26/2/2025
מה המשמעות של שיוך דירות לחברי קיבוץ?
במשך שנים רבות, הקיבוצים בישראל פעלו על בסיס קואופרטיבי, שבו הרכוש, כולל הקרקע והנכסים, היה בבעלות משותפת של הקהילה ולא בבעלות פרטית של החברים. עם זאת, בעקבות שינויים במבנה הכלכלי והמשפטי של הקיבוצים, החל תהליך של שיוך דירות, המאפשר לחברי הקיבוץ לקבל זכויות מגורים על בתיהם הפרטיים.
מהו שיוך דירות?
שיוך דירות הוא הליך שבו חברי הקיבוץ מקבלים זכויות קנייניות או חוזיות על הדירות שבהן הם מתגוררים.
משמעות השיוך היא שהדירה אינה עוד נכס בבעלות הקיבוץ, אלא מוקנית לחבר עצמו – בין אם באמצעות חכירה, רישום בטאבו או זכויות חוזיות פנימיות בתוך הקיבוץ.
הליך השיוך מתבצע בהתאם להחלטות המדינה (רשות מקרקעי ישראל), תקנון הקיבוץ, והחלטות של האסיפה הכללית של הקיבוץ עצמו.
מודלים עיקריים של שיוך דירות
1. שיוך קנייני (רישום בטאבו)
במודל זה, הדירה נרשמת על שם החבר בטאבו (לשכת רישום המקרקעין), בדומה לכל נכס נדל”ן אחר במדינה.
חברי הקיבוץ הופכים להיות בעלי הדירה, והם יכולים למכור, להשכיר או להוריש אותה.
משמעויות עיקריות:
- החבר מקבל בעלות מלאה על הדירה.
- ניתן לרשום משכנתא על הדירה.
- החבר יכול למכור את הדירה לכל אדם, לאו דווקא לחבר קיבוץ אחר.
- ייתכן שהחבר יידרש לשלם מסים ותשלומים שונים לרשות מקרקעי ישראל.
2. שיוך חוזי (זכויות שימוש)
במודל זה, הדירה אינה נרשמת בטאבו, אלא החבר מקבל זכות שימוש והחזקה בדירה בהתאם להסכמים פנימיים של הקיבוץ.
החבר אינו בעל הדירה מבחינה משפטית, אך יש לו זכות מגורים קבועה והוא יכול להוריש אותה ליורשיו בכפוף לכללי הקיבוץ.
משמעויות עיקריות:
- החבר יכול להתגורר בדירה לכל חייו ולהוריש אותה בהתאם לכללי הקיבוץ.
- הדירה נשארת בשליטת הקיבוץ, ולכן מכירתה או השכרתה מחייבות את אישור הקיבוץ.
- ✔ לרוב, לא ניתן למשכן את הדירה לצורך קבלת משכנתא.
- מתאים יותר לקיבוצים השומרים על אופי שיתופי ומעוניינים להגביל את מכירת הדירות לאנשים מחוץ לקהילה.
יתרונות וחסרונות של שיוך דירות
יתרונות לחברי הקיבוץ
- ביטחון אישי וכלכלי – החבר יודע שהדירה שייכת לו או שהוא מחזיק בזכות קבועה עליה.
- אפשרות הורשה – הדירה יכולה לעבור ליורשים, בניגוד לשיטה הישנה שבה הדירה חזרה לקיבוץ.
- ערך כלכלי – בעלות על דירה מאפשרת לקחת משכנתא או למכור את הנכס במקרה הצורך.
חסרונות לחברי הקיבוץ
- תשלום מסים ואגרות – חלק מהתהליכים מחייבים תשלום דמי היוון לרשות מקרקעי ישראל, מס רכישה או היטלי השבחה.
- הקטנת הסולידריות – שיוך קנייני עלול להפוך את הקיבוץ למעין יישוב פרטי ולא לקהילה שיתופית.
- תלות בהחלטות הקיבוץ – בחלק מהמודלים, החבר אינו יכול למכור את הדירה ללא אישור הקיבוץ.
יתרונות וחסרונות לקיבוץ
יתרונות לקיבוץ
- משיכת אוכלוסייה צעירה – האפשרות לרכוש דירה בקיבוץ הופכת אותו לאטרקטיבי יותר.
- חיזוק הקהילה – שיוך דירות מעניק ביטחון לחברים ומעודד אותם להישאר בקיבוץ.
- ניהול מסודר של הקרקעות – מונע בעיות עתידיות הקשורות למעמד המגורים של החברים.
חסרונות לקיבוץ
- אובדן שליטה על הנדל”ן – כאשר הדירות עוברות לבעלות פרטית, לקיבוץ יש פחות השפעה על הרכב האוכלוסייה.
- חשיפה להשלכות כלכליות – חלק מהקיבוצים מתקשים להתמודד עם התשלומים הנדרשים לרשות מקרקעי ישראל.
- שינוי בזהות הקיבוצית – כאשר הדירות הופכות לנכס פרטי, הקיבוץ עשוי להפוך מיישוב קואופרטיבי ליישוב פרברי רגיל.
כיצד מתבצע שיוך דירות בפועל?
תהליך שיוך הדירות מתנהל בשלבים:
- החלטת הקיבוץ – האסיפה הכללית מחליטה אם לבצע שיוך ובאיזה מודל (קנייני או חוזי).
- אישור רשות מקרקעי ישראל – הקיבוץ צריך לקבל אישור להקצות קרקעות למגורים.
- רישום הזכויות – בהתאם למודל שנבחר, הדירות נרשמות בטאבו או מוסדרות בהסכם פנימי.
- תשלום דמי היוון – במקרים של שיוך קנייני, יש לשלם סכום חד-פעמי לרשות מקרקעי ישראל כדי לרכוש את זכויות הקרקע.
- עדכון תקנון הקיבוץ – הקיבוץ מעדכן את התקנון בהתאם למדיניות החדשה.
סיכום
שיוך דירות הוא שינוי מהותי במבנה הקיבוצים, המעניק לחברים ביטחון כלכלי ואפשרות הורשה, אך בו בזמן משנה את אופיו של הקיבוץ ומציב אתגרים כלכליים וקהילתיים.
לכן, לפני החלטה על שיוך, חשוב שהקיבוץ יבצע בדיקות מקיפות, ישקול את ההשלכות לטווח הארוך, וימצא את האיזון בין זכויות החברים לבין השמירה על ערכי הקהילה.
חיפוש 
סגור 
