3/2/2025
רשלנות רפואית - מהו הסעד המשפטי העומד לרשות מטופל שנפגע מרשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא מצב שבו רופא או גורם רפואי אחר חורג מסטנדרט הטיפול הסביר, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופל.
אדם הסבור כי נגרם לו נזק בריאותי עקב רשלנות רפואית רשאי לפנות לערכאות המשפטיות כדי לקבל פיצוי כספי, ולעיתים אף לבקש אכיפה של טיפול רפואי הולם או נקיטת צעדים משמעתיים נגד הרופא.
במאמר זה נבחן:
✔ מהי רשלנות רפואית וכיצד מוכיחים אותה?
✔ מהן האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות נפגע מרשלנות רפואית?
✔ כיצד נקבעים גובה הפיצוי ואילו נזקים ניתן לתבוע?
✔ מהם הצעדים שעל המטופל לנקוט אם הוא חושד ברשלנות רפואית?
מהי רשלנות רפואית וכיצד מוכיחים אותה?
כדי להוכיח רשלנות רפואית, על המטופל להוכיח שלושה יסודות משפטיים:
1. חובת הזהירות של הרופא כלפי המטופל
הרופא מחויב לפעול בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה, ולספק למטופל טיפול זהיר ומקצועי.
- דוגמה: רופא מנתח מחויב לבצע ניתוח בהתאם לפרקטיקות רפואיות מקובלות, תוך שימוש בציוד תקין ושמירה על תנאי סטריליות.
2. הפרת חובת הזהירות – רשלנות בפעולה הרפואית
יש להוכיח כי הרופא פעל באופן בלתי סביר או התרשל – כלומר, חרג מהסטנדרט הרפואי הסביר שהיה מצופה ממנו.
- דוגמה: רופא שלא שלח מטופל לבדיקות חיוניות למרות תסמינים מחשידים, ובעקבות זאת אובחן אצלו סרטן באיחור.
3. קשר סיבתי – הנזק נגרם כתוצאה ישירה מהרשלנות
גם אם הרופא התרשל, יש להוכיח כי הרשלנות היא שגרמה לנזק למטופל, ולא גורם אחר.
- דוגמה: אם מטופל סובל מנכות בשל זיהום שהתפתח לאחר ניתוח, יש להוכיח שהזיהום נגרם בשל כשל של הצוות הרפואי (כגון חוסר סטריליות בניתוח) ולא מסיבה רפואית בלתי נמנעת.
הסעד המשפטי העומד בפני נפגע רשלנות רפואית
1. הגשת תביעת נזיקין לבית המשפט
הסעד העיקרי העומד בפני מטופל שנפגע מרשלנות רפואית הוא תביעת נזיקין בבית משפט השלום או המחוזי (בהתאם לגובה סכום התביעה).
- מה ניתן לתבוע?
בתביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית ניתן לתבוע פיצוי כספי, בהתאם לנזקים שנגרמו למטופל:
- פיצוי בגין כאב וסבל – פיצוי על סבל שנגרם בשל הרשלנות הרפואית.
- החזר הוצאות רפואיות – הוצאות על טיפולים, תרופות, ניתוחים חוזרים וכו’.
- פיצוי בגין אובדן כושר עבודה – אם הרשלנות גרמה לאובדן הכנסה או נכות שמונעת עבודה.
- פיצוי בגין צורך בעזרה סיעודית – אם המטופל הפך לנכה וזקוק לסיוע יומיומי.
דוגמה אפשרית לתביעה מוצלחת:
מטופל שעבר ניתוח אורטופדי גילה כי הרופא הותיר בגופו בורג רפואי לא תקין, מה שגרם לכאבים קשים ולצורך בניתוח חוזר.
בית המשפט עשוי לקבוע כי הייתה רשלנות רפואית ולחייב את בית החולים לפצות את המטופל בסך מהותי.
2. הגשת תלונה למשרד הבריאות או להסתדרות הרפואית
בנוסף לתביעה אזרחית, המטופל רשאי להגיש תלונה נגד הרופא לגופים המפקחים על הרפואה בישראל:
- משרד הבריאות – אגף האתיקה: גוף זה רשאי לפתוח בהליך משמעתי נגד הרופא, ואף לשלול את רישיונו במקרה של רשלנות חמורה.
- הסתדרות הרופאים בישראל: ניתן להגיש תלונה לוועדת האתיקה הרפואית, שעשויה להטיל סנקציות מקצועיות על הרופא.
דוגמה: מטופל המתלונן על רופא שביצע טיפול אסתטי רשלני ללא רישיון מתאים, הוביל לכך שמשרד הבריאות השעה את הרופא ממתן טיפולים דומים בעתיד
מהם הצעדים שעל מטופל לנקוט אם הוא חושד ברשלנות רפואית?
- איסוף תיעוד רפואי מלא – יש לאסוף כל מסמך רפואי הקשור לטיפול שקיבל המטופל, כולל סיכומי אשפוז, בדיקות מעבדה, חוות דעת רפואיות והפניות.
- התייעצות עם עורך דין מומחה ברשלנות רפואית – יש לפנות לעורך דין מנוסה בתחום, שיוכל להעריך האם קיימת עילת תביעה.
- קבלת חוות דעת רפואית תומכת – כדי להגיש תביעת נזיקין, יש צורך בחוות דעת של רופא מומחה שיקבע כי אכן הייתה רשלנות רפואית.
- הגשת תביעה לבית המשפט – במידה וקיימת עילת תביעה, מגישים תביעת נזיקין בליווי עורך דין.
סיכום - כיצד מטופל שנפגע מרשלנות רפואית יכול לפעול?
אם מטופל סבור כי רופא התרשל בטיפול בו וגרם לו לנזק, הוא רשאי:
- להגיש תביעת נזיקין – לקבלת פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו.
- להגיש תלונה למשרד הבריאות – כדי שהרופא יועמד לדין משמעתי.
רשלנות רפואית עשויה לגרום לנזקים חמורים ואף בלתי הפיכים, ולכן יש לפעול במהירות ולגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה.
במקרה של חשד לרשלנות רפואית, מומלץ לפנות מיד לייעוץ משפטי מקצועי כדי למצות את הזכויות המגיעות למטופל.