אשרות עבודה למומחים זרים: מדריך משפטי למעסיקים ישראלים

מאת: אלי דורון, עו"ד

2/4/2025

אשרות עבודה למומחים זרים: מדריך משפטי למעסיקים ישראלים

הדין הישראלי וחקיקה רלוונטית בנושא העסקת מומחים זרים

• חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952: מסמיך את שר הפנים להסדיר כניסת זרים לישראל, וכולל את הסמכות להענקת אשרות ורישיונות ישיבה ועבודה. סעיף 3 לחוק זה אוסר על עבודה בישראל ללא רישיון מתאים מאת שר הפנים. בהתאם לחוק זה נקבעו נהלי רשות האוכלוסין וההגירה למתן היתרים ואשרות עבודה למומחים זרים. למשל, "נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורישיון שהייה ועבודה למומחים זרים" מסדיר את התנאים והשלבים לקבלת היתר ואשרת עבודה למומחה זר. כמו כן, צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), תשל"ד-1974 מגדיר לאילו אזרחי מדינות יש פטור מאשרת ביקור (B/2) – עניין חשוב שכן מסלולי מומחים קצרים עד 45 או 90 יום מיועדים רק לבעלי דרכון הפטור מויזת תייר.
• חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991: חוק המסדיר את העסקת העובדים הזרים בישראל, מטיל חובות שונות על המעסיקים, וקובע עונשים וסנקציות על העסקה שלא כדין. בין היתר, החוק מחייב קבלת היתר העסקה מהממונה על עובדים זרים (יחידת הסמך) טרם העסקת זר, וכן מטיל חובת ביטוח רפואי, מתן מגורים הולמים, הסדרת חוזה עבודה ועוד (נדון בכך בהמשך). תקנות מכוח חוק זה גם קובעות פטורים והקלות – למשל, תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), תשס"ז-2007 פוטרות מעסיק של "מומחה זר" מתשלום אגרה שנתית ("היטל העסקת עובדים זרים") לפי סעיף 1י לחוק, בהתקיים תנאים מסוימים. למעשה, מעסיק שקיבל היתר להעסקת עובד כמומחה זר (העומד בדרישת השכר הכפול, ראו בהמשך) לא נדרש לשלם את היטל המעסיקים השנתי עבור אותו עובד מומחה .
• חקיקת עבודה מגן ותקנות רלוונטיות: דיני העבודה בישראל (כגון חוק שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה, דמי חופשה, דמי מחלה וכיו"ב) חלים גם על עובדים זרים. עובדים זרים – לרבות מומחים – זכאים לכל תנאי העבודה להם זכאים עובדים ישראלים על פי חוק. בנוסף חלות תקנות ספציפיות כמו תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016, המחייבות בענפים מסוימים הפקדת חלק משכר העובד לקרן פיקדון ממשלתית כערובה לעזיבתו בתום התקופה. עם זאת, נכון להיום (2025) בענף המומחים הזרים לא חלה חובת הפקדת פיקדון חודשית כפי שקיימת בענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד . מעסיקי מומחים חייבים בכל מקרה לשלם את שכרם ואת כל התנאים הסוציאליים באופן מלא וישיר לעובד. תשלום שכר שאינו בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין (למשל מתחת לשכר המינימלי שנקבע למומחה) מהווה הפרת תנאי ההיתר ועשוי להביא לביטולו .
• נהלי רשות האוכלוסין וההגירה: רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים מפרסמת נהלים מפורטים המכוונים את התהליך הפרקטי. נהלים חשובים בהקשר זה כוללים: נוהל 5.3.0040 – היתר להעסקת מומחה זר לתקופה של עד 45 יום, נוהל 5.3.0041 – היתר להעסקת מומחה זר לתקופה מעל 45 יום (והארכות), ונוהל 5.3.0043 – מסלול מומחים זרים בהייטק וסייבר (HIT). נהלים אלו קובעים את המסמכים הדרושים, אגרות, לוחות זמנים, קריטריונים וחריגים בתהליך מתן ההיתרים והאשרות.

הגדרת “מומחה זר” וקריטריוני מומחיות (לרבות שכר)

• שכר גבוה משמעותית מן המקובל: ברוב המקרים, תנאי מרכזי הוא התחייבות המעסיק לשלם למומחה הזר שכר בשיעור לפחות כפול מהשכר הממוצע במשק. קריטריון זה נועד גם לוודא שהעובד הוא ברמת מומחיות גבוהה (שכן על מומחה להשתכר גבוה) וגם להגן על השוק המקומי כך שרק במקרים מצדיקים ישתלם למעסיק להביא מומחה יקר מחו"ל. השכר הממוצע במשק מתעדכן מעת לעת; נכון לשנת 2024, למשל, השכר הממוצע כ-10,273 ש"ח לחודש, ולכן שכר המינימום למומחה זר הוא מעל כ-20,546 ש"ח לחודש . יש לציין כי קיימים חריגים בענפי תעסוקה מסוימים בהם אין דרישה לשכר כפול (יפורט בהמשך בסעיף המקרים המיוחדים). כמו כן, תשלום שכר נמוך מהסף שנקבע נחשב להפרה חמורה של תנאי ההיתר ויכול להביא לביטולו של היתר ההעסקה .
• הוכחת מומחיות וידע ייחודי: יש להראות שלעובד הזר מיומנויות, ניסיון או הכשרה מיוחדת שרלוונטיים למשרה. לרוב יידרשו קורות חיים, תעודות השכלה, תעודות מקצועיות, מכתבי המלצה וכיו"ב המוכיחים את כישורי המומחה. במסגרות מסוימות, כמו בתחומי רפואה או הנדסה, עשוי להידרש גם רישיון מקצועי ישראלי או אישור ממשרד ממשלתי (למשל, רופא זר חייב ברישיון משרד הבריאות לעסוק ברפואה בארץ בנוסף לאשרת העבודה).
• ייחודיות התפקיד ואי-יכולת לאיישו בעובד מקומי: הקריטריון של “מחסור בעובד ישראלי” אינו כתוב בחוק עצמו אך נבחן בפועל. בבקשה יש לפרט את התפקיד המיועד למומחה, ולהסביר מדוע כישוריו הכרחיים לתפקיד ומדוע לא נמצא אדם ישראלי מתאים. לעיתים יידרש תצהיר של נציג החברה המעסיקה המאשר זאת, ואף פרסום מודעות דרושים קודמות והעדר מועמדים מתאימים. רק אם משוכנעות הרשויות שיש הצדקה, יינתן האישור.
• עמידה בדרישות נוספות של הנוהל: נהלי משרד הפנים מפרטים דרישות ספציפיות בהתאם לסוג המומחה. למשל, עובדי הייטק נדרשים לעמוד בהגדרת “חברת הייטק מוכרת” (ראו להלן), ואנשי דת צריכים הזמנה של מוסד דת מוכר. כל מקרה נבדק מול הקריטריונים הרלוונטיים.

הפרוצדורה להוצאת אשרת עבודה ב/1 למומחה זר

1. הגשת בקשה להיתר העסקה – המעסיק הישראלי (או חברה זרה הרשומה לפעול בישראל) חייב תחילה לקבל היתר מהממונה על העסקת עובדים זרים ברשות ההגירה. הבקשה מוגשת בכתב למשרד הפנים (ליחידה לטיפול במעסיקי מומחים זרים). יש לצרף לבקשה מגוון מסמכים ואישורים:
   1. טופס בקשה מפורט – בטופס מפרטים את פרטי החברה המעסיקה, פרטי איש הקשר, פרטי המומחה המיועד (שם, אזרחות, השכלה, ניסיון), התפקיד המוצע ותיאורו, משך ההעסקה המבוקש, השכר המוצע ותנאים נלווים, ועוד.
   2. נימוקי הבקשה – חלק מהטופס או נספח נפרד מסביר מדוע זקוקים דווקא למומחה הזר לתפקיד. כאן יש לשים דגש על הייחודיות שבידע של הזר, והמאמצים לאתר מקומי ללא הצלחה.
   3. תצהיר חתום על-ידי עורך דין – המעסיק (בד"כ מנכ"ל או סמנכ"ל HR) חותם על תצהיר המאמת את כל הפרטים וההצהרות בבקשה, בפני עו"ד. התצהיר נועד להקנות תוקף משפטי לאמיתות המידע (מתן מידע כוזב בתצהיר הוא עבירה).
   4. אישור רואה חשבון – על איתנות פיננסית ועמידה בדרישות שכר. למשל, במידה ומדובר בחברה זרה המעסיקה מומחים בישראל דרך סניף או פרויקט, יידרש אישור רו"ח לגבי תשלומי שכר מומחים זרים ב-12 החודשים האחרונים, רשימת מומחים שהועסקו ועמידה בהתחייבויות. לעיתים נדרש גם אישור על מחזור עסקי או יכולת כלכלית לשלם את השכר הגבוה למומחה.
   5. מסמכי התאגיד – תעודת רישום של החברה בישראל, תדפיס רשם החברות, פרופיל חברה (רצוי לכלול קו"ח חברה המבליטים פרויקטים וצרכים רלוונטיים), ואישורים נוספים לפי הצורך (למשל, רישיון מפעל, וכו’ – בהתאם לענף).
   6. מסמכי העובד המומחה – קורות חיים, תעודות (תואר אקדמי, תעודת מקצוע), מכתבי המלצה או אישורי ניסיון המוכיחים את כשירותו. מסמכים רשמיים מחו"ל צריכים להיות מאומתים כדין (באפוסטיל) ומתורגמים לעברית במידת הצורך.
   7. דרכון בתוקף – צילום דרכון העובד הזר, שתקף לפחות 6 חודשים מעבר לתקופת ההיתר המבוקשת. נהלי משרד הפנים מדגישים שבלעדיו לא ניתן להתקדם.
   8. אגרה ותשלום – תשלום אגרת בקשה בסך 1,210 ש"ח (נכון ל-2024) שיש לצרף אסמכתא עליו. התשלום הוא עבור הטיפול בבקשה להיתר, ובלעדיו לא תיפתח הבקשה. (יודגש שזהו סכום האגרה עבור מומחים; בענפים אחרים כמו סיעוד האגרה שונה – כ-360 ש"ח בלבד – אך למומחים הסכום גבוה יותר).
2. תשלום היטל מעסיקים (אם חל) – כאמור, מעסיקי מומחים זרים פטורים מהיטל העסקה שנתי בכפוף לתקנות (כשמשלמים שכר כפול מהממוצע וכד’) . עם זאת, אם המעסיק אינו עומד בהגדרת מומחה (למשל מבקש שכר נמוך יותר), או אם מדובר בענף שחובת ההיטל חלה בו ללא פטור – יהיה עליו לשלם אגרת העסקה שנתית. נכון ל-2024, סכום ההיטל עומד על כ-9,290 ש"ח לשנה לעובד (20% משכר שנתי משוער). בפועל, עבור בקשת מומחה תקנית, היטל זה אינו נגבה בשל הפטור למומחים, אך יש להיות מודע לסוגיה בתקצוב עלויות העובד.
3. דיון ואישור ההיתר – לאחר הגשת הבקשה, היא נבדקת ברשות האוכלוסין. במקרים רגילים (מעל 45 יום) התהליך אורך מספר שבועות ואף יכול להתפרש על פני 2-3 חודשים, תלוי בעומס ובמורכבות. בהליך המזורז עד 45 יום (ראה פירוט בהמשך), הבקשה נבדקת תוך 6 ימי עבודה בלבד. הבדיקה כוללת וידוא שכל המסמכים תקינים, שהתנאים (שכר, מומחיות וכו’) מתקיימים, ולעיתים העברה לוועדת היתרים לדיון. ועדת ההיתרים של משרד הפנים תבחן את נחיצות העובד ואם הכל תקין תאשר מתן היתר העסקה למומחה הזר. אישור ההיתר הוא בעצם האור הירוק למעסיק להזמין את העובד לארץ. חשוב לדעת: ההיתר שיוצא הוא לשם העובד הספציפי ולשם המעסיק הספציפי בלבד, ולמשרה המתוארת בלבד – ההיתר אינו מאפשר למעסיק לשכור כל עובד זר אחר או להעביר את העובד למשרה אחרת.
4. תוקף ההיתר – לרוב היתר העסקה ראשוני למומחה זר ניתן לתקופה של עד שנה (12 חודשים). לעיתים, אם הבקשה היתה מראש לפרויקט קצר של מספר חודשים, ההיתר יאושר בהתאם לתקופה הקצרה. ההיתר יכול לשמש בסיס למתן אשרת עבודה למומחה מרגע אישורו ועד תום תוקף ההיתר (אם כי בפועל נוהגים לממש מיידית). אם מבקשים מראש תקופה ארוכה משנה, ייתכן שההיתר יהיה בכל זאת שנתי ויש לחדשו לקראת סיום השנה הראשונה. משרדי הפנים נוטים לפקח שנתי כדי לוודא שהנסיבות לא השתנו ושעדיין יש צורך בעובד.
5. איסוף ההיתר – כיום, ההיתרים מוזנים באופן מקוון, והודעה נשלחת למעסיק. ניתן גם לעקוב במערכת מקוונת (מערכת “מוקד היתרים”). בחלק מהמקרים יקבל המעסיק מכתב אישור פיזי או במייל. עם קבלת ההיתר המאושר, ניתן לעבור לשלב הבא – הנפקת הויזה.

1. הגשת בקשה לאשרה (ויזה) בקונסוליה – לאחר שיש בידי המעסיק היתר העסקה תקף, העובד הזר צריך לקבל ויזת עבודה מסוג ב/1 בדרכונו. ברוב המקרים, העובד נדרש לפנות לנציגות ישראל בחו"ל (שגרירות או קונסוליה) במדינת אזרחותו או מגוריו, ולהגיש בקשה לקבלת אשרת כניסה לישראל כאמור. הקונסוליה תנפיק אשרת ב/1 בדרכון (מדבקה) המאפשרת כניסה לישראל ועבודה עבור אותו מעסיק ובאותו תפקיד. התהליך הקונסולרי כולל: מילוי טופס בקשה לויזה, הצגת מכתב ההיתר שקיבל המעסיק מרשות ההגירה, דרכון בתוקף, תמונות פספורט, ותשלום אגרה קונסולרית (כמה עשרות דולרים, משתנה לפי מדינה). במקרים רבים תיערך גם שיחת ראיון קצרה עם העובד לוודא את מטרת נסיעתו. שימו לב: חשוב לתאם מראש מול הקונסוליה – חלקן דורשות זימון תור.
2. כניסה לישראל – עם קבלת ויזת ב/1 בדרכון, המומחה רשאי להגיע לישראל. בביקורת הגבולות יציג את הדרכון עם האשרה. לרוב, מייד בעת הכניסה תונפק לו אשרת שהייה (ב/1) לתקופה הקצובה בהתאם להיתר שקיבל – לעיתים כרטיסית כניסה (אישור קטן) מצורפת לדרכון, המציינת את תוקף הרישיון. מרגע כניסתו, העובד רשאי להתחיל לעבוד אצל המעסיק שהזמין אותו.
3. בדיקות נוספות עם ההגעה – כתלות בענף ובמדיניות משרד הפנים, ייתכן כי המומחה יידרש תוך זמן קצר לגשת עם נציג המעסיק ללשכת רשות האוכלוסין וההגירה המקומית לצורך השלמות. למשל: לעובדים מסוימים ינופק כרטיס מגנטי (ביומטרי) המכיל נתוני זיהוי, ולעיתים נדרשת התייצבות פיזית לצילום תמונות וטביעות אצבע בלשכה (בפרט במקרים של שדרוג ויזה בתוך הארץ, ראו להלן). חשוב שהמעסיק יוודא לאחר כניסת העובד שכל הדרוש הוסדר.
4. המסלול החלופי – הנפקת הויזה בתוך ישראל: קיימים מקרים (בעיקר במסגרת ההליך המזורז למומחים לתקופה קצרה) בהם ניתן לקבל את אשרת העבודה לאחר הכניסה לישראל. זאת רק אם העובד נכנס למדינה בפטור מויזת תייר (אזרח מדינה שאינה דורשת ויזת ביקור, כמו רוב מדינות אירופה וארה"ב). במסלול עד 45 יום, לדוגמא, אחרי שהמעסיק קיבל היתר, המומחה רשאי לטוס לישראל כ"תייר" (ללא עבודה) ולהיכנס. עם הגיעו, עליו להתייצב עם המעסיק במשרד הפנים, שם יוחלף הסטטוס שלו ויודבק בדרכונו רישיון עבודה ב/1 לתקופה שאושרה. דרך זו חוסכת זמן המתנה לקונסוליה, אך מוגבלת למקרי מומחים קצרים ובעלי אזרחות מתאימה.
5. מימוש ההיתר ועבודת המומחה – מרגע שיש למומחה אשרת ב/1 בתוקף, הוא עובד חוקי לכל דבר ועניין, אך אך ורק במסגרת ההיתר: כלומר מותר לו לעבוד רק בתפקיד ובמקום העבודה שאושרו. הוא לא רשאי לעבוד בעבודה נוספת, אפילו לא באופן חלקי, ולא לעבור למעסיק אחר ללא הליך חדש של קבלת היתר חדש עבור המעסיק הבא. כמו כן, אסור לו לבצע פעילות עסקית אחרת (למשל הקמת עסק עצמאי) – הויזה היא למטרת עבודה ספציפית בלבד. על המעסיק מצדו לוודא שמוענקות למומחה כל זכויותיו הסוציאליות, שמשכורתו משולמת בזמן ובמלואה, ושכל תנאי היתר ההעסקה מתקיימים בקפדנות. חריגה מתנאי ההיתר (למשל העסקה בתפקיד שונה או שכר נמוך מזה שהובטח) עלולה להביא לביטול הרישיון לאלתר .
6. תקופת האשרה ואפשרויות הארכה – אשרת עבודה למומחה זר תינתן בדרך כלל לתקופה המקבילה לתוקף ההיתר. לרוב זה עד שנה, עם אפשרות להארכה. חידוש דורש הגשת בקשה חדשה להארכת היתר (כמה חודשים לפני שפג התוקף), בצירוף עדכון מסמכים ותשלום אגרה חדשה. סה"כ השהות המרבית המצטברת המותרת בחוק למומחה זר היא 63 חודשים (5 שנים ו-3 חודשים). לאחר תקופה זו, החוק קובע שלא יינתן עוד היתר, אלא אם כן שר הפנים עצמו ישתכנע שיש “נסיבות מיוחדות וחריגות” שבגינן שהייתו של העובד חיונית לכלכלה או לחברה, ובהתייעצות עם שר האוצר ושר הכלכלה. המקרה חריג מאוד – הנטל על המעסיק להוכיח תרומה יוצאת דופן שלא ניתן לוותר עליה. תאורטית, החוק מאפשר הארכות שנה אחר שנה אף מעבר ל-63 חודשים אם אכן יש תרומה כזו, אולם בתי המשפט הבהירו ש"צבירת מיומנות" של עובד אצל חברה, כשלעצמה, אינה נחשבת תרומה כזו למשק. כלומר, כמעט תמיד בתום חמש השנים יאלץ המומחה לעזוב את ישראל. מעסיק שמתכנן פרויקט ארוך טווח צריך להביא זאת בחשבון, ואם הכרחי – לפעול מבעוד מועד להגשת בקשה מנומקת לחריגה, או להכין מומחה מחליף. (נציין כי מסלול אשרת המשקיע הייעודי ליזמים אמריקאים – B/5 – מאפשר שהות ארוכה יותר, אך זהו מסלול שונה המיועד למשקיעים ולא לסתם שכירים, ולכן לא נדון כאן).

נהלים ותקנות מיוחדים של רשות ההגירה

• נוהל מומחים זרים עד 45 יום (הליך מזורז): כאמור, קיימת אפשרות להזמין מומחה זר לתקופה קצרה שאינה עולה על 45 ימים במצטבר בשנה קלנדרית. נוהל מספר 5.3.0040 מאפשר להעסיק מומחה כזה, בתנאי שהוא אזרח מדינה הפטורה מאשרת ביקור בישראל. ההליך מהיר במיוחד: דיון בבקשה בתוך שישה ימי עבודה, והנפקת האשרה באופן דחוף בתוך ימים ספורים. היתר 45 הימים ניתן לנצל במקטעים – כלומר ניתן לפצל לכמה כניסות ויציאות בתקופה של שנה, ובלבד שסך הימים לא יעלה על 45. אין אפשרות להאריך אשרה זו מעבר ל-45 יום; אם התברר שיש צורך מעבר לכך, העובד חייב לצאת מישראל ולהגיש בקשה חדשה במסלול הרגיל. מסלול זה שימושי למשל לטכנאי מומחה המגיע להתקין ציוד, יועץ שמגיע להדרכה קצרה, וכדומה. הוא פוטר מהצורך לשלם שכר לחודש שלם (אפשר גם עבור שבועות בודדים) אך עדיין מחייב עמידה בעיקרי הקריטריונים (לרבות שכר מומחה יחסי לתקופה).
• נוהל מומחים עד 90 יום (הליך מזורז מיוחד): באופן דומה, קיים מסלול עד 90 יום בפרק זמן של שנה, שגם הוא מיועד רק לאזרחי מדינות הפטורות מויזה. הוא פחות נפוץ מהמסלול של 45 יום, אך נועד לאפשר גמישות מעט רבה יותר (למשל פרויקט שנמשך רבעון). התנאים דומים – התמקדות במומחים לפרק זמן קצר, טיפול מהיר. למעשה, מסלול זה מתבסס על סעיף 2א(א)(2) לצו הפטור מאשרה, המאפשר עבודה עד 90 יום במצטבר בלי הצורך באשרת תייר, אם התקבל היתר עבודה מתאים.
• נוהל הייטק (ויזת HIT): תחום ההייטק קיבל התייחסות מיוחדת בעשור האחרון נוכח הצורך בכוח אדם טכנולוגי מיומן. החל משנת 2017 הושק מסלול בשיתוף רשות החדשנות, המכונה ויזת מומחה זר בהייטק (HIT). במסגרת זו, חברות הייטק מוכרות בישראל יכולות לקבל היתרים במסלול מזורז עבור מומחי הייטק, וגם להעניק לבני זוגם של אותם מומחים רישיון עבודה (עוד על כך בהמשך). כדי שחברה תוכר כ"תאגיד עתיר ידע" הזכאי למסלול HIT, עליה לעמוד בקריטריונים של רשות החדשנות, למשל: שקיבלה מענקי מו"פ או הטבת מס מהרשות בשלוש השנים האחרונות, או שפועלת באחד מענפי הטכנולוגיה המתקדמים (תוכנה, אלקטרוניקה, ביוטק, פיתוח כלי טיס/חלל וכו’), או לחלופין שהוצאות המו"פ שלה עלו על 7% מהמחזור. חברה שעומדת בתנאים מקבלת אישור הכרה כחברת הייטק לצורך ההליך. היתרונות של מסלול HIT: זמן טיפול מהיר יותר בבקשה, אפשרות לוותר על דרישת השכר הכפול עבור עד 500 מומחים זרים שהם בוגרי אוניברסיטאות בישראל במקצועות הייטק, בתוך 3 שנים מסיום לימודיהם, וכן מתן אשרת עבודה פתוחה לבני הזוג. בנוסף, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה, הונהג מסלול מיוחד בו חברות הייטק יכולות להביא מומחי הייטק מאוקראינה ללא דרישות שכר מינימום לתקופה של עד 90 יום. מסלול HIT אינו פוטר באופן כללי מדרישת השכר הכפול למומחים “רגילים”, אך מקל בכמה היבטים פרוצדורליים כדי לזרז הבאת כ"א איכותי.
• נהלים ייעודיים בענפים מסוימים: משרד הפנים גיבש נהלים נפרדים לענפי רפואה, אקדמיה, אמנות ותעשיית היהלומים, בהם לא נדרשת התחייבות לשכר כפול מהשכר הממוצע כתנאי להיתר. לדוגמה, בית חולים בישראל המבקש לגייס רופא מומחה מחו"ל לתקופה זמנית (נניח מנתח בעל שם עולמי) יפעל לפי נוהל עובדים מומחים בענף הרפואה, שבו הקריטריונים מתמקדים בהכרחיות המקצועית וברישוי הרפואי, ללא חובת שכר כפול (אם כי שכרו של מומחה כזה לרוב גבוה בכל מקרה). כך גם מוסד אקדמי המארח פרופסור אורח, או תיאטרון המזמין אמן בינלאומי – נהלים אלה מכירים באופי הייחודי של התחומים הללו. בנוסף, קיימים נהלים מיוחדים להעסקת מנהלים ועובדים בכירים בחברות זרות ובינ"ל הפועלות בישראל – למשל חברות תעופה זרות, חברות ספנות או תאגידים רב-לאומיים הפותחים סניף בישראל. במקרים כאלה ייתכנו פטורים מסוימים (למשל פטור מתשלום עמלות מסוימות או חריגה ממכסת השנים) כדי לעודד פעילות עסקית בינ"ל בישראל, אך עדיין נדרש היתר לכל עובד זר.

מקרים מיוחדים – סוגי מומחים: הייטק, תעשייה, רפואה, תרבות, דת, חינוך ועוד

• מומחי הייטק: כפי שתואר לעיל, ישראל מפעילה מסלול ייעודי למומחי הייטק (ויזת HIT) כדי להקל על גיוס Talent מחו"ל. חברות הייטק מוכרות נהנות מזמני טיפול מהירים ויכולות להעסיק מספר מוגבל של מומחי הייטק צעירים ללא דרישת שכר כפול (בתנאי שהם בוגרי מוסדות בישראל לאחרונה). גם בהיעדר פטור זה, רוב מומחי ההייטק מרוויחים שכר גבוה העולה על הכפל, כך שהקריטריון אינו מהווה מכשול. יתרון חשוב בהייטק: בני/בנות הזוג של מומחה הייטק יכולים לקבל אשרת עבודה פתוחה (B/1) כך שיוכלו גם הם לעבוד בישראל. על כך נרחיב בפרק בני המשפחה. ענף ההייטק גם נוטה להביא מומחים לפרויקטים ספציפיים, למשל מומחה סייבר לסטארטאפ, מדען נתונים, מהנדס חומרה מנוסה וכד’. יש לשים לב שאם המומחה עובר בין חברות (סטארטאפ אחד לאחר), יש צורך בהיתרים חדשים לכל מעבר – הויזה לא "נודדת" איתו.
• מומחים בענפי התעשייה והתשתיות: ישראל נמצאת בעיצומם של פרויקטי תשתית גדולים (רכבות, נמלים, אנרגיה) וכן מארחת חברות תעשייה בינ"ל (בתחומי הנדסה, טכנולוגיה וכו’). לא נדיר שיזמים או קבלנים בינלאומיים מביאים איתם צוות מומחים זר להקמת המיזם. במקרים כאלה ייתכן שהמעסיק הוא חברת ביצוע זרה הפועלת בישראל בפרויקט מוגדר. משרד הפנים מאפשר זאת ובלבד שהחברה הזרה עצמה נרשמה כדין לפעול בארץ, ושהיא עומדת בחובות (למשל מינוי נציג מקומי, הבטחת ערבויות). המומחים הזרים יועסקו תחת אותה חברה זרה (או חברת-בת ישראלית שלה) וידרשו היתרים ואשרות כנ"ל. לעיתים, בחוזי ממשלה, נכלל מראש מנגנון להזמנת מומחי חברה זרה (למשל ספק מערכות שמביא מהנדסים משלו להתקנה). על אף ההבנה לצורך העסקי, אין פטור מחובת ההיתר – גם חברת חוץ מחויבת לקבל היתרים לכל עובד זר מומחה. במקרה של חברות זרות, ייתכנו הקלות רגולטוריות: למשל, לעיתים מעניקים פטור מחובת תשלום אגרות מסוימות או תשלומי הביטוח הלאומי בהסדרים מיוחדים, כדי למנוע כפל תשלום (אם המומחה מבוטח במדינתו). כמו כן, התקנות משנת 2007 קובעות שאם החברה משלמת שכר מומחה כמתחייב, היא פטורה מהיטל השנתי. ענף התשתיות מתאפיין גם בצורך בהרבה מומחים לזמן קצר (משלבי התקנה/פיקוח) – כאן בד"כ יעשה שימוש במסלול 45 הימים המזורז, פעמים רבות בפיצול (כמה נסיעות קצרות בשנה).
• רפואה ובריאות: ישראל מגייסת מעת לעת רופאים, אחיות ואנשי רפואה מחו"ל בשל מחסור או לצורך החלפת ידע. לדוגמה, פרויקט ממשלתי בעבר הביא רופאים מרומניה לתפקידי רופאים בבתי חולים פריפריאליים. רופא זר מחויב בקבלת רישיון ממשרד הבריאות (עמידה בבחינות או באישור הדדי) טרם שיוכל לעסוק ברפואה – הליך זה נעשה במקביל או טרם הגשת בקשת ההיתר. נהלי העסקת רופאים מחריגים אותם מדרישת השכר הכפול, אך כן דורשים הוכחת הכשרה (תעודת דיפלומה רפואית) והזמנה ממוסד רפואי ישראלי. לרוב, אם אושר רופא מומחה, בני משפחתו יקבלו אשרות ביקור (B/2) לשהות עמו בתקופת עבודתו. על רופאים ואנשי בריאות חלות גם רגולציות ספציפיות (למשל חובה להיות רשומים באיגוד מקצועי, ביטוח אחריות מקצועית וכו’), בנוסף לחובות הרגילות כמעסיק של עובד זר.
• תרבות ואמנות: בתחום זה נכללים למשל במאים, כוריאוגרפים, מוזיקאים, אמני במה, שפים מפורסמים ועוד – אשר מגיעים לישראל לפרויקטים תרבותיים או אמנותיים. רבים מהם מגיעים לתקופות קצרות (פסטיבל, מופע, תערוכה), לעיתים אף מתחת ל-45 יום, ואז ניתן להסדירם בקלות יחסית. גם עבור שהות ארוכה יותר, אין דרישה לשכר כפול באמנות, כנראה משום שההכנסה בענף לא תמיד גבוהה בשיעור זה. עם זאת, יש צורך במכתב הזמנה מפורט מטעם הגוף המארח (תיאטרון, מוזיאון, הפקה), ולעיתים אף אישור משרד התרבות לאירוע. מומחים בתחומי תרבות יכולים לכלול גם מדריכי אומנות מיוחדת, אמנים פלסטיים (למשל, פסל שבא להקים פסל סביבתי בארץ) ועוד. אם האמן מביא צוות (עוזרים טכניים וכו’), גם הם ייחשבו עובדים זרים ויצטרכו אשרת עבודה, אם כי ייתכן בסיווג אחר (למשל טכנאי במה – לא "מומחה" אלא כח עזר, ואם הם באים רק לכמה ימים אולי ניתן להחריגם). כל אלה מצריכים ייעוץ פרטני.
• דת (אנשי דת): בתחום הדת, אשרת א/3 נועדה במיוחד לאנשי דת המגיעים לשליחות בישראל. קטגוריה זו שונה מעט מויזת עבודה רגילה: היא אינה אשרת ב/1 אלא אשרה מסדרת A (ישיבה זמנית שלא לצרכי עבודה רגילה). אנשי דת – כהנים, כמרים, שייח’ים וכד’ – מוזמנים על-ידי מוסד דת או קהילה דתית בישראל למטרות דתיות (רבנות, הוראה רוחנית, כהונה בבית תפילה). עבורם, נוהל משרד הפנים דורש בין היתר: מכתב הזמנה מפורט מאת המוסד המזמין, תיאור הפעילות הדתית המיועדת, אישורי רישום של המוסד הדתי בישראל, ולעיתים המלצות מהארגון העולמי. אשרת א/3 ניתנת בד"כ לשנה וניתנת להארכה משנה לשנה. אין דרישת שכר מינימום מסוים (הרבה אנשי דת חיים מתרומות/מלגה צנועה), אך המוסד המעסיק צריך להתחייב לשאת בהוצאות המחיה הבסיסיות שלהם. נושא אנשי הדת הוזכר כאן כי הוא חלק מסוגי המומחים, אולם כאמור הם לא נכנסים תחת קטגוריית ב/1 "מומחה זר" הקלאסית אלא בקטגוריה נפרדת. לכן, אם מדובר לדוגמה בכומר המגיע לכנסייה – ההליך שונה מעט (ויזת א/3 במקום ב/1), אך בכל אופן יש להסדיר רשיון מתאים טרם בואו.
• חינוך ואקדמיה: מוסדות חינוך בישראל לעיתים שוכרים מורים, יועצים חינוכיים או מומחי חינוך מחו"ל, למשל ללמד מקצועות בשפה זרה ייחודית, או להוביל תוכנית לימודים חדשנית. אם מדובר במוסד פרטי (כגון בית-ספר דו-לשוני המעסיק מורה מספרד ללמד ספרדית), העובד יצטרך אשרת ב/1 מומחה. במוסדות להשכלה גבוהה, שכיח להזמין פרופסורים אורחים לתקופה קצובה; עבורם כאמור אין דרישת שכר כפול (אם כי לעיתים מקבלים שכר אקדמי מכובד). המוסד האקדמי יצטרך להראות שמדובר במרצה בעל שם המגיע להעשרה אקדמית. גם תחום הספורט ראוי לאזכור כאן: מאמנים זרים ושחקנים זרים בקבוצות ספורט מקצועיות נחשבים אף הם עובדים זרים. לרוב, איגוד הספורט או הקבוצה יגישו בקשה להיתר, וידרשו להראות הישגים/רקורד של המאמן או השחקן. בניגוד למומחי הי-טק, למשל, בענף הספורט אין דרישה פורמלית לשכר כפול, אך בפועל שכרם של שחקנים זרים בליגות העל עשוי להיות גבוה מאוד באופן טבעי.

תנאים ודרישות מהמעסיק במהלך ההעסקה

• היתר ואשרה בתוקף לאורך כל ההעסקה: המעסיק חייב לוודא שבכל יום עבודה של המומחה, יש בידו היתר העסקה תקף ורישיון ישיבה ועבודה בתוקף. האחריות היא על המעסיק לעקוב אחרי תאריכי התפוגה ולהגיש בזמן בקשות להארכה. העסקת עובד לאחר שפג תוקף האשרה שלו (או ללא היתר) מהווה עבירה של העסקה שלא כדין. לא ניתן "להעלים עין" – גם אם העובד הסכים לעבוד כשהניירת לא מוסדרת, האחריות המשפטית היא על המעסיק. לכן רצוי להתחיל הליך חידוש כ-3-4 חודשים לפני פקיעת האשרה, כדי להספיק לטפל בכל עיכוב בירוקרטי.
• שכר ותנאי העסקה הולמים: המעסיק מחויב לשלם למומחה לפחות את השכר שהתחייב עליו (ובכל מקרה לא פחות מכפל שכר ממוצע אם נדרש). יש לקיים את כל תנאי חוזה העבודה שעל בסיסם ניתן ההיתר. תשלום שכר בחסר אינו רק עבירה בדיני עבודה – הוא גם הפרת תנאי ההיתר שעלולה להביא לביטול ההיתר והויזה . בנוסף, העובד הזר זכאי לכל התנאים הסוציאליים לפי החוק הישראלי – ימי חופשה, הבראה, שעות נוספות, דמי מחלה, פנסיה וכיו"ב – ואין לקפח אותו. משרד הפנים עשוי לבקש דו"חות שכר או אישורי תשלום בבקשות להארכת היתר, לוודא שהשכר אכן שולם כנדרש.
• ביטוח רפואי פרטי: חוק עובדים זרים מחייב כל מעסיק לבטח את העובד הזר בביטוח רפואי פרטי למשך כל תקופת העסקתו. הביטוח הרפואי צריך לענות על סל מינימלי שנקבע בתקנות, כדי להבטיח שלעובד תהיה נגישות לשירותי בריאות (שכן הוא לא מכוסה בביטוח בריאות ממלכתי כמו אזרח). המעסיק נושא במלוא עלות הביטוח, אך רשאי לנכות מהעובד חלק קטן מהפרמיה (עד שליש מעלות הפרמיה החודשית, ובתקרת סכום שקבועה – נכון ל-2024 כ-139 ש"ח לחודש לכל היותר). פוליסת הביטוח צריכה לכלול כיסויים לאשפוז, לרפואת משפחה, לתרופות ועוד, בהתאם לתקנות. אי-החזקה בביטוח בתוקף = הפרת חוק שעשויה לגרור קנס.
• מגורים הולמים לעובד: על מעסיק חלה חובה לדאוג למומחה הזר למגורים הולמים או לחלופין לתשלום קצובת דיור (אם נקבע כך). עובדים מומחים רבים מגיעים עם משפחות ושוכרים דירות בשוק החופשי – לא תמיד המעסיק מספק ממש דירה, אבל אם לא, עליו לוודא שהמשכורת מאפשרת לעובד לשכור מקום ראוי. בחוק מוגדרים קריטריונים ל"מגורים הולמים", למשל: שטח מינימלי לנפש, מיטה, שירותים ומקלחת, מטבחון נאות, מזגן בקיץ וכד’. אם המעסיק מספק מגורים (לדוגמה עבור מומחה המגיע לבד לתקופה קצרה – אולי יתאכסן בדירה של החברה), עליו לעמוד בדרישות אלו. אחרת, עליו לשלם תוספת עבור דיור כדי שהעובד יוכל לדאוג לעצמו. מעסיק שאינו מקיים חובה זו חשוף לקנס.
• חוזה העסקה בכתב ובשפת העובד: המעסיק מחויב לערוך הסכם עבודה כתוב עם העובד הזר, בשפה המובנת לעובד. החוזה יכלול את כל תנאי העבודה: תיאור התפקיד, שעות העבודה, השכר, תנאים נלווים, משך העסקה, תנאי סיום וכו’. יש לספק לעובד עותק מהחוזה. הקפדה על כך חשובה הן כדי למנוע אי-הבנות עם העובד, הן כדי להראות לרשויות שההעסקה הינה שקופה והוגנת. במיוחד בעובדים מומחים – לרוב הם דוברים אנגלית, ולכן חוזה באנגלית הוא חובה (חוזה רק בעברית לעובד איטלקי למשל לא ייחשב כמסירת חוזה בשפתו). מומלץ לצרף לחוזה נספח עם התחייבויות המעסיק בהתאם לחוק עובדים זרים (כמו ביטוח, דיור וכיו"ב) כדי שהעובד יבין את זכויותיו.
• איסור גביית תשלום מהעובד בעד ההעסקה: החוק אוסר על המעסיק (או מי מטעמו) לגבות מהעובד הזר תגמול תמורת עצם קבלתו לעבודה. בעוד שבקטגוריות עובדים לא-מומחים נפוצה תופעת דמי תיווך (שלשמור עליהן יש תקנות – תיווך עבודה בסכום מוגבל), לגבי מומחים הדבר פחות שכיח כי בד"כ החברה היא שיזמה והזמינה את העובד. ובכל זאת – אם מעסיק כלשהו שקל לנכות מהעובד עלויות של סידור הויזה, טיסה, עו"ד וכו’ – הדבר אינו חוקי. המעסיק צריך לשאת בהוצאות הללו. העובד רשאי לשלם רק אולי עבור חלק מהטיסה בהגעה (אם סוכם), אך ברוב המקרים גם כרטיס הטיסה לארץ וחזרה בסיום הוא על חשבון המעסיק (או הכלול בחבילת הרילוקיישן שלו). מעסיק הגון יבהיר זאת מראש בחוזה.
• חובות דיווח ועידכון: אם במהלך תקופת ההיתר משתנים פרטים מהותיים – למשל, המומחה עובר לתפקיד אחר בתוך החברה, או שהחברה מוזגה לתוך תאגיד אחר – יש לעדכן את רשות ההגירה. שינוי תפקיד דורש לעיתים היתר חדש (כי היתר ניתן לתפקיד ספציפי); שינוי שם מעסיק (כגון העברת עובד לחברת-בת אחרת) בהחלט מצריך היתר חדש למעסיק החדש. כמו כן, אם העובד סיים את עבודתו לפני תום התקופה (התפטר או פוטר), חובת המעסיק להודיע על כך לרשות (כדי לבטל את האשרה, אחרת העובד עלול להישאר במדינה בניגוד לחוק).
• החזרת העובד לארצו בגמר ההעסקה: על פי חוק הכניסה, עם תום תקופת רישיון הישיבה, על העובד הזר לצאת מישראל. המעסיק למעשה ערב ליציאתו. מקובל שהמעסיק יממן את כרטיס הטיסה חזרה לארץ המוצא. ישנם מקרים של עובדים מסוימים שנשארים לא חוקית לאחר שפוטרו – דבר זה עלול לסבך את המעסיק אם לא דיווח על סיום ההעסקה כנדרש. לכן, מעסיק צריך לפקח על מועד העזיבה. לעיתים אף נדרש במעמד ההיתר להפקיד ערבות או התחייבות לשאת בעלויות הרחקת העובד אם לא יצא עצמאית.

משך האשרה, מגבלות על שהות בישראל וחידוש ויזת מומחה

• תקופת השהייה המותרת (Maksimum 63 חודשים): מדיניות ישראל, בדומה למדינות רבות, מגבילה את משך הזמן שעובד זר יכול לשהות ולעבוד ברציפות, כדי למנוע מצב של הגירת עבודה קבועה במסווה של ויזות זמניות. 63 החודשים (חמש שנים ועוד רבע) נספרים מצטבר לכל תקופת העבודה ברצף. אם עובד סיים ועזב את הארץ, ויותר משנה לא היה כאן, אפשר תיאורטית להתחיל לספור מחדש (כלומר אם חזר אחרי הפסקה משמעותית אולי יינתן שוב עד 63 חודשים). אך בדרך כלל לא נהוג להביא את אותו אדם שוב אלא במקרים מיוחדים.
• חידוש היתר ואשרה מדי שנה: ההיתר הבסיסי, כאמור, לרוב שנתי. לקראת סיום השנה (מומלץ כ-3 חודשים קודם) יש לפנות בבקשה להארכת ההיתר בשנה נוספת. הבקשה פחות מסובכת מהראשונה, אך עדיין נדרשים: טופס, אגרת בקשה (שוב 1,210 ש"ח), תצהיר, אישורי שכר (להראות ששולמה השנה שכר כנדרש), ואישור רו"ח לגבי תשלומי שכר מומחה (אם החברה העסיקה עוד מומחים). המעסיק צריך גם לנמק מחדש מדוע עדיין זקוק לעובד לשנה נוספת – בדרך כלל קל לנמק בהמשך רצף העבודה ("הפרויקט נמשך" או "עדיין לא הושלמה העברת הידע" וכדומה). לאחר אישור הארכת ההיתר, העובד צריך לגשת ללשכת ההגירה בישראל כדי להאריך את רשיון הישיבה בדרכונו. זו פרוצדורה יחסית פשוטה: מפקידים את הדרכון בלשכה לכמה ימים ומקבלים אותו בחזרה עם מדבקת B/1 חדשה לעוד שנה. אין צורך לנסוע לחו"ל, ההארכה מתבצעת כאן (שונה מהוצאת האשרה הראשונה שנעשתה בקונסוליה).
• חריגים להארכה מעל 5 שנים: אם מעסיק סבור שהמומחה שלו חיוני מעבר ל-5 שנים ו-3 חודשים, עליו להגיש בקשה חריגה עוד לפני שהעובד מגיע למגבלת הזמן. הפנייה היא לשלטונות ההגירה ואולי אף לדרגים בכירים (שר הפנים). יש לפרט בה את התרומה יוצאת הדופן של אותו מומחה למשק או לכלכלה. למשל, טענה אפשרית: המומחה מפתח טכנולוגיה שתיצור מאות משרות חדשות, או מוביל מחקר רפואי מציל חיים שאין לו תחליף מיידי. מקרים כאלה נדירים, וכנראה ייבחנו לעומק. החוק דורש התייעצות של שר הפנים עם שר האוצר ושר הכלכלה כדי לאשר חריגה, וזהו רף גבוה המצריך הצדקה כבדה. גם אם מאשרים, כאמור, זה לשנה אחת בלבד כל פעם. מכאן שהאופק התעסוקתי של מומחה זר בישראל הוא מוגבל. מעסיק שמתכנן לשלב עובד זר לזמן ארוך מאוד צריך לשקול תכנון חילופי, או אולי לבדוק האם העובד זכאי במסלול אחר למעמד בישראל (למשל, ישנם מומחים שאחרי שנים בישראל מעוניינים להשיג תושבות – לרוב זה לא אפשרי דרך עבודה בלבד, אך לעיתים הם זכאים לאזרחות מכוח חוק השבות אם הם יהודים, או נישאים לישראלי ואז נכנסים למסלול אחר לחלוטין של בני זוג). בכל אופן, בהקשר אשרות העבודה, יש לראות בהן זמניות.
• מגבלת 90 יום מחוץ לישראל: יצוין בהקשר זה כי רישיון ב/1 פג אם העובד שוהה מחוץ לישראל פרק זמן ממושך (כ-90 יום רצוף). לכן, מומחה שעוזב את הארץ לתקופה ארוכה באמצע (למשל חופשה ארוכה או פרויקט במקום אחר) – עליו לוודא מול רשות ההגירה שרשיונו לא מתבטל אוטומטית. לעיתים יבקשו ממנו להחזיר את תעודת הזהות הזמנית שלו אם יצא ליותר משלושה חודשים. אך כל עוד ההיתר בתוקף, ניתן להסדיר מחדש כניסה.
• סיום מוקדם של העבודה: אם המומחה מסיים את עבודתו לפני הזמן (נניח פרויקט הסתיים מוקדם, או חלילה העובד לא עמד בציפיות ופוטר), על המעסיק לדווח ולבטל את ההיתר. העובד יקבל לרוב 30 יום להסדיר עזיבתו. בתקופה זו אין לו זכות לעבוד אצל מעסיק אחר. אם מצא מעסיק חלופי ישראלי שרוצה בו, האחרון צריך להתחיל הליך חדש מאפס לקבלת היתר עבורו. במקרים מסוימים, אם העובד עבר בין חברות מאותה קבוצה עסקית, משרד הפנים עשוי להקל (למשל העברת מומחה בין סניפים של אותה חברה – עדיין מחייבת היתר חדש אך לפעמים התהליך יותר מהיר).
• שדרוג למעמד קבע: נושא זה מעט חורג מהדיון, אך חשוב לציין: אשרת עבודה ב/1, אפילו של מומחה, אינה מסלול לתושבות קבע או אזרחות. החוק הישראלי מקשה על מעבר ממעמד של עובד זר זמני למעמד של תושב. למעשה, חוק הכניסה לישראל מחריג אשרות עבודה (ב/1) מהאפשרות להגיש בקשה לישיבת קבע. במילים אחרות, מומחה זר שישהה כאן 5 שנים ויעזוב, לא משנה כמה תרם – הוא לא צובר זכויות להתאזרחות. היוצאים מן הכלל הם מעטים (כמו מומחה שהתחתן עם ישראלי – אז הוא עובר למסלול התאזרחות כבני זוג). לכן, הן המעסיק והן העובד צריכים לתאם ציפיות: עבודה בישראל היא לתקופה מוגבלת ולא תוביל להישארות לצמיתות, אלא אם יש נתיב אחר.

אפשרות להבאת בני משפחה נלווים (בני זוג וילדים) ותנאי האשרה עבורם

• בן/בת זוג נשואים של מומחה זר: בני זוג רשאים להצטרף למומחה הזר ולשהות בישראל כל עוד האשרה של המומחה בתוקף. הנפקת אשרות לבני הזוג יכולה להיעשות בשתי דרכים:
  • הוספת בן הזוג לבקשת הויזה של המומחה – בעת הגשת הבקשה לאשרת B/1 עבור העובד, ניתן לכלול את בן/בת זוגו כמלווה. משרד הפנים ינפיק לבן הזוג אשרת ביקור מסוג B/2 לתקופה דומה. בן הזוג ייכנס איתו לישראל וישהה כאן כ turista (מבקר). אשרת ה-B/2 של בן הזוג היא רב פעמית (multi-entry) לרוב, כדי לאפשר לו לצאת ולחזור ללא צורך בהוצאת ויזה מחדש. אשרת B/2 זו בדרך כלל ניתנת לשנה בכל פעם, ומוארכת במקביל לחידוש אשרת העבודה של העובד. חשוב: אשרת התייר הנלווית לא מקנה זכות עבודה בישראל. בן הזוג לא רשאי לעבוד כשכיר ולא כעצמאי. למעשה הוא כאן כדי ללוות את המשפחה.
  • הגשת בקשה לאחר הגעת העובד – לחלופין, ניתן להביא את העובד קודם ואז להגיש עבור בן הזוג בקשה להצטרפות. הבקשה תוגש בלשכת משרד הפנים בישראל, ותצריך הוכחת נישואים חוקית מתורגמת, ראיון זוגי וכו’. אולם אם בני הזוג נשואים כדין, הנפקת אשרת B/2 למלווה היא די שגרתית.
• ידועים בציבור (בני זוג לא נשואים): מצב זה מורכב יותר. ישראל מכירה עקרונית בידועים בציבור, אך דורשת הוכחות משמעותיות לקשר כן ויציב. בן זוג שאינו נשוי למומחה יצטרך להוכיח קשר אמיתי (צילום משותף, חוזי שכירות משותפים, תצהירים). משרד הפנים עשוי להערים קשיים, ורצוי מאוד בסיטואציה כזו להסתייע בעו"ד. ככלל, אם משוכנעות הרשויות באמיתות הקשר, יתייחסו לידוע בציבור בדומה לבן זוג נשוי ויונפק לו רישיון B/2 לשהייה (ללא עבודה). אך התהליך ממושך וכולל לעיתים ועדה.
• ילדי המומחה הזר: ילדים קטינים (עד גיל 18) של העובד זכאים גם הם להצטרף להוריהם. הם יקבלו אשרת B/2 (מבקר) לתקופה שתואמת לזו של ההורה המומחה. ילדים נכנסים לרוב כתלויים בבקשת בן הזוג המלווה. אם הילדים בגיל בית ספר, ניתן לרשום אותם לבתי ספר פרטיים או בינ"ל (כגון בתי ספר אמריקאיים, צרפתיים וכו’ הפועלים בארץ), ולעיתים גם לבתי ספר רגילים (סטטוס תושב ארעי לצרכי חינוך). בפן החוקי היבש, לילדים כמובן אין אישור עבודה, אך זה בדר"כ לא רלוונטי כי הם קטינים. אם יש במשפחה ילדים בוגרים מעל 18 – הם לא זכאים אוטומטית לויזת תלוי ויצטרכו סידור נפרד (למשל לימודים באוניברסיטה – אשרת סטודנט).
• בן זוג עובד בהייטק – מסלול B/1 לבן זוג (EAS): כפי שצוין, למומחי הייטק זרוע נלווית חשובה – אשרת B/1 מיוחדת לבן/בת הזוג. זה חריג לכלל שבני זוג לא עובדים. במסגרת נוהל HIT, בן זוג של עובד זר המועסק בחברת הייטק או סייבר בישראל לתקופה מעל 90 יום, רשאי לקבל רישיון עבודה מסוג ב/1. ויזה זו מכונה B1-EAS (Employment Authorization for Spouse). החברה המעסיקה מגישה בקשה בלשכת ההגירה עבור בן הזוג במעמד שהותם בארץ. היתר מיוחד זה יינתן למשך זהה לתקופת העסקת המומחה, והוא מאפשר לבן/בת הזוג לעבוד בכל עבודה חוקית שימצא, אצל כל מעסיק, ללא דרישת שכר מומחים. למעשה בן הזוג מקבל אשרת עבודה כללית פתוחה. התנאי העיקרי: הזוג צריך להתייצב יחד בלשכת משרד הפנים לצורך הוכחת הקשר (תעודת נישואין) והנפקת האשרה. מסלול זה נולד כדי לעודד מומחי הייטק לבוא עם משפחותיהם, ולמנוע מצב שבן הזוג המקצועי שלהם יוותר ללא תעסוקה. חשוב להדגיש: מחוץ לענף הייטק, אין אפשרות שבן זוג יקבל אשרת עבודה אוטומטית. אם בן זוג (שאינו בהייטק) רוצה לעבוד, הוא יצטרך למצוא מעסיק שיעשה עבורו הליך כמומחה זר נפרד – מה שבפועל לא קורה הרבה, אלא אם שני בני הזוג שניהם מומחים בתחומם וכל אחד מוזמן ע"י מעסיק אחר.
• אשרות בני משפחה – סיכום ופרקטיקה: באופן כללי, מומלץ לכלול את בני המשפחה כבר בתכנון ההעסקה. יש להכין את מסמכי הנישואין והלידה הרלוונטיים (עם אפוסטיל ותרגום לעברית) מבעוד מועד. בעת הגשת בקשת ההיתר למומחה, כדאי לציין שהוא יבוא עם משפחתו (אין בכך לפגוע בסיכויי האישור; זה לגיטימי ומובן). לאחר קבלת האישור, לתאם מול הקונסוליה גם הנפקת אשרות למשפחה. בני הזוג והילדים יקבלו כאמור אשרות תייר (או בן זוג הייטק – אשרת עבודה). בעת הנחיתה בנתב"ג, הקפידו שלכל בני המשפחה יהיו אשרות בהתאם, כדי למנוע בעיות (אם מישהו נכנס רק כתייר בלי לדעת שהוא תלוי, עלול להיתקל בסירוב כלשהו). יתרה מזאת, רצוי להסדיר אשרת כניסה מרובה (Multiple Entry) לבני המשפחה – היא לרוב ניתנת אוטומטית, אך אם לא, לבקש בלשכה; זו מדבקה המאפשרת להם לצאת ולחזור כמה פעמים שירצו בלי איבוד הסטטוס. ללא זה, יציאה מהארץ של בן זוג עם B/2 עלולה לחייב בקשת ויזת תייר חדשה בקונסוליה, אז עדיף להחזיק מולטי-אנטרי.
• שהיית בני המשפחה בארץ: בני זוג וילדים של מומחה זר שוהים בארץ באופן חוקי, אך אינם נחשבים תושבי קבע. הם לא זכאים לזכויות סוציאליות כמו ביטוח בריאות ממלכתי או קצבאות. לכן, המומחה צריך לדאוג לבטח גם את משפחתו בביטוח רפואי פרטי (בד"כ פוליסת המשפחה היא חלק מתנאי הרילוקיישן, אך מבחינת החוק – חובה לבטח רק את העובד עצמו; נהוג מעשית להרחיב למשפחה). ילדים יוכלו להשתלב במערכת חינוך ציבורית אם ההורים ירצו, אף שאין חובה על המדינה לקבלם (בדרך כלל הרשויות כן מאפשרות משיקולי שילוב). מבחינת רשיון נהיגה, בן זוג עם B/2 לא יוכל להמיר רשיון זר לישראלי (שכן אינו עולה חדש), אך יוכל לנהוג בארץ עם רשיון זר למשך שנה מהכניסה. אלה פרטים קטנים אך חשובים לתיאום ציפיות.
• סיום העסקת המומחה והשפעה על המשפחה: אם המומחה עוזב את הארץ (בסיום עבודה), בני המשפחה נדרשים כמובן לעזוב איתו, כי אשרותיהם תלויות בשל המומחה. ניתנת לרוב שהות קצרה להתארגנות, אבל אין אפשרות להישאר אחריו (למעט מקרים הומניטריים יוצאי דופן). הדבר קריטי: היו מקרים שבני זוג נקלעו למצב לא נעים אם, למשל, היחסים התערערו והמומחה עזב – בן הזוג הזר לא יכול להמשיך לשהות כאן על סמך אשרת התייר שקיבל כתלוי בו.

חשיבות הליווי המשפטי בהליך – הימנעות מדחייה, עמידה בנהלים וייעול התהליך

מדוע ליווי משפטי כל-כך חשוב?

• הגשת בקשה נכונה מהניסיון הראשון: עו"ד הבקי בתחום יודע בדיוק אילו מסמכים נדרשים, כיצד למלא את הטפסים, ומה להדגיש בנימוקי הבקשה. למשל, עורך דין מנוסה ידגיש בבקשה את מילות המפתח החשובות לוועדת ההיתרים, וייעץ למעסיק לצרף חוות דעת טכנית במקרה הצורך. מטרה מרכזית היא למנוע מצב של "בקשה חסרה" – כאשר בקשה מוגשת ולאחר זמן רב מקבלים דרישה להשלמות. ליווי מקצועי יבטיח שהבקשה תהיה שלמה ומדויקת מהגשתה, ובכך יזרז משמעותית את זמן הטיפול ויגדיל סיכויי אישור בפעם הראשונה . אכן, סטטיסטיקה מלמדת שבקשות המוגשות ע"י מומחים בתחום נוטות לקבל אישור בפעם הראשונה בלי תיקונים (כמובן בהנחה שהמקרה עומד בתנאים).
• היכרות עם הנהלים והפקידים: משרד הפנים מפעיל לשכות עובדים זרים ברחבי הארץ. לכל לשכה ולעיתים לכל פקיד יש דגשים שונים. עו"ד מנוסה שפועל קבוע מול רשות ההגירה ידע למי לפנות, כיצד לעקוב, ומה לעשות אם יש עיכוב בלתי מוסבר. במקרים של תקלה או דחייה, עורך דין יידע כיצד לערער או לבקש דיון חוזר, ובכך למנוע סגירת דלת סופית. יתרה מזאת, בחלק מהמקרים ניתן לנהל מגעים בלתי פורמליים – עורך הדין יכול לברר טלפונית את סטטוס הבקשה, להבהיר נקודה לא ברורה, או לטפל במהירות בדרישה שעלתה, בעוד שמעסיק עצמאי אולי אפילו לא ידע שיש בעיה עד שיהיה מאוחר.
• עמידה מופתית בחוק וחסכון בקנסות: עורך דין יוודא שהמעסיק מבין ומקיים את כל חובותיו (ביטוחים, דיור, שכר וכו’). למשל, הוא יכול לספק דגשי ציות: להזכיר למעסיק לחדש ביטוח כל שנה, או לעזור לערוך את חוזה העבודה בשפת העובד בהתאם לנהלים. כך, המעסיק לא ייקלע בטעות להפרה (כמו מקרה בו חברה שילמה בטעות מעט מתחת לדרישת השכר הכפול ואז עמדה בפני ביטול ההיתר – מקרה שניתן היה למנוע עם ייעוץ נכון מראש). במידת הצורך, עו"ד גם יכול לייצג את המעסיק בהליכים משפטיים – אם ננקט קנס מנהלי או כתב אישום על עבירה, יש חשיבות לכך שעו"ד שמעורה במקרה מלכתחילה יטפל בהגנה או בביטול הקנס.
• ייעול ההליך וחסכון בזמן ניהול משאבי אנוש: עבור צוות HR בחברה, טיפול בהליכי אשרות זרים הוא לא עניין שבשגרה, והוא עלול לגזול משאבים רבים. העברת האחריות לעו"ד מומחה מאפשרת לצוות ה-HR להתמקד בעבודתו הרגילה, בעוד עורך הדין מטפל בכל הביורוקרטיה. הוא יתזכר את החברה על מועדי פקיעת ויזות, יכין טיוטות מסמכים לחתימה, ולעיתים אף ילווה את העובד הזר ומשפחתו בתהליך הקליטה (מול משרד הפנים ומול לשכות אחרות). הדבר גם מעניק לעובד הזר תחושת ביטחון שהנושא מטופל מקצועית – נקודה חשובה ברילוקיישן, שכן העובד ודאי חושש למעמדו החוקי במדינה זרה.
• שמירה על מוניטין המעסיק מול הרשויות: חברה שנתפסת כמקפידה על הכללים ומשתפת פעולה עם רשות ההגירה, תהנה מיחס טוב וקבלת היתרים חלקה יותר בעתיד. לעומת זאת, חברה שתוזכר לרעה (נניח, הופר היתר אצלה בעבר), עלולה לעמוד תחת זכוכית מגדלת. ליווי משפטי יכול לעזור למעסיק לבנות "תיק נקי" של עמידה בכל הדרישות. במקרים גבוליים, שם שיקול הדעת של הפקיד משחק תפקיד, מוניטין חיובי יכול להטות את הכף לטובת המעסיק.
• התמודדות עם מקרי חריג: אם מתעוררת בעיה – למשל, הבקשה מתעכבת מעבר לצפוי והמומחה אמור להגיע בדחיפות, או שמתגלה שהמומחה צריך עוד מסמך רישוי – עו"ד ימצא פתרון. לפעמים ניתן לבקש אשרת עבודה זמנית לחצי שנה תוך כדי השלמת מסמך, או להביא מומחה על ויזת תייר ולהעסיקו רק אחרי קבלת האישור (תוך סיכון מחושב) וכו’. החלטות כאלה רצוי שיתקבלו עם ייעוץ משפטי כדי לא לעבור על החוק.

העסקת מומחים זרים במסגרת חוזים בינלאומיים והשקעות זרות

• חברת ישראלית המעסיקה מומחה מטעם ספק זר: דמיינו שחברה ישראלית חתמה על חוזה עם יצרן ציוד גרמני, לפיו הגרמנים יספקו מכונה וגם ישלחו מהנדס להרכבה והדרכה. בפועל, המהנדס הגרמני יהיה "מומחה זר" שעובד בישראל. למרות שהוא נשלח ע"י חברה גרמנית, החוק מחייב עדיין מעסיק ישראלי מוגדר. בחוזים כאלה רצוי להגדיר מראש מי ייחשב כמעסיק לצורך האשרה – האם החברה הישראלית "תארח" אותו כמעסיק מקומי (בד"כ זה המצב), או שהחברה הגרמנית תרשם בישראל כמעסיק זמני. ברוב המקרים, החברה הישראלית תגיש את הבקשה כי לה יש אינטרס שהמומחה יהיה פה ויעבוד (למרות שמשכורתו משולמת אולי ע"י הגרמנים). הדבר מחייב תאום מול הספק הזר: לספק את כל המסמכים הנדרשים (קורות חיים, דרכון וכו’) בזמן, ולהבין שחייבים לעמוד בקריטריון השכר הכפול. לעיתים בחוזה אפשר להסדיר שהצד הזר יממן את עלות השכר הגבוהה או את ההיטל, וכיו"ב. מה שחשוב הוא לא להזניח את היבטי הויזה – כבר במו"מ המסחרי על חוזה בינ"ל, יש להתנות שהגעת מומחים תהיה כפופה לקבלת אשרות עבודה והיתרים כנדרש בחוק הישראלי.
• חברה בינ"ל הפותחת סניף בישראל: במקרה של השקעה זרה, נניח תאגיד אמריקאי מקים שלוחה בישראל. באופן טבעי, בשלב ההקמה הוא ירצה להביא כמה מנהלים או מהנדסים מטעמו. כאן בד"כ החברה הבינ"ל תרשם בישראל (כעוסק, חברה בע"מ או סניף), ואז כאישיות משפטית ישראלית תבקש היתרים עבור עובדיה. יתרון: לפי המדיניות, חברה זרה המעסיקה מומחים באופן קבוע פטורה מתשלום ההיטל השנתי (כפי שצוין, תקנות 2007), וכך חוסכת עלויות. ייתכנו גם פטורים מאגרות משרד התמ"ת (כיום משרד הכלכלה) בשל עידוד השקעות. כאשר העבודה היא במסגרת הקמה של פעילות עסקית חדשה, כדאי לפנות גם לגורמי סיוע ממשלתיים (כמו רשות ההשקעות) שיכולים לייעץ בסוגיות האשרה. נקודה רגולטורית: יש ענפים שהחוק מחייב מעורבות של ישראלים – למשל חברה קבלנית זרה שתביא עובדים חייבת לפי החוק למנות מנהל ישראלי אחראי. כל דרישה כזו חייבת להילקח בחשבון כדי שהעסקת הזרים תהיה מותרת.
• פרויקטים ממשלתיים או שת"פ בין מדינות: לפעמים מומחים זרים מגיעים כחלק משת"פ בין ממשלות – נניח מדענים מחו"ל בפרויקט מחקר עם משרד ממשלתי, או יועצים במסגרת סיוע של האיחוד האירופי. לעיתים קרובות, במקרים כאלו, המדינה תדאג לרגולציה גמישה. ייתכנו הסכמים בילטרליים הפוטרים מצורך בוויזת עבודה (למשל, דיפלומטים ואנשי ארגונים בינ"ל לעיתים מוחרגים מאשרת עבודה). אבל אלה חריגים נדירים. ברוב המוחלט של המקרים, גם אם הפרויקט הוא בינ"ל, חובת היתר העסקה ואשרת עבודה שרירה וקיימת. לכן, אל תניחו שאם זה "פרויקט של הממשלה" לא צריך ויזה – תבדקו נקודתית.
• עבודה מול קבלני משנה זרים בישראל: מצב נוסף – מפעל ישראלי שוכר קבלן משנה זר לבצע עבודה אצלם (לדוגמה, חברה הודית שתתקין מערכת ייחודית במפעל). ההודים יביאו עובדים משלהם. יש להקפיד שגם אותם עובדים יהיו בהיתרים. כאן האחריות הראשונית היא של הקבלן הזר, אך לפי החוק גם המזמין הישראלי נושא באחריות משותפת להעסקת הזרים כדין (באמצעות מנגנון של "חובת זהירות" ו"אחריות משתפת" על מי שבשטחו עבדו זרים ללא היתר). לכן, מומלץ לכלול בחוזה עם קבלן המשנה התחייבות שלו להשיג היתרי מומחה עבור אנשיו, ואולי לעגן מנגנון פיקוח (למשל, שהמזמין רשאי לבקש לראות את ההיתרים לפני כניסת העובדים לאתר). היה מקרה ידוע בו חברת בנייה זרה הביאה עשרות עובדים בלי אישורים באתר של חברה ישראלית – שני הצדדים נקנסו קשות כשהדבר התגלה. מסקנה: וודאו שכל זר באתרכם מכוסה בהיתר, גם אם אינו מועסק ישירות על ידיכם.
• רילוקיישן פנימי בחברה גלובלית: תאגידים גלובליים עושים לעיתים העברות עובדים פנימיות (Intra-Company Transfer). נניח, עובד מצטיין במטה בלונדון נשלח לסניף בת"א לשנתיים. למרות שזו העברה פנימית, על הסניף הישראלי חלה חובת היתר עבודה למענו. יש מדינות עם ויזות מיוחדות להעברות פנים-ארגוניות; בישראל אין קטגוריה נפרדת, מתייחסים אליהם פשוט כמומחים זרים (אם כי הוכחת הצורך קלה – החברה אומרת זה מנהל מטה שחייב להיות פה). הדגשים במקרה כזה: לשים לב לנושא השכר – אולי בלונדון השתכר פחות, אך כאן חייבים לתת לו לפחות כפל ממוצע בישראל, גם אם בשביל החברה זה overpay, כי אין הנחות בכך. לפעמים חברות פותרות זאת טכנית בכך שמשלימות לו תשלומים באש"ל או דיור כדי לעמוד בסף הנדרש. עו"ד בתחום יעזור לתכנן זאת נכון.