מאת:
תביעת נזקי גוף עקב תאונת דרכים

בישראל קיים הסדר חוקי ייחודי לטיפול בתאונות דרכים – חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975. חוק זה נועד להבטיח שכל מי שנפגע בגופו בתאונת דרכים יקבל פיצוי כספי הוגן על נזקיו, ללא תלות בשאלה מי אשם בתאונה. במסגרת החוק הוטלה על הנהגים אחריות מוחלטת לפיצוי נפגעי תאונות, וכנגד אחריות זו קיימת חובת ביטוח חובה לכל כלי רכב מנועי. המשמעות היא שהנפגע אינו נדרש להוכיח רשלנות של גורם כלשהו כדי לזכות בפיצוי, והתהליך מתנהל מול חברת הביטוח הרלוונטית באופן מסודר.
במאמר זה נסביר מהי “תאונת דרכים” לפי החוק, מהו עיקרון האחריות ללא אשם, אילו ראשי נזק מזכים בפיצויים וכיצד מעריכים אותם, מי הנפגעים הזכאים לפיצוי (נהגים, נוסעים, רוכבי אופנוע והולכי רגל), מהו תשלום תכוף וכיצד הוא ניתן עוד לפני פסק דין, את מי בדיוק תובעים (חברת הביטוח או קרנית), ולבסוף נדגיש את חשיבות הייצוג על-ידי עורך דין מנוסה למימוש מלוא זכויות הנפגע ומקסום הפיצוי המגיע לו.
 

מה נחשב לתאונת דרכים לפי החוק?

תאונת דרכים מוגדרת בחוק כפגיעת גוף שנגרמה לאדם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה . במילים אחרות, כל אירוע שבו כלי רכב ממונע (כגון רכב פרטי, אופנוע, אוטובוס וכדומה) מעורב וכתוצאה מכך נגרם נזק גוף, ייחשב כתאונת דרכים. החוק אף מרחיב הגדרה זו למקרים מסוימים: למשל, נפגע שנסיבות פציעתו קשורות בהתפוצצות או התלקחות של הרכב עקב מרכיב חיוני בו, או נפגע מרכב שעמד במקום אסור לחניה – כל אלו יכולים להיחשב כתאונת דרכים לעניין הפיצויים . מנגד, החוק קובע חריג חשוב שלפיו לא ייחשב אירוע כתאונת דרכים אם הוא נגרם במתכוון. כך, אם פגיעה אירעה כתוצאה ממעשה מכוון שנועד להסב נזק (למשל תקיפה באמצעות רכב), אותו אירוע יצא מגדר ההגדרה של תאונת דרכים לצורך חוק הפיצויים. מעבר לחריג הכוונה, ישנם מקרים נוספים בהם החוק שולל פיצויים (כמו שימוש ברכב לביצוע פשע), אך ככלל כל תאונה “רגילה” בכביש תיכלל תחת הגנת החוק.
 

עקרון האחריות המוחלטת – פיצוי ללא הוכחת רשלנות

חוק הפלת”ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) הנהיג במשפט הישראלי עקרון של אחריות מוחלטת (strict liability) במקרה של נזקי גוף בתאונות דרכים. המשמעות היא שנפגע זכאי לפיצוי בלי צורך להוכיח שגורם התאונה התרשל. למעשה, שאלת האחריות לתאונה (מי אשם) אינה רלוונטית במסגרת תביעה לפי חוק זה – גם נהג שהתאונה קרתה בגלל טעות שלו, וגם נפגע תמים לחלוטין, שניהם יקבלו פיצוי על נזקי הגוף שנגרמו . במקביל, החוק ביטל למעשה את טענת האשם התורם מצד נפגע – נפגע אינו מאבד מזכאותו או מצמצם אותה אף אם בהתנהגותו תרם חלקית לגרימת התאונה, כל עוד לא פעל במתכוון לגרום לה. כדי לתמוך במנגנון זה, החוק מחייב ביטוח חובה לכל רכב מנועי בישראל. ביטוח החובה מיועד לכסות את נזקי הגוף של הנהג, הנוסעים, והולכי הרגל שייפגעו במקרה של תאונה . באופן זה, כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי בהתאם לנזקיו, בלי תלות באשמה ובלי חשש שהמזיק חסר יכולת כלכלית – הפיצוי משולם על-ידי חברת הביטוח של הרכב הרלוונטי. התוצאה היא שהליך התביעה פשוט ומהיר יותר לעומת תביעת נזיקין “רגילה”, מאחר שאין צורך לברר ולהוכיח כיצד אירעה התאונה ומי אחראי לה.
 

ראשי הנזק בגינם ניתן לקבל פיצוי

כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, הוא רשאי לתבוע פיצוי על מגוון ראשי נזק – כלומר סוגי הנזקים השונים שנגרמו לו. עיקרי הנזקים ברי-פיצוי כוללים בין היתר:
  • כאב וסבל – פיצוי על כאב גופני, סבל נפשי, עוגמת נפש ופגיעה באיכות החיים עקב התאונה. זהו רכיב הנזק הלא-ממוני (שאינו כלכלי) שמטרתו לפצות באופן כספי על חוויית הכאב והטראומה. סכום הפיצוי בראש נזק זה מושפע מחומרת הפגיעה, אחוזי הנכות שנותרו, גיל הנפגע ומשך ההשפעה הצפויה של הנזק בעתיד. החוק קובע תקרה לפיצוי בגין כאב וסבל, המחושבת לפי אחוזי הנכות ובדרך כלל מתעדכנת מעת לעת. גם נפגעים ללא נכות רפואית יכולים לקבל פיצוי מסוים על כאב וסבל, אם כי במקרים כאלה הסכום מוגבל.
  • אובדן השתכרות והפסדי שכר – פיצוי על הירידה ביכולת ההשתכרות בעקבות הפגיעה. נפגע שאינו יכול לשוב לעבודתו הרגילה או שסובל מהגבלה תפקודית בעבודה עקב התאונה, זכאי לפיצוי על אובדן הכנסה. רכיב זה מתחלק לפיצוי עבור הפסד שכר בעבר – אובדן הכנסה בתקופת ההחלמה מאז התאונה ועד מועד התביעה, וכן אובדן כושר השתכרות בעתיד – פיצוי שמעריך את ההפסד הצפוי בהכנסות הנפגע בעתיד עקב מוגבלותו. בחישוב אובדן ההשתכרות מתחשבים בגיל הנפגע, בשכרו לפני התאונה ובאחוז הנכות התפקודית שנקבעה לו (מידת הפגיעה בכושר העבודה). לדוגמה, נפגע עם נכות רפואית משמעותית שיוביל לאובדן חלקי של כושר עבודתו, יקבל פיצוי חודשי מחברת הביטוח עבור הפער בין השתכרותו הצפויה ללא הפגיעה לבין השתכרותו הצפויה עם המגבלות שנגרמו לו. לעיתים פיצוי זה מחושב בסכום חד-פעמי עבור השנים העתידיות עד גיל פרישה. יש לציין כי הפיצוי מחושב לרוב על בסיס שכר נטו (לאחר מס), ובהתאם להגבלות החוק (כגון תקרת שכר מקסימלית לחישוב).
  • הוצאות רפואיות – החזר כל ההוצאות הרפואיות שהנפגע נאלץ ויאלץ לשאת בהן עקב התאונה. בישראל, אמנם מערכת הבריאות הציבורית מממנת חלק גדול מהטיפולים, אך נפגע תאונת דרכים זכאי לתבוע את ההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים וסל הבריאות. למשל, הוצאות עבור תרופות שאינן בסל, טיפולי פיזיותרפיה ושיקום פרטי, ציוד רפואי מיוחד, טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים עקב הטראומה, ועוד. כמו כן ניתן לתבוע על הוצאות נסיעה לצורכי טיפול רפואי (נסיעות תכופות לבית חולים או למרכזי שיקום, הסעות מיוחדות אם הנפגע מרותק לכיסא גלגלים וכד’). את ההוצאות יש לתעד בקבלות כדי לתבוע החזר מלא . במקרים של פגיעות קשות במיוחד ייתכן גם פיצוי בגין הוצאות עתידיות צפויות, כגון עלויות ניתוחים, שיקום ארוך טווח, או התאמת דיור לנכה.
  • עזרת צד ג’ (עזרת הזולת) – פיצוי עבור עזרה שסיפקו או שיספקו לנפגע בני משפחה, חברים או בעלי מקצוע, בשל מגבלותיו בעקבות התאונה . לאחר תאונה, especially אם הפגיעה קשה, נזקק הנפגע לא פעם לסיוע בביצוע פעולות יומיומיות כגון רחצה, לבוש, ניקיון הבית, בישול, קניות וכדומה. אפילו אם בני משפחה סייעו בהתנדבות, החוק רואה בכך הוצאה שנגרמה עקב התאונה, והנפגע זכאי לפיצוי כספי המשקף את שווי העזרה שקיבל או יידרש לקבל בעתיד . בנוסף, אם נאלץ לשכור מטפל סיעודי, עוזרת בית או לשלם למטפלים מקצועיים – כל אלו ייכללו בראש נזק של עזרת הזולת. סכום הפיצוי ייקבע בהתאם להיקף העזרה שנדרשה (שעות בשבוע, משך התקופה) ובהתחשב בגיל הנפגע ומצבו.
  • נזקים נוספים – מעבר לאמור לעיל, החוק והפסיקה מכירים בראשי נזק נוספים בהתאם לנסיבות. למשל, נכות תפקודית שאינה בהכרח נכות רפואית אך מבטאת פגיעה ביכולת התפקוד (למשל פגיעה קוגניטיבית קלה שגורמת לקשיי ריכוז בעבודה); הוצאות משפט וטרחה הקשורות לניהול ההליך (שכר טרחת עו”ד נפסק בנוסף בפסק הדין לפי חוק, בשיעורים קבועים); וכן במקרה הטרגי של פטירת הנפגע, זכאים בני משפחתו לתבוע פיצויים בגין אובדן תמיכה (תלויים) והוצאות קבורה ולוויה. כל הנזקים הללו יחד – ממוניים ולא-ממוניים – נאמדים בכסף ומהווים את סכום התביעה. חשוב להדגיש כי אין כפל פיצוי: אם הנפגע קיבל תשלומים ממקור אחר בשל התאונה (למשל קצבת נכות מביטוח לאומי, ביטוח חיים או אובדן כושר עבודה), סכומים אלה עשויים להיות מובאים בחשבון ולהפחית את הפיצוי מחברת הביטוח, בהתאם להוראות החוק.
 

כיצד מעריכים את הנזק והפיצויים המגיעים?

הערכת שווי הפיצויים לנפגע תאונת דרכים היא מלאכה מקצועית המבוססת על נתונים רפואיים וכלכליים. החוק והתקדימים קובעים מנגנון חישוב מובנה: ברוב המקרים סכום הפיצוי נגזר משלושה פרמטרים עיקריים – אחוזי הנכות הרפואית, גיל הנפגע ושכרו של הנפגע לפני התאונה. בנוסף נלקחים בחשבון נסיבות המקרה ויישום עקרונות כלליים בדיני הנזיקין.
ראשית, לאחר הגשת תביעה ימונה מומחה רפואי לקביעת מצבו של הנפגע. בתביעות לפי חוק הפלת”ד, אין לכל צד בדרך כלל מומחה מטעמו, אלא בית המשפט (או בהסכמת הצדדים) ממנה מומחה רפואי אובייקטיבי לכל תחום רלוונטי של הפגיעה. המומחה בוחן את התיעוד הרפואי, את הנפגע עצמו, וקובע האם נותרה לנפגע נכות צמיתה (קבועה) כתוצאה מהתאונה. הנכות נקבעת באחוזים, בהתאם לספר המבחנים הרפואיים (המקובל גם בביטוח הלאומי). אחוזי הנכות משמשים כאבן בסיס לחישוב הפיצויים: הם משפיעים ישירות על רכיב כאב וסבל (לכל אחוזי נכות יש סכום סטטוטורי מקסימלי הקבוע בתקנות) ומשפיעים בעקיפין על חישוב אובדן כושר ההשתכרות. למשל, נכות רפואית בשיעור 20% עשויה להתבטא בפגיעה קטנה יותר או גדולה יותר בכושר העבודה בפועל – לעיתים מבחינים בין נכות רפואית לבין נכות תפקודית בעבודה, לפי אופי העיסוק של הנפגע. כך או כך, המומחה הרפואי ויסודות החישוב בחוק מנחים את בית המשפט בקביעה כמה שווה כל אחוז נכות עבור אותו נפגע.
שנית, מתייחסים לגיל: גיל צעיר יותר משמעותו שנות סבל ועבודה רבות יותר בעתיד, ולכן הפיצוי בגין נזק קבוע (כגון אובדן השתכרות עתידי וכאב וסבל) יהיה גבוה יותר לנפגע צעיר. לעומת זאת, אדם קרוב לגיל פרישה, אפילו אם נותר עם נכות, תקופת ההשתכרות שנותרה לו מעטה ולכן הפיצוי על אובדן הכנסות עתידיות יהיה מצומצם יחסית. גם תוחלת החיים משפיעה – לפיצוי בגין עזרת הזולת או הוצאות עתידיות למשל, נבחן למשך כמה שנים קדימה יהיה צורך בסיוע או טיפול.
שלישית, נבחן שכרו של הנפגע ועבודתו: ההכנסה של הנפגע לפני התאונה היא הבסיס להערכת הפסדי ההשתכרות. כעיקרון, ככל שהכנסתו של אדם הייתה גבוהה יותר, אובדן כושר עבודה בשיעור מסוים יוביל לפיצוי גבוה יותר (שהרי ההפסד הכספי החודשי שלו גדול יותר). בחישוב זה מותר להביא בחשבון שכר עד תקרה מסוימת שנקבעה בחוק (כדי למנוע פיצויים חריגים בסכומי עתק למשתכרים גבוה מאוד). לרוב מחושב השכר נטו, שכן הפיצוי עצמו פטור ממס. במקרה של ילדים או צעירים שטרם החלו לעבוד, נהוג לחשב את אובדן ההשתכרות העתידי שלהם לפי השכר הממוצע במשק (שכן אין נתוני שכר ספציפיים). גם לנשים בהריון, למובטלים או לעצמאים מחושבים הפסדי השתכרות באופן מותאם לנסיבותיהם ולפוטנציאל ההכנסה שלהם אלמלא התאונה.
לאחר קביעת הנכות ושקלול הגיל והשכר, בית המשפט (או בהסדר פשרה) יחשב את הפיצוי בכל ראש נזק ויגיע לסכום הכולל. במהלך ההליך, מציג הנפגע ראיות לנזקיו: תלושי שכר להוכחת הכנסה שקדמה לתאונה, קבלות על הוצאות שהוציא, חוות דעת מקצועיות (למשל בתחום התעסוקה, אם יש צורך בהערכת כושר העבודה) ועוד. גם העדים מטעמו יכולים לתאר את השפעת הפגיעה על תפקודו. מנגד, חברת הביטוח עשויה לטעון להפחתת הנזק – למשל לטעון שהנפגע היה יכול לשוב לעבודה מוקדם יותר, שחלק מההוצאות אינן סבירות או שאינן קשורות לתאונה, וכו’. בכל מקרה, בית המשפט הוא שקובע את הפיצויים באופן סופי אם אין הסכמה בין הצדדים. מרבית תיקי תאונות הדרכים מסתיימים בפשרה בין חברת הביטוח לנפגע, על בסיס אותם עקרונות חישוב. את סכום הפשרה מאשר לרוב בית המשפט, כדי להבטיח שהנפגע מקבל את המגיע לו לפי החוק.
 

סוגי נפגעים: נהגים, נוסעים, רוכבי אופנוע והולכי רגל

חוק הפיצויים חל על כל נפגעי הגוף בתאונת דרכים שבה מעורב כלי רכב מנועי, ובלבד שלא מתקיים אחד החריגים המצמצמים בחוק. להלן התייחסות לקטגוריות עיקריות של נפגעים וזכויותיהם:
  • נהג הרכב – נהג אשר היה ברכב מנועי (פרטי, מונית, אוטובוס, אופנוע וכד’) ונפגע במהלך נסיעה, נחשב הן כנפגע והן כמי שחב בפיצוי לעצמו ולשאר הנפגעים. מבחינת זכותו שלו, נהג הרכב זכאי לפיצוי על נזקי גופו מביטוח החובה של הרכב שבו נהג. אפילו אם הנהג עצמו אחראי לגרימת התאונה, הוא עדיין יקבל פיצוי מלא (שכן כאמור אין רלוונטיות לאשמה בתביעה לפי חוק זה). עם זאת, ישנם מצבים בהם נהג מאבד זכאות לפיצוי – בעיקר אם נהג ברכב ללא ביטוח חובה בתוקף, או בשעה שהרכב שימש לביצוע עבירה פלילית, או שהנהג פגע במישהו במכוון. במקרים כאלו החוק שולל ממנו את עילת התביעה במסגרת הפלת”ד . נהג שעבר על החוק ולא ביטח את רכבו יישאר ללא פיצוי (את הנזק לנפגעים האחרים תממן קרנית, ראו להלן). לכן, חיוני שכל נהג יקפיד על ביטוח חובה – גם לשם הציות לחוק וגם כדי להגן על עצמו כלכלית במקרה תאונה.
  • נוסעים ברכב – כל אדם שישב ברכב כמשתמש תמים (נהג משנה, נוסע במושב אחורי וכד’) ונפגע עקב תאונה, זכאי לפיצוי. התביעה במצב זה מוגשת נגד חברת הביטוח של אותו רכב שבו נסע הנפגע. ביטוח החובה של הרכב מכסה את כל נוסעיו, ללא תלות בשאלה מי אשם. כך, אם שני כלי רכב התנגשו, כל נוסע יתבע את חברת הביטוח של הרכב שבו הוא נסע, ואין צורך “לגלגל” אחריות בין הנהגים. גם במקרה של תאונה עצמית (למשל רכב שהתדרדר או החליק ללא רכב נוסף) – נוסעים ברכב שנפגעו יקבלו פיצוי מביטוח החובה של אותו רכב. בדומה לנהג, נוסע שידע שהרכב אינו מבוטח או עלה לרכב ללא רשות – עלול לאבד זכאות (חריג ביודעין), אך מקרים אלו נדירים.
  • רוכבי אופנועים ורכב דו-גלגלי – רוכב אופנוע או קטנוע נחשב כ”נהג” של רכב מנועי לכל דבר ועניין. לכן, אם רוכב אופנוע נפגע בתאונה (בין אם בתאונה עצמית, התנגשות ברכב אחר, או שרכב אחר פגע בו), הוא זכאי לפיצוי מביטוח החובה של האופנוע שלו, בדיוק כמו שנהג רכב זכאי מביטוח הרכב שלו. למרבה הצער, ישנם רוכבי דו-גלגלי שנוסעים ללא ביטוח חובה עקב עלויות הביטוח הגבוהות – אלה מסתכנים לא רק באחריות פלילית, אלא גם בכך שלא יהיו זכאים לשום פיצוי אם ייפגעו. חשוב להדגיש: אופנוע ללא ביטוח = אין פיצוי לרוכב במסגרת חוק הפלת”ד. במצב כזה, רוכב שנפגע ימצא עצמו נאלץ לתבוע בתביעת נזיקין רגילה את הנהג הפוגע (בהנחה ויש נהג אחראי לתאונה), תביעה המותנית בהוכחת רשלנות, ולרוב החוק אף חוסם אותה בשל עקרון ייחוד העילה. לכן, רוכבי אופנוע must לוודא שקיים ביטוח חובה בתוקף. רוכב אופנוע שנפגע כשנוסע עמו מורכב (מורכב = נוסע אחורי) – המורכב יהיה זכאי לפיצוי מביטוח האופנוע.
  • הולכי רגל – כל אדם הולך רגל שנפגע מרכב מנועי עובר בדרך (מכונית, אופנוע, אוטובוס וכו’) זכאי לפיצוי מביטוח החובה של אותו רכב שפגע בו . הולך רגל הוא בבחינת צד ג’ תמים שנהנה מהגנת החוק בצורה מלאה. גם אם הולך הרגל התרשל (למשל חצה שלא במעבר חציה) – עדיין הוא יקבל פיצוי, כי כאמור אשמו התורם לא מונע את זכאותו. במידה והרכב הפוגע לא עצר ונסע הלאה (תאונת פגע וברח), או שהרכב אינו מבוטח, הולך הרגל עדיין לא ייוותר ללא מענה – במקרים כאלו ניתן לתבוע את “קרנית”, הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (על כך נפרט בהמשך). אם כמה כלי רכב פגעו בו-זמנית בהולך רגל, כל חברות הביטוח המעורבות ישאו יחדיו בתשלום הפיצוי בחלקים כפי שיורה בית המשפט.
הערה: ראוי לציין כי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים אינם מוגדרים “רכב מנועי” לפי חוק הפיצויים . לפיכך, תאונות בהן מעורבים כלים חשמליים קלים (למשל רוכב אופניים חשמליים שנפגע מרכב, או הולך רגל שנפגע מקורקינט חשמלי) אינן נכנסות למסלול הפלת”ד. נפגעים במקרים אלו יצטרכו לפנות במסלול תביעת נזיקין רגילה על בסיס רשלנות. מצב משפטי זה מורכב ומתפתח בפסיקה, ולכן במיוחד בתאונות כאלו חשוב להתייעץ עם עורך דין להערכת האפשרויות.
 

את מי תובעים לקבלת הפיצויים? חברת הביטוח ו”קרנית”

תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מוגשת נגד הגורם המבטח את הרכב המעורב: ברוב המקרים, חברת הביטוח של הרכב שבו נמצא הנפגע בעת התאונה היא הנתבעת הרלוונטית . כך, נהג ונוסעי רכב יפנו אל חברת הביטוח של אותו רכב, והולך רגל יפנה אל חברת הביטוח של הרכב הפוגע . אם כמה כלי רכב היו מעורבים, ייתכן שיוגשו תביעות נגד כמה חברות ביטוח במשותף. הנפגע אינו תובע ישירות את הנהג הפוגע אלא את חברת הביטוח שלו, מאחר וזו קיבלה את פרמיית הביטוח בדיוק כדי לשאת בסיכון של תאונה.
ומה קורה אם אין חברת ביטוח? לשם כך הוקמה בישראל קרן מיוחדת בשם “קרנית” – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית נכנסת לתמונה במקרים חריגים שבהם אין פוליסת ביטוח תקפה שניתן לתבוע. חוק הפיצויים קובע מספר מצבים בהם נפגע רשאי לתבוע את קרנית : במקרה שבו הנהג הפוגע נהג ללא ביטוח חובה, במקרה שבו חברת הביטוח הרלוונטית פשטה רגל או נמצאת בפירוק, ובמקרה של תאונת פגע וברח כאשר לא ידוע מי הרכב הפוגע. בקרות אירועים אלו, קרנית משמשת “חברת ביטוח אחרונה” ומפצה את הנפגע על נזקיו. חשוב לדעת שקרנית מפצה רק נפגעים תמימים: נהג חסר ביטוח לא יקבל פיצוי לעצמו מקרנית (אם כי נוסעיו או הולכי רגל שי נפגעו ממנו כן יקבלו), ואף עלול למצוא את עצמו נתבע על-ידי קרנית שביקשה לשפות עצמה לאחר ששילמה לנפגעים. כלומר, אם קרנית משלמת פיצוי לנפגעים משום שנהגתם ללא ביטוח, היא רשאית לחזור אליכם (הנהג הלא-מבוטח) בדרישת שיפוי. קרנית ממומנת מכספי ציבור – בעיקר מקרן המורכבת מחלק מפרמיות ביטוח החובה שמשלמים כלל הנהגים. תביעות נגד קרנית מתנהלות בבית המשפט בדומה לתביעות נגד חברת ביטוח, וקרנית מיוצגת על-ידי עורכי דין ומגינה על כספיה, לכן לא מדובר בכסף “חינם” אלא בהליך משפטי לכל דבר.
בפועל, בעת תאונת דרכים יש לבצע בירור: מי חברת הביטוח של הרכב המעורב, והאם הפוליסה בתוקף. בדרך כלל פרטי הביטוח נרשמים בדו”ח המשטרה על התאונה. את התביעה יש להגיש בטופס ייעודי לחברת הביטוח, וניתן כמובן להיעזר בעורך דין להכנת התביעה. החוק מאפשר לנפגעים זמן רב – עד 7 שנים מיום התאונה – להגיש את התביעה , אך מומלץ שלא להתמהמה כיוון שקל יותר לאסוף ראיות רפואיות וטענות בסמוך לזמן האירוע.
 

תשלומים תכופים – קבלת פיצוי מיידי לפני פסק הדין

הליך תביעת נזקי גוף יכול להימשך זמן לא מועט – לעיתים שנה-שנתיים ואף יותר, במיוחד אם יש מחלוקות רפואיות או משפטיות. בתקופה זו, הנפגע עלול להתמודד עם הוצאות שוטפות ואובדן הכנסות עוד לפני שהפיצוי הסופי נפסק. כדי לתת מענה לצרכים המידיים של נפגעים, החוק מאפשר לבקש ולקבל “תשלום תכוף” – תשלום ביניים על חשבון הפיצויים העתידיים. תשלום תכוף הוא למעשה מקדמה: סכום כסף שמשולם לנפגע עוד בטרם הסתיים ההליך ומתן פסק דין סופי. מטרתו לסייע לנפגע לממן את מחייתו, טיפולי ההחלמה וההוצאות הדחופות בתקופה הסמוכה לתאונה.
ניתן לפנות בדרישה לתשלום תכוף ישירות לחברת הביטוח מיד לאחר התאונה, אף לפני הגשת תביעה לבית המשפט. הדרישה צריכה לפרט את הנזק המיידי: הוצאות רפואיות מוכחות, צורך בשיקום, אובדן שכר זמני, וכדומה. חברת הביטוח מחויבת להתייחס לדרישה זו תוך פרק זמן קצר (התקנות קובעות לרוב 60 יום למתן מענה) . אם חברת הביטוח מסרבת או מציעה פחות מהנדרש, יכול הנפגע להגיש בקשה לבית המשפט לחייב את המבטחת בתשלום תכוף. בית המשפט בוחן בצורה עניינית את צרכי הנפגע המיידיים וקובע סכום חודשי או חד-פעמי לתשלום כמקדמה. חשוב להדגיש: כל תשלום תכוף שיינתן הוא על חשבון הפיצוי הסופי. כלומר, כאשר ייפסקו לבסוף פיצויים בתיק, יקוזזו מהם הסכומים ששולמו כבר כתשלום תכוף. התשלום התכוף אינו “כסף נוסף” אלא מקדמה מוקדמת. עם זאת, הוא קריטי כדי שהנפגע לא ייקלע למצוקה כלכלית בזמן ההמתנה לתום ההליך. בקשת תשלום תכוף מומלץ לעשות בליווי עורך דין מנוסה, שכן יש להגיש תצהיר וראיות מתאימות, ודיון בנושא מתקיים בפני שופט . עורך הדין יידע לכמת כראוי את הסכום הדרוש ולנמק את הצורך בו, ובכך לשפר את סיכויי הקבלה שלו.
 

חשיבות הייצוג על-ידי עורך דין - למימוש זכויות ומקסום הפיצוי

תביעות לפי חוק הפלת”ד אמנם פשוטות יותר מבחינת אחריות, אך הן עדיין הליך משפטי מורכב יחסית הדורש ידע ומומחיות. לאחר תאונת דרכים, הנפגע ובני משפחתו נמצאים במצוקה פיזית ונפשית, ובמצב זה התמודדות לבד מול חברות הביטוח עלולה להיות מכבידה ואף לפגוע במימוש הזכויות. חברות הביטוח מנוסות מאוד בטיפול בתביעות ויש להן אינטרס לצמצם את הפיצוי ככל הניתן. כידוע, חברת ביטוח לא תמהר לשלם מיוזמתה את המקסימום המגיע, והיא תפעיל מומחים ושמאים מטעמה כדי לנסות ולהקטין ע"פ דין את חבותה. לפיכך, ייצוג משפטי מקצועי הוא מפתח חיוני להצלחה בתביעה.
עורך דין מנוסה בתחום נזקי הגוף ותאונות הדרכים יבטיח כי כל הזכויות של הנפגע ימוצו. ראשית, הוא ידריך את הנפגע מהצעדים הראשונים – איסוף התיעוד הרפואי מיד לאחר התאונה, דיווח למשטרה וקבלת אישור משטרה (הנחוץ לצורך התביעה), שמירת קבלות על הוצאות, פנייה למומחים רלוונטיים וכיו”ב. שנית, עורך הדין יעריך נכון את שווי התביעה בהתאם לנזקי הנפגע, תוך שימוש בניסיונו מתיקים דומים וידע בחוק ובפסיקה. הוא ידע לאילו ראשי נזק לטעון וכיצד להוכיחם, כך שלא יישאר נזק ללא פיצוי. בנוסף, עורך דין ינהל עבור הנפגע את המשא ומתן מול חברת הביטוח וייצג אותו בהליך בבית המשפט אם יידרש. בכך, הוא יפחית מהנפגע את הנטל הביורוקרטי וההתמודדות הישירה עם טענות הגנה של המבטחת.
חשוב גם לציין שבתחום זה שכר טרחת עורך הדין עצמו מוסדר בחוק – קיימת תקרה מקסימלית שנקבעה לתגמול עוה”ד מתוך כספי הפיצוי (בשיעור של 8% מהפיצוי במקרה של פשרה, 13% במקרה של פסק דין, ועוד מע”מ). משמעות הדבר היא שלנפגע יש נגישות לייצוג איכותי מבלי לחשוש מעלויות משפטיות כבדות, ועורך הדין מקבל את שכרו בעיקר מתוך הצלחת התביעה. למעשה, האינטרס של עורך הדין ושל הנפגע זהה – הגדלת הפיצוי המגיע במסגרת החוק.
בסיכומו של דבר, פנייה לעורך דין בעל ניסיון משמעותי בתיקי תאונות דרכים היא צעד מומלץ ביותר. עורך הדין יפעל למקסם את התביעה ולהשיג עבור הנפגע את הפיצויים המירביים והמשמעותיים המגיעים לו . יתרה מזו, עצם הידיעה שיש גורם מקצועי ומנוסה שמטפל בתיק ומדריך את הנפגע לאורך הדרך, מעניקה ביטחון ושקט נפשי לנפגע ולמשפחתו בתקופה המאתגרת שלאחר התאונה. הכוונה וליווי נכונים יכולים לעשות את ההבדל בין פיצוי חלקי ומאכזב לבין מיצוי זכויות מלא ופיצוי מקסימלי שמשקף באמת את הנזקים וההפסדים שנגרמו.
 
לסיום, תאונת דרכים היא אירוע קשה, אך החוק בישראל מעניק רשת ביטחון לנפגעים באמצעות מנגנון פיצוי אוטומטי וללא אשם. חשוב להכיר את הזכויות המגיעות לכם כנפגעי תאונה – החל מהגדרת האירוע כתאונת דרכים, דרך סוגי הפיצויים להם אתם זכאים, ועד אופן הגשת התביעה. פנייה בהקדם לייעוץ משפטי תסייע לכם לנווט בהליך ביעילות, לקבל תשלומים מוקדמים בעת הצורך, ולהגיע בסופו של דבר לפיצוי מרבי שיעזור לכם וליקיריכם להתמודד עם תוצאות התאונה ולהמשיך הלאה בביטחון הכלכלי הראוי. הגורמים המנוסים בתחום – עורכי הדין, חברות הביטוח וקרנית – פועלים במסגרת קבועה ומוכרת, כך שהתהליך אמנם דורש סבלנות אך בסופו תקבלו את שמגיע לכם על פי חוק. אתם לא לבד בהתמודדות הזו, ובאמצעות ליווי מקצועי תוכלו למצות את זכויותיכם ולשקם את חייכם לאחר התאונה בצורה הטובה ביותר.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.