מאת:

תביעות באוסטריה - סקירה כללית

מאמר זה עוסק במערכת המשפט האוסטרית ומסביר את ההליכים השונים המתקיימים בה, כגון תביעות אזרחיות, פליליות ומנהליות. הוא עונה על שאלות עיקריות כמו: כיצד פועלת מערכת המשפט באוסטריה? מה הם שלבי הגשת תביעה אזרחית? מה ההבדלים בין ההליכים השונים? אילו אפשרויות יש לערער על החלטות שיפוטיות? כיצד ניתן לקבל סיוע משפטי לאוכלוסיות חלשות? המאמר מספק מידע מקיף על הפרוצדורות המשפטיות, המועדים החשובים להתיישנות, ודרכי התמחות של עורכי דין באוסטריה.

 

מערכת המשפט באוסטריה

מערכת המשפט באוסטריה פועלת באופן עצמאי ונפרד מהרשות המבצעת והמחוקקת. היא בנויה במבנה פדרלי ומושתתת על עקרונות המשפט האזרחי (Civil Law). קיימות ערכאות שיפוט רגילות המטפלות בעניינים אזרחיים ופליליים, וערכאות נפרדות למשפט מנהלי ולמשפט חוקתי . בתי המשפט הרגילים ערוכים בהיררכיה של ארבע רמות: בתי משפט שלום (Bezirksgerichte) ובתי משפט מחוזיים (Landesgerichte) כערכאות ראשונות, מעליהם בתי משפט לערעורים (Oberlandesgerichte) ובראש הפירמידה בית המשפט העליון בוינה (Oberster Gerichtshof – OGH) המשמש לערעורים אחרונים בעניינים אזרחיים ופליליים . במקביל, בכל אחת מ־9 המדינות (מחוזות) של אוסטריה פועל בית משפט מנהלי עצמאי הדן בערעורים על החלטות רשויות המדינה, נוסף על בית משפט מנהלי פדרלי בווינה (ובית משפט פדרלי לענייני מיסוי) שתחום שיפוטו כלל-ארצי. מעליהם ניצב בית המשפט המנהלי העליון (Verwaltungsgerichtshof) שאליו ניתן לערער על פסיקות בתי המשפט המנהליים. בנפרד, קיים בית המשפט החוקתי (Verfassungsgerichtshof) המוסמך לדון בעניינים חוקתיים, כגון עתירות לביטול חוקים הסותרים את החוקה או הפרת זכויות אדם מוגנות.
הרשות השופטת באוסטריה עצמאית לחלוטין: שופטים ממונים לתפקידם לכל החיים ואינם נתונים למרות הרשות המבצעת בהחלטותיהם. בבתי המשפט הרגילים נהוגה הפרדה ארגונית בין מותבים אזרחיים למותבים פליליים, ושופטים מתמחים בתחום מסוים (אין ערבוב בין דיון בתיק פלילי לבין תיק אזרחי אצל אותו שופט) . במשפטים פליליים חמורים עשויים להשתתף חברי מושבעים או שופטים עמיתים מהציבור (Lay Judges) לצד שופט מקצועי, בהתאם לחוק. לעומת זאת, דיונים אזרחיים נשמעים בפני שופט מקצועי יחיד או הרכב מקצועי. בפסגות המערכת, בית המשפט העליון מהווה את הערכאה הסופית באוסטריה לעניינים אזרחיים ופליליים, ותפקידו להבטיח פרשנות אחידה של החוק ברחבי המדינה . בית המשפט החוקתי ובית המשפט המנהלי העליון מהווים ערכאות שיא נפרדות בתחומיהם, ופסיקתם סופית. באופן כללי, מערכת המשפט האוסטרית נחשבת יעילה ויציבה, ומסוגלת לטפל בעומס תיקים תוך זמן סביר .
 

סוגי תביעות נפוצות

תביעה אזרחית (הליך אזרחי) – תביעות בין פרטים (יחידים או תאגידים) בנושאים אזרחיים מגוונים. אלו כוללות, למשל, תביעות חוזיות (כגון הפרת חוזה, חובות כספיים), תביעות נזיקין (פיצויים על נזקי גוף או רכוש), דיני משפחה (גירושין, מזונות), דיני עבודה (סכסוכים בין עובד למעסיק) ודיני קניין (סכסוכי מקרקעין ונדל”ן). מרבית התביעות האזרחיות נידונות בבתי המשפט הרגילים: תביעות בעלות סכום נמוך עד בינוני נדונות בבית משפט שלום, בעוד תביעות בסכומים גדולים יותר או בנושאים מורכבים נשמעות בבית משפט מחוזי. למשל, סכסוך חוזה שכירות: משכיר יכול להגיש תביעה אזרחית נגד שוכר בבית המשפט בשל אי-תשלום דמי שכירות. דוגמה אחרת היא תביעת נזיקין בעקבות תאונה, שבה הנפגע תובע פיצויים מן הגורם האחראי. בתיקים אזרחיים הסעד הוא בדרך כלל כספי (פיצויים) או צווים שונים (כגון אכיפת חוזה או צו מניעה).
תביעה פלילית (הליך פלילי) – באוסטריה, כמו ברוב המדינות, הליך פלילי נפתח בדרך כלל ביוזמת המדינה ולא על ידי אדם פרטי. התביעה הפלילית מנוהלת על ידי התובע הציבורי (Staatsanwalt), המייצג את האינטרס הציבורי, לאחר חקירת משטרה והגשת כתב אישום. בעבירות קלות מאוד רשאי נפגע העבירה ליזום אישית הליך פלילי פרטי במקרים מיוחדים, אך ברוב העבירות המדינה היא התובעת. במשפט פלילי הנאשם ניצב בפני אישומים בהפרת החוק הפלילי, והסנקציות יכולות להיות עונשי מאסר, קנסות, עבודות שירות וכד’. לדוגמה, תיק פלילי אופייני הוא אישום בגניבה או הונאה: לאחר חקירת המשטרה, התובע יגיש כתב אישום, והנאשם יועמד לדין פלילי בבית משפט מוסמך. בתי המשפט המחוזיים (ערכאה ראשונה) דנים בפשעים ועוונות בהתאם לחומרתם. בעבירות חמורות מאוד (כגון רצח) החוק האוסטרי מאפשר משפט בפני חבר מושבעים. חשוב לציין שבהליך הפלילי לנפגע העבירה יש אפשרות להצטרף להליך כתובע אזרחי צמוד (Privatbeteiligter) על מנת לתבוע פיצויים במסגרת המשפט הפלילי עצמו, ובכך לקבל פסיקת פיצוי ללא צורך בהגשת תביעה אזרחית נפרדת.
תביעה מנהלית (הליך מנהלי) – תחום זה עוסק בערעור על החלטות של רשויות שלטון ומוסדות מנהליים. בניגוד לתביעה אזרחית, הליך מנהלי אינו תובע “נתבע” פרטי אלא מערער על החלטה מנהלית של רשות – למשל החלטת עירייה, משרד ממשלתי או רשות ציבורית אחרת. מקרים נפוצים כוללים עררים על סירוב לתת רישיון או היתר (כגון רישיון בנייה, רישיון עסק), קנסות מנהליים, החלטות בתחום מסים, הגירה ואשרות, תביעות בתחום רווחה וזכויות סוציאליות, וכדומה. אוסטריה הנהיגה רפורמה מקיפה בתחום זה, וכיום מי שחש נפגע מהחלטת רשות רשאי לפנות לבית משפט מנהלי עצמאי. בדרך כלל ישנה דרישה למצות תחילה את ההליכים בתוך הרשות (לדוגמה: הגשת השגה או ערר פנימי לרשות המוסמכת), ולאחר קבלת החלטה סופית מהרשות – ניתן תוך זמן מוגבל להגיש ערעור לבית המשפט המנהלי המחוזי המוסמך. בית המשפט המנהלי בוחן את חוקיות ההחלטה המנהלית ואת סבירותה, ובסמכותו לאשר את החלטת הרשות, לשנותה או לבטלה. למשל, דוגמה: אזרח שקיבל קנס מנהלי על בנייה בלתי חוקית יכול לערער על הקנס לבית המשפט המנהלי, בטענה שהקנס הוטל שלא כדין או שההליכים נפלו פגם מהותי.
עתירות חוקתיות והליכים מיוחדים – לצד שלוש הקטגוריות העיקריות לעיל, באוסטריה קיימים הליכים מיוחדים נוספים. הבולט שבהם הוא פנייה לבית המשפט החוקתי בטענה לפגיעה בזכויות חוקתיות. יחיד או ארגון רשאים לעתור לבית המשפט החוקתי אם הם סבורים שחוק מסוים אינו חוקתי או שפסיקה שיפוטית סופית בעניינם הפרה את זכויותיהם החוקתיות. בית המשפט החוקתי מוסמך לבטל חוקים או תקנות הסותרים את החוקה, וכן לבטל החלטות מנהליות או שיפוטיות הפוגעות בזכויות יסוד. מדובר במסלול ייחודי ונפרד, שאינו “תביעת פיצויים” רגילה אלא ביקורת שיפוטית על פעולת רשויות המדינה במסגרת החוק העליון (החוקה). כמו כן ישנם הליכים בלתי-תביעתיים (Außerstreitverfahren) בתחום האזרחי, כגון ענייני ירושה, אפוטרופסות ופשיטת רגל, המתנהלים בהליך אזרחי מיוחד שאינו אדברסרי מלא. הליכים אלה לרוב פשוטים וגמישים יותר מהליך תביעה אזרחית רגילה.
 

הליך הגשת תביעה באוסטריה

הליך הגשת תביעה משתנה בהתאם לסוג ההליך (אזרחי, פלילי או מנהלי). להלן תיאור עיקרי של שלבי ההגשה בתביעה אזרחית – שהוא ההליך שבו אדם פרטי יוזם תביעה בבית המשפט – ובהמשך התייחסות להבדלים בהליכים פליליים ומנהליים. חשוב לציין שבאוסטריה ההליכים מתנהלים בשפה הגרמנית, ויש להקפיד על מילוי דרישות הצורה והזמן כדי שהתביעה תתקבל ותישמע כראוי.
 

שלבים עיקריים בתביעה אזרחית

  1. הכנת כתב התביעה והגשתו: התובע פותח בהליך אזרחי באמצעות הגשת כתב תביעה בכתב (Klage) לבית המשפט המוסמך. מסמך זה חייב לכלול פרטים פורמליים בהתאם לקוד הפרוצדורה האזרחית. בפרט, יש לציין את שם בית המשפט וכתובתו, פרטי התובע והנתבע (שמות וכתובות הצדדים ובאי-כוחם אם ישנם), סכום התביעה או שווי הנושא שבמחלוקת, פירוט הסעד המבוקש (מה התובע מבקש מבית המשפט לפסוק) ועובדות המקרה התומכות בסעד המבוקש . אין חובה לכלול נימוקים משפטיים מפורטים בכתב התביעה, וגם לא לצרף את כל הראיות כבר בשלב זה , אם כי ציון עיקרי העילה המשפטית והאזכור הראשוני של ראיות מרכזיות עשויים לסייע במיוחד בתיקים מורכבים. בנוסף, כבר בכתב התביעה על התובע לציין מדוע לבית המשפט הנבחר יש סמכות שיפוט לדון בעניין – למשל, שבית המשפט הוא בערכאה הנכונה לפי סכום התביעה ולפי מקום מושב הנתבע או אירוע המקרה . בעת הגשת התביעה, על התובע לשלם אגרת בית משפט פתיחה. גובה האגרה קבוע בחוק ומשתנה לפי סכום התביעה – אגרה בסכום יחסי העולה עם גובה הסעד הנתבע . למשל, בתביעת ממון של 10,000 אירו, יידרש התובע לשלם אגרת פתיחה של כמה מאות אירו (לפי מדרגות הקבועות בתקנות). תשלום האגרה הוא תנאי להמשך ההליך; אם לא שולם או שיש פגם מהותי בכתב התביעה, בית המשפט יתריע וייתן הזדמנות לתקן, ובהעדר תיקון – עלול לדחות את התביעה על הסף . לאחר קליטת כתב התביעה והתרת כל הדרישות הפורמליות, בית המשפט יוציא צו המצאה וימסור את כתב התביעה והזימון לדין לנתבע (לרוב באמצעות דואר רשום או שרת בית משפט).
  2. תגובת הנתבע (כתב הגנה): עם קבלת מסמכי התביעה, על הנתבע להכין ולהגיש כתב הגנה (Klagebeantwortung). בבתי משפט השלום (Bezirksgerichte) באוסטריה, הנהלים גמישים יותר – אין דרישה מחייבת שהנתבע יגיש כתב הגנה בכתב טרם הדיון, והוא רשאי לפרוס את טענותיו בעל-פה בדיון הראשון . ואולם, בבתי המשפט המחוזיים (Landesgerichte) ובתיקים בסכומים גבוהים יותר, נשלחת לנתבע הוראה מפורשת להגיש כתב הגנה בכתב תוך 4 שבועות ממועד המצאת כתב התביעה . כתב ההגנה צריך להתייחס לטענות העובדתיות של התביעה – איזה מן העובדות מוכחשות או מוחשות – ולהציג טענות הגנה משפטיות (כמו טענת התיישנות, הגנה עצמית וכו’ בהתאם לעניין). אם הנתבע אינו מגיש כתב הגנה במועד שנקבע או מתעלם מזימון להתייצב לדיון, בית המשפט רשאי לפי בקשת התובע ליתן פסק דין בהיעדר הגנה (פסק דין בהעדר; Versäumnisurteil) לטובת התובע . משמעות הדבר שהתביעה תתקבל באופן אוטומטי עקב חוסר תגובת הנתבע, אלא אם קיימת עילה מיוחדת לביטול (באוסטריה ניתן במקרים נדירים לבקש השבת המצב לקדמותו – Wiedereinsetzung – אם האיחור נבע מאירוע בלתי-צפוי ובלתי-נמנע ). לפיכך, חיוני שהנתבע יגיב במועד ויציג הגנה, בעצמו או באמצעות עורך דינו. במידה ומוגש כתב הגנה, בית המשפט יעביר העתק לתובע, וייתכן שלב כתבי טענות נוספים (כגון כתב תשובה לתגובה) אם התיק מצריך זאת.
  3. קדם-משפט ודיוני הוכחות: לאחר הצטרפות כתב ההגנה (אם הוגש) או בחלוף המועד לכך, בית המשפט מתאם דיון מקדמי. בדיון קדם-משפט זה (Vorbereitende Tagsatzung) נפגשים הצדדים בפני השופט במטרה לחדד את פלוגתאות המחלוקת ולנסות, במקרים המתאימים, לעודד הסדר פשרה. אם ניתן, בית המשפט עשוי להמליץ לצדדים להגיע לפשרה ולייתר התדיינות ארוכה. במידה שאין פשרה, השופט יקבע את המשך שלבי ההוכחות. בהליכים במחוזי, כאמור, שלב הגשת ההגנה מתרחש מראש בכתב, ולכן הדיון המקדמי מתנהל לאחר שהטענות הכתובות לפני בית המשפט. בבתי משפט השלום, לעומת זאת, יתכן שהדיון המקדמי יהיה ההזדמנות הראשונה שבה הנתבע מציג טענותיו. בכל אופן, לאחר דיון מקדמי, ככל שהמחלוקת נמשכת, נקבעים מועדי דיוני הוכחות. במהלך דיונים אלו הצדדים מציגים את ראיותיהם בפני בית המשפט. דיני הראיות באוסטריה שונים מאלה שבמשפט המקובל; אין מושבעים בתיקים אזרחיים, והשופט הוא שקובע את ממצאי העובדה. העדויות נשמעות בעל-פה בפני השופט, תוך חקירה נגדית בידי עורכי הדין של הצדדים. הראיות יכולות לכלול עדויות עדים, חוות דעת מומחים, מסמכים וחפצים ועוד . בית המשפט רשאי גם למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחומים מקצועיים, והצדדים נושאים במימון עלויותיו. במהלך שלב ההוכחות, כל צד יכול להביא ראיות התומכות בטענותיו; עם זאת, החוק מגביל העלאת טענות וראיות חדשות בשלבים מאוחרים של המשפט, כדי לעודד הצגת מלוא התמונה מוקדם ככל האפשר (עקרון Neuerungsverbot בשלב הערעור מגביל הצגת חומרים חדשים בשלב הערעור) . לאחר שהוצגו כל הראיות והעדים נשמעו, בית המשפט יכריז על סיום הדיונים.
  4. פסק הדין וההוצאות: בשלב הסופי בית המשפט מכריע בסכסוך ונותן פסק דין (Urteil). פסק הדין ניתן לרוב בכתב לאחר סיום הדיון (לעיתים השופט מודיע החלטה עקרונית בעל-פה ומנמק מאוחר יותר בכתב). פסק הדין יקבע אם התביעה מתקבלת, נדחית או מתקבלת חלקית, ויפרט את הסעדים: למשל, חיוב הנתבע לשלם סכום כסף לתובע, צו ביצוע פעולה או המנעות מפעולה, וכדומה. כן יוכרעו במסגרת פסק הדין נושא הוצאות המשפט – אגרות ושכר טרחת עורכי דין. באוסטריה נהוג כלל “המפסיד משלם” (Loser Pays): באופן טיפוסי, הצד שהפסיד בתיק יישא בתשלום הוצאות המשפט של הצד שזכה . משמעות הדבר שהתובע שזכה יוכל לקבל החזר עבור אגרת המשפט ששילם בתחילה, וכן החזר שכר טרחת עורך דינו בהתאם לתעריפים שקובע החוק. שכר הטרחה הנפסק לטובת הצד הזוכה מבוסס על תעריף סטטוטורי (Gebührenanspruchsgesetz) התלוי בסכום התביעה ובשלבי ההליך שנוהלו, ולא בהכרח על הסכום שבפועל שולם לעורך הדין. לכן יתכן מצב שהזוכה יצטרך לשאת בחלק משכר טרחת עורך דינו אם סיכם איתו על שכר גבוה מעבר לתעריף הרשמי . לאחר מתן פסק הדין, הוא מחייב את הצדדים. אם נפסק שעל צד לשלם סכום כסף או לבצע פעולה ולא נעשה כן מרצון, התובע הזוכה יכול לנקוט בהליכי הוצאה לפועל (גבייה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל) כדי לאכוף את פסק הדין. בכפוף לזכויות הערעור (ראו בהמשך), פסק דין חלוט של בית משפט אוסטרי יוצר מעשה בית דין וסופי את ההתדיינות.
 

הליכים פליליים ומנהליים – הבדלים עיקריים בהגשה

  • בהליך פלילי: כאמור, תביעה פלילית נפתחת לרוב על ידי רשויות התביעה ולא ביוזמת פרטי. אזרח מן השורה המדווח על עבירה יגיש תלונה במשטרה או בפני התביעה, אשר תפעיל חקירה. אם נמצאות ראיות מספיקות, התובע הציבורי יגיש כתב אישום פלילי בבית המשפט הפלילי המוסמך. הנפגע מהעבירה יכול, בשלב הגשת כתב האישום או במהלך המשפט, להצהיר על רצונו לשמש כתובע אזרחי צמוד כדי לקבל פיצוי, אך את ההליך העיקרי מנהלת המדינה. מבחינת שלבי הדיון: לאחר הגשת כתב האישום, הנאשם מקבל זימון לבית המשפט. קדם-משפט פלילי כולל לרוב הקראה של כתב האישום וזכות הנאשם להשיב לאשמה (הודה/כפר). אחר כך מתנהל משפט הוכחות דומה במובנים רבים להליך האזרחי: שמיעת עדים, ראיות, חקירת מומחים, כאשר הדגש הוא שהנטל להוכיח אשמת הנאשם מעבר לספק סביר מוטל על התביעה. ההכרעה מסתיימת בפסק דין פלילי – זיכוי או הרשעה. אם הורשע, השופט גוזר עונש בגדרי המתחם שנקבע בחוק (קנס, מאסר על תנאי/בפועל וכו’). הוצאות המשפט בפלילי: בהליך פלילי המדינה נושאת לרוב בעלויות ההליך. נאשם שהורשע עשוי להידרש לשלם הוצאות משפט או פיצוי לנפגע, אך אין “זוכה ומפסיד” כמו בתיק אזרחי רגיל (פרט לכך שאם נפסק פיצוי לנפגע, זה חלק מהעונש/צו). ראוי לציין שבמקרים פליליים מסוימים לנפגע יש אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית (Privatanklage) בעבירות מוגדרות (למשל הוצאת דיבה) אם התביעה הממלכתית נמנעה מלהעמיד לדין, אך זה מסלול נדיר. ככלל, עבור מי שנפגע מעבירה, הדרך הרגילה להשיג צדק היא דרך ההליך הממלכתי, ורק אם חפץ בפיצוי כספי עליו להגיש תביעה אזרחית נפרדת או להצטרף כנפגע בתיק הפלילי.
  • בהליך מנהלי: הגשת הליך בבית משפט מנהלי שונה במקצת – כאן מדובר בערעור מנהלי (או תלונה מנהלית) על החלטה של רשות ולא בתביעה נגד יריב פרטי. כדי לפתוח בהליך, המערער (האזרח או החברה הנפגעים מהחלטה מנהלית) מגיש כתב ערעור מנהלי (Beschwerde) לבית המשפט המנהלי המוסמך. המסמך צריך לפרט את ההחלטה שמבקשים לערער עליה, את הרשות שנתנה אותה, תאריך ההחלטה, העובדות והרקע, וכן הנימוקים המשפטיים מדוע ההחלטה שגויה או בלתי חוקית. יש לצרף את ההחלטה המקורית של הרשות ולעמוד במועד הקבוע להגשת הערעור – בדרך כלל תוך 4 שבועות מקבלת החלטת הרשות הסופית בידו של האזרח (אלא אם צוין אחרת בחוק ספציפי) . למשל, אם משרד ממשלתי דחה בקשה לקבלת היתר בנייה, בפני המבקש עומדת תקופה של כ-4 שבועות לערער לבית המשפט המנהלי המוסמך של המדינה (מחוז) שלו. בהליכי מקלט מדיני, למשל, המועד יכול להיות שונה (לעיתים 2 שבועות) בהתאם לחוקים מיוחדים. לאחר הגשת הערעור המנהלי ותשלום אגרת בית משפט מנהלי (שבד”כ סכומה מתון), בית המשפט המנהלי יבקש תגובה מהרשות המוסמכת (הגשת חומר התיק המנהלי ונימוקים) ויבחן את התיק. ההליך יכול לכלול דיון בעל-פה, אך לעיתים מוכרע על סמך התיק הכתוב. בית המשפט המנהלי ייתן פסק דין שיכול לאשר את החלטת הרשות, לשנותה או לבטלה. החלטת בית משפט מנהלי מחוזי ניתנת בעצמה לערעור נוסף בפני בית המשפט המנהלי העליון בווינה, בכפוף להגשת ערעור בתוך 6 שבועות ולקיום עילה משפטית (למשל טעות משפטית מהותית). כמו כן, אם המערער טוען לפגיעה בזכויות חוקתיות או שחוק שהוחל בעניינו אינו חוקתי, הוא רשאי לפנות בתוך 6 שבועות גם אל בית המשפט החוקתי ישרות. ניתן אף לפנות במקביל לבית המשפט החוקתי ולבית המשפט המנהלי העליון בעתירה כפולה, וכל אחד ידון בהיבטים השייכים לסמכותו (החוקתי ידון בפגיעה בזכויות או בחוקתיות החוק, והמנהלי העליון ידון בשאלות חוקיות רגילות). החלטות סופיות של בית המשפט המנהלי העליון או בית המשפט החוקתי חותמות את ההליך המנהלי באוסטריה. באופן כללי, בהליכים מנהליים אין “תובע” ו”נתבע” במובן הרגיל, אלא מערער מול רשות מנהלית. ההוצאות בהליך זה בדרך כלל מתמקדות באגרות; במקרים רבים, כל צד (האזרח והרשות) נושא בהוצאותיו, אלא אם נקבע אחרת.
 

מועדים חשובים (התיישנות ודדליינים)

התיישנות: החוק האוסטרי קובע מגבלות זמן להגשת תביעות (תקופות התיישנות) על מנת להגביל תביעות ישנות ולאפשר ודאות משפטית. ברוב התביעות האזרחיות באוסטריה, תקופת ההתיישנות הרגילה היא 3 שנים. כלומר, על התובע להגיש את התביעה תוך 3 שנים מהמועד שבו קמה עילת התביעה וידע התובע על הנזק ועל זהות הגורם האחראי . תקופה קצרה זו חלה, למשל, על תביעות נזיקין (נזקי גוף/רכוש), תביעות חוזיות נפוצות לתשלום כספים או לאכיפת חובה, ותביעות למסירת טובין . עם זאת, לצד התקופה הקצרה, קיים באוסטריה גם תקופת התיישנות כללית ארוכה של 30 שנה הקובעת גבול סופי לרוב התביעות . למעשה, החוק האוסטרי (סעיף 1478 לקוד האזרחי הכללי – ABGB) מורה שכל זכות תביעה שמתיישנת אינה ניתנת לאכיפה לאחר 30 שנה לכל היותר, אלא אם צוין במפורש חריג. לדוגמה, זכויות במקרקעין או פסק דין חלוט ניתן לאכוף עד 30 שנה. אך ברוב המקרים המעשי, כאמור, 3 השנים הן התקופה הרלוונטית, הנספרת מהיום בו יכל התובע לראשונה לממש את זכותו (למשל מועד ההפרה או מועד גילוי הנזק) . אם התובע ישן על זכויותיו מעבר לתקופה זו, הנתבע יוכל לטעון טענת התיישנות והבית המשפט ידחה תביעה שהוגשה באיחור. חשוב לציין שבאוסטריה בית המשפט לא יוזם מיוזמתו בדיקת התיישנות; על הנתבע לטעון זאת אם ברצונו להסתמך על התיישנות . לכן, תובע המאחר את המועד עלול למצוא תביעתו נדחית אם הנתבע יעלה טענה זו. במקרים מסוימים מאוד החוק מאריך או משהה את מרוץ ההתיישנות (כגון כל עוד הצדדים מצויים ביחסים מיוחדים של תלות, קטינות, ועוד), אולם ככלל יש לשים לב למועדי ההתיישנות בקפדנות.
מועדים תוך כדי ההליך: מעבר להתיישנות עצמה, קיימים מועדים פרוצדורליים קצרים שיש לכבדם במהלך ניהול התיק. כפי שפורט לעיל, מועד הגשת כתב הגנה בתביעה אזרחית במחוזי הוא 4 שבועות . כמו כן, מועדי ערעור הם קריטיים: ערעור (בזכות) על פסק דין אזרחי בערכאה ראשונה יש להגיש תוך 4 שבועות מיום קבלת פסק הדין בידי הצד המערער . אי-הגשת ערעור במסגרת הזמן שנקבע תוביל לחלוט הפסק (הפיכתו לסופי). גם ערעור ביניים (על החלטות שאינן פסק דין סופי, המכונה Rekurs) יש להגיש בפרק זמן קצר יותר – בדרך כלל תוך 14 יום מקבלת ההחלטה . בהליך פלילי, המועדים דומים: לנאשם או לתביעה המדינה יש לרוב 4 שבועות להגיש הודעת ערעור על הכרעת דין או גזר דין פלילי. בהליך מנהלי, כפי שצוין, צריך להגיש את הערעור המנהלי לבית המשפט המנהלי תוך 4 שבועות בדרך כלל, ולאחר מכן ערעור נוסף למנהלי העליון או עתירה לחוקתי תוך 6 שבועות .
יש לציין כי תקופות פגרה רשמיות עשויות להשפיע על מניין הימים בחלק מההליכים: באוסטריה יש “פגרת בתי משפט” בקיץ (לרוב 15 ביולי עד 17 באוגוסט) ובסוף השנה (24 בדצמבר עד 6 בינואר), אשר במהלכה עוצרים מניינם של מועדי הגשת ערעורים וכדומה . לכן, מי שמנהל הליך בתקופות אלה נהנה להארכת זמן אוטומטית. מעבר לכך, אם צד פספס מועד דיוני חשוב או דיון עצמו, האפשרות לתקן את המחדל מוגבלת מאוד. ניתן לבקש החזרת מצב לקדמותו תוך 14 יום מההתגברות על האירוע שמנע עמידה במועד, אך יש להוכיח שמדובר היה בסיבה בלתי-נמנעת ושלא הייתה כל התרשלות מצד הצד שאיחר . בדרישה המחמירה הזו, רק מקרים חריגים מצדיקים ארכה למפרע.
התיישנות בעבירות פליליות: הדין הפלילי באוסטריה גם הוא קובע תקופות התיישנות לפשעים, המשתנות לפי חומרת העבירה. עבירות קלות מאוד יכולות להתיישן תוך שנים ספורות (למשל עברות שעונשן המירבי הוא קנס או עד שנה-שנתיים מאסר יתיישנו תוך 3 עד 5 שנים), בעוד עבירות חמורות יותר מתיישנות בתקופות ארוכות יותר (10, 20 שנה ואף יותר). פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות אינם מתיישנים כלל על פי הדין הבינלאומי המיושם באוסטריה. לדוגמה, עבירת הונאה פשוטה עשויה להתיישן אחרי 5 שנים, אך רצח אינו מתיישן באוסטריה, כך שתמיד ניתן להעמיד לדין אדם הנאשם ברצח ללא קשר לזמן שחלף. התיישנות בפלילי משמעותה שלאחר חלוף התקופה לא ניתן להעמיד לדין את החשוד, וההליך ייסגר. עם זאת, ישנם סעיפי חוק הקובעים שפעולות חקירה או הליכים מסוימים עוצרים את ספירת הזמן (כמו הגשת כתב אישום המקפיאה את מרוץ ההתיישנות).
לסיכום פרק זה, עמידה בלוחות הזמנים היא קריטית במערכת המשפט האוסטרית. על בעלי הדין להיות מודעים הן להגבלת הזמן לפתיחת ההליך (התיישנות) והן למועדים תוך-כדי ההליך (הגשת כתבי בית-דין, ערעורים וכו’). אי-התייצבות לדיון או איחור בהגשת מסמך עלולים לגרום להפסד ההליך בזכות, ולכן מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי כדי לוודא עמידה בכל הדרישות והדדליינים.
 

אפשרויות ערעור במערכת האוסטרית

לאדם או גוף שהפסיד בהליך משפטי באוסטריה עומדות לרשותו בדרך כלל אפשרויות לערער על ההחלטה, אם כי קיימות מגבלות ותנאים בהתאם לסוג ההליך וערכאת הערעור.
  • ערעור בהליך אזרחי: לאחר פסק דין של בית משפט שלום או מחוזי (ערכאה ראשונה) בתביעה אזרחית, הצד שלא זכה יכול להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. אם פסק הדין ניתן בבית משפט שלום, הערעור יישמע בבית המשפט המחוזי; אם הוא מבית משפט מחוזי, הערעור ידון בבית המשפט לערעורים (Oberlandesgericht). ערעור זה (המכונה Berufung) הוא בזכות, וניתן להתייחס בו הן לטעויות משפטיות בפסק הדין והן לממצאי עובדה. עם זאת, בשלב הערעור חל באוסטריה איסור חידוש – אין לצרף טענות או ראיות חדשות שלא הובאו בערכאה הראשונה, למעט חריגים נדירים . בית המשפט של ערעור רשאי לאשר את פסק הדין, לשנותו או לבטלו ולהחזיר את התיק לערכאה קמא לדיון חוזר. מעבר לערכאת הערעור הראשונה, קיימת אפשרות לפנות בערעור שני (Revisionsrekurs) אל בית המשפט העליון בוינה. ואולם, פנייה לבית המשפט העליון אינה אוטומטית – היא כפופה לקריטריונים מחמירים. החוק מגביל את זכות הערעור לעליון לתיקים שבהם שווי התביעה מעל סף מסוים (בדרך כלל למעלה מ-5,000 אירו) והמתעוררת בהם שאלה משפטית עקרונית חשובה . כלומר, לא כל תיק אזרחי יגיע לדיון בעליון; רק מקרים בעלי חשיבות כללית בפסיקה או סוגיות משפטיות בלתי פתורות. בית המשפט העליון דן בעיקר בשאלות משפטיות ולא בעובדות, ותפקידו להבטיח אחידות בפסיקה . הרכב שופטי העליון יבחן אם נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטות הערכאות הקודמות. החלטת בית המשפט העליון היא סופית ואין ערכאה גבוהה יותר לערעור פנימי. יש לציין שגם בערעור לבית המשפט העליון נדרשת הגשה בתוך 4 שבועות מפסק הדין בערעור הקודם, ולעיתים אף בקשת רשות ערעור (אם פסק הדין בערכאה הקודמת לא התיר במפורש ערעור).
  • ערעור בהליך פלילי: לנאשם במשפט פלילי שהורשע עומדת זכות לערער על פסק הדין הפלילי. לאחר הרשעה בבית משפט ראשון (למשל בבית משפט מחוזי בפלילים), הנאשם יכול לערער בפני בית המשפט לערעורים פליליים (שהוא בדרך כלל בית המשפט הגבוה הבא בהיררכיה – למשל Oberlandesgericht). בערעור פלילי, הנאשם רשאי לטעון כנגד ההרשעה עצמה (ערעור ענייני, הטוען לחפות או לספק סביר שלא הוסר) ו/או כנגד חומרת העונש שנגזר. התביעה (הפרקליטות) מצידה יכולה לערער על זיכוי או על קולת העונש במידה וסבורה שנפלה טעות. בערעור פלילי הערכאה הגבוהה תבחן הן את יישום החוק והן – במידה מוגבלת – את סבירות הממצאים העובדתיים. אם הערעור הפלילי נדחה או אם עדיין מתעוררת שאלה משפטית חשובה, ניתן בנסיבות מסוימות לעתור לבית המשפט העליון הפלילי (שהוא למעשה אותו Oberster Gerichtshof) בטענת טעות משפטית מהותית או עיוות דין. הליך כזה מכונה לעיתים ערר בעילה משפטית (Nichtigkeitsbeschwerde). בית המשפט העליון בפלילים, כמו באזרחי, לא ישמע עדים מחדש אלא יתרכז בבחינת יישום הדין והפרוצדורה. בפועל, ערעורים פליליים רבים מסתיימים בבית המשפט לערעורים, ורק מקרים בעלי חשיבות משפטית או חריגות מגיעים לפתחו של העליון.
  • חשוב להעיר כי הן בערעור אזרחי והן בערעור פלילי, יש לכבד את המועד הקצר להגשת הערעור – בדרך כלל 4 שבועות כפי שצוין . ערעור שמוגש באיחור יידחה על הסף ללא דיון לגופו.
  • ערעור בהליך מנהלי: מערכת הערעור במשפט המנהלי הינה כפי שתואר לעיל – החלטה של בית משפט מנהלי מחוזי ניתנת לערעור לפני בית המשפט המנהלי העליון (VwGH) תוך 6 שבועות . בית המשפט המנהלי העליון ידון בטענות על טעויות ביישום הדין המנהלי או בפרשנותו. אין בו דיון ראיות חדש; הוא סוקר את החלטת הערכאה המנהלית על בסיס התיק המנהלי שכבר הונח. במקביל, אם יש טענה לפגיעה בזכות חוקתית (למשל אפליה, הפרת זכות קניין חוקתית) או שחוק שהוחל בהחלטה אינו חוקתי, ניתן כאמור לפנות בתלונה חוקתית לבית המשפט החוקתי תוך 6 שבועות גם כן . בית המשפט החוקתי ישקול רק את ההיבטים החוקתיים. ייתכן מצב ששתי הערכאות הללו תדונה במקביל בהיבטים שונים של אותו מקרה. הכרעות של ביהמ”ש החוקתי או המנהלי העליון הן סוף פסוק – אין עוד ערעור פנימי.
מעבר למנגנוני הערעור הרשמיים, באוסטריה קיימים גופים מסייעים כמו נציב תלונות הציבור (Ombudsmann), אליו יכולים אזרחים לפנות אם סבורים שהם קורבנות לעוולה מנהלית או שההליך בעניינם מתעכב שלא כדין. לנציב סמכות לבדוק תלונות ולתת המלצות לתיקון ליקויים מנהליים, אך פנייה אליו אינה חלק אינטגרלי מהליך הערעור המשפטי ואינה מהווה “ערעור” רשמי . כמו כן, לאחר מיצוי ההליכים באוסטריה, ניתן לעתים לפנות לערכאות בינלאומיות מסוימות (למשל לבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג) אם מדובר בהפרת זכויות אדם בהתאם לאמנה האירופית – אולם זאת מחוץ למסגרת השיפוט הפנימי של אוסטריה.
 

גורמים מסייעים – עורכי דין וסיוע משפטי

ההתמצאות במערכת המשפט האוסטרית ובפרוצדורות השונות עשויה להיות מאתגרת לאדם שאינו משפטן, בפרט בשל מחסום השפה (ההליכים, כאמור, מתנהלים בגרמנית) ובשל הדרישות הפורמליות. לשם כך, קיימים מספר גורמים מסייעים שבעלי דין יכולים להיעזר בהם:
ייצוג על ידי עורכי דין – במרבית המקרים מומלץ ואף נדרש לשכור עורך דין באוסטריה לשם הגשת תביעה או התגוננות בה. החוק האוסטרי מחייב ייצוג באמצעות עורך דין בהליכים אזרחיים מעל סף מסוים: בתביעות כספיות בסכום העולה על ~5,000 אירו, או בתיקים המתנהלים בערכאות המחוזיות ומעלה, על הצדדים להיות מיוצגים על ידי עורך דין מוסמך . בתביעות קטנות יחסית (עד 5,000 אירו לערך) המתנהלות בבית משפט שלום, הצדדים רשאים לייצג את עצמם ללא עורך דין, ובמקרה כזה אף חלה חובת בית המשפט לסייע להם בהכוונה פרוצדורלית (השופט יסביר לאדם שאינו מיוצג את זכויותיו ויחייבו רק בדרישות הבסיסיות) . כמו כן, אדם לא מיוצג רשאי באוסטריה אף להגיש תביעה בעל-פה בבית המשפט – להגיע למזכירות בית המשפט ולפרוט את תביעתו, והדברים יתועדו בפרוטוקול במקום כתב תביעה . עם זאת, חרף אפשרות זו, בפועל מרבית התובעים יעדיפו להיות מיוצגים. עורך דין הבקי בדין המקומי ינסח את הטיעונים כראוי, יגיש את המסמכים הנכונים במועד וייצג בדיונים בצורה מיטבית. יש חשיבות רבה לכך במיוחד לאור הכלל שהוזכר – טעות פרוצדורלית או איחור בהגשה עלולים להיות בלתי הפיכים. עורכי הדין באוסטריה (Rechtsanwälte) הם בעלי השכלה משפטית, התמחות ובחינות לשכה, וחברים בלשכת עורכי הדין האוסטרית (Österreichische Rechtsanwaltskammertag – ÖRAK). לשכה זו מנהלת פנקס רשמי של עורכי דין מורשים, ומפקחת על האתיקה וההכשרה שלהם . הציבור יכול לאתר עורך דין מתאים לפי התמחות (למשל דיני משפחה, דיני חברות, פלילי וכו’) באמצעות אתרי הלשכה – קיים שירות מקוון למציאת עורך דין (Find a Lawyer) באתר הלשכה , וכן ניתן לקבל שמות של עורכי דין דוברי שפות זרות דרך שגרירויות וקונסוליות. שכר הטרחה של עורכי הדין באוסטריה נתון להסכמה בין עורך הדין ללקוח – הוא עשוי להיות לפי תעריף שעתי, סכום קבוע, או לפי תעריף מינימלי שקובע חוק שכר טרחת עורכי הדין (Rechtsanwaltstarifgesetz) בהתחשב בסכום התביעה. לעיתים, במיוחד בתביעות כספיות, עורך דין עשוי להסכים לעבוד בשכר טרחה המבוסס חלקית על הצלחה (אחוז מהסכום שייפסק), אך כללית מודל זה פחות נפוץ באוסטריה מבמדינות כמו ארה”ב. לרוב, לקוח יידרש לשלם מקדמה ולעבור לחיוב לפי שעות עבודה. יש לציין שאם הלקוח זכה במשפט, חלק ניכר משכר טרחת עורך דינו יוחזר לו מהצד שכנגד לפי התעריף החוקי כפי שפורט לעיל.
סיוע משפטי (ייצוג ללא עלות) – אוסטריה מפעילה מנגנון של סיוע משפטי מטעם המדינה (Verfahrenshilfe) עבור מי שאינם יכולים לממן הליכים משפטיים. אדם בעל אמצעים כלכליים מוגבלים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לפטור מאגרות ולמינוי סניגור/בא-כוח. על המבקש למלא טופס מיוחד (ניתן להשיגו בכל בית משפט או בלשכת עורכי הדין המחוזית ) המפרט את מצבו הכלכלי (הכנסות, רכוש, התחייבויות) ולהצהיר שתשלום עלויות המשפט ימנע ממנו יכולת קיום נאותה. בית המשפט ישקול גם את סיכויי ההליך – סיוע משפטי לא יינתן לתביעה הנחזית כבלתי מוצדקת או קנטרנית על פניה . אם בית המשפט משתכנע שהמבקש אכן חסר יכולת לשאת בהוצאות ושההליך בעל עילה ראויה, הוא ייתן החלטה המעניקה סיוע משפטי מלא או חלקי. סיוע כזה יכול לכלול פטור מתשלום אגרת בית משפט, תשלום שכר מומחים מטעם המדינה, ובעיקר – מינוי עורך דין ללא תשלום עבור הצד. במקרה של אישור, לשכת עורכי הדין האזורית (במחוז מגוריו של המבקש) תמנה עבורו עורך דין מטעם הרשימה הקיימת, בדרך כלל לפי סבב (רוטציה) בין חברי הלשכה . למבקש יש זכות לבקש עורך דין ספציפי במידת האפשר. עורך דין שמונה בסיוע משפטי ייצג את הצד בהליך כפי שכל עורך דין פרטי היה עושה. מבחינת עלויות: אם הצד זוכה לבסוף בתיק, עורך הדין רשאי לקבל שכר טרחה מהצד שכנגד (כפי שנפסק בבית המשפט) . אם הצד מפסיד את התיק, עורך הדין שלו לא יקבל תשלום מהלקוח (המדינה אינה משלמת שכר טרחה לעו”ד המייצגים בסיוע משפטי מלבד סכומים סמליים). עם זאת, המפסיד יידרש עדיין לשלם את הוצאות המשפט של הצד השני (אגרות ושכר טרחה לפי התעריף) כפי שהיה נדרש אילולא הסיוע . חשוב להבין שסיום ההליך בסיוע משפטי לא בהכרח פוטר מהוצאות לתמיד – החוק מאפשר שאם בתוך 3 שנים מתום המשפט חל שיפור משמעותי במצבו הכלכלי של מי שקיבל סיוע, המדינה תדרוש ממנו לשלם בדיעבד את ההוצאות שהוצאו עבורו, כולן או חלקן, במקרה שיוכל לעשות זאת מבלי לפגוע בכלכלת משפחתו . אך דרישה כזו תקום רק אם חל שינוי ניכר לטובה במצבו.
בנוסף לסיוע המשפטי המוסדי, ראוי להזכיר שקיימים גופים ועמותות באוסטריה המגישים ייעוץ משפטי חינם או בעלות סמלית לאוכלוסיות חלשות. למשל, בלשכת עורכי הדין יש שירות של ייעוץ ראשוני חינם (Erste Anwaltliche Auskunft) שבו עורכי דין תורנים מעניקים ייעוץ של עד חצי שעה לפונים, ללא עלות, בעניינים פשוטים. שירות זה נועד לכוון אנשים כיצד לפעול והאם יש עילה משפטית, לפני שהם נכנסים להליך. כמו כן, ארגוני סיוע למהגרים, מבקשי מקלט, נפגעי אלימות במשפחה וכדומה מציעים לעיתים ליווי משפטי וייצוג ללא תשלום או במימון ציבורי. לדוגמה, חוק האזרחות האוסטרי מחייב מינוי עורך דין בחינם למבקשי מקלט בהליכי ערעור על דחיית בקשת מקלט. גם קרבנות עבירות מין חמורות וקטינים נפגעי עבירה זכאים לייצוג משפטי על חשבון המדינה במסגרת ההליך הפלילי, כדי להבטיח את זכויותיהם.
 
סיכום: מערכת המשפט האוסטרית מאפשרת לאזרח לגשת לערכאות ולקבל סעד משפטי, אך היא מציבה דגש רב על פרוצדורה מדויקת ומועדים, ולכן הסתייעות באנשי מקצוע היא חשובה. עורכי הדין והערכאות לסיוע משפטי הם המשאבים המרכזיים העומדים לרשות מי שנקלע לסכסוך משפטי. בעזרת הידע וההכוונה הנכונים – ובהתבסס על מקורות מידע מהימנים כמו פרסומי הממשלה, לשכת עורכי הדין האוסטרית ואתרים משפטיים מוסמכים – ניתן לנווט בהליך המשפטי באוסטריה בצורה יעילה ולהגדיל את הסיכוי להשגת תוצאה צודקת.
 
מקורות מידע: מדריך זה התבסס על חוקי אוסטריה ופרסומי רשויות רשמיות, כגון הפורטל האירופי לצדק, לשכת עורכי הדין האוסטרית , וכן מקורות משפטיים מקצועיים ועדכניים שעסקו בפרוצדורה האוסטרית . מומלץ למעוניינים להעמיק לעיין בחוק הפרוצדורה האזרחית האוסטרי (ZPO), בחוק בתי המשפט המנהליים (VwGVG) ובאתרי משרד המשפטים האוסטרי, המספקים מידע מפורט ועדכני.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.