מאת:

 התמודדות משפטית עם החלטות מפלות או שגויות של מערכות AI - כיצד להגן על זכויות ולמנוע פגיעות 

אינטליגנציה מלאכותית (AI) משנה את פני העולם העסקי, החברתי והמשפטי, אך השימוש במערכות אוטומטיות לקבלת החלטות טומן בחובו אתגרים משמעותיים.
במקרים שבהם מערכות AI מקבלות החלטות מפלות, שגויות או כאלה שפוגעות בזכויות אדם, עולה הצורך בהתערבות משפטית, רגולציה ואכיפה, כדי להבטיח את ההוגנות, השקיפות והחוקיות של הפעולה.
במאמר זה נציג את הסיכונים המשפטיים בהחלטות שמתקבלות על ידי מערכות AI, את ההשלכות הפוטנציאליות, ואת הכלים המשפטיים הקיימים לטיפול במצבים אלה.
 
 כיצד החלטות AI עלולות להיות מפלות או שגויות? 
1. הטיות במודלים של AI
מערכות AI לומדות על בסיס נתונים קיימים.
אם הנתונים מכילים הטיות מובנות (כגון מגדר, גזע או מצב סוציו-אקונומי), המערכת עלולה לשכפל ואף להעצים אותן, דבר שמוביל להחלטות מפלות. לדוגמה:
  • דחיית מועמדות לעבודה על בסיס מגדר.
  • החלטות שגויות בהערכת אשראי על בסיס מוצא אתני.
2. חוסר שקיפות בהחלטות
אלגוריתמים רבים, המכונים לעיתים “קופסה שחורה”, אינם מספקים הסבר ברור כיצד התקבלו ההחלטות.
מצב זה מקשה על פרטים או ארגונים לבדוק אם החלטה מסוימת הייתה הוגנת או תקינה.
3. פגיעה בזכויות פרט
שימוש ב - AI עשוי להוביל לפגיעה בזכויות כמו פרטיות, שוויון או חופש הבחירה, במיוחד במקרים שבהם מתקבלות החלטות אוטומטיות בתחומים כמו אשראי, ביטוח, או שירותים ממשלתיים.
4. כשלים טכניים
שגיאות בקוד או בנתונים עשויות להוביל לתוצאות שגויות, לעיתים באופן בלתי צפוי, כמו אישור או סירוב בלתי מוצדק לקבלת שירותים.
 
השלכות משפטיות של החלטות שגויות או מפלות
1. תביעות משפטיות
החלטות שגויות או מפלות של מערכות AI עשויות להוביל לתביעות בגין אפליה, הפרת זכויות פרט, או נזקים שנגרמו כתוצאה מהחלטות שגויות.
2. קנסות ורגולציה
אי עמידה ברגולציות המקומיות והבינלאומיות, כגון GDPR באירופה, עלולה להוביל לקנסות כבדים ולפגיעה במוניטין.
3. נזקים תדמיתיים
חברות המשתמשות במערכות AI לקבלת החלטות שנויות במחלוקת עשויות לסבול מנזק תדמיתי ארוך טווח.
 
כלים משפטיים ופתרונות להתמודדות עם החלטות מפלות או שגויות של AI
1. רגולציה וציות
  • עמידה בחוקים להגנת פרטיות ושוויון
    מערכות AI חייבות לפעול בהתאם לחוקים ותקנות כמו ה-GDPR, הדורש שקיפות במערכות אוטומטיות.
  • פיקוח אתי ומשפטי
    חברות נדרשות להטמיע מנגנוני פיקוח ובקרה על מערכות AI כדי להבטיח שהן פועלות בצורה הוגנת.
2. הגברת השקיפות (Explainable AI)
  • מערכות AI צריכות להיות “מוסברות”, כך שניתן יהיה להבין ולשחזר את התהליך שהוביל להחלטה מסוימת.
    השקיפות מסייעת להתמודד עם טענות של אפליה או קבלת החלטות לא מוצדקות.
3. בדיקת נתונים ואיכותם
  • יש לבצע הערכה תקופתית של הנתונים שעל בסיסם המערכת פועלת, כדי לוודא שהם אינם מכילים הטיות או פגמים.
4. חוזים משפטיים מול ספקי AI
  • כאשר ארגון משתמש במערכות AI של צד שלישי, יש לכלול בחוזה סעיפים שמגדירים את האחריות במקרה של החלטות שגויות או מפלות.
5. פיקוח אנושי
  • הטמעת מנגנוני פיקוח אנושי לצד החלטות AI, במיוחד בתחומים רגישים כמו בריאות, משפט, או אשראי, עשויה למנוע טעויות ולהבטיח את זכויות המשתמשים.
6. טיפול בתלונות
  • חברות צריכות לפתח מנגנוני תלונות יעילים, המאפשרים ללקוחות לערער על החלטות שהתקבלו על ידי AI ולבחון אותן מחדש.
 
 
סיכום
מערכות AI מספקות יתרונות משמעותיים, אך עלולות להוביל להחלטות מפלות או שגויות בעלות השלכות משפטיות חמורות.
התמודדות עם אתגרים אלו מחייבת ליווי משפטי מקצועי, המבטיח עמידה ברגולציה, שקיפות והגנה על זכויות המשתמשים.
 
 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.