22/4/2025
חשיבות חיסיון עו”ד-לקוח בהליך של גילוי מרצון
ההליך של גילוי מרצון בענייני מס מאפשר לנישומים (משלמי המס) לחשוף מיוזמתם הכנסות ונכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס הנדרש, ובכך להימנע מהליכים פליליים. צעד זה, המהווה הזדמנות “לפתוח דף חדש” מול רשויות המס, כרוך מטבעו בחשיפת מידע רגיש ביותר מצד הלקוח. בשלב זה מתבלט תפקידו הקריטי של חיסיון עורך-דין–לקוח, עיקרון משפטי המבטיח כי המידע שהלקוח חולק עם עורך דינו יישמר בסודיות מוחלטת.
במאמר זה נדון בחשיבותו של חיסיון זה ובתרומתו המכרעת להליכי הגילוי מרצון – הן כאשר קיים נוהל גילוי מרצון רשמי מטעם רשות המיסים, והן כאשר אין נוהל כזה בתוקף.
מהו חיסיון עורך דין–לקוח?
חיסיון עו”ד-לקוח הוא עיקרון יסוד במשפט, המגן על תקשורת בין עורך דין ללקוחו מפני חשיפה. פירושו של דבר הוא שעורך הדין אינו רשאי – ואף לא יכול להיאלץ – לחשוף בפני צד שלישי או רשות כלשהי מידע שהלקוח מסר לו במסגרת ייעוץ משפטי . עיקרון זה מעוגן בחוק: סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל”א-1971 ו-סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961 קובעים כי דברים ומסמכים שהוחלפו בין עו”ד ללקוח בקשר לשירות המקצועי נותרים חסויים, וזאת אלא אם הלקוח ויתר במפורש על החיסיון. החיסיון נועד בראש ובראשונה להגן על הלקוח: הוא מעודד את הלקוח לחשוף בפני עורך דינו את מלוא האמת והפרטים – גם אם מדובר בהפרות חוק – מתוך ידיעה שמידע זה לא ידלוף ולא ישמש כנגדו בעתיד. חיסיון עורך-דין הוא רחב ומוחלט, וחל על כל אמירה, מסמך או מידע שהוחלפו בין הלקוח לעו”ד במסגרת הייעוץ המשפטי. למעט מקרים חריגים ביותר (כגון מצב בו עורך הדין עצמו חשוד בשותפות לעבירה), החיסיון כובל את ידי עורך הדין מלחשוף מידע ללא הסכמת הלקוח.
תרומת החיסיון להליך גילוי מרצון
גילוי מרצון הוא הליך רגיש שבו הנישום למעשה מודה שביצע בעבר מחדלים באי-דיווח ותשלום מס. ללא הגנת החיסיון, חשיפה עצמית שכזו עלולה לסכן את הלקוח בהליכים פליליים ואזרחיים עוד בטרם הושג פתרון. כאן בא לידי ביטוי תפקידו ההכרחי של החיסיון: הוא מאפשר ללקוח ולבא-כוחו (עורך הדין) לפעול לתיקון הטעויות תוך צמצום משמעותי של הסיכון. כאשר הלקוח פונה לעורך דין מיסים לצורך ביצוע גילוי מרצון, הוא יכול למסור לעו”ד תמונה מלאה של ההכנסות הלא-מדווחות, הנכסים והכשלים בדיווח – בביטחון שמידע זה יישאר מוגן. עורך הדין מצידו רשאי לבחון את מצב הדברים לאשורו, לנתח את הסיכונים ולהכין אסטרטגיה מול רשות המסים, בלי לחשוש שהמידע שברשותו ייחשף לגורמי אכיפה.
הליך גילוי מרצון רשמי מול לא-רשמי
רשות המסים בישראל הפעילה מעת לעת נוהל גילוי מרצון רשמי, שהעניק לנישומים אפשרות להסדיר חובות מס שלא דווחו, בתמורה לחסינות מהליכים פליליים. במסגרת נוהלים אלו (כגון הוראות השעה שפורסמו בעשור האחרון), התאפשר לעיתים קרובות להגיש פנייה אנונימית – כלומר, פנייה ראשונית שבה זהות הלקוח אינה נחשפת. האנונימיות בפנייה זו מתאפשרת למעשה הודות לחיסיון עו”ד-לקוח: עורך הדין מגיש את הבקשה ומנהל את ההליך מול רשות המסים מבלי לציין את שם הלקוח, והמידע שנחשף מוגן תחת החיסיון. רק אם וכאשר מתקבל אישור והסכמה עקרוניים לפתור את הבעיה, הלקוח מחליט לחשוף את זהותו כדי להשלים את ההליך באופן רשמי.
גם כאשר אין נוהל גילוי מרצון תקף או רשמי, ניתן לנצל את עיקרון החיסיון להשגת תוצאה דומה. במצב כזה, עורך דין מיסים מנוסה יכול לפנות באופן דיסקרטי לרשות המסים, ולהציג בפניה את המקרה באופן אנונימי: לדון בעובדות המקרה, בהיקף ההכנסות שלא דווחו, ובנסיבות שהובילו למחדלים – וכל זאת בלי לחשוף את זהות הלקוח. למרות שאין “מסלול” מובנה רשמי, רבים מהעקרונות של הנוהל הרשמי עדיין מיושמים, מתוך הבנה הדדית שהמטרה היא הסדרה מרצון של חובות המס. רשות המסים, מצידה, מבינה כי ללא שיתוף פעולה מצידה ושמירה על דיסקרטיות, הנישום יירתע מלהסגיר את עצמו, ולכן לעיתים קרובות תסכים לדון עקרונית במקרה על בסיס אנונימי.
מגעים אנונימיים מול רשות המסים
עורך הדין, בשם הלקוח ותוך שמירה קפדנית על החיסיון, רשאי לקיים מגעים ישירים עם רשות המסים כדי לברר את האפשרויות להסדרת המחדלים. הוא יכול לפרוש לפני גורמי רשות המסים את מלוא הנתונים הרלוונטיים – לרבות סכומי ההכנסה שלא דווחו, שנות המס הרלוונטיות, ואף פרטי המחדלים – והכול מבלי לחשוף את שם הלקוח או כל פרט מזהה. בצורה זו, מתאפשר דיון ענייני מול הרשות, בו שני הצדדים בוחנים את חומרת ההפרות מצד אחד, ואת נכונות הלקוח לתקן ולשתף פעולה מצד שני.
היתרון הגדול הוא שהמידע שעליו מתבסס הדיון מוגן תחת החיסיון, ולכן עורך הדין עצמו אינו ניתן לחקירה או לחיוב לחשוף את פרטי הלקוח. החוק אף מכיר בכך במפורש: למשל, סעיף 135א לפקודת מס הכנסה קובע כי חובת מסירת מידע לרשות המסים לא תחול על עורך דין ביחס למידע החוסה תחת חובת סודיות מקצועית . המשמעות היא שעורך הדין יכול לדבר באופן חופשי עם פקידי השומה ועם הגורמים המשפטיים ברשות, מתוך ידיעה שהרשות לא תוכל לכפות עליו לגלות את זהות הלקוח או להשתמש במידע שסיפק באופן חד-צדדי. כך נשמר מרחב בטוח למשא ומתן: עורך הדין מנסה להגיע להבנות או להסכם שומה עקרוני עם רשות המס, בעוד הלקוח נותר מוגן ב”צללים” עד להשגת תוצאה משביעת רצון.
במהלך המשא ומתן, עורך הדין יכול לשאוף להסכים על סכומי השומה שישולמו (קרן המס, ריבית, הפרשי הצמדה ואף קנסות מנהליים במידת הצורך) ועל סגירת ההיבטים הפליליים. מטרת ההבנות היא להשיג ודאות שרשות המסים לא תפתח בהליך פלילי נגד הלקוח כתוצאה מהגילוי, וזאת בתנאי שהלקוח ישלם את מה שיוסכם. במילים אחרות, עורך הדין פועל לכך שהחשיפה הפלילית הטמונה בגילוי לא תתממש אלא אם יושג פתרון מספק ומקובל על הלקוח.
חיסיון – זכות הלקוח לשלוט בחשיפה
חשוב להבהיר: החיסיון הוא זכות של הלקוח, ולא של עורך הדין עצמו. פירוש הדבר שעורך הדין אינו רשאי לוותר על החיסיון או לחשוף את זהות הלקוח ומידעיו ללא קבלת אישור מפורש מן הלקוח.
זכות זו מקנה ללקוח שליטה מלאה על שאלת החשיפה – רק הוא יחליט אם ומתי לוותר על האנונימיות. עורך הדין מחויב לא רק מוסרית אלא גם חוקית לשמור בסודיות את פרטי הלקוח וכל מה שנמסר לו במסגרת הייעוץ. בפועל, במהלך הליך גילוי מרצון, משמעות הדבר היא שעד לרגע בו הלקוח נותן אור ירוק לחשיפה, שמו ופרטיו האישיים נותרים חסויים לחלוטין. גם כאשר עורך הדין מקיים דיונים מול הרשויות ומוסר מידע עובדתי נרחב, הוא יקפיד שלא למסור כל פרט מזהה (כגון שם, מספר זהות, כתובת או כל פרט אחר העלול לחשוף את הלקוח). בכך נשמרת הזכות הבלעדית של הלקוח להסכים לחשיפה רק לאחר שיוודא שהתוצאה המוצעת מקובלת עליו.
נסיגה מההליך ללא סיכון ללקוח
אחד היתרונות הגדולים ביותר בניהול גילוי מרצון באמצעות עורך דין הוא האפשרות לסגת מהתהליך ללא כל פגיעה בלקוח. אם המשא ומתן מול רשות המסים אינו מניב הבנות מספקות, או אם הלקוח מחליט שאין ברצונו להתקדם בהליך בתנאים המוצעים – עורך הדין רשאי להודיע לרשות כי אין לו עוד מנדט להמשיך ולהפסיק את ההליך. מצב זה, של הפסקת ההליך בטרם נחשפו פרטים מזהים, לא יוצר השלכות שליליות כלשהן על הלקוח.
מאחר שזהותו לא נמסרה מעולם, רשות המסים אינה יכולה לפתוח בחקירה נגדו בהתבסס על המידע שנדון (שכן היא אינה יודעת מיהו הנישום). יתרה מכך, החיסיון ממשיך לחול על כל מה שנמסר במסגרת הייעוץ, ועורך הדין מנוע מלהשתמש או לגלות מידע זה לכל גורם שהוא. עבור הלקוח, המשמעות היא ביטחון מלא: הוא בחן את האפשרות של תיקון העבירות והשגת הסדר, ואם הדבר לא צלח או לא התאים לו – הוא חוזר לנקודת המוצא ללא חשש שהניסיון כשלעצמו ייצור נגדו בעיה.
ראוי לציין שרשות המסים, מצידה, מכירה בחשיבות שימור אמון הציבור בהליכי הגילוי מרצון. בהתאם לכך, מידע שנמסר במסגרת פנייה לגילוי מרצון לא ישמש כ”קצה חוט” יזום לחקירה, כל עוד לא נחשפה זהות הפונה ובכפוף לכך שהפנייה נעשתה בתום לב . גישה זו מבטיחה כי נישומים לא יורתעו מלפנות לגילוי מרצון מחשש שיחשפו את עצמם להליכים פליליים רק בשל הניסיון לפתור את הבעיה. במילים אחרות, ההגנה על הפונה בתהליך גילוי מרצון היא חלק בלתי נפרד מהמדיניות המעודדת הסדרה עצמית של חובות מס.
סיכום: דיסקרטיות כבסיס להצלחה
חיסיון עורך דין-לקוח הוא אבן היסוד המאפשרת את קיומו הבטוח והיעיל של הליך גילוי מרצון. באמצעות חיסיון זה, הלקוח יכול לברר את מצבו החוקי ולתקן את דרכיו תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה, ועורך הדין יכול לפעול להשגת פתרון כולל – הן בצד הכספי-אזרחי והן בצד הפלילי – בלי לחשוף את מרשו טרם העת. מהלך של גילוי מרצון, בין אם רשמי ובין אם בלתי-רשמי, הופך לאפשרי ומעשי רק כאשר הלקוח יודע שהמידע שיגלה לעורך דינו לא יהפוך לכתב אישום נגדו. החיסיון מעניק ללקוח את הביטחון לבצע את הצעד הנכון ולהסדיר את חובותיו, ובכך משרת הן את האינטרס האישי שלו והן את האינטרס הציבורי בגביית מס אמת.
אם ניצבתם בפני דילמה של דיווח עצמי או הסדרת חוב מס שלא דווח, דעו כי עומדת לרשותכם הדרך של גילוי מרצון. מומלץ לפנות לעורך דין מיסים מומלץ ובעל ניסיון, וליהנות מייעוץ דיסקרטי במסגרת בחינת האפשרות לגילוי מרצון. עורך דין מקצועי ילווה אתכם לאורך התהליך, יגן על זכויותיכם באמצעות החיסיון, ויסייע להגיע לפתרון הטוב ביותר עבורכם – באופן בטוח, חסוי ויעיל.