מאת:

סוגיות משפטיות באגודות שיתופיות בישראל

אגודה שיתופית היא תאגיד משפטי המוקם על פי פקודת האגודות השיתופיות, ומטרתו היא שיתוף פעולה כלכלי בין חבריו על בסיס עקרונות של סולידריות הדדית, ניהול דמוקרטי וחלוקת רווחים הוגנת.
אגודות שיתופיות נפוצות בעיקר בענפי החקלאות (קיבוצים ומושבים), הצרכנות (קואופרטיבים), התחבורה (אגודות נהגים), אשראי (קופות חיסכון) ועוד.
הייחוד של אגודה שיתופית הוא בכך שהיא מבוססת על עקרונות שוויון ושיתוף – כל חבר הוא למעשה גם בעלים וגם חלק מניהול האגודה, והחלטות מתקבלות על ידי כלל החברים באסיפה הכללית.
 
כיצד מוקמת אגודה שיתופית?
הקמת אגודה שיתופית נעשית מול רשם האגודות השיתופיות, הפועל במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה.
לצורך רישום האגודה, יש לעמוד בדרישות הבאות:
  1. מספר חברים מינימלי – לפחות שבעה חברים (למעט קיבוץ).
  2. גיבוש תקנון – מסמך משפטי שמסדיר את ההתנהלות הפנימית של האגודה, כולל קבלת חברים, זכויות וחובות, קבלת החלטות, חלוקת רווחים ועוד.
  3. בחירת ועד מנהל – הגוף המנהל של האגודה.
  4. רישום אצל רשם האגודות השיתופיות – הכולל אישור מטרות האגודה ועמידה בתנאי הרגולציה.
  5. פתיחת חשבון בנק ויישום תקנות מס – לשם פעילות כלכלית שוטפת.
לאחר הרישום, האגודה מקבלת תעודת רישום ונחשבת ליישות משפטית עצמאית לכל דבר.
 
כיצד מתנהלת אגודה שיתופית?
ניהול האגודה מבוסס על עקרונות דמוקרטיים, כאשר לכל חבר יש זכות הצבעה שווה (ללא קשר להיקף השקעתו הכלכלית).
המוסדות המרכזיים באגודה הם:
  1. האסיפה הכללית – הגוף העליון של האגודה, בו מתקבלות החלטות עקרוניות כמו אישור תקציב, שינויים בתקנון, קבלת חברים חדשים ועוד.
  2. הוועד המנהל – הגוף האחראי על ניהול שוטף של האגודה, ממונה על ידי האסיפה הכללית.
  3. ועדת ביקורת – תפקידה לפקח על פעילות הוועד המנהל ולדאוג לשקיפות ניהולית וכלכלית.
  4. מנגנוני יישוב סכסוכים – ועדות בוררות פנימיות או פנייה להכרעה חיצונית (כפי שיפורט בהמשך).
 
מה הייחוד של אגודה שיתופית לעומת חברות מסחריות?
  1. מטרות חברתיות ולא רק כלכליות – אגודה שיתופית פועלת לקידום רווחת חבריה, ולא רק למטרות רווח.
  2. שליטה דמוקרטית – “חבר אחד, קול אחד” – בניגוד לחברה מסחרית שבה הכוח תלוי בגודל ההשקעה.
  3. חלוקת רווחים הוגנת – הרווחים מחולקים לחברים בהתאם לכללים פנימיים, ולאו דווקא על פי גובה ההשקעה.
  4. פיקוח רשם האגודות השיתופיות – בניגוד לחברה בע”מ המפוקחת על ידי רשם החברות, אגודה שיתופית נתונה לפיקוח הדוק יותר, הכולל חובה לדווח לרשם האגודות השיתופיות ולפעול בהתאם להנחיותיו.
 
מה תפקידן של אגודות שיתופיות במדינה?
אגודות שיתופיות ממלאות תפקיד מרכזי במשק הישראלי, בעיקר בתחומים הבאים:
התיישבות חקלאית – קיבוצים ומושבים המהווים בסיס להתיישבות הכפרית והחקלאות הישראלית.
תחבורה ציבורית – קואופרטיבים כמו “אגד” ו”דן” שהיוו בעבר חלק מרכזי במערכת התחבורה הציבורית.
אשראי פיננסי – קופות אשראי קואופרטיביות המספקות אשראי בתנאים נוחים לחברים.
שירותים צרכניים – רשתות צרכניות קואופרטיביות שמאפשרות לחבריהן לרכוש מוצרים במחירים נמוכים יותר.
מדינת ישראל תומכת באגודות שיתופיות מתוך הכרה בתרומתן הכלכלית והחברתית, אך גם מפעילה עליהן פיקוח כדי להבטיח ניהול תקין ושקיפות.
 
מה קורה במקרה של סכסוך באגודה שיתופית?
באגודות שיתופיות עלולים להתעורר סכסוכים מסוגים שונים, אשר נוגעים הן להיבטים הכלכליים והן להיבטים החברתיים.
סוגי הסכסוכים הנפוצים:
  1. סכסוכים בין חברים – לדוגמה, מחלוקות על זכויות הצבעה, קבלת חברים חדשים, גובה דמי החבר וכדומה.
  2. סכסוכים בין חבר לאגודה – למשל, כאשר חבר מרגיש שהוא מופלה לרעה, או במקרה של הדחת חבר מהאגודה.
  3. סכסוכים בין האגודה לבין צדדים שלישיים – ספקים, בנקים, או רשויות המדינה.
  4. סכסוכים בין הוועד המנהל לבין האסיפה הכללית – מחלוקות על ניהול כספי האגודה, קבלת החלטות אסטרטגיות, וכדומה.
 
כיצד מתנהלת התמודדות משפטית עם סכסוכים?
  1. יישוב סכסוכים פנימי – לרוב, התקנון קובע מנגנוני בוררות וגישור לפתרון מחלוקות בתוך האגודה, ללא פנייה לבית משפט.
  2. הכרעה על ידי רשם האגודות השיתופיות – הרשם מוסמך להכריע במחלוקות מסוימות, כולל יכולת למנות מנהל חיצוני במקרה של ניהול כושל.
  3. בוררות חובה – סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות קובע כי מרבית הסכסוכים מחויבים להתברר בבוררות ולא בבית משפט.
  4. התערבות בתי משפט – רק במקרים חריגים ניתן לערער על החלטות הרשם לבית המשפט המחוזי.
 
מהן הדרישות המשפטיות השוטפות לתפעול אגודה שיתופית?
כדי לפעול כחוק, אגודה שיתופית מחויבת לעמוד בהתחייבויות משפטיות ורגולטוריות שוטפות, הכוללות:
  • ניהול ספרי חשבונות תקינים – בהתאם להוראות רשם האגודות.
  • הגשת דוחות כספיים לרשם האגודות – בהתאם לדרישות הרגולציה.
  • כינוס אסיפות כלליות – לפחות פעם בשנה לאישור תקציב, דיווחים על ניהול האגודה ובחירת ועד.
  • עדכון התקנון בעת הצורך – בהתאם לשינויים ברגולציה או בהחלטות האסיפה הכללית.
  • עמידה בחוקי העבודה – במיוחד אם האגודה מעסיקה עובדים שכירים.
  • פיקוח על התנהלות תקינה – הוועדה לביקורת בוחנת את ההתנהלות השוטפת ומדווחת לחברי האגודה.
 
סיכום
אגודה שיתופית היא גוף משפטי ייחודי בישראל, המחייב ניהול תקין, שקיפות ושיתוף פעולה בין חבריו.
לצד היתרונות הכלכליים והחברתיים, מדובר בגוף הנתון לרגולציה מחמירה ולניהול מורכב, מה שמצריך ייעוץ משפטי מקצועי כדי להימנע מסכסוכים ולשמור על יציבות האגודה לאורך זמן.
 
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.