מאת:

הכשרת כספים במזומן המוחזקים “מתחת לבלטה” - בחינה משפטית, חקיקה ופסיקה

על אף התפתחות המערכת הפיננסית, עדיין קיימים אזרחים ישראלים המחזיקים סכומי מזומן גדולים “מתחת לבלטה” או במקומות מסתור אחרים.
מקור הכספים עשוי להיות מגוון: מתנה, ירושה, חסכונות שנשמרו לאורך זמן, ולעיתים אף מהכנסות לא מדווחות (“כסף שחור”).
עם החמרת החקיקה נגד הלבנת הון והטלת הגבלות על שימוש במזומן, בעלי הכספים ניצבים מול קושי אמיתי: כיצד ניתן להכשיר את הכספים ולהפקידם במערכת הבנקאית באופן חוקי, תוך נטרול כל חשיפה פלילית ?
מאמר זה יסקור את הבעיות המשפטיות הנלוות להחזקת כספים במזומן ואת הפתרונות האפשריים בהתאם לחקיקה והפסיקה בישראל.
 
הבעיות המשפטיות המרכזיות
  1. חוק המזומן והגבלת השימוש בו בהתאם לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע”ח-2018, ישנן הגבלות משמעותיות על השימוש במזומן
    בעלי הכספים לא יכולים לעשות שימוש חופשי בהון שבידם מבלי להפר את החוק.
  2. חוק איסור הלבנת הון|
    לפי חוק איסור הלבנת הון, התש”ס-2000, החזקת כספים שמקורם לא ידוע עלולה להיחשב כפעולה להלבנת הון, במיוחד אם הכספים אינם מדווחים לרשויות המס.
    עבירה זו עלולה להוביל להליכים פליליים, חילוט הכספים ואף עונשי מאסר.
  3. עבירות מס
    במידה ומקור הכספים אינו מדווח לרשות המסים, ייתכן ומדובר בהשתמטות ממס – עבירה לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
    החזקה לא מדווחת עלולה להוביל לפתיחת חקירה פלילית מצד רשות המסים, לקנסות ולתשלום מס רטרואקטיבי.

מה ניתן לעשות? – הפתרון המשפטי
  1. חיסיון עורך דין-לקוח
    השלב הראשון והקריטי הוא פנייה לעורך דין מומחה בדיני מס והלבנת הון.
    חיסיון עורך דין-לקוח המעוגן בסעיף 48 לפקודת הראיות מאפשר ללקוח למסור מידע רגיש לעורך דינו מבלי שהמידע ייחשף.
    עורך הדין יכול לפעול בשם הלקוח מול הרשויות , תוך שמירה על דיסקרטיות מלאה.
  2. גילוי מרצון,  מול רשות המסים
    רשות המסים הציעו בעבר  מנגנון של “גילוי מרצון” המאפשר לבעלי כספים לא מדווחים להסדיר את ענייניהם מבלי להיחשף להליכים פליליים.
    נכון למועד כתיבת שורות אלה אין בנמצא נוהל שכזה, אולם הניסיון מלמד כי התנהלות נכונה אל מול רשויות המס, גם בהעדר נוהל, עשויה להיות אפקטיבית ביותר ולהביא ללקוח את המענה המבוקש.
  3. הליך יזום ולא כפוי
    חשוב להדגיש כי פנייה יזומה מצד האזרח לרשות המס לעניין המזומנים שבחזקתו  עדיפה משמעותית על גילוי שיתבצע בעקבות חקירה של רשות המסים.
    בפסיקה נקבע כי פנייה יזומה מעידה על תום לב ורצון להסדיר את המצב המשפטי. לדוגמה:
    בעניין ע”א 2427/08 רוזנברג נ’ מדינת ישראל, בית המשפט הדגיש את חשיבות השקיפות וההסדרה המוקדמת אל מול רשויות המס.

     
כיצד מתנהל ההליך?
  1. פנייה לעורך דין – איסוף מלא של המידע והמסמכים הנוגעים למקור הכספים.
  2. הגשת בקשה לגילוי מרצון ו/או להסכם שומה  – הבקשה יכולה להיעשות בפגישה פרונטאלית עם גורמים ברשויות המס ו/או מוגשת לרשות בצירוף תצהיר חתום.
  3. דיונים מול הרשות – רשות המסים בוחנת את מקור הכספים, את סבירות ההסבר ואת חבות המס וזאת תוך התנהלות מול עוה"ד המייצג את האזרח.
  4. הסדר שומה – עם השלמת ההליך מתקבל הסכם מס המאפשר להפקיד את הכספים באופן חוקי.

סיכום והמלצות
  • החזקת מזומנים “מתחת לבלטה” אינה רק אנכרוניסטית אלא גם טומנת בחובה חשיפה משפטית קשה.
    הפתרון האפשרי והנכון הוא פנייה יזומה לעורך דין, תוך שימוש בחיסיון המוקנה לו, ויישום מנגנון גילוי מרצון מול רשות המסים.
  • ככל שהפנייה נעשית מיוזמתו של האזרח, גדלים הסיכויים להסדיר את הכספים בהצלחה ולנטרל את החשיפה הפלילית.
  • כל חלופה אחרת – ובפרט המתנה לחשיפת הכספים ביוזמת הרשות – עלולה להוביל לסנקציות חמורות.

    המסר ברור: הסדרת הכספים באופן חוקי היא פעולה הכרחית ודחופה.
 
המלצת המחבר
היוועצו בעורך דין מומחה בתחום המיסוי והלבנת הון, על מנת להסדיר את הכספים באופן חוקי, שקוף ומיטבי.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.