מאת:

עבירות לפי פקודת המכס – מדריך משפטי מקיף

עבירות מכס בישראל הן עבירות על פקודת המכס [נוסח חדש], המטילות אחריות פלילית ומנהלית על מי שמפר את דיני היבוא והיצוא. עבירות אלו מתבצעות הן בהקשר מסחרי – על ידי סוחרים, יבואנים ועמילי מכס במסגרת פעילות עסקית – והן בהקשר פרטי – על ידי אנשים פרטיים, כגון נוסעים הנכנסים לישראל עם טובין חייבי-מכס שאינם מדווחים, או מזמיני חבילות מחו”ל בייבוא אישי. בכולם המשותף הוא ניסיון להתחמק מציות לחוקי המכס, אם דרך הסתרת טובין והברחתם, ואם דרך דיווח כוזב או הימנעות מתשלום מסי היבוא המתחייבים. מדובר בתחום משפטי מורכב המחולק לרמות חומרה שונות – מעבירות קלות הניתנות להסדרה בקנס, ועד לעבירות חמורות בדרגת פשע.
המאמר הבא סוקר את הסוגים המרכזיים של עבירות המכס, דרגות החומרה והענישה, וכן את חשיבות הייעוץ המשפטי והליווי על ידי עורך דין מומחה בדיני מכס כבר בשלבים המוקדמים של ההליך. חשוב להדגיש כי ידע מוקדם על זכויותיכם והתנהלות נכונה מול רשויות המכס יכולים לעשות את ההבדל בין תיק שנסגר בקנס לבין כתב אישום פלילי חמור.
 

סוגי עבירות מכס מרכזיות

פקודת המכס מונה שורה ארוכה של מעשים האסורים בעת ייבוא או ייצוא טובין. להלן הסוגים המרכזיים של עבירות המכס – הן במגזר העסקי והן אצל יחידים:
  • הברחת טובין – ניסיון להכניס לישראל טובין (מוצרים, סחורות או מטבע זר) מבלי לדווח עליהם במטרה להימנע מתשלום מיסי יבוא או לעקוף איסורים והגבלות. הברחה יכולה להיות פיזית (הסלקת פריטים במטען נוסעים או במכולות מסחריות) או באמצעות מרמה במסמכי הייבוא. החוק מתייחס בחומרה לקנוניה להברחה: למשל, סעיף 207 לפקודת המכס קובע כי כאשר “שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו” – דינם עד 3 שנות מאסר . גם החזקת טובין מוברחים מהווה עבירת מכס; מי שנתפס מחזיק סחורה מוברחת או סחורה שייבואה אסור, ללא הסבר כדין, צפוי לעונשים הקבועים בפקודה (מאסר וקנס בשיעורים גבוהים) . במקרים חמורים יותר של הברחה מאורגנת (למשל רשת שחוזרת ומבריחה טובין, או הברחה בתחבולה מתוחכמת), הדין מחריף – החוק מגדיר “נסיבות מחמירות” שבהן העונש עלול לעלות עד 5 שנות מאסר וקנס גבוה יותר .
  • הצהרה כוזבת ומסירת מידע שקרי – הגשת דיווחים או מסמכים שקריים לרשות המכס. עבירות אלו כוללות, בין היתר, הגשת רשימון יבוא כוזב (הצהרת מכס שאינה נכונה בפרט מהותי), דיווח ערך שגוי של הסחורה (כדי להפחית מכס), שימוש בחשבוניות פיקטיביות או מסמכים מזויפים, מסירת הצהרה שאינה נכונה או מדויקת לפקיד המכס, וזיוף חותמות או חתימות רשמיות של רשות המכס . למשל, יבואן המדווח על כמות או שווי נמוך מן האמת, או מציג אישורי רגולציה כוזבים כדי לשחרר טובין, עובר עבירת מכס פלילית. אפילו הטעיית פקיד מכס בתחבולה או במחדל – כל פרט מטעה העלול לשבש את עבודת רשויות המכס – נמנית עם עבירות המכס בפקודה . חשוב להבין שכל דיווח שקרי או אי-גילוי מידע נדרש (כגון הסתרת זהות היבואן האמיתי, מקור הטובין, או סיווגם הנכון) עלול להיחשב עבירה, גם אם מדובר ביחיד המייבא פריט לשימוש אישי. החוק מטיל אחריות במקרים כאלה גם על עמיל המכס או כל נציג שפועל בשם היבואן – אם סייע בהכנת או הגשת מסמכים כוזבים, הוא עלול לשאת באחריות פלילית לצדם של היבואן או הסוחר המזמין .
  • התחמקות מתשלום מסי יבוא – עבירה כללית הכוללת כל מעשה או מחדל שנועד להתחמק מתשלום מלא של מכס, מס קנייה, מע״מ בייבוא וכל מס אחר החל על הטובין. סעיף 212(א)(1) לפקודת המכס אוסר “השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו” . התחמקות יכולה להתבצע באמצעות שיטות שונות: אי-הגשת הצהרת ייבוא כלל, הצהרה חלקית בלבד, פיצול משלוח גדול למספר משלוחים קטנים כדי להיכנס מתחת לסף החיוב, ניצול פטורים באופן פסול, ועוד. כך למשל, נוסע חוזר מחו״ל שמנסה לעבור ב”מסלול הירוק” ללא הצהרה בעוד שבמטענו טובין שערכם מעל הסף הפטור (200 $ בעת חזרה מחו”ל), מתחמק מתשלום המסים הקבועים עליהם . גם הזמנת טובין מחו”ל בייבוא אישי בערך גבוה ללא דיווח נכון במכס (למשל, בקשה מהמוכר לרשום ערך נמוך או סימון הטובין כ”מתנה” כדי לחסוך במכס) – עלולה להיחשב כהשתמטות מתשלום מס. יצוין כי במקרי עבירה קלים (לדוגמה, אדם פרטי שחרג במעט מהמכס הפטור באי-הצהרה ראשונה), רשויות המכס לרוב יסתפקו בדרישת תשלום המס החסר ובקנס מנהלי, ללא הליך פלילי. אולם כאשר מדובר בפעולה מכוונת ובעלת היקף כספי משמעותי, במיוחד אם חוזרת ונשנית, היא תטופל כעבירה פלילית לכל דבר.
  • סיוע ועבירות נוספות – הדין הפלילי בישראל קובע כי מסייע לדבר עבירה צפוי לעונש (עד כדי מחצית העונש הקבוע לעבריין העיקרי, לפי חוק העונשין). בפקודת המכס עצמה יש הוראות נפרדות לגבי מי שמעורב בעבירה, כגון מי שעוזר בהברחת טובין, מי שמחלץ טובין תפוסים, או מי שמפריע במתכוון לעבודת פקידי המכס. למשל, סעיף 208 לפקודה אוסר פעולות כמו חילוץ טובין שנתפסו, השמדת טובין כדי למנוע תפיסתם, שידול פקיד מכס במתן שוחד כדי שימנע מתפיסה – וקובע עונש עד 3 שנות מאסר למבצע עבירות אלו . בנוסף, מי שמעודד אחרים לעבור עבירת מכס (כגון ייעוץ לאחר כיצד להבריח או לזייף מסמכים) עלול להיחשב כמסית או כשותף לעבירה. ראוי להזכיר שגם ניסיון לעבור עבירת מכס (Attempt) הוא אסור – כלומר, אם נתפסת בשערי הארץ תוך ניסיון להבריח טובין, ניתן להעמידך לדין גם אם ההברחה לא הושלמה בהצלחה. לסיכום, לא רק המבריח הישיר או המצהיר הכוזב חשופים לאחריות, אלא כל מי שלקח חלק, סייע, איפשר או קשר קשר לבצע עבירות מכס – בין אם הוא היבואן, המשלח, עמיל המכס, עובד שלו, או כל גורם אחר.
  • עבירות עמילי מכס – עמיל המכס (הנקרא גם “סוכן מכס”) הוא איש המקצוע המוסמך לטפל עבור יבואנים ביצוע הליכי שחרור טובין מהמכס, סיווג הסחורה, הגשת רשימונים ותשלום המסים. החוק מטיל על עמילי המכס חובות נאמנות ודיוק, וכאשר עמיל מכס מפר את חובותיו – במזיד או ברשלנות חמורה – הוא עלול לשאת באחריות. חוק סוכני המכס, תשכ”ה-1964 מסדיר את רישוים של עמילי המכס, וכן קובע מנגנוני משמעת. אם עמיל מכס מעורב בעבירת מכס – למשל משתף פעולה עם יבואן בהגשת מסמכים כוזבים, מעלים עין מהברחה ברורה, או מפר את ההוראות באופן שיטתי – הוא צפוי הן לענישה פלילית (כשותף לעבירה לפי פקודת המכס) והן לענישה משמעתית-מנהלתית. בענישה המנהלית, רשאי מנהל רשות המכס להגיש נגדו קובלנה לפי חוק סוכני המכס, דבר שיכול להביא עד כדי השעיה או שלילת רישיון עמיל המכס לצמיתות. למעשה, סוכן מכס שהורשע בעבירה פלילית חמורה שיש עמה קלון לא יוכל עוד להמשיך לעסוק במקצוע על פי דין . עמיל המכס מהווה “הזרוע המקצועית” של היבואן בממשק מול רשויות המכס, ולכן מצופה ממנו מקצועיות והקפדה יתרה על החוק; הפרת אמון זו עלולה לעלות לו בקריירה ואף בחירותו. חשוב לציין שגם אם עמיל המכס לא פעל בזדון – למשל הסתמך על מידע שגוי מהיבואן – עדיין הוא עלול להיחקר ובמקרים מסוימים להיענש אם לא נקט זהירות סבירה למנוע את ההפרה.
  • אי-דיווח על כספים והלבנת הון – נושא נוסף המשיק לעבירות מכס הוא דיווח על כספים בעת מעבר גבול. החוק מחייב כל אדם היוצא מישראל או נכנס אליה לדווח למכס אם הוא נושא עמו מזומנים, המחאות בנק או שווה-ערך כספי מעל סף מסוים (סכום הקבוע בתקנות, המתעדכן מעת לעת – כיום סדר גודל של עשרות אלפי שקלים){{אין בקובץ ציטוט ישיר, אך ראה הסבר כללי בפקודת המכס ובחוק איסור הלבנת הון}}. אי-דיווח על הכנסת או הוצאת מזומנים מעבר לרף הזה מהווה עבירת מכס וגם עבירה מנהלית לפי חוק איסור הלבנת הון, בשל חשש מהברחת הון בלתי מדווח ומימון פעילות בלתי חוקית . מי שנתפס עם סכומי כסף מעל לתקרה ללא דיווח צפוי לחילוט (החרמה) של כל הסכום הנתפס באופן מיידי, ובמקרים חמורים גם לכתב אישום פלילי . עבירות אלה נקראות לעיתים “עבירות המקור” במסגרת הלבנת הון, והענישה עליהן עלולה להיות כבדה במיוחד (ראו הרחבה בהמשך לגבי עבירות מכס חמורות כעבירת מקור). לכן, גם בתחום הכספים המזומנים – בין אם זו העברה פרטית של מזומן בעת טיסה, ובין אם הובלת כספים במסגרת עסקים – חובה להקפיד על דיווח כנדרש כדי לא לעבור על החוק.
 

חומרת העבירות: עבירות מנהליות לעומת פליליות

פקודת המכס ובמקביל חוק העבירות המנהליות מאפשרים לטפל בחלק מהפרות המכס במסלול מנהלי (אזרחי-עונשי) במקום פלילי. ההבחנה העיקרית נעשית לפי חומרת המעשה, היקפו הכספי והנסיבות:
  • עבירות קלות (עבירות מנהליות) – מקרים שבהם ההפרה היא בשוליים, בהיקפים קטנים, או שנעשתה בתום לב ללא כוונת מרמה של ממש. דוגמאות: נוסע שלא הצהיר על מספר פקטים נוספים של סיגריות; טעות בדיווח כמות קטנה; איחור קל בהגשת רשימון. במקרים כאלה רשויות המכס נוטות לראות בכך “עבירה מנהלית” ולא לפתוח בהליך פלילי מלא . הטיפול יהיה באמצעות קנס מנהלי או חיוב בתשלום כפל המס החסר וכד’, ללא כתב אישום בבית משפט. למעשה, החוק קובע סכומי קנסות קצובים לעבירות מכס מנהליות, והעבריין יכול לשלם את הקנס כדי לסיים את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט. כך למשל, בעבירת מכס טכנית (“פורמלית”) רשאי החשוד או הנאשם לבקש המרה של האישום בתשלום קנס מנהלי במקום המשך ההליך הפלילי . אם הבקשה מתקבלת – התיק נסגר בקנס, ללא רישום פלילי וללא הרשעה. מצב טיפוסי הוא כאשר זו הפרה ראשונה של אדם נורמטיבי ובהיקף כספי קטן – הדבר עשוי להיחשב קל יחסית ולזכות ליחס סלחני (אך לא תמיד; ראו בהמשך על שיקולי רשויות המכס).
  • עבירות חמורות (עבירות פליליות) – ככל שהמעשה נעשה בכוונה פלילית ברורה (למשל זיוף מסמכים, הסלקה מקצועית של טובין, הונאת מכס מתוכננת) או שהיקף ההפרה משמעותי (שווי טובין גבוה, מס נמנע בסכומים גדולים) – ההתייחסות תהיה כאל עבירה פלילית לכל דבר. גם ריבוי מקרים (עבירות חוזרות) או דפוס מתמשך של הפרות, מעידים על חומרה. בעבירות אלה תפתח חקירה פלילית, ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום. יש לציין שלעתים גם מעשה הנראה “פעוט” יכול להיחשב חמור אם נעשה בתחכום: למשל יבואן שרק בייבוא אחד קטן מזייף מסמכים – זוהי כוונה פלילית מובהקת ולכן יטופל פלילית. כוונה פלילית (מחשבה פלילית) בעבירות מכס משמעותה שהאדם ידע שהוא עובר על החוק והתכוון להשיג טובת הנאה (חיסכון במס או הברחת דבר אסור). לעומת זאת, רשלנות או טעות כנה עשויות להצדיק הקלה, אך אינן בהכרח פוטרות מאחריות – ייתכן שיוטל קנס ללא אישום פלילי, אך אם הרשלנות חמורה (עוצמתית לגדר “עצימת עיניים”), עלולים בכל זאת להעמיד לדין. בנוסף, עבירות מכס משמעותיות נכללות משנת 2016 ברשימת “עבירות המקור” לפי חוק איסור הלבנת הון . פירוש הדבר: כשעבירת המכס נעשית בנסיבות חמורות (למשל העלמת מסי יבוא בסכומים גדולים מאוד), היא עשויה לשמש בסיס גם להאשמת הלבנת הון – מה שמדרג אותה כחמורה במיוחד ומצמיד לה ענישה מרבית גבוהה יותר. לסיכום, עבירת מכס תיקבע כחמורה או קלה לפי כלל נסיבותיה: היקף הכסף, דפוס הפעולה, מידת התחכום, נזק לקופה הציבורית, פגיעה באינטרס ציבורי (כגון הברחת מוצרים מסוכנים או אסורים) וכן עברו הקודם של החשוד.
 

רף הענישה האפשרי בעבירות מכס

חוקי המכס והמסים אינם קובעים עונש אחיד לכלל עבירות המכס, אלא קשת ענישה רחבה המשתנה לפי סוג העבירה וחומרתה . להלן עיקרי סנקציות הענישה:
  • קנסות כספיים – מרכיב ענישה נפוץ בכל הרשעה בעבירות מכס. פקודת המכס קובעת לעבירות רבות עונש של קנס (לצד מאסר אופציונלי). סכומי הקנסות יכולים להיות גבוהים מאוד, במיוחד לאחר עדכוני חקיקה שהצמידו אותם להוראות חוק העונשין. למשל, לעבירות “הברחה” מסוימות נקבע כפל הקנס המקסימלי הקבוע בחוק העונשין , ובעבירות בנסיבות מחמירות – אפילו פי ארבעה מהקנס הרגיל. מעבר לקנסות בבית משפט, קיימים כאמור קנסות מנהליים במקרים המתאימים, בסכומים קצובים הנקובים בתקנות. יצוין שגם כאשר מוטל קנס עונשי, הדבר אינו פוטר את העבריין מתשלום כל המסים שהתחמק מהם – קודם כל ייגבה המכס שלא שולם, בנוסף עליו לשלם את הקנס . במקרים מסוימים הקנסות יכולים להיות עצומים: בעבירות מכס כעבירות הלבנת הון, החוק מתיר לחלט כספים ולהטיל קנסות כבדים מאוד לצד המאסר. גם ללא הלבנת הון, בתי המשפט רשאים בעת גזירת דין בעבירות כלכליות להשית קנסות של מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים – בפרט על חברות וארגונים שהורשעו (גובה הקנס לחברה יכול להיות עד פי 4 מהקנס לאדם פרטי, לפי חוק העונשין).
  • מאסר בפועל או על תנאי – ענישת מאסר תלויה כאמור בחומרת העבירה. ישנן דרגות שונות: עבירות “קלות” שהן ברף הנמוך (למשל עבירות טכניות ללא כוונה פלילית) נושאות עד 6 חודשי מאסר לכל היותר, ולעיתים קרובות אף יומרו בקנס ללא מאסר בכלל. עבירות מכס נפוצות יותר, כגון השתמטות מתשלום מכס, הגשת הצהרת יבוא לא נכונה, הטעיית פקיד מכס וכד’ – העונש המרבי עליהן הוא עד 2 שנות מאסר . הברחת טובין והפרות מכוונות דומות מוגדרות בדר”כ כעוון חמור יותר – ענישה של עד 3 שנות מאסר לפי סעיפי הפקודה . אם יש נסיבות מחמירות (כגון פעילות עבריינית שיטתית, או עבירה בהיקף כספי גדול במיוחד), העונש יכול לטפס ל-5 שנות מאסר . מקרים קיצוניים ביותר, שבהם עבירת המכס לוותה בפעולות אלימות מסוכנות (כגון תקיפה חמושה של אנשי מכס, ירי בכלי שיט של רשות המכס וכדומה), עונשי המקסימום מזנקים – למשל עד 15 שנות מאסר למי שיורה על מפקח מכס בעת מילוי תפקידו . לבסוף, בשל הסיווג כעבירות מקור בחוקי הלבנת הון, עבירות מכס חמורות במיוחד עשויות להגיע אף לדרגת ענישה של עד 10 שנות מאסר בפועל . בית המשפט רשאי לגזור חלק מתקופת המאסר כמאסר על תנאי (תנאי שלא יעבור עבירה דומה בעתיד), בהתאם לנסיבות. בהרבה פסקי דין בעבירות מכס, במיוחד לנאשמים ללא עבר פלילי, נגזרים עונשי מאסר קצרים לריצוי בעבודות שירות, או מאסר מותנה בלבד, בתוספת קנס משמעותי – הכול בהתאם למדיניות הענישה הנוהגת וחומרת המעשה. חשוב להדגיש: טווח הענישה רחב, ובתי המשפט מתחשבים, בין היתר, בשיקולים כמו הודאה באשמה, השבת המכס לקופה (הסרת המחדל), נסיבות אישיות של הנאשם, תרומתו לחברה, וכיוצא בזה בגזירת העונש.
  • חילוט טובין ורכוש – חילוט הוא החרמת רכוש לטובת המדינה. בדיני המכס, לחילוט יש תפקיד כפול: גם לשלול את כלי העבירה או את הרווח מהעבירה מהעבריין, וגם להרתיע. פקודת המכס מאפשרת לחלט טובין שהוברחו או נוסו להיות מוברחים, וכן אמצעים ששימשו להברחה (למשל רכב, כלי שיט או מכולה ששימשו בהחבאת טובין שלא כדין). במקרה של אי-דיווח על כספים – כל סכום המזומן שלא דווח צפוי לחילוט מיידי כקנס אזרחי, עוד לפני הגשת אישום פלילי. בנוסף, בשנת 2016 הורחבו סמכויות התפיסה והחילוט הזמני במסגרת המלחמה בהון השחור: כיום, בחקירות מכס בהיקף גדול רשאיות הרשויות (באישור בית משפט) לתפוס זמנית את כלל הנכסים, הכספים והסחורות הקשורים לעבירה עוד בטרם הוכחה אשמה, כדי למנוע הברחת רכוש ולהבטיח ענישה אפקטיבית. לדוגמה, בחקירות נגד רשתות יבואנים, ייתכן ותפיסת חשבונות בנק, נדל”ן וכספים בהיקפים עצומים, כדי שיהיה מה לחלט בסוף ההליך אם תהיה הרשעה . בסיום המשפט, אם יש הרשעה, התובע יכול לבקש מבית המשפט לחלט סחורות וכספים הקשורים לעבירה. מנגד, אם הנאשם מזוכה – הוא ובעלי זכויות אחרים רשאים לפנות לבית המשפט לדרוש השבת התפוסים. חילוט הוא סנקציה קשה משום שהוא עלול לפגוע אנושות בעסק (למשל, איבוד טובין בשווי גבוה) גם מעבר לקנס הרגיל.
  • שלילת רישיונות ועיצומים נלווים – מעבר לעונשים הישירים, עבירות מכס עלולות לגרור סנקציות נוספות שמשפיעות על הפעילות העסקית של המעורבים. עבור יבואנים וסוחרים, אחת הסנקציות החמורות היא שלילת רישיון היבוא או הגבלתו. במקרים קיצוניים של הפרת חוק חוזרת או הפרת אמונים, רשויות המס והכלכלה עשויות לבטל את רישום היבואן המורשה, לצמצם את מכסות היבוא המוקצות לו, או לסרב לתת לו רישיונות נדרשים בעתיד. צעד כזה מהווה פגיעה כלכלית קריטית ביבואן, שכן הוא עלול לאבד את יכולתו החוקית לעסוק במסחר בינלאומי. גם עמיל מכס או בעלי תפקידים אחרים בתחום עלולים לאבד את רישיונם המקצועי, כאמור, אם הורשעו בפלילים שיש להם זיקה לעבודתם (שכן אמון הרשויות בהם נסדק). סנקציות משמעתיות כגון התליית רישיון לפרק זמן מסוים, מחיקת עמיל המכס מפנקס המכס לצמיתות, והטלת עיצומים כספיים (קנסות מנהליים גבוהים) – כל אלו מצטרפים לארגז הכלים של רשויות המכס והמדינה בהתמודדות עם עברייני מכס. חשוב להבין שסנקציות אלו יכולות לחול גם ללא קשר להליך הפלילי: למשל, מנהל המכס רשאי לבטל רישיון מחסן ערובה או רישיון עמיל מכס בשל הפרת תקנות, אף אם לא הוגש כתב אישום. מבחינת מי שמנהל עסק תלוי-ייבוא, שלילת רישיון היא למעשה “גזר דין כלכלי” הרסני ולכן ההרתעה בכך משמעותית.
 

כופר כסף: חלופה מנהלית להליך פלילי

אחד הכלים הייחודיים בדיני המס (לרבות מכס) בישראל הוא האפשרות ליישב עבירות מסוימות באמצעות תשלום כופר במקום הליך פלילי. “כופר” הוא סכום כסף שמטיל מנהל רשות המסים על חשוד בעבירת מכס (או מס אחרת), ובתמורה להסכמת החשוד לתשלום – לא יוגש נגדו כתב אישום ולא יורשע בפלילים . הליך זה מעוגן בחקיקה: סעיף 231 לפקודת המכס מסמיך את רשויות המכס להמיר עבירת מכס בתשלום סכום כסף (כופר) לפי שיקול דעתן . מטרת הכופר היא לאפשר גמישות במקרים בהם גם למדינה וגם לחשוד יש אינטרס להימנע ממשפט פלילי: המדינה מקבלת קנס כבד באופן מיידי, והעבריין נמנע מהסיכון והמעמסה של הליך פלילי ממושך . חשוב להבהיר: אין לאדם זכות קנויה לכופר; זו פררוגטיבה של הרשות המנהלית, החריג לכלל שמי שעבר עבירה יועמד לדין . כלומר, הרשויות ישקלו הטלת כופר רק בנסיבות המתאימות ובכפוף לקריטריונים שהוגדרו.
מתי יוטל כופר? רשות המכס שוקלת שורה של קריטריונים בקבלת החלטה להמיר אישום בכופר: חומרת העבירה, היקף ההפרה הכספי, מידת מעורבותו ואשמתו של החשוד, עברו הפלילי והמנהלי (האם יש לו הרשעות או תשלומי כופר קודמים), נסיבות אישיות מקלות, מידת שיתוף הפעולה שלו בחקירה ותיקון ההפרה (האם שילם את המסים החסרים – “הסרת המחדל”), האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין, האם העבירה בוצעה על ידי מי שפועל בתפקיד נאמן ציבור (כגון עמיל מכס או פקיד ציבור), הצורך בהרתעה בענף, ועוד . בדרך כלל, כופר יישקל במקרים של עבירות מס ראשונות או חד-פעמיות, בסכומים לא מהותיים ביחס לעבירות החמורות, וכשאין אלמנט מחמיר מיוחד (אלימות, ארגון פשיעה, וכד’). למשל, יבואן קטן שזוהי לו עבירה ראשונה של דיווח חלקי, לאחר ששיתף פעולה והשלים את תשלום המס – ייתכן שיוצע לו סיום התיק בכופר במקום הרשעה. מנגד, עברייני מכס סדרתיים או מקרים עם מרמה בוטה לרוב לא יהיו מועמדים ראויים לכופר.
גובה תשלום הכופר נקבע אף הוא במסגרת החוק. הפקודה (והחקיקה הכללית) מגבילה את סכום הכופר המקסימלי שניתן לדרוש – עד פי שניים מגובה הקנס שהיה בית המשפט מוסמך להטיל באותה עבירה . כלומר, הרשות לא יכולה לדרוש יותר מהתקרה החוקית הזו. בפועל, סכום הכופר נגזר בעיקר מהיקף המס שלא שולם או טובת ההנאה שהושגה בעבירה. לפי נוהג רשות המסים, בשנים רבות סכום הכופר נקבע סביב 30% מסכום המס שנחסך בעבירה, אם כי המשרעת רחבה (לעיתים 10% בלבד, לעיתים קרוב ל-50%, תלוי בנסיבות) . מעבר לכך, החשוד חייב כמובן לשלם גם את המס עצמו שבו השתמט – הכופר אינו בא במקום תשלום המס, אלא נוסף לו . הכופר משולם לקופת המדינה, ובתמורה מופסק כל הליך פלילי נגד אותו אדם באותה פרשה, ואם היה עצור – ישוחרר . תשלום הכופר למעשה סותם את הגולל על הפרשה מבחינה פלילית: אין הרשעה, אין רישום פלילי, והחשיפה מתמצה בפן הכספי בלבד. עם זאת, חסרונות הכופר הם שהסכום יכול להיות גבוה מאוד, ובדרך כלל אין הזדמנות להתמקח או לערער (אי תשלום הכופר יחזיר את התיק למסלול פלילי רגיל). כמו כן, עצם רישום הליך הכופר נשמר במאגרי רשות המסים, ואם אותו אדם יעבור עבירת מכס נוספת בעתיד – העובדה שכבר שילם כופר בעבר עלולה להילקח בחשבון לרעתו (ולמנוע אפשרות לכופר נוסף). במובן זה, כופר הוא מעין “הזדמנות שנייה” חד-פעמית שמוטב לנצל בתבונה.
כיצד מבקשים כופר? ברוב המקרים, הצעת כופר תעלה מתוך יוזמת רשות המכס במהלך חקירה או לקראת החלטה בתיק. עם זאת, חשוד בעבירת מכס או סנגורו רשאים גם לפנות מיוזמתם בבקשה מנומקת להמרת ההליך בכופר, במסגרת הזמן שקבוע לכך (למשל, לאחר קבלת הודעת שימוע ולפני החלטה על כתב אישום). אם רשות המכס (או ועדת כופר ייעודית ברשות המסים) נעתרת לבקשה עקרונית, תיקבע לו שומת כופר לתשלום. תשלום במועד שנקבע יביא לסגירת התיק ללא אישום. חשוב להיעזר בעורך דין מנוסה בהגשת בקשת כופר, כדי לטעון נכונה לשיקולי החסד ולשכנע שהמקרה מתאים להסדר כופר.
 

חשיבות הליווי על ידי עורך דין מיסים המתמחה בדיני מכס

התמודדות עם חשד או אישום בעבירות מכס היא עניין מורכב ורב-תחומי: הוא משלב דין פלילי, דיני מסים, ולעיתים גם רגולציה ספציפית (פקודת היבוא והיצוא, חוקי תקן, קניין רוחני בייבוא מקביל, וכו’). משום כך, לכל מי שנקלע לחקירת מכס או שקיים סיכון כי יואשם בהפרת דיני המכס, מומלץ בחום להיות מלווה על ידי עורך דין מומחה בדיני מכס – לרוב עורך דין מיסים עם התמחות בפלילי. ליווי משפטי מקצועי מספק מספר יתרונות קריטיים:
  • תכנון מקדים וייעוץ מניעתי – עו”ד המתמצא במכס יכול לעזור לעסק או ליחיד מראש להימנע מעבירות. זה כולל ייעוץ לגבי סיווג נכון של סחורות, הבנת שיעורי המכס והפטורים, עמידה בהוראות רישוי יבוא, ודיווח כהלכה על טובין ומטבע. במצבים בהם היבואן אינו בטוח בחוקיות המהלך (למשל האם נדרש רישיון ליבוא פריט מסוים, או כיצד להעריך את שווי הטובין), פנייה מוקדמת לעו”ד תסייע להימנע מטעויות יקרות שעלולות להפוך לעבירות. עורך דין מיומן אף יכול לקיים ביקורת פנים בעסקי יבואן כדי לוודא שהנהלים תקינים והדיווחים למכס מדויקים, ובכך לצמצם סיכון לחשיפה פלילית.
  • התנהלות מול רשויות החקירה – ברגע שנפתחת חקירת מכס (לרבות ביקורת פתע או תפיסת טובין), חשוב שכל צעד של החשוד יהיה שקול. עורך דין מנוסה ידריך את הלקוח כיצד להגיב לזימון לחקירה, אילו מסמכים למסור ומתי, וכיצד למסור גרסה ללא הפללה עצמית. יש לזכור שחוקרי המכס (השייכים לרשות המיסים) מצוידים בסמכויות חקירה כמעט כשל משטרה – הם רשאים לעצור חשודים, לחפש ולתפוס מסמכים וסחורות, ולגבות עדויות באזהרה. אדם שאינו מודע לזכויותיו עלול, בתמימות, לספק לחוקרים מידע שיחמיר את מצבו. היו מקרים שבהם מנהלים ועובדים בחברות נחקרו אודות עבירות מכס מבלי להבין שהם בעצם חשודים, ושיתפו פעולה באופן שפגע בהגנתם . עורך דין יוכל להגן על זכויות החשוד בהליך: להבהיר לו את זכותו שלא למסור הודאה מפלילה, לדרוש נוכחות עו”ד בחקירה אם ניתן, ולוודא שהחקירה מתנהלת באופן הוגן וחוקי. אם מבוצעים צעדי חקירה פולשניים (כמו חיפוש במחסן או במשרדי החברה, או צווי תפיסה לחשבונות בנק), עורך הדין יכול לבדוק את חוקיותם ולמחות במידת הצורך. יתרה מזו, יועץ משפטי טוב ישתדל ליצור דיאלוג עם רשויות האכיפה עוד במהלך החקירה – למשל, להציג ראיות מזכות מוקדם, או להגיע להבנות שימנעו אישום כבד (ייתכן אף הפניית התיק לכופר במקום אישום, כפי שנסקר לעיל).
  • ייצוג בהליכי שימוע – במידה והחקירה מתקדמת לכיוון כתב אישום, ייתכן וחשוד (שאינו במעצר) יקבל הזמנה לשימוע לפני הגשת כתב אישום (זכות הניתנת לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי בעבירות פשע). שלב השימוע הפלילי הוא הזדמנות קריטית עבור החשוד, באמצעות עורך דינו, לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב אישום או להפחית את סעיפי האישום . עורך דין הבקיא בתחום המכס יכול לנסח טיעונים משכנעים – למשל, להראות כשלים בראיות, להדגיש נסיבות מקלות, או להציע הסדר חלופי (כגון כופר כסף או תיקון מנהלי של ההפרה). הכנת טיעוני השימוע דורשת היכרות עמוקה עם דיני המכס ופסיקת בתי המשפט בתחום, כדי לטעון כי במקרה הנדון לא יהיה עניין לציבור או שסיכויי ההרשעה נמוכים. הליך השימוע מתקיים בפני הגורם התובע (תובע מע”מ/מכס ברשות המסים, או פרקליט מהפרקליטות הכלכלית), ובמסגרתו ניתן להגיש טיעונים בכתב ולעיתים לערוך פגישה פרונטלית. הצלחה בשימוע עשויה לחסוך לנאשם משפט ארוך ויקר ואפילו למנוע הרשעה פלילית – ולכן מדובר בשלב שבו חיוני שיהיה לצידכם סנגור מיומן.
  • ניהול ההליך הפלילי (משפט) – אם הוגש כתב אישום בעבירות מכס, חשיבות הייצוג המקצועי גוברת אף יותר. תיקי מכס יכולים להיות סבוכים, מלאים במסמכים חשבונאיים, דוחות יבוא ויצוא, חוות דעת סיווג, ועדויות מומחים. עורך דין מנוסה יפעל לכמה כיוונים: ראשית, לבחון לעומק את חומר הראיות שנאסף ע”י התביעה (כולל חקירת עדים, דו”חות תפיסה, תכתובות וכד’) ולאתר פגמים או ספקות שיועילו להגנה. שנית, הוא ייעץ לנאשם לגבי אסטרטגיית ההגנה – האם לנהל משפט הוכחות ולהיאבק על חפותו, או אולי להגיע להסדר טיעון מקל. לעיתים, בתיקים כלכליים, ניתן במו”מ עם התביעה לסכם על הודאה בעבירה פחותה ועל ענישה מוסכמת מקלה, דבר המקטין סיכון. במהלך המשפט עצמו, עורך הדין יחקור נגדית את עדי התביעה – בהם חוקרי המכס, פקידי מעבדות, מומחי ערך וסיווג – במטרה לערער את גרסת התביעה. במקביל, הוא יוכל להציג עדי הגנה וראיות מטעמו, למשל חוות דעת מומחה מיסים שתסביר שהנאשם פעל לפי ייעוץ שגוי או ששררה אי-בהירות רגולטורית. העבודה המקצועית כוללת גם העלאת טענות משפטיות – כגון טענה של הגנה מן הצדק (אכיפה בררנית או התעמרות של הרשויות), טענות פרשנות מקלות לחוק, או אפילו טענות חוקתיות במקרים מתאימים. עורך דין מיומן ידע למקד את בית המשפט בסוגיות החשובות וילווה את הלקוח לאורך כל הדיונים, כך שיהיה מוכן להעיד (אם יבחר להעיד) ולהציג את הגרסה באופן האמין ביותר.
  • שמירה על זכויות הנאשם – לכל אורך הדרך – מהחקירה ועד גזר הדין – תפקיד הסנגור להילחם על זכויות החשוד/נאשם. הדבר כולל וידוא שאין הפרת זכויות כגון זכות היוועצות בעו”ד, זכות השתיקה, קיום חקירות הוגנות, איסור פגיעה שלא כדין בפרטיות (למשל בפריצה לחומרי מחשב ללא צו). אם היו ליקויים, עורך הדין יכול לטעון לפסילת ראיות שהושגו שלא כדין. הוא גם יעמוד על עקרון המידתיות בשלב העונש, כדי למנוע ענישה מוגזמת שאינה תואמת את נסיבות המקרה לעומת מקרים דומים.
בקצרה, התועלת בייעוץ משפטי מוקדם ומומחה היא עצומה: עורך הדין יספק לכם תמונה ברורה של מצבכם המשפטי, יכין אתכם לחקירה כך שלא “תיפלו בפח” של החוקרים, ינהל עבורכם את המגעים עם הרשויות ויילחם לצמצום האישומים. כך גדל הסיכוי שהתיק יסתיים ללא אישום פלילי (למשל בקנס מנהלי או בכופר), או לפחות שהענישה תהיה המתונה ביותר בנסיבות העניין.
 

חשיבות הכנסת עורך דין כבר בשלבים הראשונים

“עורך דין טוב – כמו ביטוח, עדיף שיהיה לפני שפורצת השריפה” – אמרה זו נכונה במיוחד בעבירות מכס. ניסיון מלמד כי השלבים הראשונים של פרשת מכס (בעת ביקורת, חקירה ראשונית או תפיסת סחורה) הם המסוכנים ביותר לחשוד, משום שזהו השלב שבו רבים עושים טעויות קריטיות: מוסרים הצהרות מפלילות, לא מגיבים נכון לתפיסת מסמכים, או מנסים “לפתור את הבעיה” בשיטות העלולות להתפרש כשיבוש חקירה. לכן, ישנה חשיבות עליונה לפנייה לעורך דין מיד כאשר יש חשד או ידיעה על פתיחת בדיקה בעניינכם. לעיתים, אפילו לפני חקירה רשמית – למשל, אם מתבצעת בדיקת מכס בעסק/מחסן של יבואן, או כאשר מגיעים חוקרים עם צו חיפוש ותופסים מחשבים ומסמכים – זה הרגע לעצור ולהתקשר באופן מיידי לעו”ד. עורך הדין ידריך אתכם במקום בזמן אמת כיצד לנהוג: האם למסור תגובה כלשהי על אתר, כיצד להתנהל מול החוקרים, אילו זכויות לדרוש (כגון נוכחות שלכם בעת החיפוש, רשימה של הפריטים שנתפסו, וכדומה). היו מקרים שבהם עצם הנוכחות של עו”ד מתחילת האירוע הרתיעה את הרשויות משימוש באמצעי חקירה פסולים, וצמצמה את הנטייה לראות בלקוח “עבריין מסוכן”. נוכחות עו”ד גם תמנע ניסיונות של החוקרים “לדובב” אתכם בלתי פורמלית בשטח. אם קיבלתם זימון לחקירה – התייעצו עם עו”ד לפני מועד ההתייצבות, ואל תמתינו לרגע האחרון. ייעוץ נכון יכול לכלול תרגול שאלות-תשובות, החלטה מושכלת אילו מסמכים להביא לחקירה, וכן תיאום ציפיות לגבי מה שצפוי (חקירה באזהרה, עימות עם ראיות, אפשרות מעצר וכו’). במקרים רגישים, ייתכן ועו”ד ייצור קשר עם היחידה החוקרת עוד לפני החקירה כדי לברר את סטטוס הלקוח (חשוד או עד), ובכך יכין את הקרקע להגעת הלקוח.
נקודה חשובה נוספת: שימור וניתוח חומרי מחשב ומסמכים – כאשר תופסים את מסמכי החברה או המחשב, לעיתים החוקרים ישאירו העתקים או שהחברה תחזיק כנגדם העתקי גיבוי. כבר בשלבים הראשונים, עורך הדין יכול לפעול להשיג העתקים של חומרי החקירה הרלוונטיים, או לפחות לדאוג שהלקוח ידע מה נלקח. כך ניתן להתחיל מקביל לחקירה לנתח את הנתונים (למשל, למצוא חשבוניות שמסבירות את הפערים, לאתר התכתבויות אימייל המראות שלא הייתה כוונה פלילית). עבודה מוקדמת כזו תסייע מאוד בהכנת טיעוני ההגנה, אפילו עוד לפני כתב אישום.
בנוסף, פנייה מוקדמת לעו”ד מאפשרת ניהול משברים תקשורתי ומשפטי: אם העסק שלכם פתאום נסגר עקב חקירה, אם יצאה הודעה לתקשורת על “תפיסת משלוח בלתי חוקי” – עורך דין מנוסה ידע גם לסייע בהתנהלות מול עובדים, ספקים ולקוחות מודאגים, ובלימה של נזקים משניים. הוא יכול ליצור קשר עם פרקליטות המחוז או עם קציני החקירות ולהגיע להסדרים (למשל שחרור חלק מהסחורה התפוסה לצורך המשך פעילות עסקית, תחת ערבויות). ללא ייצוג, החשוד עלול להיות פסיבי מול מערכת גדולה – בעוד שפעלה מהירה של סנגור יכולה לא פעם לשפר מאוד את מצבו עוד לפני שיש התדרדרות להליך פלילי בלתי הפיך .
בשורה התחתונה, הכלל הוא: ברגע שנודע לכם על עניין מכס לא שגרתי בנוגע אליכם – פנו ללא דיחוי לעורך דין. המתנה או דחייה רק יחמירו את הסיכון. היו מקרים שחשודים ניסו “להסתדר לבד” בשלב הראשוני, וחשבו שאם ישתפו פעולה מיד הכל יבוא על מקומו – אך בדיעבד התברר כי הפלילו עצמם והקשו על עורך הדין שהצטרף מאוחר יותר להגן עליהם. גם אם אינכם בטוחים שמשהו לא בסדר – התייעצות קצרה עם מומחה תעזור לכם להבין היכן אתם עומדים. ההוצאה הכרוכה בליווי משפטי מוקדם מתגמדת לעומת התועלת שבהגנה על חירותכם, עסקיכם ושמכם הטוב.
 

תהליך החקירה וההליך הפלילי בעבירות מכס

כאשר מתגלה חשד לביצוע עבירת מכס, מתחיל הליך מדורג שבסופו יוחלט אם להעמיד לדין את המעורבים ואם כן – כיצד יתנהל המשפט. להלן סקירת שלבי ההליך העיקריים בעבירות מכס:
  1. פתיחת חקירה ואיסוף ראיות: שלב זה יכול להתחיל במגוון דרכים – תפיסה בשטח (למשל, נוסע שנעצר במסלול הירוק עם טובין לא מוצהרים, או מכולה בנמל שנתפסת עם תוכן שונה מהמוצהר), חקירה סמויה (מעקב מודיעיני אחרי רשת הברחה) או בדיקת פתע בעסק (ביקורת של יחידת בקרת ייבוא אצל יבואן). מרגע שמתעורר חשד, חוקרי המכס רשאים לפתוח בחקירה רשמית, שכוללת תפיסת טובין החשודים כהברחה, חיפוש ותפיסת מסמכים (בהתאם לצו), ועיכוב או מעצר חשודים במידת הצורך. החשוד עשוי לקבל זימון לחקירה באזהרה, או להיחקר מיידית אם נתפס בשטח. במהלך החקירה נגבים הודעות (עדויות) מהחשודים, מהמעורבים הנוספים (נהגים, עובדים, עמילי מכס) ואולי גם מעדים ניטרליים. יאספו ראיות מסמכיות: רשימוני יבוא, חשבונות ספק, התכתבויות, סרטוני מצלמות בשדה התעופה וכד’. לעיתים ייעזרו במומחי סיווג וערך מרשות המכס כדי לבסס מהו המס שלא שולם. שלב זה יכול להימשך שבועות וחודשים, במיוחד בחקירות גדולות. במהלכו, רשאי החשוד (בדר”כ באמצעות עו”ד) לפנות מיוזמתו לחוקרים כדי למסור ראיות מזכות או הבהרות. חוקרי המכס, כאמור, גם מוסמכים בשלב זה להוציא צווי תפיסה זמניים על רכוש וכספים של החשוד (אם יש יסוד להאמין שהם קשורים לעבירה), ובעבירות כבדות – אף לפנות לביהמ”ש בבקשה להקפאת נכסים לצורך חילוט עתידי . סיום החקירה יגיע כאשר החוקרים סבורים כי נאספה תשתית ראייתית מספקת. התיק (דו”ח סיכום חקירה) יועבר ליחידת התביעות של רשות המסים (תביעות מכס ומע”מ) או לפרקליטות המחוזית (אם מדובר בעבירה חמורה מאוד או תקדימית).
  2. הליכי שימוע והחלטה על הגשת כתב אישום: אם התיק כולל ראיות לכאורה לעבירות מכס בדרגת פשע (עונש מעל 3 שנים) – ובהנחה שהחשוד אינו במעצר – תחול על התובע חובה לשלוח לחשוד הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, המיידעת אותו שבכוונה להעמידו לדין. הודעה זו מכונה לפעמים “מכתב יידוע” או “מכתב שימוע”, ואליה מצורף תמצית חומר הראיות או פירוט החשדות. בשלב זה, החשוד רשאי בתוך 30 ימים (או פרק זמן שניתן לו) לפנות לתביעה בבקשה לקיים שימוע – בעל פה או בכתב – כדי לשכנע את הרשות שלא להגיש כתב אישום. הליך השימוע נערך בפני התובע המוסמך (פרקליט או תובע רשות המסים) ומאפשר לחשוד, באמצעות עורך דינו, להעלות טענות עובדתיות ומשפטיות, להציג מסמכים ואסמכתאות, ואפילו לזמן עדים מטעמו במקרים מסוימים . זו הזדמנות להביא לידיעת התביעה נסיבות שאולי החוקרים לא נתנו עליהן משקל, או להאיר קשיים ראייתיים. בתום השימוע, התביעה תשקול את כל החומר והטענות ותקבל החלטה: להגיש כתב אישום כמתוכנן, לסגור את התיק (מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור), או להגיש אישום מתוקן/מצומצם בסעיפים קלים יותר. לעיתים, עוד טרם השימוע או במהלכו, ניתן להגיע להסכמות כמו תשלום כופר או הסדר טיעון מוקדם ובכך לייתר את המשפט. אם הוחלט על אישום – ינוסח כתב האישום ויוגש לבית המשפט המוסמך. בעבירות מכס, בית המשפט המוסמך יהיה לרוב בית משפט השלום (כשמדובר בעבירות שדינן עד 7 שנות מאסר) ובמקרים חמורים במיוחד – בית המשפט המחוזי (אם יש עבירות שדינן מעל 7 שנים, למשל עבירת הלבנת הון בצד עבירת המכס). כתב האישום יפרט את פרטי ההפרות (מועדים, מקומות, סכומים) ואת סעיפי החוק המואשמים.
  3. ניהול המשפט הפלילי: לאחר הגשת כתב האישום, הנאשם יוזמן לדיון הקראה בבית המשפט, בו יצטרך לתת תשובה (הודאה או כפירה באשמה). ברוב המקרים, במיוחד בעבירות כלכליות, הנאשם יכפור ואז התיק יקבע להוכחות. שלב ההוכחות הוא לב המשפט: התביעה תציג את ראיותיה – תזמין עדים, לרבות חוקרי מכס שיעידו על תוצרי החקירה, פקידי מכס שעצרו את ההברחה, מומחים שערכו דוחות (כגון שמאי המכס שחישב את המס שהופחת), וכן תגיש מוצגים (מסמכים, דו”חות, צילומים). ההגנה תהיה רשאית לחקור נגדית את כל עדי התביעה, ולנסות לערער את אמינותם או את מסקנותיהם. לדוגמה, סנגור יכול לחקור חוקר מכס על אופן גביית ההודאה מהנאשם כדי לטעון שההודאה אינה קבילה, או לחקור את המומחה לגבי סיווג המוצר ולרמוז שהחישוב שלו שגוי. לאחר סיום פרשת התביעה, ההגנה יכולה לבקש זיכוי מחוסר הוכחה (אם סבורה שהתביעה לא הוכיחה אשמה לכאורה). אם התיק לא נדחה בשלב זה, ההגנה יכולה להציג את פרשת ההגנה: להזמין עדים מטעמה (למשל את הנאשם עצמו, אם רוצה להעיד, או עדים אחרים התומכים בגרסתו), ולהגיש מסמכים ראייתיים לטובתו. לאורך המשפט, יכולות לעלות טענות ביניים – למשל טענה משפטית שכתב האישום פסול, או שצריך לבטל אישום מסוים עקב הבטחה מנהלית קודמת (אם למשל נחתם הסכם כופר אך בכל זאת הוגש אישום – טענה שתתקבל אם מוכחת). בית המשפט ישמע את כל העדויות, ולבסוף הצדדים יסכמו את טיעוניהם בכתב או בעל פה.
  4. פסק דין וגזר דין: בשלב הסיום, בית המשפט יכריע – זיכוי או הרשעה. זיכוי יכול להיות מלא (מכל האישומים) או חלקי (הרשעה בחלק מהעבירות בלבד). אם הנאשם זוכה – התיק מסתיים ללא הרשעה פלילית, והתביעה לא יכולה לשוב ולהעמידו לדין על אותה פרשה. אם הנאשם הורשע בעבירות המכס, התיק עובר לשלב הטיעונים לעונש. כאן לתביעה ולהגנה יש הזדמנות להציג נסיבות לעונש: התביעה תדגיש את חומרת המעשים, הצורך בהרתעה, וטווח ענישה נאות מהפסיקה (כולל אפשרות לחלט טובין ותשלום כפל מס כאמור בחוק). ההגנה, מצידה, תביא נסיבות לקולא – העדר עבר פלילי, הפקת לקחים, השבת המסים, מצבו הבריאותי/המשפחתי של הנאשם, ועוד. אפשר גם להגיש תסקיר מבחן (עבור נאשם פרטי, לא חברה) כדי לתמוך בבקשה להימנע ממאסר בפועל. בית המשפט בגזר הדין יטיל עונשים לפי הגבולות שקובע החוק, וכפי שפורט לעיל: זה יכול להיות מאסר לריצוי בפועל (או בעבודות שירות אם עד 9 חודשי מאסר), מאסר על תנאי לתקופה מסוימת, קנס כספי גבוה, וכן הוראות על חילוט סחורות או כספים. כמו כן, הוא יכול לתת צווים נלווים, למשל פסילת הנאשם מלעסוק במקצוע הקשור (במידה ויש סמכות כזו בחוק – למשל לפסול אדם מלהיות סוכן מכס מורשה אם הורשע בעבירת מכס שיש עמה קלון). בסוף ההליך, לכל צד קיימת זכות לערער: הנאשם יכול לערער על ההרשעה ו/או חומרת העונש, ואילו התביעה במקרים נדירים עשויה לערער על קולת העונש אם סבורה שהוטל עונש קל מהמקובל.
חשוב להזכיר: בכל שלב משלבי ההליך הפלילי, אפשריים הסדרי טיעון בין הנאשם לתביעה. רבים מתיקי המכס מסתיימים בפשרה מסוימת – למשל הנאשם מודה בחלק מהעבירות והצדדים מסכימים על טווח ענישה, או על מחיקת חלק מהאישומים. הסדר כזה עשוי להתגבש לאחר מיצוי הליכי השימוע, או אפילו במהלך המשפט (לעיתים לאחר שמיעת חלק מהראיות, שני הצדדים מעריכים מחדש את סיכוניהם ומגיעים להבנות). תפקיד עורך הדין הוא גם לבחון בכל עת האם הסדר הוא באינטרס של הנאשם או שמא עדיף להמשיך ולהיאבק על חפותו.
 

תפקידו של עמיל המכס ואחריותו החוקית

עמיל המכס ממלא תפקיד מפתח בתהליכי היבוא: הוא אחראי על טיפול בניירת, סיווג הטובין, הגשת הצהרות המכס ושחרור הסחורה עבור היבואן. למעשה, עמיל המכס הוא הגורם המקצועי שמתמודד ישירות מול רשויות המכס בשם היבואן, ולכן החוק רואה בו דמות אחראית לקיום התקין של דיני המכס. מעמדו כזרוע מקצועית של היבואן מטיל עליו חבויות משפטיות בכמה רבדים:
  • אחריות פלילית במשותף עם היבואן: לפי חוק סוכני המכס, אם עמיל מכס ביצע עבירה במהלך עבודתו עבור יבואן, ייתכן שגם היבואן וגם העמיל יואשמו יחד באותה עבירה, אלא אם העמיל יוכיח שהדבר נעשה מאחורי גבו וללא ידיעתו . במילים אחרות, העמיל אינו יכול להתחבא מאחורי הלקוח – הוא אחראי לוודא שהצהרות המכס תקינות וחוקיות. אם למשל עמיל המכס מגיש עבור היבואן רשימון כוזב או מסמך מזויף, שני הצדדים עלולים לעמוד לדין. אפילו במצב בו העמיל “רק מילא הוראות” שקיבל מהיבואן – החוק מצפה ממנו להפעיל שיקול דעת מקצועי, ואם פקיד המכס סבור שהעמיל היה צריך להבין שמדובר בעבירה (נניח ערך מצחיק ולא סביר בחשבונית שסיפק היבואן) – יועמד גם העמיל לדין על סיוע או שיתוף פעולה בעבירה. האחריות חלה גם להיפך: אם עמיל המכס עובר עבירה, היבואן עלול להיות נאשם יחד איתו, אלא אם יראה שפעל בהונאתו של העמיל וללא ידיעתו.
  • אחריות מקצועית ומשמעתית: מעבר לדין הפלילי, על עמיל המכס חלים כללי אתיקה מקצועית ותקנות מחייבות. רשות המכס מפקחת עליהם, ויכולה לנקוט צעדים משמעתיים במקרה של התנהלות לא תקינה. למשל, אם עמיל מכס מפר הוראות מחוקי היבוא או המכס (אפילו בלי כוונה פלילית) – כגון התרשלות חמורה בסיווג טובין, דיווח לקוי חוזר שגורם לחוסר גביית מס, או אי-שמירה על סודיות מידע לפי הנדרש – המנהל רשאי להעמידו בפני ועדת משמעת. ועדה כזו מוסמכת להטיל עליו סנקציות כמו התראה, השעיה לתקופה, או מחיקת רישומו כסוכן מכס (שלילת רישיון). ראוי לציין ששלילת רישיון עמיל מכס יכולה להיעשות לצמיתות או לתקופה קצובה, תלוי בחומרת המקרה . משמע, עמיל מכס שמועל בתפקידו עלול לאבד את מקור פרנסתו. לדוגמה, אם יתגלה שעמיל מכס היה מעורב בהברחה משמעותית, אפילו אם יצליח להימנע ממאסר בהסדר טיעון, כמעט ודאי שרשיונו יישלל בשל אובדן האמון בו.
  • חובת נאמנות וזהירות: עמיל המכס הוא מעין “נאמן” גם של היבואן וגם של רשויות המכס, ומצופה ממנו לפעול בשקיפות ובהגינות מול שני הצדדים. הוא חייב למסור מידע אמיתי לרשות – גם אם הלקוח לחץ עליו “להעלים” פרט, אסור לו להסכים. עליו גם ליידע את היבואן בכל דרישות החוק – למשל, אם חלה חובת רישיון על מוצר, חובה עליו להתריע ליבואן שלא ניתן לשחרר ללא רישיון, אחרת היבואן עלול לעבור עבירה שלא ביודעין. מקרים של עצימת עיניים מצד עמיל מכס נחשבים חמורים: נניח עמיל שמרגיש שהניירת לא כשרה אך “לא שואל שאלות” – החוק עלול לראות בו כמי ששיתף פעולה במחדל.
  • חשיפה להליכים פליליים ואזרחיים: עמיל מכס המעורב בפרשת מכס יכול למצוא עצמו מתמודד בשני מישורים: האחד, כתב אישום פלילי נגדו (כחשוד עצמאי או יחד עם היבואן) בגין עבירות המכס. השני, אפילו אם לא הואשם פלילית, הוא עלול להתמודד עם תביעה אזרחית מצד היבואן (אם היבואן נקנס או ניזוק עקב רשלנות העמיל) או מצד לקוחות אחרים שנפגעו. כך, מקצוע עמילות המכס נושא סיכון מובנה, ומכאן חשיבותו של ביטוח אחריות מקצועית לעמילי מכס. אך כמובן, ביטוח לא יכסה מעשים פליליים מכוונים – לכן מוטב לעמיל להימנע מהיגררות ללחצים פסולים מצד לקוחות.
לסיכום, תפקידו של עמיל המכס הוא חיוני אך רגיש: הוא חייב לתמרן בין שירות הלקוח לבין ציות קפדני לחוק. עליו לזכור שכל פעולה שלו מתועדת ומתבצעת מול רשות אכיפה, ולכן כל אי-תקינות עלולה להוביל להשלכות כבדות משקל עליו עצמו. עמיל המכס מהווה שכבת הגנה ליבואן – מומחיותו נועדה למנוע טעויות ודוחות כוזבים – ולכן אם הוא עצמו כושל בכך, האחריות עליו. מכאן גם ההמלצה: עמילי מכס צריכים להקפיד על אתיקה גבוהה, ובמקרה של דילמה או חשש כי היבואן דורש מהם לבצע מעשה שאינו חוקי – עליהם לסרב בתקיפות, ואף לדווח לרשויות אם יש חשד חמור. כך יגנו הן על הציבור, הן על לקוחותיהם הנאמנים, והן על עצמם מפני העמדה לדין.
 
עבירות על פקודת המכס יכולות לפגוע בכל מי שעוסק בייבוא – בין אם בייבוא מסחרי גדול ובין אם בייבוא אישי לכאורה תמים. החוק מפרט שורה ארוכה של מעשים המהווים עבירות, החל מהברחות ותחבולות מכוונות ועד טעויות דיווח הנחשבות לעבירות טכניות. בהתאם, קיים מנעד רחב של התייחסות רשויות המכס – מעיצום כספי מנהלי בעבירה קלה, ועד חקירה פלילית, אישום ועונשי מאסר בעבירות חמורות. הענישה יכולה להיות כואבת מאוד: קנסות כבדים, החרמת טובין, ואף איבוד רישיונות ועיסוק. עם זאת, במקרים המתאימים החוק מאפשר פתרונות כמו תשלום כופר כדי לסיים עניין בלי הרשעה, ויש זכויות לחשוד כמו שימוע בטרם אישום. המפתח להגנה טובה הוא ליווי משפטי מקצועי: עורך דין הבקיא בתחום יגן על זכויותיכם, ינתב את התיק למוצא הטוב ביותר (ייתכן שהסתפקות בקנס או כופר), ואם יש משפט – יילחם להוכחת צדקתכם או להקלה בעונש. בכל מקרה של חשד או עימות עם רשויות המכס, אל תתמודדו לבד – התייעצו מיד עם עורך דין מנוסה בתחום המכס והמסים . צעד מוקדם ונכון יכול להציל אתכם מפגיעה חמורה בחופשכם, בכיסכם ובפעילות העסקית שלכם.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.