מאת:

פריצה לעסק ודחיית תביעת הביטוח – זכויות המבוטח

אירוע פריצה לעסק הוא אמנם טראומטי, אך אין פירושו שהעסק נידון לשאת לבדו בהפסדים. פוליסת הביטוח נועדה להעניק לבעל העסק הגנה פיננסית ברגע האמת, ובלבד שהמבוטח יפעל בהתאם לחובותיו (דיווח ותיעוד, עמידה בתנאי הפוליסה) ויעמוד על זכויותיו. במקרה של מחלוקת עם חברת הביטוח, היערכות מושכלת ופנייה לייעוץ משפטי מתאים יכולים לעשות את ההבדל בין דחיית התביעה לבין קבלת הפיצוי המלא והשבת העסק למסלולו התקין.
 

פוליסת הביטוח ותפקידה

פוליסת ביטוח היא חוזה משפטי מחייב בין המבוטח (בעל העסק) לבין חברת הביטוח (המבטח). במסגרת הפוליסה, המבטח מתחייב לפצות את המבוטח בכסף במקרה שיתרחשו אירועים מסוימים שמפורטים בפוליסה, המכונים “מקרי ביטוח”. פוליסת ביטוח עסק בדרך כלל כוללת כיסויים למקרים כגון פריצה, גניבה, שריפה, נזקי טבע ועוד – בהתאם לצרכי העסק ולסיכונים שלהם הוא חשוף. תפקידה של הפוליסה הוא לספק למבוטח רשת ביטחון כלכלית: אם אירוע נזק חמור כמו פריצה גורם לאובדן רכוש או נזק בעסק, חברת הביטוח תשפה את המבוטח בתגמולי הביטוח בהתאם לתנאי הפוליסה, ובכך תסייע בשיקום העסק והמשך פעילותו.
 

אירוע ביטוחי (מקרה ביטוח) – מהו וכיצד מזהים אותו

אירוע ביטוחי (מכונה גם “מקרה ביטוח”) הוא התרחשות של סיכון או מאורע שהפוליסה מיועדת לכסות. במילים אחרות, זהו האירוע שבגינו זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח, בתנאי שהוא נכלל בכיסוי הביטוחי. במקרה של פריצה לעסק, אם הפריצה עונה להגדרת מקרה הביטוח בפוליסה (למשל, חדירה בלתי-חוקית לעסק וגניבת רכוש המכוסה בפוליסה), הרי שמדובר באירוע ביטוחי שהמבוטח רשאי לתבוע בגינו פיצוי. מועד התרחשות מקרה הביטוח וקיומו של כיסוי ביטוחי תקף באותה עת הם גורמים מכריעים – רק אם הפריצה אירעה בתוך תקופת הביטוח ובמסגרת הכיסוי שרכש המבוטח, נוצרת חבות של חברת הביטוח לשלם את התגמולים.
 

חובת הדיווח למבטח על האירוע

על פי חוק חוזה הביטוח, על המבוטח להודיע לחברת הביטוח בהקדם האפשרי לאחר שנודע לו על קרות אירוע הביטוח. ברוב פוליסות הביטוח, קיימת תניית חובת הודעה מיידית המחייבת את המבוטח לדווח למבטח מיד עם היוודע לו על הפריצה או הנזק. מטרת דרישה זו היא לאפשר לחברת הביטוח לחקור את האירוע במהירות, לאסוף ראיות בזמן אמת, ולהעריך את הנזק כאשר העובדות טריות והנזק עדיין מתועד. אי-עמידה בחובת ההודעה במועד עלולה להוות הפרת תנאי הפוליסה ולהקנות למבטח טענה להפחתת אחריותו או אפילו לפטור מתשלום, במיוחד אם העיכוב בדיווח פגע ביכולתה של חברת הביטוח לברר את נסיבות האירוע או לצמצם את הנזק. לכן, על המבוטח לדווח לחברת הביטוח ללא דיחוי מיד לאחר שטיפל בצרכים המידיים (כגון הזעקת משטרה וטיפול ראשוני בנזק).
 

תיעוד אירוע הפריצה ואיסוף ראיות

התיעוד של אירוע הפריצה הוא קריטי להצלחת התביעה הביטוחית. מיד עם גילוי הפריצה יש לנקוט מספר צעדים לשם איסוף ראיות ורישום מה שאירע, ובכלל זה:
  • דיווח למשטרה: יש להודיע למשטרה על הפריצה באופן מיידי ולהגיש תלונה רשמית. קבלת אישור מהמשטרה על הגשת התלונה (אישור משטרה) היא תנאי הכרחי במרבית הפוליסות לצורך תביעת תגמולי ביטוח בגין פריצה.
  • צילום ותיעוד הנזק: מומלץ לצלם את זירת הפריצה, לרבות דלתות או חלונות שנפרצו, נזקים לרכוש וכל סימני חדירה אחרים. תיעוד חזותי ישמש כהוכחה ישירה לנזק שנגרם.
  • רשימת רכוש שנגנב או ניזוק: על המבוטח לערוך רשימה מפורטת של כל הפריטים שנגנבו או נפגעו עקב הפריצה. לצד כל פריט רצוי לציין את שוויו המשוער ולצרף, במידת האפשר, קבלות רכישה או מסמכים המעידים על ערכו. רשימה זו תהווה בסיס לתביעת הביטוח.
  • שמירת סרטוני אבטחה: אם בעסק מותקנות מצלמות אבטחה, יש לדאוג לגבות ולשמור את צילומי הווידאו המתעדים את זמן האירוע. ראייה מצולמת כזו עשויה לסייע הן בהוכחת התביעה מול חברת הביטוח והן בחקירת המשטרה.
  • איסוף עדויות עדים: במידה שיש עדים שראו או שמעו דבר מה חריג סביב מועד האירוע (לדוגמה, שכן ששמע אזעקה או הבחין בדמויות חשודות), חשוב לרשום את פרטיהם ואת עיקרי עדותם. עדויות אלו יכולות לחזק את גרסת המבוטח לגבי התרחשות הפריצה.
  • שמירת ראיות פיזיות: יש להימנע מלתקן או לשנות את זירת האירוע מיד לאחר הפריצה, עד לאחר שחברת הביטוח (או השמאי מטעמה) תבדוק את המקום. למשל, לא למהר להחליף מנעולים שבורים או לנקות נזקים, כדי לא לפגוע ביכולת להוכיח את אופן הפריצה ועוצמת הנזק.
נקיטת צעדים אלו תבטיח שיש בידיכם תיעוד מקיף של הפריצה, דבר שיקל בהמשך על הוכחת התביעה והיקף הנזק שנגרם.
 

עמידה בתנאי הפוליסה (אמצעי מיגון, אזעקה וכד’)

פוליסות ביטוח עסקיות לרוב מכילות דרישות מפורשות בנוגע לאמצעי מיגון ואבטחה שעל המבוטח לנקוט בעסק כדי שהכיסוי הביטוחי יהיה בתוקף. דרישות אלה עשויות לכלול, בין היתר:
  • התקנת אזעקה ופיעולה: חובה לוודא כי בעסק מותקנת מערכת אזעקה תקינה, וכי היא מופעלת בכל עת שהעסק סגור. לעיתים הפוליסה דורשת חיבור האזעקה למוקד שמירה.
  • אמצעי נעילה ומיגון פיזי: התקנת סורגים או אמצעי הגנה בחלונות ובפתחים רגישים, ושימוש במנעולים תקניים בדלתות (לעיתים נדרש מנעול בעל רמת מיגון גבוהה או כפולה).
  • כספת לרכוש יקר ערך: אם בעסק מוחזקים חפצי ערך משמעותיים או סכומי מזומן, פוליסות רבות מחייבות אחסונם בכספת העומדת בתקנים מסוימים, בשעות שבהן העסק אינו פעיל.
  • שירותי שמירה או מוקד: בעסקים גדולים או בעלי סיכון פריצה גבוה, ייתכן תנאי פוליסה להעסקת חברת שמירה, סייר ביטחון או חיבור למוקד אבטחה בשעות הלילה.
עמידה מלאה בתנאים הללו אינה פורמליות גרידא – מדובר בתנאי לכיסוי הביטוחי עצמו. אם בעת קרות הפריצה יתברר שהעסק לא עמד באחד מתנאי המיגון הנדרשים (למשל, אזעקה שלא הופעלה, מנעולים לא תקינים או היעדר סורגים כשנדרשו), חברת הביטוח עשויה לדחות את התביעה בטענה להפרת תנאי הפוליסה. למעשה, פוליסות רבות קובעות במפורש שהפרת תנאי מיגון מסוים משחררת את המבטח מחובתו לשלם תגמולי ביטוח בגין נזקי פריצה. משום כך, על המבוטח לוודא באופן שוטף כי כל אמצעי המיגון הנדרשים קיימים ופועלים כנדרש, וכי יש בידיו תיעוד להתקנתם ותחזוקתם (כגון אישורי התקנת מערכת אזעקה ובדיקות תקופתיות שלה). כך, במקרה של תביעה, יוכל המבוטח להוכיח שעמד בכל התחייבויותיו לפי הפוליסה.
 

הגשת תביעה לחברת הביטוח

לאחר שהתמודדתם עם מצב החירום המיידי (הזעקת משטרה, אבטחת העסק ותיעוד ראשוני של הנזק), יש להתחיל בהליך הגשת התביעה לחברת הביטוח. על המבוטח לפנות לסוכן הביטוח או למוקד התביעות של חברת הביטוח בהקדם, למסור הודעה רשמית על האירוע (בדרך כלל, הודעה ראשונית כאמור נמסרת כבר מיד לאחר הפריצה), ולקבל הנחיות למילוי טפסי התביעה הרלוונטיים. יש למלא בקפדנות את טופס התביעה בנוגע לנזק שנגרם לרכוש העסק, ולצרף אליו את כל המסמכים התומכים בתביעה. בין המסמכים המקובלים הנדרשים לצרף:
  • אישור משטרה – העתק האישור הרשמי על הגשת תלונה במשטרה בגין אירוע הפריצה.
  • רשימת נזקים ופריטים שנגנבו/ניזוקו – פירוט כל הפריטים שנגנבו או ניזוקו, כולל הערכת שוויים. לעיתים ישנו בטופס התביעה חלק ייעודי לרשימה זו.
  • קבלות ומסמכי רכישה – מסמכים המעידים על שווי הרכוש שנגנב או ניזוק (חשבוניות קנייה, תעודות אחריות, הערכות שמאי קודמות וכד’). מסמכים אלה מסייעים לבסס את סכום התביעה.
  • תצלומי הנזק – תמונות שצולמו לאחר הפריצה, המראות את הנזק למבנה, לציוד, או לכל רכוש אחר שנפגע.
  • הצעות מחיר/חשבוניות תיקון – אם כבר בוצעו תיקונים ראשוניים לנזקים (למשל החלפת מנעולים, תיקון דלתות), יש לצרף חשבוניות. כמו כן, ניתן לצרף הצעות מחיר לתיקון מלא של הנזק, על מנת לסייע להעריך את העלויות.
  • חוות דעת מומחים – במידת הצורך, ובעיקר בנזקים גדולים או מורכבים, אפשר לצרף דו”ח שמאי פרטי מטעם המבוטח או חוות דעת מומחה אחרת התומכת בהערכת הנזק והיקפו.
לאחר הגשת התביעה וכל המסמכים הנלווים, חברת הביטוח תפתח בהליך בירור התביעה. ייתכן שהמבטח ימנה שמאי או חוקר ביטוח מטעמו אשר ייצור קשר עם המבוטח לצורך בחינת הנסיבות והערכת הנזק באופן עצמאי. חשוב שהמבוטח ישתף פעולה עם נציגי חברת הביטוח, יענה לשאלותיהם ויאפשר להם לבקר בעסק כדי לבדוק את הזירה. עם זאת, יש להקפיד על עקביות מלאה בפרטים הנמסרים – התיאור העובדתי של האירוע שיימסר לחוקר הביטוח או לשמאי צריך להתאים למה שנכתב בהודעה הראשונית ובטופס התביעה, וכן למה שנאמר למשטרה. סתירות או שינויים בגרסה עלולים לעורר ספקות ולפגוע באמינות התביעה.
 
בתום בירור התביעה, על חברת הביטוח לקבל החלטה מנומקת: אישור התביעה ותשלום תגמולי הביטוח, כולו או חלקו, או דחיית התביעה. אם התביעה מאושרת, המבטח ישלם למבוטח את סכום התגמולים בהתאם לכיסוי שבפוליסה (בניכוי השתתפות עצמית, אם קיימת). תשלום זה אמור להתבצע בתוך פרק זמן סביר מרגע שהחברה קיבלה את מלוא המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות – לרוב עד 30 יום. אם התביעה נדחית (או שאושרה באופן חלקי בלבד), על חברת הביטוח למסור למבוטח מכתב דחייה מפורט בו מוסברים נימוקי הדחייה, בהתאם לחובת ההנמקה בדין. מכתב זה חשוב, שכן הוא מגדיר את מסגרת המחלוקת ומאפשר למבוטח להבין מדוע לא שולם לו מלוא הפיצוי. במצב כזה, עומדות בפני המבוטח מספר דרכי פעולה, כמפורט בסעיף הבא.
 

דחיית תביעה או תשלום חלקי מצד חברת הביטוח – מה ניתן לעשות?

דחיית תשלום על ידי חברת הביטוח – בין אם דחייה מלאה של התביעה ובין אם אישור חלקי בלבד של התגמולים – אינה סוף פסוק מבחינת זכויות המבוטח. למבוטח יש מספר דרכי פעולה להמשך מיצוי זכויותיו:
  1. השגה פנימית בחברת הביטוח: כמעט בכל חברת ביטוח קיים מנגנון פנימי לבחינת השגות המבוטח על החלטת הדחייה. ניתן לפנות לממונה על פניות הציבור של חברת הביטוח (או לגורם דומה שהיא מייעדת לכך, כפי שמצוין במכתב הדחייה) ולבקש בחינה חוזרת של התביעה. במסגרת הליך זה החברה תבדוק מחדש את נסיבות האירוע ואת נימוקי הדחייה. לעיתים, אם מתגלים נתונים חדשים או שהמבוטח מציג טיעונים נוספים, חברת הביטוח עשויה לשנות את החלטתה המקורית, בין באמצעות אישור התביעה ובין באמצעות הצעת פשרה משופרת.
  2. תלונה למפקח על הביטוח (רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון): הרגולטור הממשלתי המפקח על חברות הביטוח מוסמך לברר תלונות של מבוטחים. ניתן להגיש תלונה ליחידת פניות הציבור של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. עם קבלת תלונת המבוטח, הרשות תפנה לחברת הביטוח לקבלת תגובתה ותבחן האם הדחייה מוצדקת לאור תנאי הפוליסה והדין. אם הרשות מוצאת פגם בהתנהלות חברת הביטוח או בהחלטתה, יש בסמכותה להורות לחברה לתקן את החלטתה במקרה הספציפי ואף להוציא הנחיות כלליות לחברות הביטוח למניעת מקרים דומים בעתיד. חשוב להדגיש שהליך זה נועד לוודא את תקינות והוגנות ההליך מצד החברה, אך אינו מהווה תחליף לתביעה משפטית כספית – המפקח אינו מוסמך לחייב את החברה בתשלום כספי למבוטח (למעט במקרים חריגים מאוד), אלא בעיקר להשפיע באמצעות לחץ רגולטורי וסמכויות פיקוח.
  3. הגשת תביעה לבית המשפט (לפי חוק חוזה הביטוח): למבוטח שמורה הזכות לפנות לערכאות משפטיות ולתבוע את חברת הביטוח בפני בית המשפט, בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח המלאים המגיעים לו על פי הפוליסה. תביעה משפטית שכזו, המתבססת על חוק חוזה הביטוח, התשמ”א-1981, מהווה טענת הפרת חוזה הביטוח מצד המבטח. במסגרת ההליך יבקש המבוטח מבית המשפט להכריע כי אירע “מקרה ביטוח” המכוסה בפוליסה, וכי הדחייה על ידי החברה נעשתה שלא כדין (למשל, שהמבוטח דווקא עמד בתנאי הפוליסה, או שהחריגים עליהם הסתמכה החברה אינם חלים במקרה הנדון). בית המשפט יבחן את הראיות – הן מטעם המבוטח והן מטעם חברת הביטוח – ויכריע האם החלטת הדחייה מצדיקה. בשלב זה, יידרש המבטח להוכיח טענות כגון חריגים לכיסוי או הפרת תנאי יסוד מצד המבוטח, בעוד שעל המבוטח להוכיח שאירע אירוע מבוטח ולכמת את נזקיו. חשוב לזכור: תקופת ההתיישנות של תביעות ביטוח בישראל היא שלוש שנים בלבד ממועד קרות מקרה הביטוח. כלומר, מהיום שבו התרחשה הפריצה, למבוטח יש חלון זמן של 3 שנים להגיש תביעה משפטית, אחרת תיחשב התביעה למתיישנת (מלבד מקרים חריגים מאוד של עילות להארכת מועד). זאת בניגוד לתביעות חוזיות רגילות המתיישנות לאחר 7 שנים. משום כך, אם המבוטח מנהל משא ומתן ממושך עם חברת הביטוח, מגיש השגה פנימית או תלונה למפקח – עליו לשים לב שמהלכים אלו אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות. יש לדאוג להגיש את התביעה לבית המשפט בתוך תקופת 3 השנים, או לפחות לחתום על הסכמה להארכת מועד עם החברה, כדי לא לאבד את הזכות לתבוע. בהגשת תביעה לבית המשפט, מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה (ראו בהמשך), שידע לייצג את המבוטח נאמנה. אם התביעה המשפטית מתקבלת, בית המשפט יחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח שנקבע כי הוא זכאי להם לפי הפוליסה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית על הסכום מאז המועד שבו היה צריך להיות משולם. בנוסף, במקרים שבהם מוכח שהמבטח דחה את התביעה בחוסר תום לב או התנהל בשרירותיות, רשאי בית המשפט לפסוק ריבית מיוחדת עונשית בשיעור גבוה מהרגיל, כאמצעי להרתעת חברות ביטוח מפני דחיות בלתי מוצדקות. החברה המפסידה אף תישא בדרך כלל בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של המבוטח, כך שהמבוטח יפוצה גם על הוצאותיו בדרך למימוש זכותו.
לסיכום סעיף זה, דחיית תביעת ביטוח אינה אומרת שהמבוטח איבד את זכותו לפיצוי. באמצעות הכלים הנ”ל – פנייה לערוצים פנימיים, תלונה לרגולטור ואם צריך תביעה בבית משפט – ניתן לאכוף את הזכויות לפי הפוליסה. במקרים רבים, הידיעה של חברת הביטוח שהמבוטח נכון למצות את זכויותיו ואף לפנות לערכאות יכולה להוביל להשגת פשרה הוגנת או לתשלום תגמולים נוסף עוד לפני פסק דין. חשוב לפעול באופן אקטיבי ולא לוותר, וכדאי לעשות זאת בסיוע גורמים מקצועיים. כאן בדיוק נכנס עניינו של הייעוץ המשפטי.
 

חשיבות הפנייה לעורך דין מומחה בדיני ביטוח

ניהול תביעת ביטוח – ובפרט במצב של מחלוקת או דחייה – הוא עניין מורכב הן משפטית והן טכנית. חברות הביטוח מחזיקות צוותים מקצועיים הכוללים שמאים, חוקרי ביטוח ועורכי דין מנוסים, שכל תפקידם הוא להגן על האינטרסים של החברה ולצמצם את אחריותה. המבוטח, שאינו בקיא ברזי הביטוח והדין, עלול למצוא את עצמו בעמדת נחיתות אל מול המנגנון המשומן של חברת הביטוח. פנייה לעורך דין הבקיא בדיני ביטוח היא צעד חשוב לצורך השגת שוויון כוחות והבטחת מיצוי זכויות המבוטח. עורך דין מומחה בתחום זה מכיר לעומק את הוראות חוק חוזה הביטוח ואת תקנות הפיקוח הרלוונטיות, כמו גם את פסיקות בתי המשפט העדכניות בענייני ביטוח. הידע המקצועי הזה מאפשר לו לזהות האם דחיית התביעה ע”י חברת הביטוח הייתה כדין או שמא נפלו בה פגמים, ולייעץ למבוטח על האסטרטגיה הנכונה לנקוט להמשך.
מעורבות של עורך דין בשלב מוקדם יכולה גם למנוע טעויות מצדו של המבוטח, שעשויות לפגוע בסיכויי התביעה. למשל, עורך הדין ינחה את המבוטח כיצד למלא בצורה מדויקת את טופסי התביעה, אילו פרטים להדגיש ואילו מסמכים חיוניים יש לצרף. הוא יכין את המבוטח לקראת פגישה עם חוקר ביטוח מטעם החברה, כדי לוודא שהמבוטח מציג את העובדות באופן מלא אך זהיר, מבלי למסור מידע בלתי מדויק או מיותר שעלול לשמש כנגדו. יתר על כן, מרגע שחברת הביטוח יודעת שהמבוטח מיוצג על-ידי עורך דין, היא מחויבת לפנות אליו ולא ישירות למבוטח בהתאם לכללי האתיקה – מה שמונע מהמבוטח התמודדויות ישירות לא הוגנות מול נציגי החברה. נוכחותו של עורך דין מאותתת לחברת הביטוח שהמבוטח רציני במימוש זכויותיו, וכל התנהלות של החברה תיבחן בעין משפטית. בפועל, הדבר עשוי להגביר את נכונות החברה להגיע לפתרון הוגן ומהיר יותר.
חשוב גם שעורך הדין יהיה מתמחה ספציפית בביטוח ולא רק “כללי”. תחום הביטוח כולל חוקים ופסיקות מיוחדים (כגון כללי פרשנות לחוזי ביטוח, דוקטרינת הציפיות הסבירה של המבוטח, חובת הגילוי טרם כריתת הפוליסה, כללי חובת ההנמקה בדחייה ועוד) – עורך דין מנוסה ידע לנווט בין כל אלה. בסיכומו של דבר, הייעוץ המשפטי הצמוד מספק למבוטח ביטחון ושקט נפשי, ביודעו שיש לו גורם מקצועי המגן על זכויותיו ופועל להשיג את התוצאה הטובה ביותר במסגרת הפוליסה.
 

תפקיד עורך הדין בהנחיית השמאי והערכת הנזק

חוות הדעת לגבי היקף הנזק היא מרכיב מרכזי בכל תביעת ביטוח רכוש. ברוב המקרים, שמאי מטעם חברת הביטוח ממונה כדי לבחון את הנזק בעסק לאחר הפריצה, להעריך את שווי הפריטים שנגנבו או נפגעו, ולהגיש דו”ח לחברת הביטוח. יש להבין כי השמאי מטעם המבטח, למרות שהוא איש מקצוע, מקבל את שכרו מהחברה ופועל לפי הנחיותיה. לא פעם, הערכות השמאי של חברת הביטוח נוטות להיות “שמרניות” ולהמעיט בערך הנזק או בכמות הרכוש שנגנב, מה שמקטין את סכום התגמולים שהחברה תידרש לשלם. כדי לאזן מצב זה, רשאי המבוטח להזמין שמאי פרטי מטעמו – שמאי עצמאי שאין לו זיקה לחברת הביטוח – ולדרוש שחוות הדעת שלו תילקח בחשבון. בשלב זה תפקידו של עורך הדין הוא קריטי: עליו להנחות וללוות את השמאי הפרטי, כדי להפיק חוות דעת מקצועית ומשכנעת התואמת את תנאי הפוליסה.
עורך הדין, בהיותו בקיא הן בשפה המשפטית והן בתנאי הפוליסה, יכוון את השמאי אילו נושאים חשוב שיתוארו ויידגשו בחוות הדעת. ראשית, עליו לוודא שהשמאי מכסה את כל הנזקים שנגרמו בעקבות הפריצה, ולא מפספס פרטים. זה כולל לא רק את הרכוש שנגנב או נהרס באופן ישיר, אלא גם נזקים עקיפים שלעיתים הפוליסה מכסה – למשל, אובדן הכנסות בשל השבתת פעילות העסק לאחר הפריצה, אם קיים כיסוי כזה בפוליסה. שנית, חשוב שהשמאי יעריך את שווי הנזק בהתאם לתנאי השיפוי שבפוליסה: בפוליסות מסוימות השיפוי הוא לפי ערך כינון (חדש תמורת ישן) ובאחרות לפי ערך שוק נוכחי. המשמעות היא שהערכת הנזק יכולה להשתנות באופן ניכר בהתאם לבסיס השומה – עורך הדין יוודא שהשמאי מודע להגדרות הפוליסה ומחשב את סכומי הנזק כפי שמגיע למבוטח על פי תנאיה. בנוסף, השמאי מטעם המבוטח יתייחס בחוות דעתו לקשר הסיבתי בין הפריצה לבין כל נזק נטען. כך, למשל, אם ציוד אלקטרוני נפגע בשלactן הפורצים (כמו שריפה שהוצתה או נזק מים ממערכת כיבוי), השמאי ידגיש שהנזק הוא תוצאה ישירה של הפריצה ויכוסה תחת פוליסת הפריצה.
מעבר להערכת הנזק כשלעצמה, עורך הדין ישים דגש שחוות הדעת עומדת בדרישות הפוליסה ועומדת במבחן משפטי. פירוש הדבר שחוות הדעת תהיה ערוכה בצורה סדורה ומובנת: היא תפרט את מהלך האירוע בקצרה, תציג את הרשימה המלאה של הנזקים, ותצרף אסמכתאות (כגון תמונות, חשבוניות, דוחות תיקון) לכל רכיב נזק. עורך הדין גם יוודא שהמינוחים והשפה בחוות הדעת מתיישבים עם לשון הפוליסה – למשל, אם הפוליסה מגדירה סוגי רכוש או נזק בשמות מסוימים, חוות הדעת תשתמש באותן הגדרות כדי למנוע טענות פורמליות של חברת הביטוח. במקרה של פערים בין הערכת השמאי הפרטי לבין זו של השמאי מטעם חברת הביטוח, יתייצב עורך הדין לצדו של המבוטח בניהול משא ומתן או הליך משפטי, תוך שימוש בחוות הדעת הפרטית כראיה התומכת בדרישת המבוטח. לעיתים, עצם הצגת חוות דעת נגדית מפורטת מאלצת את חברת הביטוח לשקול מחדש את עמדתה ולהגיע לפשרה, כדי להימנע מעימות מומחים בפני בית המשפט.
 
בשורה התחתונה, השילוב של עורך דין מיומן ושמאי פרטי מנוסה הוא אמצעי משמעותי לביסוס תביעת ביטוח נזקי פריצה. עורך הדין מנחה את השמאי כך שהתוצר הסופי – דו”ח ההערכה – יהיה לא רק מקצועי מבחינה הנדסית או חשבונאית, אלא גם קביל ומשכנע מבחינה משפטית. באופן זה, המבוטח ממצה את תנאי הפוליסה: כל נזק אמיתי שנגרם לו יתועד ויתומחר כנדרש, וסיכוייו לקבל את מלוא תגמולי הביטוח משתפרים, בין אם במסגרת דיון מול חברת הביטוח ובין אם בבירור משפטי במקרה הצורך.
 
 
האמור במאמר זה נכתב בלשון זכר לצורך הנוחות, אך מיועד כמובן לכל המגדרים. המידע במאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי ספציפי – בכל מקרה קונקרטי מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הביטוח.
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.