנתונים, הנוטריון יחשב את חלקו של כל יורש – בין אם על פי הצוואה (ובכפוף לחוק המקומי) ובין אם על פי כללי החלוקה לפי דין. לעיתים, אם כל היורשים מסכימים, הם יכולים לבקש מהנוטריון לבצע חלוקה מוסכמת של הנכסים ולאשר זאת בפרוטוקול. הנוטריון רשאי, בהסכמת היורשים, גם למנות נאמן או מנהל עיזבון לצורך סילוק חובות ומכירת נכסים, אם נדרש, בטרם החלוקה הסופית.
4. הנפקת צו ירושה או צו קיום צוואה (תעודת ירושה) – בתום דיוני הנוטריון וגיבוש הממצאים, נסכם ההליך ותוצא החלטה. הנוטריון יערוך פרוטוקול סיכום מנומק וינפיק את התעודה הרשמית המסכמת את זכויות הירושה. ברומניה, מסמך זה נקרא “תעודת יורשים” (אם הירושה על פי דין) או “תעודת לגטורים” (אם הייתה צוואה). מסמך זה שקול למעשה לצו ירושה/צו קיום צוואה, והוא אישור משפטי סופי למעמדם של היורשים ולחלקם בעיזבון. תעודת הירושה מפרטת מיהם היורשים או הזוכים, מה מעמדם (בן זוג, ילד, וכו’) ומהו שיעור חלקם בעיזבון . במקרים רבים היא גם תפרט את רכיבי העיזבון (למשל: “דירה ברחוב X, חשבון בנק בבנק Y בסניף Z, רכב מדגם …”). חשוב להדגיש: תעודת הירושה הרומנית היא מסמך אותנטי ובעל כוח ראייתי מלא – היא מהווה הוכחה חוקית למעמד היורש ולזכויות הקניין שלו בעיזבון. לא ניתן בדרך כלל לערוך שני הליכי ירושה לאותו מנוח: מרגע שהנוטריון הנפיק תעודה, לא ינפיק תעודה שנייה לגבי אותו עיזבון, אלא אם בית משפט יבטל את הראשונה. אם לאחר סיום ההליך מתגלים נכסים נוספים של המנוח שלא נכללו בתעודה, ניתן לחזור לנוטריון ולהוסיף נספח (תעודה משלימה) עבור אותם נכסים , וזאת כמובן תוך הצגת הוכחות לבעלות המנוח עליהם. במידה ובדיון הירושה התגלעו מחלוקות בין היורשים – למשל, אי הסכמה על פרשנות הצוואה, טענה ליורש נוסף שלא הוזמן, ערעור על חלקו של מישהו וכדומה – הנוטריון יפנה את הצדדים לבית המשפט המוסמך. במקרה של מחלוקת משפטית, רק בית משפט רומני יכול לבטל או לשנות את קביעות הנוטריון. אך כאשר הכל מוסכם, התעודה הנוטריונית מספיקה לחלוטין ואין צורך בפניה לערכאות שיפוטיות. במילים אחרות, ברוב המקרים ההליך כולו מסתיים בלשכת הנוטריון, בהנפקת תעודת הירושה כמסמך סופי.
5. רישום הנכסים והעברת זכויות – לאחר קבלת תעודת הירושה, על היורשים לממש את זכויותיהם בנכסים עצמם. עבור נכסי נדל”ן, יש לבצע רישום בלשכת המקרקעין (הטאבו הרומני) כדי לעדכן את בעלי הזכויות. חוק רומני מחייב שרישום העברת בעלות על מקרקעין ייעשה על סמך תעודת ירושה שהונפקה ברומניה דווקא. כלומר, לא ניתן לרשום דירה או חלקת קרקע על שם יורש ישראלי באמצעות צו ירושה ישראלי מתורגם; יש להציג את תעודת היורשים הרומנית כדי שהרשם יכיר ביורשים כבעלי הנכס. לשם הרישום, בדרך כלל ידרש תרגום של תעודת הירושה לעברית או לאנגלית (אם היורש רוצה בכך) אך הרשויות ברומניה פועלות ברומנית, ולכן לרוב התעודה עצמה כבר ברומנית. היורשים ירשמו בטאבו כבעלים במשותף לפי חלקיהם (לדוגמה: שני ילדים – כל אחד 1/2 חלק בלתי מסוים בדירה). לאחר מכן, אם ירצו, היורשים יכולים לבצע חלוקה פנימית או למכור הנכס ולחלק את כספי המכירה ביניהם. לגבי חשבונות בנק וכספים – תעודת הירושה תאפשר ליורשים גישה לכספי המנוח. יש לפנות אל הבנק שבו התנהל החשבון, להציג את תעודת הירושה בצירוף תרגום נוטריוני (אם הבנקאי אינו דובר רומנית) ולקבל את הכספים. הבנק ישחרר את היתרה לידי היורשים בהתאם לחלקיהם, או לחשבון נאמנות שמנהל עורך הדין עבורם. לעיתים, אם היורשים כולם בחו”ל, הבנק עשוי לבקש הנחיות מיוחדות (כגון אישור נוטריון להעברת הכסף לחשבון בחו”ל). אך בעיקרון, *תעודת הירושה היא המפתח לפתיחת הנעילה על החשבון. כמו כן, אם למנוח היו ניירות ערך, מניות או זכויות בחברה רומנית, יש צורך לעדכן את ספרי החברה או המרשם הרלוונטי. למשל, אם ירשתם מניות בחברה, יש לדווח לרשם החברות הרומני על שינוי הבעלות עקב פטירה, בהתאם לתעודת הירושה. גם פעולה זו מומלץ לבצע בעזרת עו”ד מקומי. לבסוף, ניתן לטפל בנכסים מיטלטלין (מטלטלים) – רכבים יועברו ע”ש היורשים במשרד הרישוי, וכל חפץ יקר ערך אחר שהושאר (תכשיטים, יצירות אמנות וכו’) יימסר ליורשים ויידרש עדכון של ביטוחים או רישומים רלוונטיים בהתאם.

עקרונות מיוחדים בדיני הירושה הרומניים

• ניהול ההליך ע”י נוטריון ציבורי – בשונה מישראל, שבה הליך צו ירושה הוא מנהלי-שיפוטי, ברומניה הנוטריון הציבורי משמש כדמות שיפוטית לכל דבר בירושות. הנוטריון מנהל את החקירה, מקבל עדויות ומכריע מי זכאי לרשת . רק במקרה של מחלוקת הוא יפנה את הנושא לבית משפט. הנוטריון גם מוסמך לטפל בענייני ניהול העיזבון (כמו מינוי מנהל עיזבון, ביצוע צוואה, פירעון חובות וכד’) באישור כל היורשים .
• תקופת קבלת הירושה או דחייתה – על פי החוק הרומני, לכל יורש יש זכות להצהיר אם הוא מקבל את חלקו בירושה או מוותר עליו בתוך שישה חודשים מיום הפטירה . אם יורש אינו מודיע דבר בתוך חצי שנה, הפרשנות המשפטית ברומניה היא לרוב שהיורש מקבל את הירושה אוטומטית (אלא אם החוק קובע אחרת). הסתלקות מן הירושה לאחר שחלפה תקופת ששת החודשים עלולה לא להתקבל. לכן, יורש ישראלי המודע לכך שהוא יורש נכסים ברומניה, חשוב שיטפל בהקדם בהליך באמצעות נציג, כדי לא להחמיץ מועדים.
• “יורש שמור” – חלק חובה ליורשים קרובים – כאמור, הדין הרומני כולל עיקרון של שמירת חלק מינימלי לילדיו או בן/בת זוג של המנוח. עיקרון זה דומה למושג “חלק חובה” במשפט מדינות קונטיננטליות אחרות. משמעותו: גם אם המנוח ציווה את כל רכושו לאדם אחד או לצדקה, ילדיו או בן זוגו זכאים לנתח מינימלי (לרוב מחצית ממה שהיו מקבלים אילו לא הייתה צוואה) . לכן צוואה ישראלית, שאינה מכירה במושג “יורש מוגן”, עשויה להתקל בהתנגדות חלקית ברומניה. למשל, אם ישראלי הוריש בצוואה דירה בבוקרשט רק לאחיו, תוך התעלמות מבנו – הבן יכול לטעון לזכותו כיורש שמור ולתבוע חלק מהדירה לפי החוק הרומני. הנוטריון יאכוף כלל זה בעת חלוקת העיזבון, והצוואה תקוים רק בכפוף להבטחת חלקי החובה. למעשה, יתכן שהוראות צוואה יוגבלו על ידי הדין הרומני במידה שהן פוגעות בזכויות אלה .
• הבדלים בחלוקת הירושה על פי דין – כאשר אין צוואה והמנוח לא הותיר הוראות, הירושה מתחלקת לפי חוק. אולם חוק הירושה הרומני מדרג את היורשים בסדרי קדימות מסוימים, שעשויים להיות שונים מהחוק הישראלי. בישראל, למשל, בן הזוג חולק את העיזבון עם הילדים (מחצית לו ומחצית לילדים יחד) לפי חוק הירושה, תשכ”ה-1965. ברומניה, החלוקה בין בן זוג לילדים יכולה להיות אחרת (למשל אחוז שונה לבן הזוג, וכן בני משפחה מדרגות אחרות עשויים לקבל חלק קטן אם אין ילדים). לכן, התוצאה במצב של ירושה ללא צוואה עשויה להיות שונה מהמצופה לפי הסטנדרט הישראלי . יורש ישראלי עלול להיות מופתע לגלות שחלקו בנכס ברומניה שונה מחלקו בנכסים בישראל. על כן, בעת תכנון צוואה יש לתת את הדעת על כך ולשקול עריכת צוואה גם ברומניה או התאמת הצוואה הישראלית לדרישות החוק ברומניה, אם יש נכסים משמעותיים שם .
• מגבלות על ירושת מקרקעין לזרים – נקודה נוספת שיש לציין היא שסוגיית בעלות זרה על מקרקעין ברומניה הייתה בעבר סוגיה מורכבת. כיום, מאז הצטרפות רומניה לאיחוד האירופי, אזרחי מדינות האיחוד יכולים לרכוש ולהחזיק מקרקעין ברומניה באופן כמעט חופשי. לגבי אזרחי מדינות מחוץ לאיחוד (כמו ישראל), החוק הרומני מחיל עקרון של הדדיות – כלומר, אם אזרח רומני רשאי להחזיק קרקע בישראל, אזי אזרח ישראלי רשאי להחזיק קרקע ברומניה, ובכפוף לאישורים הנדרשים בחוק המקומי . ואכן, ישראל מתירה לרומנים בעלות בנדל”ן, כך שעל פי עיקרון ההדדיות גם ישראלים יכולים לרשת נדל”ן ברומניה בבעלות ישירה. עם זאת, במקרים מסוימים (בעיקר לגבי קרקעות חקלאיות או יערות), ייתכנו תנאים מיוחדים להעברת בעלות לידי אזרח זר. במקרה של ירושה, אם קיימת מגבלה חוקית, הפתרון יכול להיות רישום הנכס ע”ש חברה רומנית בבעלות היורש הזר. חשוב להתעדכן בדין העדכני בעת מימוש הירושה, ולפעול בהתאם להנחיות עורך הדין ברומניה אם ישנן הגבלות מיוחדות.

חשיבות הליווי על ידי עורך דין מקומי ברומניה