24/2/2025
קיבוצים בקו עימות פועלים לטובת הצטרפות חברים ותושבים
מלחמת חרבות ברזל נפלה על כולנו כרעם ביום בהיר. כבר ב-7.10.23, מי שעמד בקו החזית היו במידה רבה הקיבוצים בקו העימות, על כיתות הכוננות והאזרחים שנמצאו בקו האש. אלה התעוררו אל תוך סיוט וביחד עם כיתות הכוננות עשו כל שניתן היה לעשות מתוך מטרה לשמר על נפש, מה שלצערנו עלה בדמים רבים.
נכון להיום ברור לכול כי הקיבוצים בעוטף עזה לא קיבלו את המענה הביטחוני המיוחל, למרות מיקומם הרגיש, מה שהוביל לפגיעה רבתית ולשבר באמון הציבור, באמון החברים בקיבוץ ובאמון כל מי ששקל להתיישב בצמוד לגבול.
אותם חברים אשר מצאו את עצמם תחת מתקפה, ללא הגנה צבאית, כאשר יקיריהם נרצחו או נלקחו לשבי, פגועים ולצערנו ימשיכו להיות פגועים עד ליומם האחרון .
בנוסף, השלכות המלחמה משפיעות על כל תושבי המדינה, ובכלל זאת על אלו שתכננו להתיישב בקיבוצים לאורך הגבול. מצב דברים זה מלמדנו כי המלחמה הנדונה, השפיעה ומשפיעה בפועל על ההתיישבות בקיבוצי קו העימות, מה שמחייב הערכות והתנהלות במגוון רחב של מישורים, המתחילים בשיקום מלא ואמיתי של הקיבוצים במובן הכלכלי ולאחריו, נקיטה בשורה של פעולות האמורות להביא לידי השבת האמון וצמצום הנזק.
מהו קיבוץ?
הקיבוץ הוא צורת התיישבות ייחודית בישראל, המבוססת על עקרונות של שיתוף ושוויון בין חבריו.
מדובר בקהילה שיתופית המתבססת על ערכים ציוניים, סולידריות, וחלוקה שווה של משאבים.
אכן, בשנים האחרונות קיבוצים רבים שינוי את אופיים ועברו הליך של הפרטה, אולם לצד זאת ממשיכים הם לשמר את הייחוד העומד בליבתם.
בקיבוצים קיימים חיי קהילה עשירים, מערכת חינוך ייחודית, ותמיכה הדדית בין החברים.
חשיבות הקיבוצים
הקיבוצים מהווים גורם משמעותי במערך ההתיישבותי והביטחוני של מדינת ישראל, במיוחד באזורים הסמוכים לקווי העימות.
הם מהווים חומה אנושית לאורך הגבולות, מחזקים את האחיזה בקרקע, תורמים לחקלאות, לתעשייה ולכלכלה המקומית, ומבטאים את ערכי הציונות והעבודה העברית.
מי הוא חבר קיבוץ?
חבר קיבוץ הוא אדם שהתקבל כחבר מלא בקיבוץ לאחר תהליך קבלה.
החברות מעניקה זכויות שוות בניהול הקיבוץ, זכאות לרווחים הנוצרים מהפעילות הכלכלית של הקיבוץ, וכן מחויבות לקחת חלק בהחלטות הקהילתיות והמשקיות.
מי הוא תושב קיבוץ שאינו חבר?
תושב קיבוץ שאינו חבר הוא אדם שמתגורר בקיבוץ אך אינו חבר מלא בו.
מדובר בדרך כלל באנשים ששכרו או רכשו דירה בקיבוץ במסגרת הרחבה קהילתית, עובדים זמניים, או תושבים שאינם מעוניינים בהצטרפות כחברים.
תושבים אלו נהנים מחיי הקהילה אך אינם משתתפים בהחלטות הכלכליות והמשקיות של הקיבוץ.
השלכות המלחמה על התיישבות בקיבוצים
עקב המלחמה, תושבים פוטנציאליים ו/או חברים פוטנציאליים שניסו להתקבל לקיבוצים, אך עקב המלחמה, חלק גדול מהם כבר אינו מעוניין בכך.
בנוסף, קיימים גם תושבים וחברים של קיבוצים שהחליטו, עקב האירועים הקשים, לא לשוב לקו העימות – על אף הכאב הכרוך בכך.
כל זאת מייצר בקרב הקיבוצים בעיה רבתית, אם במובן של פגיעה בהתיישבות, דור ההמשך, תפעול מערכי הקיבוץ, ידים עובדות ועוד ואם במובן הכלכלי, שהרי כל חבר או תושב משלם לקיבוץ מידי חודש תשלומים חיוניים לטובת תפעול הקיבוץ ושמירה על המשך קיומו ותפקודו.
צעדים לשיקום האמון והאוכלוסייה בקיבוצים
עתה, משנותר הקרע המדובר על המדינה לעשות כל שניתן לטובת השבת אמון הציבור במדינה ולטובת השבת האמון בהתיישבות צמודת גבול, בחיוניות ההתיישבות בבטחה ובגיבוי מלא של המדינה.
כדי לגרום לאזרחים לחזור ולרצות להתיישב בקיבוצים בקו העימות, יש צורך בפעולות מקיפות:
-
יצירת תחושת ביטחון לתושבים – באמצעות אסטרטגיה ביטחונית ברורה ושדרוג המענה הצבאי והאזרחי.
-
תמריצים כלכליים משמעותיים – הכוללים מענקים, הקלות במס וסיוע בתחומי התעסוקה והדיור.
-
איכות חיים גבוהה – פיתוח תשתיות, שיפור שירותי בריאות והרחבת אפשרויות הפנאי והתרבות.
-
מערכת חינוך איכותית – שתיתן מענה למשפחות צעירות המבקשות להתגורר בקיבוצים.
-
מתן פיצוי מלא על נזקי המלחמה – המדינה חייבת לעמוד בהתחייבויותיה ולשלם לקיבוצים את מלוא הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם, כך שיוכלו להשתקם ולחזור לפעילות סדירה.
הקיבוצים מבטאים את פניה היפות של ישראל – את הציונות, הערכיות והמסירות.
מעבר לתרומתם החברתית והכלכלית, יש להם משקל משמעותי במערך הביטחוני של המדינה.
הממשלה מצופה לעשות כל שביכולתה כדי לתמוך בקיבוצים ובתושביהם, ולהבטיח את המשך קיומם ושגשוגם לאורך הגבולות.