משטר ה-IP Box בקפריסין – סקירה משפטית מקיפה (נכון ל-2025)

מאת: אלי דורון, עו"ד

10/4/2025

משטר ה-IP Box בקפריסין – סקירה משפטית מקיפה (נכון ל-2025)

 1. משטר ה-IP Box הקפריסאי – מאפיינים ויסודות 

• שיעור מס אפקטיבי נמוך במיוחד: כאמור, חברה זכאית עשויה להגיע לשיעור מס חברות אפקטיבי של 2.5% בלבד על ההכנסות מהקניין הרוחני . שיעור זה הוא מן הנמוכים באירופה (לשם השוואה, בבריטניה, צרפת וספרד קיימים משטרי IP Box בשיעור סביב 10%, בהולנד כ-9%, ובפורטוגל ~3.15% ). כלומר, קפריסין מציעה את אחד המשטרים האטרקטיביים ביותר לחברות חדשנות ו-Tech, והדבר מושך אליה במיוחד חברות תוכנה, מו”פ, ביוטק ופינטק המעוניינות למקסם רווחים נטו . יש לציין שקפריסין משמרת זאת כחוק on-shore (במסגרת איחוד אירופי) – בשונה ממקלטי מס “אופשור” – מה שמעניק ביטחון יחסי ביציבות המשטר. יצוין כי החל מ-2025, צפויים לחול בכל מדינות האיחוד האירופי כללי המס הגלובלי המינימלי (“Pillar 2”) לפיהם קבוצות רב-לאומיות עם מחזור מעל 750 מיליון אירו יחויבו בשיעור מס אפקטיבי של 15%. במקרה של חברות ענק כאלה, אם ינצלו את משטר ה-IP Box, ייתכן שיופעל עליהן מנגנון “מס גולגולת” (Top-up Tax) להשלים למס מינימום 15%. ואולם, לרוב המיזמים הקטנים והבינוניים – ובפרט סטארט-אפים ישראליים – כלל זה אינו חל, כך שהם יכולים ליהנות משיעור ה-2.5% ללא מגבלה (תוך שמירה על עמידה בכלל חוקי המשטר).
• פישוט מבנה המס ורווחי תמלוגים נטו: המשטר מעניק למעשה פטור של 80% מרווחי ה-IP למטרות מס. משמעות הדבר שבחישוב המס, מכל 100 אירו רווח מפטנט/תוכנה, רק 20 אירו ימוסו ב-12.5% (להפקת מס של 2.5 אירו). את יתר 10 האירו (מה-100) החברה שומרת כעודף. בנוסף, הוצאות פיתוח ומו”פ הקשורות ל-IP מוכרות במלואן כהוצאה בחישוב הרווח, כך שבשנות השקעה ייתכן אף שאין רווח חייב או שנצבר הפסד לצורכי מס הניתן לקיזוז משנים עתידיות. המשטר יוצר אפקט מצטבר שבו מחד ההכנסות נהנות ממס מוקטן, ומאידך ההוצאות מנוצלות באופן מלא – דבר הגורם לנטל מס כולל נמוך מאוד לאורך חיי הפרויקט. כתוצאה, הכנסות תמלוגים ועמלות License המופקות מה-IP משאירות בידי החברה חלק גדול יותר מהרווח בהשוואה למשטר מס סטנדרטי. גם ניכוי ריבית רעיונית (Notional Interest Deduction) על הון עצמי שהוזרם לחברה (מנגנון NID הקיים בקפריסין) זמין לחברות, ויכול להפחית עוד את בסיס המס אם הושקע הון עצמי במימון פיתוח ה-IP , אם כי ניכוי זה מוגבל (לא יותר מ-80% מהרווח השוטף) ולא יכול לגרום להפסד לצורכי מס.
• פטור ממס על רווחי הון: כאמור, כל רווח הנובע ממכירה של נכס IP כשהמכירה מוגדרת כעסקה הונית (כלומר לא כחלק ממחזור העסקים הרגיל) – פטור לחלוטין ממס בקפריסין . יתרון זה משמעותי לחברות או יזמים שמתכננים לפתח פטנט או תוכנה ואז למכור את הזכות לגורם אחר; בניגוד לישראל, בה מכירת פטנט או נכס לא מוחשי חייבת במס (לעיתים כמס רווח הון 25% אם בידי יחיד, או מס חברות 23% בידי חברה), בקפריסין המימוש ההוני לא ממוסה כלל. כך ניתן, למשל, לפתח טכנולוגיה בחברה קפריסאית, ולמכור אותה לחברת ענק בינלאומית – מבלי לשלם מס בקפריסין על סכום המכירה. יתרה מזו, גם חלוקת דיבידנד מהרווח ההוני לחברה האם הזרה או לבעלי מניות זרים תהנה מפטור מניכוי מס במקור (כפי שיוסבר להלן), כך שכל תמורת המימוש נטו יכולה להגיע לבעלי המניות.
• אין ניכוי מס במקור על תמלוגים יוצאים: קפריסין אינה מטילה מסי ניכוי במקור על תשלומי תמלוגים לחו”ל, כאשר הזכות הנושאת תמלוג אינה מנוצלת בשטח קפריסין. דהיינו, אם חברה קפריסאית מקבלת תמלוגים מחברות ברחבי העולם ומעבירה אותם (כדיבידנד או בדרך אחרת) לבעליה שאינם תושבי קפריסין – אין בקפריסין ניכוי מס במקור על העברת כספים אלה . זאת בכפוף להיעדר שימוש בנכס בתחומי קפריסין (אם, לדוגמה, תמלוגים שולמו בגין זיכיון לשימוש פטנט בתוך קפריסין, יוטל מס מקור בשיעור 10% על התשלום ליוצא מחוץ למדינה). אולם, רוב החברות הישראליות נעזרות בקפריסין כבסיס לפעילות בינלאומית, כך שתמלוגים המשולמים ממדינות אחרות לחברה הקפריסאית אינם עוברים ניכוי במקור נוסף בקפריסין. מעבר לכך, הדירקטיבה האירופית לתשלומי ריבית ותמלוגים (Interest and Royalties Directive) חלה בין חברות קשורות במדינות האיחוד, ומבטיחה שבמקרים של תשלומי תמלוג בין חברה קפריסאית לחברה באיחוד אחר, לא ינוכה מס במקור במדינת המוצא . כלומר, חברה קפריסאית יכולה לקבל תמלוגים מחברה בת באירופה ללא ניכוי מס במקור באירופה, ולהשתמש במשטר ה-IP Box כדי למזער את המס בקפריסין, וכאמור להעביר את הרווח הנקי למשקיעים הזרים ללא מס יציאה. כמו כן, לקפריסין רשת רחבה של אמנות מס עם למעלה מ-60 מדינות , בכללן ישראל, אשר קובעות שיעורי ניכוי מס מוגבלים אם בכלל. במקרה שאין אמנה רלוונטית, החוק הקפריסאי אף מאפשר זיכוי מס חד-צדדי (Unilateral Tax Credit) עבור מס זר ששולם בגין ההכנסה , כך שגם אם הופקו תמלוגים במדינה ללא אמנת מס ונוכה שם מס במקור, החברה הקפריסאית תקבל לרוב זיכוי כנגד מס החברות (ובמשטר IP Box יתכן שכלל לא תיווצר חבות נוספת). שילוב היתרונות – שיעור מס חברות של 2.5% ופטור ממסי ניכוי – פירושו שהמודל הקפריסאי מאפשר מיקסום תזרים נטו מהכנסות IP, עם כפל מס מינימלי או אפסי.

1. התאגדות ותושבות בקפריסין: על הישות להיות חברה תושבת לצורכי מס בקפריסין. לרוב, המשמעות הפרקטית היא הקמת חברה והתאגדות לפי דיני קפריסין, ולאחר מכן הבטחה כי “ניהול ושליטה” של החברה מתקיימים מקפריסין (על כך נרחיב בסעיף 5). אמנם מבחינה משפטית, החל משנת 2023, קפריסין קבעה שגם חברה שהתאגדה אצלה אך מנוהלת מחוץ למדינה תיחשב תושבת קפריסין, אם אינה תושבת מדינה אחרת . כלומר, החוק הקפריסאי כיום “תופס” כל חברה מקפריסין שאינה משלמת מס בשום מקום אחר. אך בכל מקרה, לצורך ניצול משטר ה-IP Box (וגם לשם נוחות תפעולית וקבלת אישור תושבות), נדרש להראות שניהול החברה (Mind and Management) מתבצע בקפריסין – דבר המטיל דרישות על מבנה ההנהלה, ישיבות הדירקטוריון וכד’ (כנדון להלן). לכן, תנאי הבסיס הוא התאגדות החברה בקפריסין וקבלת מעמד של חברת משלמת מס שם.
2. בעלות על נכס קניין רוחני כשיר: החברה צריכה להיות הבעלים של נכס ה-IP הזכאי להטבות. בעלות יכולה להיות משפטית, למשל רישום הפטנט או זכויות היוצרים על שם החברה הקפריסאית, או בעלות “כלכלית” באמצעות הסכם המקנה לה זכויות בלעדיות ותוחלת רווחים מהנכס. כך או כך, יש להבטיח שהנכס מוגן משפטית – למשל פטנט רשום באחת ממדינות העולם או במשרד הפטנטים האירופי, תוכנה המוגנת בזכויות יוצרים, וכדומה. כדי להיכלל תחת הקטגוריה של “זכות לא מובנת מאליה, יעילה וחדשנית” שאינה פטנט רשום (למשל קניין רוחני של סטארט-אפ קטן שאינו מוגן בפטנט), על החברה לעמוד בתנאי הסף (הכנסות < €7.5M) ולקבל אישור מרשות מוסמכת על אופיו החדשני של הנכס . בפועל, מרבית החברות הישראליות משתמשות במשטר עבור פטנטים רשומים ופטנטים בהליכי רישום, או עבור תוכנות מקור (Software) שהן פרי פיתוחן.
3. פעילות מו”פ ממשית (Substance): כפי שפורט, נדרש שהחברה תבצע פעילות פיתוח או מחקר משמעותית בקפריסין הקשורה לנכס. אין דרישה גורפת לכמות מינימלית של עובדים או היקף השקעה, אך ככל שהפעילות רבה ומבוססת מקומית – כך יגדל חלק ההכנסה הזכאי להטבה. למעשה, התנאי המהותי הוא שהחברה תוכל להוכיח כי הוציאה הוצאות מו”פ (מחקר, פיתוח, שיפור, ניסויים וכד’) לשם יצירת הנכס או השבחתו. הוצאות אלה יכולות להיות משכורות עובדים, תשלומים לקבלני משנה, חומרים, ציוד מעבדה, וכדומה . לעומת זאת, הוצאות רכישת הנכס, תשלומי ריבית על מימון, ותשלומים לצד קשור עבור מו”פ – אינן נחשבות הוצאות מו”פ מוכרות לצורך חישוב יחס הנקסוס . חברה שאין לה כלל פעילות פיתוח (למשל מחזיקה פטנט שנרכש כ”מוצר מוגמר” ולא משקיעה בו עוד) – תמצא שהיחס המחושב נמוך מאוד או אפסי, וממילא לא תהנה כמעט מהניכוי (ואז לא תגיע לשיעור 2.5% אלא לשיעור מס קרוב לרגיל). על כן, התנאי המרכזי המהותי הוא זיקה אמיתית בין החברה לבין ה-IP, קרי שהחברה מעורבת ישירות בפיתוח ה-IP. דרישה זו היא לב לבו של המשטר ומיישמת את כוונת ה-OECD למנוע ניצול לרעה של משטרי IP ללא פעילות (shell companies). מבחינה מעשית, יזם ישראלי המעוניין להשתמש במשטר יצטרך לשקול הקמת צוות מו”פ (אפילו קטן) בקפריסין, או מיקור חלקי של הפיתוח לחברות קפריסאיות בלתי קשורות, על מנת לעמוד בתנאי זה. נדגיש כי אין הכרח שכל הפיתוח יקרה בקפריסין – הוצאות מו”פ באמצעות צדדים שלישיים בחו”ל נספרות גם הן בהגדרת “הוצאות מוכרות” , אך מו”פ אצל צד קשור (כגון חברת אם/בת אחרת) לא ייחשב (אלא במסגרת ה-Uplift המוגבל). לכן, למשל, אם עיקר הפיתוח מתבצע בישראל על ידי חברה קשורה, זה לא יתרום לחישוב ההטבה. מסיבה זו, תכנון נפוץ הוא להעביר את עיקר פעילות המחקר לחברה הקפריסאית או לחילופין לרכוש שירותי פיתוח מחברות בלתי תלויות (או חוקרים/קבלנים) בקפריסין.
4. הכנסות זכאיות ורישום חשבונאי: על ההכנסות להיות כאלה שנופלות בגדר הגדרת ההכנסה המזכה (תמלוגים, דמי שימוש וכדומה כאמור). החברה צריכה לנהל חשבונאות מסודרת המבודדת את ההכנסות וההוצאות הקשורות לנכס ה-IP, כדי שניתן יהיה לחשב את חלק הרווח הזכאי להטבה. לרוב נערכים דוחות נפרדים (או תתי-דוחות) לנכס או לפעילות ה-IP. בשומת המס יש לצרף את החישוב של “רווחי IP מזכים” בהתאם ליחס ההוצאות. אי עמידה בדרישת תיעוד ופירוט עלולה לגרור פסילת הטבה. רשויות המס בקפריסין, למרות שהן נתפסות כידידותיות, בוחנות את השימוש במשטר ה-IP Box תחת הקפדה, במיוחד לאור ביקורת בינלאומית. לכן, עמידה פורמלית בדיווח היא חיונית.
5. עמידה ביתר חוקי החברות והמס בקפריסין: החברה כמובן חייבת לציית לשאר חוקי המס – הגשת דוחות שנתיים במועד, תשלום מקדמות מס, שמירת חשבונות מבוקרים (בהתאם לחובה בקפריסין לדוחות מבוקרים שנתיים), ותשלום אגרת רישום שנתית (350 אירו). בנוסף, אם החברה עוסקת בפעילות מו”פ ספציפית ייתכן שתידרש לרישיון או אישור (למשל במקרים של מחקר רפואי, תרופות וכו’). בעמידה בכלל התנאים הללו, החברה תהא זכאית לממש את מלוא ההטבות של משטר ה-IP Box.

4. מבנה משפטי להקמת חברה בקפריסין לצורך ניצול ה-IP Box

 5. חובת “ניהול ושליטה” מקומיים – Substance וניהול מקפריסין 

• הרכב הדירקטוריון ומיקומו: רצוי שרוב דירקטורי החברה (ואם אפשר – כולם) יהיו תושבי קפריסין או לכל הפחות ינהלו את פעילותם משם. דרך מקובלת היא מינוי דירקטורים מקומיים מקצועיים (נאמנים או אנשי אמון). אם היזם הישראלי עצמו יושב כדירקטור, עליו לקיים את תפקידו בעיקר מקפריסין (למשל להגיע לישיבות שם).
• ישיבות דירקטוריון ובעלי מניות בקפריסין: החלטות מהותיות צריכות להתקבל בקפריסין. יש להקפיד לקיים את ישיבות הדירקטוריון בתחומי קפריסין (פיזית או לכל הפחות בחיבור וידאו כאשר רוב המשתתפים בקפריסין). פרוטוקולי הישיבות צריכים לשקף שההחלטות התקבלו שם. החלטות כתובות (Circular Resolution) פחות מומלצות כאשר מבקשים להוכיח substance, וכדאי במקום זאת לערוך ישיבות פורמליות.
• חתימות וניהול בנקאי מקומי: את החתימה על חוזים מהותיים, פתיחת חשבונות בנק, וניהול הכספים, יש לבצע דרך נציגי החברה בקפריסין. פתיחת חשבון בנק לחברה קפריסאית בבנק מקומי מחזקת את הנוכחות. אפשר גם לקבוע כי מסמכים יחתמו בקפריסין ע”י דירקטור מקומי תחת ייפוי כוח.
• משרד וצוות עובדים: אם החברה שוכרת משרד פיזי בקפריסין (אפילו קטן) ומציבה בו ולו עובד/ת אדמיניסטרטיבי, הדבר כבר מעיד על ממשות. כמובן, ככל שיש לחברה צוות מו”פ או הנהלה הנמצא בקפריסין – זהו חיזוק משמעותי לכך שהפעילות האמיתית שם. בהתאם להמלצות ה-OECD, מדינות בוחנות קיום “נוכחות כלכלית מהותית” – Substantial Economic Presence – כתנאי להכרה בהטבות מס. בקפריסין עצמה אין חקיקה קשיחה המגדירה כמות עובדים נדרשת, אך בהנחיות פנימיות וברוח החוק, חברה עם 0 עובדים ותשתיות עלולה למשוך תשומת לב שלילית, לעומת חברה עם משרד ו-2-3 עובדים שתחשב לגיטימית הרבה יותר לצרכי substance.
• ניהול פעילות ה-IP: נדרש להראות שהחלטות לגבי פיתוח הנכס, ניצולו ומסחורו – מתקבלות בקפריסין. לדוגמה, חתימת הסכמי רישוי של הפטנט ללקוחות צריכה להתבצע ע”י ההנהלה בקפריסין, ולא, למשל, להיחתם בישראל ע”י בעלי המניות. הוצאות מחקר – מוטב שיאושרו ע”י צוות הניהול המקומי. אם יש ועדת חדשנות או קצין טכנולוגיות ראשי, עדיף שיפעלו מקפריסין.

6. קפריסין כחברה מלאה באיחוד האירופי – השלכות רגולטוריות ומיסוי

• גישה לשוק האירופי ותקינה: חברה קפריסאית נהנית מ”חופש המ etablerות” (Freedom of Establishment) וחופש התנועה של סחורות, שירותים והון ברחבי האיחוד. משמעות הדבר – אם בעתיד ירצה היזם הישראלי למכור מוצרים או שירותים במדינות אירופה, חברה קפריסאית תוכל לעשות זאת ללא מגבלות מכס, ובכפוף לעמידה ברגולציה האירופית האחידה. למשל, מוצר תוכנה שפותח בקפריסין יכול להימכר בכל מדינות האיחוד ללא צורך בהקמת ישות נוספת או עמידה בדרישות שונות בכל מדינה, מעבר לתקנים אירופיים כלליים. הדבר מעניק יתרון עסקי: קפריסין מהווה ראש גשר לגישה לשוק של כחצי מיליארד צרכנים. כמו כן, רגולציית הגנת המידע (GDPR) והגנות קניין רוחני של האיחוד (כגון פטנט אירופי, זכויות מאוחדות וכו’) – חלות באופן מלא בקפריסין, כך שחברה שם פועלת בסביבה משפטית מוכרת ואחידה.
• יציבות רגולטורית ומניעת סיכון “רשימות שחורות”: בהיותה באיחוד, קפריסין כפופה לכללי פורום קוד ההתנהגות של האיחוד למניעת תחרות מס מזיקה. משמעות מעשית: משטר ה-IP Box שלה נבחן ואושר בקווים כלליים (בעקבות התאמתו לנקסוס). הדבר מקטין סיכון ששינויים פתאומיים ולא צפויים יבטלו את ההטבות, בניגוד למדינות offshore קטנות שעלולות תחת לחץ בינלאומי לבטל משטרי מס בן-לילה. כמו כן, חברות קפריסאיות לא נכללות ברשימות שחורות של מדינות ה-OECD, משום שקפריסין עומדת בנורמות שקיפות, חילופי מידע וענישה נגד הלבנת הון. למשל, ישראל מטילה לאחרונה הגבלות על מדינות הנמצאות ברשימת “מקלטי מס בלתי שיתופיים” של האיחוד – קפריסין אינה ביניהן. לכן, פעילות דרך קפריסין היא לגיטימית וזוכה להכרה, ונתפסת כפעילות במרכז פיננסי נורמטיבי ולא כמקלט מס אקזוטי.
• הטבות לפי דירקטיבות האיחוד: מעבר לדירקטיבה על תמלוגים שהוזכרה, קפריסין נהנית גם מדירקטיבת ה-Parent-Subsidiary של האיחוד. דירקטיבה זו פוטרת מניכוי מס במקור תשלומי דיבידנד בין חברת בת לחברת אם כאשר שתיהן באיחוד (בקשרים העומדים בתנאים, למשל החזקה של 10% ומעלה למשך שנה). משמעות הדבר: אם החברה הקפריסאית תחזיק חברות בנות במדינות אירופה אחרות, דיבידנדים מהן יתקבלו ללא מס במקור. בשילוב הפטור הקפריסאי ממס על דיבידנדים נכנסים, מתקבל שרשור רווחים נטול מס מהבת באירופה לאם בקפריסין . זה יתרון עצום במבני אחזקות: קפריסין משמשת כ-Holding Company jurisdiction מובילה בשל כך.
• אמנות מס ושיתוף פעולה בינלאומי: כחברה באיחוד, קפריסין חתומה על אמנת המודל הרב-צדדית (MLI) ליישום צעדי BEPS באמנות מס, וכן משתתפת בהחלפת מידע אוטומטית (CRS). יש לה כאמור רשת אמנות ענפה, כולל אמנת מס חדשה יחסית עם ישראל (נכנסה לתוקף ב-2019) המשפרת את הוודאות בין המדינות. האמנה עם ישראל מבטיחה, בין היתר, פתרון סכסוכי מס בהליך הדדי ומניעת כפל מס על רווחי חברות, ובכלל זה קביעה ששיעור ניכוי המס המקסימלי על תמלוגים מישראל לקפריסין הוא 0% או 5% (בהתאם למקרה) – שיעור נמוך בהרבה מהחוק הישראלי ללא אמנה . כמו כן, דיבידנד מישראל לקפריסין מוגבל לניכוי מס של 5%-15% לפי האמנה, ותשלומי ריבית פטורים במקרים רבים. המשמעות: פעילות סחר בין ישראל לקפריסין זוכה למיסוי מועדף במסגרת האמנה, מה שמטיב עם מבנים שיש בהם למשל תשלומי תמלוגים או מכירת שירותים בין חברה קפריסאית לחברה ישראלית.
• כפיפות למדיניות EU ואפשרות שינויים: מצד שני, יש לזכור שקפריסין אינה פועלת בחלל ריק – האיחוד האירופי עשוי מעת לעת לדרוש התאמות במשטרי המס. למשל, מדברים כעת על אימוץ מס “גלולת רעל” (Exit tax) אחיד למניעת עריקות מס, ואימוץ חוקים כנגד חברות קש (Directive ATAD 3). חברות מתוחכמות יצטרכו לעקוב אחר שינויים אלה (ATAD3 עשויה לדרוש הוכחת substance מינימלי כדי למנוע שימוש בחברות קש נטולות פעילות). אף שהערכה היא שקפריסין תמשיך לנסות ולשמר את יתרון המס שלה תוך ציות לחוקי האיחוד, משקיעים צריכים להיות מודעים לסביבה הדינמית ולכך שיתרונות מס יכולים להשתנות עם הזמן. נכון ל-2025, קפריסין עדיין בולטת בשיעורי המס הנמוכים באיחוד ובמשטר ה-IP Box שלה, אך ערה לכך ומפקחת שהתמריצים ישמשו לפיתוח אמיתי בכלכלה המקומית.

• השקעה מזערית בנדל”ן או עסקים: על המבקש לבצע השקעה בסך לפחות €300,000 (לא כולל מע”מ) באחת מהאופציות המאושרות . האופציות כוללות: רכישת נכס נדל”ן מגורים חדש (בית או דירה מקבלן) בקפריסין בשווי מינימלי זה; רכישת נדל”ן מסחרי (משרדים, חנויות או מבנים אחרים – במקרה זה ניתן גם נכס יד שנייה) בשווי דומה; השקעה בהון מניות של חברה קפריסאית מקומית המעסיקה לפחות 5 עובדים; או השקעה ביחידות של קרנות השקעה מקומיות (כגון קרן אלטרנטיבית רשומה בקפריסין) . במרבית המקרים, משקיעים בוחרים באפשרות הנדל”ן – רכישת דירה/בית – כיוון שהיא מוחשית ונותנת גם נכס לשימושם.
• הכנסה קבועה ומספקת מחוץ לקפריסין: על המבקש להוכיח שיש לו הכנסה שנתית קבועה של לפחות €50,000 ממקורות מחוץ לקפריסין . הכנסה זו יכולה להיות משכורות, עסק, פנסיה, דיבידנד וכו’. אם נכללים בבקשה גם בן/בת זוג, נדרש להראות €15,000 נוספים לשנה (ויכול להיות משולב בין שניהם), וכל ילד תלוי מוסיף €10,000 נוספים לשנה נדרשת . מטרת דרישה זו לוודא שלמשקיע יש אמצעים לכלכל עצמו ואינו יהפוך לנטל על המדינה. יש לבצע אימותים תקופתיים (הגשת הוכחות הכנסה אחת לשנה, לרוב).
• רישום פלילי נקי וביקורים: על המבקש (ובני זוג) להיות ללא עבר פלילי במדינתם, ולשמור על כך גם לאחר קבלת התושבות . כמו כן, נדרש לבקר בקפריסין לפחות פעם בתוך שנתיים כדי שלא לאבד את המעמד. אין דרישה להתגורר שם באופן רציף (להבדיל מתושבות מס, שהיא עניין נפרד).
• הגבלות תעסוקה: ויזת הזהב אינה מקנה אוטומטית זכות עבודה בקפריסין למחזיק (שלא כזכות מגורים). למעשה, אסור למחזיק PR לעבוד כשכיר בקפריסין. החריג הוא שניתן להחזיק במניות חברה מקומית ולעבוד כמנהל בה (כלומר לנהל את העסק שהשקיע בו) – זה מותר. בני המשפחה אינם זכאים לעבוד כשכירים (אלא אם מקבלים אישור נפרד או משנים סטטוס).
• תהליך וזמנים: מרגע הגשת הבקשה עם כל המסמכים (אישורי משטרה, נוטריונים, ראיות השקעה וכו’), האישור ניתן בדרך כלל בתוך 2-4 חודשים – קפריסין מתגאה בהליך מהיר יחסית. לאחר אישור עקרוני, המבקש ובני משפחתו צריכים להגיע לצילום ביומטרי והנפקת תעודת תושב.

8. קפריסין כיעד מועדף לישראלים – יתרונות משפטיים, תרבותיים ומיסויים

• קרבה גיאוגרפית ותרבותית: קפריסין נמצאת במרחק של כ-40 דקות טיסה מישראל, באותה אזור זמן, עם קווי תעופה תכופים וזולים. הקרבה הגיאוגרפית מאפשרת ניהול “מרחוק קרוב” – ניתן בקלות לטוס לפגישות ובחזרה באותו יום. בנוסף, התרבות העסקית בקפריסין מערבית וים-תיכונית, ויש יחס חיובי לישראל ולישראלים. מדינות ישראל וקפריסין מטפחות בעשור האחרון קשרים הדוקים, שיתופי פעולה באנרגיה, תיירות וטכנולוגיה. יותר ויותר ישראלים מתגוררים בערי קפריסין (בעיקר לימסול, לרנקה וניקוסיה) וקהילה ישראלית נוצרת, כולל מוסדות, בתי ספר לילדים דוברי עברית וכד’. השפה האנגלית מדוברת בצורה שוטפת בעולם העסקים, ועורכי דין ורואי חשבון מקומיים רבים הם דוברי אנגלית (חלקם אף דוברי מעט עברית בשל ריבוי לקוחות מישראל). כך, יזם ישראלי אינו ניצב בפני מחסום שפה או זרות משמעותית – קל יחסית להתאקלם ולעשות עסקים.
• מערכת משפטית ומסחרית מוכרת: שיטת המשפט הקפריסאית מבוססת על המשפט הבריטי (Common Law) עם התאמות לתקנות האיחוד. הדבר אומר שחוקי חברות, חוזים ודיני קניין רוחני דומים בעיקרם לאלה שבישראל (שגם היא הושפעה מהמשפט הבריטי בעבר). אכיפת חוזים ובתי משפט: בעוד שבישראל ולעיתים ביוון השכנה יש עיכובים כבדים בבתי המשפט, בקפריסין פועלים לשיפור היעילות ובוררות עסקית פופולרית. המערכת הבנקאית התמודדה עם משבר ב-2013 אך מאז עברה רה-ארגון ופיקוח הדוק של ה-ECB, וכיום הבנקים הקפריסאים פועלים תחת סטנדרטים אירופיים (אם כי נוקטים משנה זהירות בפתיחת חשבונות לזרים, בשל דרישות רגולציה). רישום נכסים כמו פטנטים וזכויות יוצרים ניתן לבצע דרך משרדים מקומיים ללא קושי, ואמנת פטנט שיתוף הפעולה (PCT) ואמנות זכויות יוצרים בינלאומיות חלות על קפריסין.
• יתרונות מיסוי בהשוואה לישראל: בישראל, מס החברות עומד על 23%, ומעבר לכך חברות עתירות רווחים עלולות לשלם “מס עודף” (חלוקת דיווידנד גוררת 30% נוספים ליחיד). בישראל אין משטר ייעודי להכנסות מפטנטים (למעט הטבות מוגבלות במסגרת חוק עידוד השקעות הון למפעלים טכנולוגיים – אך הן מותנות בעמידה בתנאים בישראל). לעומת זאת, בקפריסין מס החברות הוא 12.5% בלבד (כמחצית מהישראלי) ושיעור זה יכול לרדת כאמור ל-2.5% תחת ה-IP Box . אין בקפריסין מס על רווחי הון ממכירת נכסים פרט לנדל”ן מקומי, בעוד בישראל כמעט כל רווח הון ממוסה. דיבידנד המועבר מחברה קפריסאית לבעלי מניות זרים – פטור לחלוטין ממס במקור בקפריסין , בעוד בישראל דיבידנד לבעל מניות זר ממוסה לרוב ב-25% (או פחות אם אמנה). גם תשלומי ריבית ותגמולים מפטנטים מישראל החוצה כרוכים במס ניכוי, בעוד מקפריסין – לא. בנוסף, קפריסין מציעה הטבות כמו ניכוי ריבית רעיונית על הון, תמריצים לעסקים חדשים, ומדיניות מע”מ פשוטה (החזרים מהירים, ושיעורים נמוכים למגזרים כמו תיירות). במצטבר, הנטל המיסויי הכולל הפועל על עסק ישראלי שיוצא לקפריסין יכול לפחות בצורה דרמטית. יש אף המכנים את קפריסין “מקלט מס פופולרי” עבור ישראלים , אם כי כאמור קפריסין אינה מקלט מס במובן השלילי (היא מדינה שקופה ומשתפת פעולה, עם אמנות מס והסכמי מידע).
• קלות עשיית עסקים ופחות בירוקרטיה: קפריסין מדורגת טוב במדדים של קלות עשיית עסקים. הליכי רישוי פשוטים יותר מבישראל – למשל פתיחת חברה תוך ימים (מול שבועות בארץ), פחות רגולציה על העסקת עובדים (המעסיקים נהנים מגמישות גבוהה, אם כי גם מחויבים להפרשות סוציאליות של כ-15% על שכר ). עלויות תפעול – שכר עובדים, דמי שכירות משרד, שירותים מקצועיים – נמוכות משמעותית מתל אביב. תשלום מסים מקוון ובירוקרטיה יעילה (בעבר היו עיכובים, אך עם הדיגיטציה הדברים משתפרים). כמו כן, קפריסין מעודדת סקטורים חדשים – קיימים מרכזי חדשנות, האצה לסטארט-אפים, וחממות שמושכות גם ישראלים. למשל, ויזת סטארט-אפ מיוחדת קיימת ליזמי הייטק לא-אירופים, ותנאים מועדפים לחברות בתחום הפינטק, פורקס וגיימינג (תחומים שחברות ישראליות רבות מעורבות בהם).
• סביבה מוכרת ותומכת: בקפריסין פועלים סניפים רבים של פירמות רו”ח ועו”ד בינלאומיות (PwC, KPMG, Deloitte, וכו’), וכן משרדי עו”ד מקומיים המתמחים בליווי לקוחות ישראלים. אפילו אם מתעורר צורך בליטיגציה, לא מעט עורכי דין קפריסאים מחזיקים ברישיון גם בישראל או לפחות עובדים בשיתוף עם משרדים בארץ. הדבר מאפשר לקבל One-Stop Shop לשירותים משפטיים וחשבונאיים במבנה בין-לאומי. לשכות המסחר של ישראל-קפריסין פעילות ומסייעות בקשרים עסקיים. גם הממשלה הקפריסאית הקימה בשנים האחרונות גוף בשם Invest Cyprus שמטרתו לסייע למשקיעים זרים עם רישוי, מתן מידע ותיווך עם רשויות – כלי שישראלים בהחלט יכולים לנצל.

9. חשיבות ליווי משפטי ישראלי מומחה במיסוי בינלאומי

• תכנון מס הוליסטי ואסטרטגי: עו”ד מומחה יבחן את התמונה המלאה של העסק והיזם – גם בישראל וגם בקפריסין. למשל, הוא יוודא שהקמת החברה בקפריסין תיעשה באופן שלא יפעיל בישראל מיסוי מיידי (לדוגמה, העברת נכס ה-IP מישראל לחו”ל עלולה להיחשב “מכירה חייבת במס” בישראל – יש לתכנן צעד כזה בזהירות, אולי באמצעות הקצאת מניות או רה-ארגון מוכרז כדי לדחות מס). כמו כן, יתוכנן אופן מימון החברה הקפריסאית (הון מול הלוואה) כך שיהיה יעיל מס-wise בשתי המדינות. העו”ד הישראלי יוכל לעבוד בתיאום עם יועצי מס בקפריסין כדי למקסם ניכויי מו”פ שם ובמקביל לזכות בזיכויי מס בישראל אם ישנם תשלומים חוזרים.
• בדיקת השלכות “ניתוק תושבות”: אם היזם (הפרט) מתעתד לעבור להתגורר בקפריסין – למשל באמצעות ויזת זהב – קריטי שילווה זאת תכנון לניתוק תושבות מס בישראל. לפי הפסיקה והנהלים בישראל, ניתוק תושבות דורש יותר מסף ימי שהייה; צריך להוכיח שינוי מרכז חיים. עו”ד ישראלי המכיר תחום זה ינחה את הלקוח אילו צעדים לנקוט: העברת בית המגורים, סגירת העסק בישראל, רישום כתובת בקפריסין, ביטול תושבות בביטוח לאומי, דיווח לרשות המסים בישראל בטופס ייעודי על שינוי תושבות, וכו’. תכנון כושל עלול לגרום למצב שהיזם יחשוב שעזב את ישראל – אך רשות המסים תוסיף לראותו כחייב במס ישראלי (ותדרוש מס על רווחי החברה הקפריסאית ועל הכנסותיו). לפיכך, מומחה יבטיח “התנתקות נקייה” במועד נכון, כולל התחשבות באמנה (ישראל-קפריסין כוללת מבחן מרכז חיים כתנאי לקביעת תושבות יחיד).
• ניהול סיכוני מיסוי ישראליים (CFC, PE): גם אם היזם לא עוזב את ישראל, יש לתכנן את ההחזקות כך שהחברה הקפריסאית לא תסווג כCFC בידי ישראלים. היועץ יבדוק את פרופיל ההכנסות – למשל, במידת האפשר, ליצור לחברה הקפריסאית גם הכנסות אקטיביות או מעורבות (כגון שירותים) כדי לטעון שאינה “מרבית הכנסה פסיבית”. כמו כן, ייתכן ויומלץ שהבעלות תהיה דרך חברה ישראלית ולא ישירות בידי יחידים, כדי לעמוד בתנאי חריג כלשהו. עוד נושא: אם למרות הכל לחברה יהיה מוסד קבע בישראל (Permanent Establishment) – למשל מעבדת פיתוח ממשיכה לפעול בת”א – העו”ד יתריע על כך ויסייע למתן את החשיפה (למשל באמצעות הסכם בין-חברתי ברור על שירותי פיתוח במחירי שוק, למנוע טענה שהרווח שייך ל-PE בישראל).
• ניסוח הסכמים והגנה משפטית: הקמת המבנה דורשת כריתת שורה של מסמכים: הסכם העברת קניין רוחני מישראל לקפריסין (או רישיון שימוש ב-IP מהיזם לחברה תמורת תמלוג), הסכמי שירותי פיתוח (אם חלק מהמו”פ נעשה בישראל עבור החברה הקפריסאית), חוזה העסקה או קבלנות לחוקרים, הסכמי סודיות בין הישות הישראלית לקפריסאית, ועוד. עורך דין הבקיא בשתי המערכות יוודא שההסכמים הללו תואמים לדרישות שתי המדינות. למשל, שהתמחור ביניהם עומד בכללי ה-Transfer Pricing בישראל (דרישת מחיר שוק בין צדדים קשורים) , כדי להימנע מחיובי מס עקיפים. בנוסף, ינסח סעיפים שיגנו על היזם, כגון מנגנון פיצוי אם בדיעבד תוטל עליו חבות בישראל, או התאמות במקרה של שינוי חקיקה.
• השוואת משפטית (comparative) והימנעות מקונפליקטים: עו”ד ישראלי בעבודה מול עו”ד קפריסאי יכול לתרגם מושגים משפטיים בין השיטות. למשל, להבין ש-“ניהול ושליטה” בקפריסין משיג תושבות אבל בישראל עדיין צריך להראות שאין ניהול ישראלי; או שזכויות בעלי מניות מיעוט מוגנות אחרת בקפריסין (למשל אין אפסייד אקוויטי לעובדים אלא דרך ESOP שונה). עורך הדין יבחן החלטות מיסוי קודמות, פסיקות רלוונטיות משתי המדינות, ויעשה אנלוגיה משפטית לבעיות אפשריות. הבנת משפט משווה חיונית גם כשמדובר בתכנון יציאה – למשל, אם בעתיד היזם ימכור את החברה הקפריסאית, איך זה ימוסה בישראל (סעיפי האמנה יפעילו פטור? חיוב?), או אם יבקש להחזיר את ה-IP לישראל – מה המשמעויות.
• תיאום מקצועי ושפה משותפת: לבסוף, עו”ד ישראלי מנוסה ישמש כמנהל הפרויקט של הקמת המבנה הבינלאומי. הוא יעבוד בשיתוף עם רו”ח בישראל, עם משרד עו”ד/רו”ח בקפריסין, ועם הבנקאים – ויבטיח שכולם מסונכרנים. הוא “ידבר את השפה” מול כל גורם: מול הלקוח הישראלי – בעברית ובהסבר ברור, ומול הצד הקפריסאי – באנגלית מקצועית, ויפקח על כך שהאינטרסים של הלקוח הישראלי מיוצגים כראוי גם שם. ליווי כזה מקטין סיכון לטעויות, חוסך זמן ועלויות בעתיד, ובעיקר נותן ליזם ביטחון משפטי שהמבנה שהוא בונה אכן ישיג את מטרותיו מבלי ליצור חשיפות לא צפויות.