מדריך מעשי לנפגעי שירות בצה”ל - הכרה בנכות, זכויות והליכי מימוש

מאת: אלי דורון, עו"ד

6/4/2025

מדריך מעשי לנפגעי שירות בצה”ל: הכרה בנכות, זכויות והליכי מימוש

מהי הכרה בנכות עקב שירות בצה”ל, ומה ההבדל בין נכות צה”לית לנכות כללית?

• גורם מטפל: נכות צה”לית מטופלת ע”י אגף השיקום (משרד הביטחון) ואילו נכות כללית מטופלת ע”י ביטוח לאומי.
• תנאי הכרה: בנכות צה”לית צריך להוכיח קשר סיבתי ברור בין הפגיעה לבין תנאי השירות (למשל חבלה באימון, מחלה שהתפרצה בשל תנאי השירות או טראומה נפשית מאירוע שירות). בנכות כללית מספיק שהאדם איבד מכושר עבודתו בשיעור משמעותי בשל מצב רפואי, ללא תלות בסיבת הפגיעה.
• היקף הזכויות: זכויות נכי צה”ל שונות וכוללות לעיתים הטבות נוספות או גבוהות יותר מאשר בנכות כללית, מאחר וישנה מדיניות להיטיב עם נפגעי צה”ל. כך למשל, נכה צה”ל זכאי לטיפול רפואי מלא על חשבון המדינה בפגיעתו המוכרת , שיקום תעסוקתי נרחב ועוד (יפורט בהמשך). בנכות כללית, הקצבאות וההטבות ניתנות לפי כללים אחרים (תלויים בדרגת אי-כושר, הכנסות וכדומה).
• כפל זכאות: חשוב לדעת – לא ניתן לקבל כפל קצבאות על אותה פגיעה משני הגופים. אם אדם זכאי לתגמול ממשרד הביטחון עקב פגיעה מהשירות, והוא גם נכה כללי בשל אותה פגיעה, הוא יידרש לבחור בין השניים . עם זאת, ניתן לקבל קצבת נכות כללית עבור ליקויים רפואיים אחרים שלא נגרמו מהאירוע שבגינו הוכר במשרד הביטחון . כלומר, נכה צה”ל יכול במקביל להיות מוכר בביטוח לאומי רק על בעיות רפואיות שאינן קשורות לשירות.

כיצד מגישים בקשה להכרה כנכה צה”ל?

אילו מסמכים דרושים לבקשה?

• צילום תעודת זהות + ספח (ובמקרה של ת”ז ביומטרית – צילום של שני צידי הכרטיס).
• פרטי חשבון בנק – לצרף צילום צ’ק מבוטל או אישור ניהול חשבון מהבנק (לצורך העברת תשלומים במקרה של הכרה).
• מסמך רשמי על האירוע שהוביל לפגיעה: למשל דו”ח פציעה ממפקד בצה”ל, אישור אירוע חריג, דו”ח חקירה/תאונה רשמי, או אישור עובדות חתום ע”י קצינת נפגעים/המפקד הישיר. המסמך צריך לתאר שהמקרה קרה במהלך השירות ובאיזה נסיבות .
• תיעוד רפואי על הפגיעה והטיפול בה: סיכומי ביקור בחדר מיון, סיכומי אשפוז, דו”חות ניתוח, תוצאות בדיקות, מכתב מרופא מטפל, סיכומי מחלה וכד’. יש לצרף כל מסמך רפואי המראה את הפגיעה ואת הטיפולים שקיבלתם בגינה .
• התיק הרפואי האזרחי (מקופת החולים): מומלץ לבקש מקופת החולים שלכם את התיק הרפואי המלא. משרד הביטחון דורש לעיין בו כדי לראות היסטוריה רפואית (ולוודא, למשל, שהבעיה לא קדמה לשירות). אם יש עלות בהוצאת העתק התיק – אגף השיקום אף ייתן החזר עד 800 ₪ על הוצאה זו . (אם לא צרפתם את התיק, הם ממילא יבקשו אותו ישירות מהקופה, אך זה עלול לעכב את הטיפול).
• מסמכים מביטוח לאומי (אם יש): במידה וכבר הגשתם תביעה לביטוח לאומי – למשל קצבת נכות כללית, נכות מעבודה או כנפגע פעולות איבה – יש לצרף את החלטת ביטוח לאומי ואת פרוטוקול הוועדה הרפואית שם . (אגף השיקום יכול לקבל אותם גם בעצמו, אך שוב – זה עלול להתעכב).
• במקרה של תאונת דרכים בשירות: אם הפגיעה קרתה בתאונת דרכים תוך כדי השירות (למשל במהלך נסיעה בתפקיד), יש לצרף עותק רישיון הנהיגה התקף בזמן התאונה, פוליסת ביטוח חובה של הרכב, וכן דו”ח משטרה על התאונה .
• ייפוי כוח: רלוונטי רק אם אתם מיוצגים על-ידי עורך דין או גורם אחר – לצרף ייפוי כוח חתום ומכתב שבו הנציג מודיע כי הוא מייצג אתכם. אם אתם פועלים לבד, סעיף זה לא חל.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

1. 1. בחינת הבקשה ע”י קצין התגמולים: קצין התגמולים הוא הגורם המוסמך באגף השיקום שמקבל את התביעה שלכם. הוא אוסף את כל החומר – המסמכים ששלחתם וגם מידע נוסף שיידרש (למשל, הוא יכול לבקש מיחידתכם בצה”ל מידע על האירוע, או למשטרת ישראל במקרה של תאונה, וכו’). קצין התגמולים יבחן שני דברים עיקריים: (א) האם אכן ארע האירוע המתואר במהלך השירות, ו-(ב) האם יש קשר סיבתי בינו לבין הפגיעה הרפואית הנוכחית שלכם . בשלב זה לפעמים מתעורר צורך בחוות דעת רפואית נוספת: קצין התגמולים עשוי לזמן אתכם לבדיקה רפואית אצל מומחה מטעמו, על חשבון משרד הביטחון . למשל, אם הגשתם תביעה על בעיה אורטופדית, הוא יכול להפנות אתכם לאורטופד מומחה לבדיקה; או לפסיכיאטר במידה ומדובר בפגיעה נפשית. המומחה יבדוק אתכם וישלח לקצין התגמולים חוות דעת רפואית לגבי הקשר בין השירות לבין מצבכם . כל עוד התיק בבדיקה, היו זמינים לשאלות או לבקשות מסמכים נוספים מאגף השיקום.
2. החלטת קצין התגמולים – הכרה או דחייה: לאחר השלמת איסוף המידע והבדיקות, קצין התגמולים יקבל החלטה האם להכיר בפגיעה כנכות עקב שירות. ההחלטה נשלחת אליכם במכתב רשום.
   • הכרה (אישור התביעה): אם הוחלט להכיר, במכתב יצוינו בפירוט איזה פגיעות או מחלות הוכרו כקשורות לשירות (ייתכן שהגשתם כמה ליקויים, ולא בכולם יכירו). כעת תועברו לשלב הבא – קביעת דרגת הנכות (אחוזי נכות) על-ידי ועדה רפואית .
   • דחייה (סירוב התביעה): אם קצין התגמולים דוחה את הבקשה ולא מכיר בכם כנכה צה”ל, המכתב יפרט את הסיבות לדחייה. במצב זה, חשוב לדעת שיש לכם זכות ערעור (ראו בהמשך פרק הערעורים) – אינכם חייבים לקבל את הדחייה כגזרה סופית. רבים מהנפגעים שמקבלים סירוב ראשוני מצליחים בערעור להפוך את ההחלטה. כדאי לקרוא היטב את נימוקי הדחייה ולהעריך האם יש מסמכים או ראיות נוספות שיכולות לסתור אותם.
3. ועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות: שלב זה רלוונטי רק למי שקיבלו הכרה בקשר בין הפגיעה לשירות. הועדה הרפואית באה לקבוע מהי דרגת הנכות שלכם, כלומר כמה אחוזי נכות מגיעים לכם בגין הפגיעה שהוכרה. את הזימון לוועדה תקבלו בדואר (לעיתים עם רשימת בדיקות שיש לבצע מראש). הוועדה מורכבת מרופא מומחה (או יותר) בתחומים הרלוונטיים למצבכם, ולעיתים מצטרף מזכיר/עו”ד לתיעוד. תפקידה להעריך באופן מקצועי את חומרת הנכות או המחלה שהוכרה. הוועדה תבדוק אתכם, תעבור על כל התיעוד הרפואי, ואז תקבע בצורת פרוטוקול רשמי את אחוזי הנכות בהתאם לסעיפי הליקוי שנמצאו . החלטות הוועדה הרפואית נשלחות אליכם בכתב מטעם קצין התגמולים, בליווי פרוטוקול הוועדה (במקרים של פגיעה נפשית, לעיתים הפרוטוקול לא נשלח ישירות לנפגע אלא לעו”ד מייצג, מפאת הרגישות). אחוזי הנכות שנקבעים הם שיקבעו את הזכאות שלכם לתגמולים והטבות שונות. ייתכן שייקבעו אחוזים זמניים (ליקוי שעשוי להשתפר או להחמיר), ואז תוזמנו כעבור זמן לוועדה נוספת, או אחוזים קבועים לצמיתות. אם אינכם מסכימים עם אחוז הנכות שקבעה הוועדה, אפשר לערער לוועדה רפואית עליונה (פירוט בהמשך). במידה ולא נערער, התיק יעבור למימוש הזכויות בהתאם לאחוז שנקבע.

מהם הקריטריונים להכרה בפגיעה נפשית (כולל פוסט-טראומה)?

זכויות והטבות לנכה צה”ל לפי אחוזי נכות

דרגת נכות (אחוזים) וקצבאות כספיות:

• 0%–9% נכות: דרגת נכות נמוכה מאוד. למעשה, כיום (לאחר 1996) קביעה של פחות מ-10% אינה מזכה בשום תגמול כספי חודשי או מענק . במקרים רבים, אף לא טורחים לקבוע 1%-9% אלא פשוט דוחים את התביעה. אבל אם, נניח, הוכרה פגיעה מסוימת ובוועדה רפואית נקבעו 5% נכות – לא תהיו זכאים למענק או קצבה. עם זאת, חשוב לציין שגם נכות בשיעור נמוך מזכה אתכם עדיין במעמד “נכה משרד הביטחון” עבור אותה פגיעה, וזה אומר למשל זכות לטיפול רפואי חינם בפגיעה המוכרת , וכן אפשרות להגיש כעבור זמן בקשה להחמרת מצב אם המצב יחמיר. כלומר, ההכרה עקרונית חשובה, גם אם אחוזי הנכות הראשוניים נמוכים. (אגב, חיילים שנפצעו קלות ומשתחררים עם פרופיל 45 לעיתים נמצאים בקטגוריה זו).

• 10%–19% נכות: בדרגת נכות זו אין זכאות לקצבה חודשית, אך החוק מקנה מענק חד-פעמי במקום קצבה . המשמעות: מקבלים תשלום חד-פעמי כסכום מסוים לפי אחוז הנכות, כ”פיצוי” על הנכות שנקבעה. למשל, אדם שנקבעו לו 15% נכות לצמיתות עשוי לקבל מענק בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים (הסכום המדויק מחושב לפי נוסחה בתקנות משרד הביטחון). מענק זה ניתן רק אחרי שהאחוז הופך קבוע (אם נקבע זמני, תחילה תקבלו טיפול וייתכן שיועדה נוספת). לאחר קבלת מענק חד-פעמי, התיק מול משרד הביטחון לרוב “נסגר” אלא אם חלה החמרה. שימו לב: מי שהוכר לפני 1.1.1996 אפילו עם 10%-19% זכאי היה לקצבה חודשית (ישנים שעדיין מקבלים), אך כיום לכל מי שההכרה שלו חדשה – זה מענק חד-פעמי . גם בדרגת נכות זו, ממשיכים להיות זכאים לטיפול רפואי מלא בפגיעה המוכרת. לגבי שיקום אחר – לרוב זכויות השיקום התעסוקתי המלא מותנות ב-20% ומעלה, אך ייתכן סיוע חלקי גם בנכים עם 15%-19% לפי שיקול אגף השיקום.
• 20% נכות ומעלה: מדרגה זו ואילך נכי צה”ל זכאים לקצבה חודשית קבועה – המכונה “תגמול בסיסי” . סכום התגמול נקבע לפי אחוזי הנכות (באופן יחסי לחלק מאחוזי נכות מלאים שהם 100%). נכון ל-2025, 100% נכות מזכים בכ-5,696 ש”ח לחודש (סכום בסיסי) . לכן 20% נכות מקנים כ-1,139 ש”ח בחודש, 50% נכות מקנים כ-2,848 ש”ח, וכך הלאה, באופן מדורג . הסכום מתעדכן מעת לעת (צמוד למדד ולתוספות שונות). הקצבה משולמת מדי חודש לכל החיים (או כל עוד אחוזי הנכות בתוקף, אם הם זמניים). בנוסף לתגמול הבסיסי, בדרגת נכות 20%+ יש עוד הטבות כספיות:
  • תוספת תלויים / תוספת משפחה: נכים עם תלויים (כגון ילדים, בן/בת זוג) זכאים לתוספות מסוימות לקצבה.
  • מענק חגים והבראה: מי שמתקיים רק מתגמול הנכות זכאי למענק הבראה שנתי ומענקים בחגים .
  • תגמול מיוחד (נצרך): נכים בדרגת נכות גבוהה שאינם מסוגלים לעבוד ולהתפרנס בשל נכותם, עשויים לקבל תגמול מחוסר פרנסה (חפ”ר) או מעמד “נכה נצרך” עם קצבה מוגדלת כדי להבטיח להם הכנסה מינימלית . זה רלוונטי למשל לנכים נפשית קשים או כאלו עם פגיעות מרובות שמונעות תעסוקה.
• עזרת הזולת: נכים בדרגה גבוהה (לרוב מעל 50%) שנזקקים לעזרת אדם אחר בפעולות יומיומיות, זכאים לתוספת “עזרת הזולת” – למעשה גמלה עבור סיוע של מטפל/בן משפחה . גובה התוספת תלוי במבחני תלות (ADL).
• רכב רפואי: נכים עם בעיות ניידות משמעותיות כתוצאה מהפגיעה זכאים במסגרת שיקום לניידות – למשל הלוואה עומדת לרכישת רכב מתאים, פטור ממסי קנייה ורישוי על הרכב, ותשלום חודשי (תגמול ניידות) לכיסוי אחזקתו. לרוב נדרש לפחות 30%-40% נכות ופגיעה בגפיים כדי לקבל “רכב רפואי”.
• נכות 50% ומעלה: בדרגות גבוהות אלו, מעבר לקצבה שכמובן גדלה, יש לעיתים הטבות מיוחדות. למשל, החל מגיל 55 ניתנת תוספת ותק לקצבה לנכים 50%+ (תוספת שמגדילה את הקצבה באחוזים מסוימים כדי לפצות על שחיקת השתכרות) . נכים 100% בד”כ זכאים גם לתוספות כמו מימון מלא של רכב רפואי ונהג, סיוע בשכר דירה, וכדומה. ישנה קטגוריה של “נכות מיוחדת” למקרים הקשים ביותר (מעל 100% בחישוב מיוחד או מי שזקוק להשגחה מתמדת) – לה אלו מענקים ותגמולים ייחודיים, אך זה יחסית נדיר.

• מימון לימודים והכשרה מקצועית: נכה צה”ל שעקב נכותו צריך לרכוש מקצוע חדש או השכלה שתאפשר השתלבות בעבודה, זכאי שמשרד הביטחון יממן לו לימודים אקדמיים או מקצועיים. לרוב זכות זו ניתנת לנכים עם 20% ומעלה (או 10% ומעלה בהכרות ישנות) , במיוחד אם הנכות פגעה בכושרם לעסוק במה שעשו קודם. המימון יכול לכלול שכר לימוד, דמי מחיה חלקיים, שיעורי עזר והכנה לבחינות . יש מסלולים מיוחדים ללימודי תואר ראשון, הכשרה מקצועית, ואף סיוע בהשלמת בגרויות.
• הכוונה תעסוקתית והשמה בעבודה: אגף השיקום מספק יועצי תעסוקה המסייעים לנכה צה”ל בבחירת קריירה מתאימה, הפנייה להכשרות, סיוע במציאת עבודה ואף ליווי במקום העבודה. לפעמים יש שיתוף פעולה עם גופים ממשלתיים אחרים להעדפת העסקת נכי צה”ל.
• סיוע לעסקים ויזמות: לנכים מסוימים מוצעת עזרה לפתוח עסק זעיר (למשל מענק או הלוואה להקמת עסק) אם זו דרך השיקום שלהם.

• הנחה בארנונה (מס עירוני): ברוב הרשויות המקומיות נכי צה”ל זכאים להנחה משמעותית בחשבון הארנונה של דירת המגורים. גובה ההנחה ותקרת שטח ההנחה משתנים בין רשויות, אך בדרך כלל נכים עם דרגת נכות בינונית ומעלה מקבלים כ-66% הנחה עד שטח מסוים של הדירה (ו-25% מעבר לו), ונכים קלים יותר זכאים לכ-25% הנחה. יש לבדוק מול העירייה עם הצגת תעודת נכה צה”ל.
• הנחה בתחבורה ציבורית: נכי צה”ל זכאים ל-50% הנחה במחיר נסיעה באוטובוסים וברכבת (זאת בהתאם לתיקון הנהלים במדינה שהשווה הטבות נכים). ההנחה ניתנת בעת טעינת כרטיס “רב-קו” בהצגת תעודת נכה. למעשה, כל אדם בעל תעודת נכה (כולל חברי ארגון נכי צה”ל) זכאי להנחה זו. בנוסף, אם הנכה צריך לנסוע לטיפולים או ועדות רפואיות – משרד הביטחון יכול לכסות את מלוא עלות הנסיעה.
• תג חניה לרכב (תו נכה): נכה צה”ל שיש לו מגבלת ניידות או קושי בהליכה זכאי לתג חניה לנכה (הנפקה דרך משרד התחבורה, במסלול מהיר לנכי צה”ל). תג זה מאפשר חניה במקומות נכים ובאזורים ייעודיים. מעבר לכך, רכב רפואי המתקבל דרך משרד הביטחון לנכים הזכאים מצויד ממילא בתג.
• פטורים והנחות במסים: נכי צה”ל זכאים להקלות במס הכנסה (למשל נכים 90% ומעלה זכאים לפטור מלא ממס הכנסה על ההכנסות עד תקרה מסוימת, בדומה לנכים כלליים). כמו כן, יש פטור מאגרת רישוי שנתית לרכב רפואי, פטור מתשלום אגרת טלויזיה, והנחות בחשבון הטלפון והחשמל במקרים מסוימים.
• סיוע בדיור: נכים קשים הזקוקים להתאמות דיור (למשל רמפה לכסא גלגלים, מעלון, שיפוץ אמבטיה לנכה וכו’) מקבלים מימון להתאמות אלו בביתם. יש גם סיוע בשכר דירה לנכים בעלי אחוזים גבוהים שאין בבעלותם דירה. נכים הזכאים לרכב רפואי מקבלים גם סיוע בבניית חניה מקורה עם מעלון במקרה הצורך.
• “בית הלוחם” ופעילות חברתית: כל נכה צה”ל חבר בארגון נכי צה”ל זכאי להיכנס למועדוני “בית הלוחם” הפרוסים בארץ (בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע). בתי הלוחם הם מרכזי ספורט, תרבות וחברה שמותאמים לנכים, וניתן ליהנות בהם מבריכה, חדר כושר, חוגים, אירועים ואף טיפול פיזיותרפי. החברות בבתי הלוחם ממומנת ברובה ע”י משרד הביטחון (יש דמי השתתפות סמליים). זו הטבה חשובה לשיקום הגוף והנפש ולהיכרויות עם חברים במצב דומה.
• שירותי שיקום אחרים: ישנן עוד הטבות כמו נופשונים שנתיים (חופשה קבוצתית לנכים קשים עם ליווי רפואי), מחנות קיץ למשפחות הנכים הקשים, מענקים לאירועים (נישואין, בר מצווה של ילדי נכים), מלגות ללימודי ילדיהם ועוד – בהתאם לקריטריונים של אגף השיקום והארגון היציג.

מה לעשות אם הבקשה נדחית – ערעורים והליכי השגה

תמיכה רגשית ונפשית, עמותות וקבוצות סיוע

• קו התמיכה “נפש אחת”: זהו קו טלפוני שמפעיל אגף השיקום עבור מתמודדים עם פוסט-טראומה (ונפגעי נפש מהשירות בכלל). המספר המקוצר הוא *8944 (זמין 24/7). ניתן לפנות לקו באופן אנונימי או להזדהות. הקו מיועד לכל מי שהתמודד עם קושי נפשי עקב השירות: חיילים משוחררים, נכי צה”ל מוכרים, ואף בני משפחותיהם . המתקשרים מקבלים תמיכה נפשית מיידית, סיוע והכוונה להמשך טיפול. אם אתם חווים מצוקה – ניתן פשוט להתקשר ולקבל עזרה ראשונה נפשית.
• היחידה לתגובות קרב (“מרפאת חרדה”): זוהי מרפאה מיוחדת של משרד הביטחון המטפלת ללא תשלום בחיילים משוחררים וכוחות ביטחון הסובלים מתסמיני טראומה עקב שירותם . היחידה מעניקה טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי (שיחות, תרופות במידת הצורך) גם למי שעדיין לא הוכר רשמית כנכה. אין הגבלת זמן – אפילו אם עברו שנים מאז האירוע. היתרון הוא שהמטפלים שם מנוסים בפוסט-טראומה צבאית. ניתן לפנות עצמאית ליחידה לתגובות קרב (שנמצאת בתל השומר עם שלוחות נוספות) ולקבל טיפול. זה לא מחייב הגשת תביעה, ולא תלוי באם תוכרו לבסוף או לא. למעשה, רבים פונים לשם במקביל לתהליך ההכרה כדי לקבל סיוע נפשי מיידי.
• ארגון נכי צה”ל (הארגון היציג): ארגון נכי צה”ל הוא עמותה המאגדת את כלל נכי משרד הביטחון. עם ההכרה בכם (ולעתים גם לפני כן), תוכלו לפנות לארגון ולהצטרף כחברים. לארגון יש מחוזות ברחבי הארץ וניתן לקבל בו ייעוץ, חניכה של “וותיקים” (נכי צה”ל מנוסים שמלווים חדשים), סיוע במימוש זכויות מול אגף השיקום, סיוע חברתי ועוד . הארגון מפעיל פעילויות חברה, ספורט, תרבות (בעיקר דרך בתי הלוחם). אמנם הארגון מטפל רשמית במי שכבר הוכר, אך מתוך הניסיון – רבים מפעיליו מוכנים לייעץ גם לנפגע שטרם הוכר כיצד להתמודד מול הבירוקרטיה. שווה ליצור קשר עם סניף הארגון באזור מגוריך.
• נט”ל (המרכז לנפגעי טראומה על רקע לאומי): עמותת נט”ל מסייעת לנפגעי טראומה מהמלחמה וטרור. היא מפעילה קו סיוע טלפוני ארצי 24/7 (בטלפון 1-800-363-363) שמאויש על-ידי מתנדבים ואנשי טיפול, וניתן לשוחח עימם באופן אנונימי על כל מצוקה נפשית בעקבות השירות או אירוע טרור. נט”ל גם מציעה טיפול נפשי מסובסד פרטני או קבוצתי למתאימים. העמותה מנוסה מאוד בטיפול בחיילים משוחררים עם הלם קרב ויכולה להיות משאב חשוב, במיוחד אם אתם מעדיפים לפנות מחוץ למערך משרד הביטחון.
• ער”ן – עזרה ראשונה נפשית: ארגון ער”ן מפעיל גם הוא קו חירום נפשי (טל’ 1201) לכלל הציבור. אפשר לפנות במקרי מצוקה חריפה, מחשבות אובדניות, או צורך מידי במישהו לדבר איתו. המתנדבים של ער”ן קשובים ותומכים בכל נושא רגשי.
• קבוצות תמיכה ולוחמים: בשנים האחרונות צצות יוזמות של קבוצות אחווה בהן נפגשים הלומי קרב ועוברים תהליך שיתוף ותמיכה הדדית. למשל, ישנן קבוצות בראשות פסיכולוג או עו”ס שבהן יושבים מספר יוצאי יחידות קרביות ומשתפים בחוויותיהם. פנו דרך נט”ל או אגף השיקום לשאול על קבוצות כאלו. בנוסף, “חברים לנשק” או ארגונים דומים (לעיתים יוזמות פרטיות) מאפשרים לחיילים לשעבר להיפגש, לצאת יחד לטיולים ושיחות כמעגל תמיכה לא פורמלי.
• משפחה וחברים: אל תשכחו את המעגל הקרוב – לעיתים בן/בת הזוג, הורה או חבר טוב יכולים לסייע נפשית המון, אם רק משתפים אותם. משרד הביטחון אף מכיר בכך ומשלב לעיתים את בני המשפחה בתהליכי שיקום. בני זוג של הלומי קרב, למשל, יכולים לקבל הדרכה בהתמודדות. שוחחו עם אהוביכם, אל תתנתקו – הם איתכם גם בזה.