מאת:

זומנתי לחקירה בביטוח לאומי – מה המשמעות?

זימון לחקירה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הידוע בכינויו “ביטוח לאומי”) הוא אירוע מפתיע ומלחיץ עבור כל אזרח. מהו תפקידו של הביטוח הלאומי, מדוע הוא עשוי לזמן אנשים לחקירה, כיצד מתנהלות חקירות אלה (אזרחי מול פלילי, דרכי חקירה, חוקרים סמויים, גביית עדויות), ועד כמה חשוב להיעזר בליווי משפטי כבר מרגע הזימון? במאמר זה נסקור בהרחבה – אך בשפה בהירה – את משמעות הזימון לחקירה בביטוח לאומי ואת ההשלכות האפשריות של חקירה כזו.

 

תפקיד המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף האחראי על מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל. תפקידו לספק רשת הגנה כלכלית לאזרחי המדינה באמצעות תשלום קצבאות וגמלאות במצבים שונים – כגון קצבת זקנה בגיל פרישה, קצבת נכות בעת איבוד כושר עבודה, דמי אבטלה בתקופות של חוסר תעסוקה, קצבאות לילדים, הבטחת הכנסה ועוד. את תשלומי הקצבאות הללו מממן הביטוח הלאומי מגביית דמי ביטוח חודשיים מכלל העובדים, המעסיקים והעצמאים במדינה, בסכומים של עשרות מיליארדי שקלים בשנה . למעשה, בביטוח הלאומי עצמו מעריכים שכ-5% מכלל הקצבאות משולמות במרמה, בשווי מצטבר של כ-3.5 מיליארד ש”ח בשנה . לכן, לצד תפקידו כמוסד מיטיב, אמון הביטוח הלאומי גם על שמירה קפדנית על קופת הציבור – תשלום הכספים רק למי שבאמת זכאי להם ומניעת ניצול לרעה של התקציבים. במסגרת זו מפעיל הביטוח הלאומי יחידת חקירות ייעודית שתפקידה לאתר ולחשוף מקרי הונאה, ולהרתיע מפני ניסיונות לרמות את המוסד . חוקרי הביטוח הלאומי פועלים הן כנגד מבוטחים החשודים בקבלת קצבאות במרמה תוך הצגת נתונים כוזבים, והן כנגד מעסיקים המתחמקים מתשלום דמי ביטוח עבור עובדיהם בניגוד לחוק . במילים אחרות, אגף החקירות של הביטוח הלאומי הוא ה”זרוע המבצעית” של המוסד לאכיפת החוק ולמניעת הונאות בקצבאות ובתשלומים.
 

מדוע קיבלתי זימון? עילות נפוצות לחקירה בביטוח לאומי

הביטוח הלאומי אינו מזמן לחקירה ללא סיבה מוצדקת. לרוב, הזימון מגיע לאחר שהתעורר חשד ממשי כי אדם ביצע אי-סדרים או מעשי מרמה הקשורים לקצבאות או לתשלומי הביטוח הלאומי. להלן כמה מהסיבות השכיחות שבעטיין אנשים מוצאים את עצמם מוזמנים לחקירה:
  • קבלת קצבה או גמלה במרמה: מסירת מידע כוזב או השמטת מידע מהותי במטרה לקבל מהביטוח הלאומי תשלום שאינכם זכאים לו. למשל, הגשת תביעת נכות תוך הצגת מצג שווא של אי-כשירות לעבודה, בעוד שבפועל יכולת העבודה לא נפגעה; או משיכת דמי אבטלה למרות שהמבוטח ממשיך לעבוד ולהשתכר “בשחור”. דוגמאות נפוצות כוללות אדם המקבל קצבת נכות אף שהוא מסוגל לעבוד, או דיווח על אבטלה בזמן שהמבוטח למעשה עובד ומרוויח בשכר ללא ידיעת הרשויות . גם קבלת הבטחת הכנסה תוך הסתרת נכסים או הכנסות נוספות תיחשב כהונאה.
  • דיווח כוזב על פרטים אישיים: הצגה לא נכונה של נתונים אישיים המשפיעים על הזכאות. בכלל זה נכללים מקרים כגון דיווח מגורים כוזב – למשל, אדם המדווח שהוא תושב ישראל הגר בגפו, בעוד שבפועל הוא שוהה בחו”ל תקופות ארוכות או מתגורר עם בן/בת זוג (דבר שעשוי לשלול או להפחית זכאות לקצבאות מסוימות). דוגמה נוספת היא דיווח מצב משפחתי לא נכון, כגון הצהרה על היות הורה יחיד כדי לקבל קצבה מוגדלת, כשבמציאות יש לבן אדם בן זוג התומך בו.
  • זיוף מסמכים והתחזות: שימוש במסמכים מזויפים או במצג שווא ביודעין כדי לקבל קצבה. זה יכול להתבטא בהגשת אישורים רפואיים מזויפים, תעודות שקריות, או אפילו התחזות לאדם אחר הזכאי לתשלום. כל פעולה של זיוף או התחזות לשם קבלת כספים מהביטוח הלאומי במרמה מהווה עבירה חמורה בפני עצמה.
  • התחמקות מתשלום דמי ביטוח: לא רק מקבלי הקצבאות חשופים לחקירות; גם מעסיקים ועצמאים עלולים להיחקר. עילה נפוצה נוספת לזימון היא חשד שמעסיק לא דיווח על עובדיו כנדרש או שלא שילם עבורם דמי ביטוח לאומי כחוק . מעסיק המעסיק עובדים “בלי תלוש” כדי לחסוך בתשלומי ביטוח, או עצמאי המדווח על הכנסה נמוכה מן האמת כדי להפחית את דמי הביטוח – אלו מעשים המהווים עבירה שעשויה לגרור חקירה ואף הליכים נוספים.
יש לזכור שהחקירה נועדה לברר את אמיתות החשדות. לעיתים מתברר שהייתה אי-הבנה או טעות בתום לב, אך במקרים רבים הזימון מעיד שהמוסד כבר זיהה אי-התאמה מהותית בין הדיווחים והמצב בפועל. אם קיבלתם זימון, סביר להניח שבידי החוקרים כבר מידע מחשיד – בין אם ממקורות פנימיים (נתוני מחשב, הצלבת מידע עם רשויות אחרות) ובין אם ממידע שהתקבל מהציבור (למשל, “הלשנה” או תלונה אנונימית).
 

אופי ודרכי החקירה בביטוח הלאומי

חקירה מנהלית או פלילית? מבחינת אופייה, חקירת ביטוח לאומי עשויה להיראות כהליך “פנימי” של המוסד, אך למעשה ברוב המקרים זוהי חקירה פלילית לכל דבר ועניין . המשמעות היא שהנחקר נחשב חשוד בביצוע עבירה (כגון קבלת דבר במרמה, זיוף, הונאה או אי-תשלום דמי ביטוח בהתאם לחוק) ושהממצאים יכולים לשמש בהמשך כבסיס להגשת כתב אישום פלילי. חוקרי ביטוח לאומי פועלים מתוקף סמכויות חקירה על-פי חוק – החוק מסמיך אותם לאסוף מידע, לבצע בירורים, ואף להיכנס (בזמן סביר) לבתים או למקומות עבודה לשם חקירה בענייני קצבאות ותשלומים, בכפוף לצו מבית משפט כאשר מדובר במקום מגורים פרטי . למעשה, לחוקרי המוסד יש סמכויות דומות במובנים רבים לאלו של חוקרי משטרה, והם פועלים בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה אחרות במידת הצורך . לכן, גם אם הזימון מגיע מפקידי הביטוח הלאומי ולא מיחידת המשטרה, אין לטעות ולחשוב שמדובר בשיחה בירור “ידידותית” בלבד – זו חקירה רשמית שמטרתה לבדוק חשד לעבירה שעלולה להיות פלילית.
כיצד מתנהלת חקירה כזו? לרוב, חקירת הביטוח הלאומי מתחילה עוד לפני הזימון הרשמי, בשלב של איסוף מידע מודיעיני. חוקרי המוסד עשויים לבדוק את פרטי התיק של החשוד, לבקר באזור מגוריו או עבודתו, ולתשאל באופן בלתי פורמלי אנשים מסביבתו – שכנים, קולגות, מכרים – מבלי לחשוף בהכרח שמדובר בחקירה. מטרת שלב זה היא לאסוף ראיות ולבחון אם יש בסיס לחשדות . למשל, במקרה של חשד להונאת נכות, ייתכן שחוקר יגיע לסביבת מגוריו של מקבל הקצבה, יתצפת עליו ויתעד בווידאו את תפקודו היומיומי. לעיתים החוקרים פועלים באופן סמוי לגמרי: מתחזים לאנשים תמימים (כגון לקוח בעסקו של החשוד, שכן חדש בבניין וכד’), על מנת לראות האם ההתנהגות בפועל מתיישבת עם מה שדווח לביטוח הלאומי. כל זה קורה בדרך כלל ללא ידיעת המבוטח החשוד, כדי למנוע שיבוש חקירה. חשוב לציין שהחוקרים מחויבים לפעול במסגרת החוק – למשל, האזנות סתר או חדירה לפרטיות ללא צו אינן חוקיות – אך במסגרת המגבלות הם מפעילים שלל אמצעים טכנולוגיים ותשאוליים לאיסוף הראיות.
אם בשלב איסוף המידע מתגבשת תשתית המצדיקה זאת, יזומן החשוד לחקירה רשמית בלשכת הביטוח הלאומי . הזימון נשלח בדואר רשום או נמסר ביד, ובו מועד ומקום להתייצבות. החקירה הרשמית מתבצעת לרוב בחדר חקירות בסניף הביטוח הלאומי, והיא דומה במתכונתה לחקירת משטרה. בתחילת החקירה יציג עצמו החוקר ויבהיר לנחקר את מעמדו. במקרים רבים, אם קיים חשד מבוסס, החוקר יודיע לנחקר שהוא חשוד בביצוע עבירה ושהחקירה מתנהלת “תחת אזהרה” – כלומר יבהיר לנחקר שכל דבריו מתועדים ויכולים לשמש כראיה, וכי יש לו זכויות של חשוד בעבירה פלילית . בשלב זה יימסר לנחקר כי זכותו להיוועץ בעורך דין בטרם ימסור את גרסתו, וכי אינו חייב לומר דבר שעלול להפליל אותו (זכות השתיקה שמוקנית לכל חשוד) . לאחר מתן האזהרות, מתחיל שלב התשאול – החוקרים ישאלו שאלות, יטיחו בנחקר ממצאים או סתירות שהתגלו (למשל: “כיצד אתה טוען שאינך עובד בעוד שראינו אותך בפועל מנהל עסק?”), ויאפשרו לו למסור את תגובתו המלאה. החקירה מתועדת במלואה – בד”כ בהקלטה או בפרוטוקול כתוב – והנחקר נדרש לאשר את תוכן הדברים. יש להבין שכל מה שנאמר בחקירה עשוי לשמש בהמשך כהוכחה, אם יוחלט על צעדים משפטיים. משום כך, זהו שלב קריטי שבו התנהלות זהירה ועניינית חיונית מאוד להמשך העניינים.
חשוב להדגיש: אמנם חקירת ביטוח לאומי אינה מתבצעת בתחנת משטרה, אך מעמדו של הנחקר זהה למעמד של חשוד בפלילים. לכן, כל הזכויות (והחובות) שחלות על נחקר במשטרה חלות גם כאן – כולל הזכות לעורך דין, זכות השתיקה, האיסור להפליל את עצמו בכפייה, וכדומה. מאידך, גם חובותיו של הנחקר דומות: עליו להזדהות, לדבר אמת, ואסור לו לשבש הליכי חקירה. למשל, מתן עדות שקר לחוקר ביטוח לאומי או השמדת ראיות במהלך חקירה עלולים כשלעצמם להוות עבירה נוספת.
 

חשיבות הייעוץ והליווי המשפטי

ההתמודדות עם חקירת ביטוח לאומי אינה דבר של מה בכך. זימון לחקירה כזו הוא נורת אזהרה שחובה להתייחס אליה ברצינות. אחת הפעולות החשובות ביותר מיד עם קבלת הזימון היא לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי. במילים פשוטות: לא להגיע לחקירה ללא ליווי או התייעצות עם עורך דין. רצוי במיוחד לפנות לעורך דין המנוסה בתחום הביטוח הלאומי או במשפט פלילי, שכן לחקירות מהסוג הזה יש מאפיינים ייחודיים. כבר בעת קבלת הזימון, ואפילו לפני שתאמרו מילה לחוקר, עורך דין יכול להדריך אתכם כיצד להתכונן ומה לעשות.
ליווי משפטי מקצועי יספק מספר יתרונות חשובים. ראשית, הבנת המצב המשפטי: עורך הדין יסביר לכם בגין מה אתם חשודים, אילו עבירות פוטנציאליות עומדות על הפרק ומה ההשלכות שלהן. לעיתים קרובות אנשים כלל לא מודעים לכך שהמעשים שביצעו (או שייחוסים להם) מהווים עבירה כה חמורה. שנית, הכנה לחקירה: עו”ד מנוסה ידע לספר לכם אילו שאלות צפויות להישאל, אילו מסמכים או הוכחות כדאי להכין מראש, ואילו נושאים רגישים עשויים לעלות. ההכנה המקדימה מפחיתה את גורם ההפתעה ומאפשרת לכם להגיע רגועים ובטוחים יותר.
בנוסף, בזמן החקירה עצמה, נוכחות עורך הדין או לפחות ייעוצו המוקדם, יכולים למנוע טעויות הרות גורל. בחדר החקירות, תחת לחץ, נחקרים עלולים למסור מידע בצורה מסורבלת, סותרת או כזו שמחמירה את מצבם. עורך דין ידריך אתכם כיצד לענות בצורה כנה אך מושכלת – להיצמד לעובדות, לא להיגרר לפרטים שאינכם בטוחים בהם, ולהימנע מהכחשה גורפת של דברים שהחוקר אולי כבר יודע שהם נכונים (מה שעלול לערער את אמינותכם). במקרים מסוימים, ייתכן שעצה משפטית תהיה דווקא לנצל את זכות השתיקה בחקירה הראשונית, אם ברור שכל אמירה רק תחזק את הראיות נגדכם. ההחלטה מתי לדבר ומתי לשתוק היא עדינה, ועורך דין יכול לסייע בכך.
חשוב לזכור: כל מה שתאמרו עלול לשמש נגדכם בהמשך. לכן, ההתייעצות המשפטית נועדה לוודא שהגרסה שלכם תוצג באופן הנכון ביותר, בלי הפללה עצמית מיותרת ובלי “מוקשים” שאפשר היה למנוע. מעבר לכך, ליווי של עו”ד מעניק תחושת ביטחון – אתם לא לבד מול החוקרים. תחושת הביטחון הזו עשויה לתרום לכך שתופיעו לחקירה שלווים יותר ותמנעו מטעויות שנובעות מלחץ ופחד.
לסיכום חלק זה, אין ספק שהשקעה בפגישה עם עורך דין עוד לפני החקירה היא צעד נבון. גם אם נדמה לכם ש”לא עשיתם שום דבר רע” ותוכלו פשוט להסביר לחוקרים את המצב, זכרו שחקירות רבות החלו בתחושת ביטחון של הנחקר והסתיימו בכתב אישום. עורך דין טוב ידע להעריך את מצבכם לאשורו, וילווה אתכם יד ביד עד כמה שניתן, כדי שתמצו את זכויותיכם ותמזערו נזקים.
 
השלכות אפשריות של חקירת הביטוח הלאומי
 
חקירת ביטוח לאומי עלולה להוביל למספר תוצאות והשלכות, בהתאם לממצאי החקירה וחומרת המקרה. כדאי לדעת מראש מה הן האפשרויות, הן כדי להבין את גודל הסיכון והן כדי להיערך להתמודדות נכונה. בין ההשלכות האפשריות:
  • שלילת קצבאות עתידיות: התוצאה המיידית והנפוצה ביותר, במידה שהחשד מתבסס, היא הפסקת התשלום של הקצבה הנדונה. אם במהלך החקירה מגיע הביטוח הלאומי למסקנה שאכן התקבלה קצבה במרמה, סביר שהמוסד יפסיק לאלתר את תשלומי הגמלה מעתה והלאה . למעשה, לעיתים עצם הזימון והחשד מביאים להשעיה זמנית של התשלומים עד בירור העניין. עבור מי שנשען כלכלית על אותה קצבה, צעד זה עלול להיות מורגש מאוד. במקרים של חקירה על רקע תביעה שטרם אושרה (למשל תביעה בהבטחת הכנסה), החקירה עשויה להביא לדחיית התביעה או הקפאת הטיפול בה עד לסיום בירור החשדות.
  • החזר כספים רטרואקטיבי: אם יימצא שקיבלתם כספים שלא כדין, הביטוח הלאומי ידרוש מכם להשיב את כל הסכומים שקיבלתם במרמה, באופן רטרואקטיבי. לעיתים מדובר בסכומים מצטברים גדולים (קצבה חודשית שנמשכה לאורך חודשים או שנים). למשל, מי שקיבל דמי אבטלה במשך שנה ובדיעבד התגלה שעבד במקביל – יידרש להחזיר את כל תשלומי דמי האבטלה של אותה שנה. זהו חוב אזרחי לכל דבר, שהמוסד לביטוח לאומי יכול לגבות באמצעות קיזוז מקצבאות אחרות, הטלת עיקולים על נכסים או חשבון הבנק, וכדומה. חשוב לדעת שניתן לנסות להתמקח מול המוסד במקרים מסוימים על פריסת החוב לתשלומים או הפחתת חובות (למשל, אם הוכח שחלק מהתקופה כן הייתם זכאים). אך בגדול, על מי שהורשע בהונאה או שהוכח שפעל במרמה – לצפות שיידרש להחזיר את מה שקיבל פלוס הפרשי הצמדה וריבית.
  • קנסות ועיצומים מנהליים: מעבר לחיוב בהחזרת כספי הקצבאות, עשויות להיות גם השלכות כספיות נוספות. בביטוח הלאומי קיימת אפשרות להטיל קנסות מנהליים או עיצומים על מפרי חוק. לדוגמה, מעסיק שלא שילם דמי ביטוח כחוק עלול לספוג קנס לצד הדרישה לשלם את חובו. באשר למקבלי קצבאות, המוסד רשאי במקרים מסוימים לקנוס מקבל קצבה שפעל במרמה, בנוסף לדרישת ההחזר. גם אם לא יוטל קנס רשמי, עצם חובת ההחזר היא עונש כלכלי כבד לכשעצמו. נציין שבמקרים נדירים, אם ההפרה הייתה בתום לב או טכנית, ייתכן שהמוסד יסתפק באזהרה או הסדר מסוים ולא ימצה את מלוא הדין הכספי – אך אין לבנות על כך.
  • הגשת כתב אישום פלילי: במקרים חמורים יותר, כאשר מתגלה מעשה תרמית משמעותי – למשל הונאה בסכומי כסף גדולים, תרמית מתוכננת לאורך זמן או שיטת פעולה שהונו בה גם גופים אחרים – הביטוח הלאומי עשוי להחליט על פתיחה בהליך פלילי והעברת התיק לידי רשויות התביעה . למעשה, חוקרי הביטוח הלאומי יעבירו את ממצאי החקירה למשטרה ולפרקליטות, ואלו יגבשו כתב אישום נגד הנחקר בגין העבירות שהתגלו (כגון קבלת דבר במרמה, זיוף, מרמה והפרת אמונים, וכדומה). כתב האישום הפלילי מוגש לבית משפט, והנחקר יהפוך באופן רשמי לנאשם ויזומן להתייצב להליך משפטי. ראוי לציין שהחלטה על מסלול פלילי יכולה לבוא בנוסף לצעדים המנהליים: כלומר, גם אחרי שהפסיקו לכם את הקצבה ודרשו החזר, עדיין ייתכן שיוגש נגדכם אישום לבית המשפט . לעיתים, בעיקר בעבירות קלות יותר, המוסד יבחר באפיק המנהלי (שלילת קצבה והחזר) במקום האפיק הפלילי, במיוחד אם התרשם שאין עניין לציבור בניהול משפט. אך הבחירה נתונה בידיו ובידי רשויות החוק לפי חומרת המקרה.
  • העמדה לדין ועונשים פליליים: אם אכן הוגש כתב אישום והעניין התגלגל לבית המשפט, יש לקחת בחשבון את ההשלכות הפליליות האפשריות. בתי המשפט רואים בחומרה עבירות של הונאת כספי ציבור, ובמקרים רבים יטו להטיל עונשים משמעותיים על מורשעים. העונשים האפשריים כוללים מאסר בפועל (בעבירות הונאה חמורות העונש יכול להגיע לכמה שנות מאסר טובות , בהתאם לסעיפי האישום המדויקים – למשל, עבירת קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות מאפשרת עד 5 שנות מאסר), מאסר על תנאי, קנסות כבדים שיוטלו על ידי בית המשפט (בנוסף להשבת הכספים למוסד), וכן רישום פלילי שעלול ללוות את המורשע שנים קדימה. הרשעה פלילית בהונאת ביטוח לאומי פירושה כתם שר सकता לפגוע בשמו הטוב של האדם וביכולתו למצוא עבודה בעתיד, במיוחד אם מדובר בעבודה בתחום הציבורי או הפיננסי. ראוי לציין שגם אם לבסוף לא נגזר מאסר בפועל, כמעט תמיד יורשע נאשם שיודה או יימצא אשם ויינתן עונש כלשהו (קנס, עבודות שירות, תנאי) לצד הרישום הפלילי. במילים אחרות, המשחק נהיה “אמיתי” מאוד ברגע שנכנסים למגרש הפלילי.
  • צעדים מנהליים ללא אישום: ומה אם החקירה הסתיימה אך לא הוגש כתב אישום? גם במצב כזה, אל תניחו שהדבר מאחוריכם לגמרי. הביטוח הלאומי עדיין יכול לנקוט בצעדים מנהליים נגדכם אם מצא שפעלתם שלא כדין, גם ללא אישור של בית משפט. למשל, הוא מוסמך להמשיך להחזיק בשלילת הקצבה שלכם, לקבוע שעליכם להחזיר כספים ואף לדרוש ריבית והצמדה על החוב, גם אם בחר שלא לפנות למסלול הפלילי . במקרים גבוליים, ייתכן שהמוסד יסיים את הטיפול בנושא בפן המשמעתי-מנהלי בלבד (למשל, יסתפק בהתראה ויבטל את הקצבה מכאן ולהבא), אך זה בדרך כלל קורה בנסיבות מקלות מאוד. ברוב המקרים, אם הגיעו כבר לשלב של חקירה רשמית, איזשהו צעד ענישתי יינקט.
  • ערעור והמשך הליכים: לסיום פרק ההשלכות נציין שבכל אחד מהשלבים יש לנחקר/נאשם אפשרות להשיג על ההחלטות. ניתן להגיש ערר או בקשה לדיון חוזר בתוך המוסד לביטוח לאומי על החלטה מנהלית (כגון שלילת קצבה), וניתן גם לערער לבית הדין לעבודה על החלטות המוסד. אם הוגש כתב אישום, כמובן שקיימת זכות מלאה להגנה בבית המשפט, לנהל משפט הוכחות, ולערער לערכאות גבוהות יותר אם מורשעים. לכן, גם מול השלכות כבדות, לא מדובר בסוף פסוק – בעזרת ייעוץ משפטי נכון אפשר לפעמים לצמצם נזקים, להגיע להסדר טיעון מקל, או לערער ולטעון טענות שיצילו את המצב. אולם, את כל אלה יש לעשות בסיוע משפטי מקצועי, ולא באופן עצמאי.
מה אם איני מתייצב לחקירה? התמודדות שגויה אחת שיש אנשים שבוחרים בה היא פשוט להתעלם מהזימון, בתקווה שהעניין יישכח. זו, יש לומר בבירור, טעות חמורה. אי-הגעה לחקירה במועד שנקבע עלולה להוביל לכך שהביטוח הלאומי ינקוט צעדים בהעדרך: הוא עשוי להחליט על דחיית תביעתך או שלילת הקצבה שלך בשל אי-שיתוף פעולה. יתרה מזו, היעדרות מחקירה עלולה להחמיר את החשדות נגדך – משום שמנקודת מבט החוקרים, אם אין לך מה להסתיר מדוע לא התייצבת לתת הסברים? במקרים מסוימים, אי-התייצבות חוזרת ונשנית יכולה אף להביא את המוסד לפנות למשטרה בהאשמה של שיבוש הליכי חקירה. על כן, ההמלצה היא תמיד להגיע לחקירה במועד, ואם אינך יכול – להודיע מראש ולתאם מועד חלופי. ובכל מקרה, להגיע מלווה בייעוץ משפטי, כפי שהוסבר לעיל.
 
חקירת ביטוח לאומי עשויה להיות חוויה לא נעימה, אך עם ההכנה הנכונה וההבנה של מה שעומד על הפרק, ניתן לצלוח אותה בצורה הטובה ביותר האפשרית מבחינתך. זכרו שהמוסד לביטוח לאומי אמנם מחפש להגן על הקופה הציבורית, אך גם לכם כנחקרים שמורות זכויות חשובות. היו מודעים להן, פעלו בהגיון ולא בפזיזות, והיעזרו באנשי מקצוע כדי לוודא שהצד שלכם של הסיפור ישמע במלואו.
 
כותב שורות אלה, עו”ד אלי דורון, בעל ניסיון רב בליווי נחקרים מול המוסד לביטוח לאומי. ניתן לפנות בכל שאלה ל-054-4251054.
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.