30/3/2022
סכסוכים בין מזמין לקבלן מבצע
מערכת היחסים בין יזמים או קבלנים ראשיים לבין הקבלן המבצע (קבלן משנה) הינם יחסים מורכבים, אשר לא פעם מסתיימים במחלוקות בהיקפים נכבדים. ככלל, מערך יחסי הכוחות בין המזמין לבין הקבלן המבצע מעניק למזמין אמצעי לחץ רבים והם אינם מהססים להשתמש בהם על מנת להפיק את מירב התועלת מן העסקה, לעיתים באופן חוקי ועל פי הוראות ההסכם ולעיתים תוך הפרת ההסכמים בין הצדדים או תוך ניצול מצוקתו של קבלן הביצוע בכדי לגרום לו להסכים בדיעבד לשינויים במערך ההסכמים ולוותר על דרישותיו המוצדקות.
במאמר זה נסקור את סוגי הסכסוכים הנפוצים בין מזמין לבין קבלן הביצוע ואת דרכי ההתמודדות המתאימות עם סכסוכים אלה.
פערי הכוחות בין המזמין לבין קבלן הביצוע
ככלל, מערכת היחסים בין מזמין (יזם ו/או קבלן ראשי) לקבלן הביצוע הינה מערכת יחסים חוזית המוסדרת בעיקרה בהסכם שנערך בין הצדדים וכן בחקיקה הרלוונטית לרבות חוק החוזים (חלק כללי), חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וחוק חוזה קבלנות.
לאורך השנים התגבשו תנאים "מקובלים" בהסכמי קבלנות המעניקים למזמין יתרונות משמעותיים על פני קבלן הביצוע ובין היתר:
-
תשלום דחוי בגין שירותי קבלן הביצוע- כמו בתחומים רבים אחרים, גם בתחום הקבלנות מקובלים הסדרים חוזיים לפיהם התשלום לקבלן הביצוע מתבצע באופן דחוי בתנאי שוטף+30/60/90 ואף מעבר לכך. במילים אחרות, במרבית המקרים קבלן הביצוע יקבל תשלום עבור עבודתו בחלוף חודשים ממועד ביצוע העבודה. מאידך, על קבלן הביצוע לשלם שכר עבודה לעובדיו ולעיתים אף לרכוש חומרי גלם ולשלם תמורתם באופן שוטף. במילים אחרות, במרבית המקרים, קבלן הביצוע נאלץ לפעול במצב של גרעון תזרימי מתמיד.
הדבר יוצר תלות רבה של קבלן הביצוע במזמין שכן כל עיכוב בתשלום מצד הקבלן הראשי יגדיל באופן משמעותי את הגרעון התזרימי של קבלן הביצוע ובמקרים מסוימים עשוי להביאו להגבלת חשבונו בבנק ואף לקריסתו.
-
חיובו של הקבלן המבצע למסור ערבות ביצוע- במקרים לא מעטים נדרש הקבלן המבצע (קבלן המשנה) להפקיד ערבות בנקאית להבטחת התחייבויותיו החוזיות. ערבות זו מחייבת את קבלן הביצוע במרבית המקרים לקבל אשראי בנקאי ומימושה על ידי המזמין מסכנת את מעמדו של קבלן הביצוע בבנק ועשוי להביא להקטנה ולייקור האשראי הבנקאי העומד לרשותו.
-
הותרת חלק מהתמורה להתחשבנות הסופית- הסדר מקובל נוסף בחוזי קבלנות הינו הוראה חוזית הקובעת כי חלק מהתמורה השוטפת (בין 5% ל- 20%) יישאר בידי המזמין כעירבון עד לסיום העבודה ועד להתחשבנות הסופית בין הצדדים. בדומה להסדרים הנזכרים לעיל, גם הסדר זה מחייב את הקבלן לעמוד בתכתיבי המזמין על מנת שיוכל לקבל בסופו של יום את יתרת התמורה החוזית המגיעה לו.
-
חיובו של קבלן הביצוע לבצע שינויים- הסכמי קבלנות רבים כוללים זכות של המזמין לדרוש מקבלן הביצוע לבצע שינויים בעבודתו, לעיתים מבלי לפרט את התמורה אשר תשולם בגין ביצוע השינויים הנ"ל. באופן טבעי, שאלת התמורה בגין עבודות נוספות ושינויים, הינה נושא למחלוקות רבות בין המזמין לבין הקבלן המבצע, כאשר לרוב המזמין יחלוק על דרישת הקבלן המבצע בנוגע לאותם שינויים ו/או עבודות נוספות, אולם על פי רוב ההסדרים החוזיים "המקובלים", אינם מאפשרים לקבלן המבצע לעכב את ביצוע העבודות הנוספות ומחייבים אותו תחילה לבצע את העבודות, על חשבונו ותוך הגדלת הגרעון התזרימי שלו ורק לאחר מכן לברר את סוגיית התשלום המגיע לו בגין אותן עבודות.
-
תהליך אישור חשבונות וביצוע קיזוזים- הסדר חוזי נוסף הנפוץ בהסכמי קבלנות הינו הצורך בקבלת אישור לחשבונות השוטפים של הקבלן המבצע בידי מפקח ו/או מנהל פרויקט מטעם המזמין. ככלל, תפקידו של המפקח לבדוק את החשבונות המוגשים על ידי הקבלן לפני ביצוע התשלום, על מנת לוודא כי הם משקפים את היקף העבודה שנעשתה בפועל אולם לא אחת המזמין (באמצעות המפקח) עשוי לנצל את תהליך אישור החשבון על מנת לקצץ עוד כמה אחוזים מהתמורה השוטפת המגיעה לקבלן ו/או על מנת להפחית את התשלום השוטף באמצעות קיזוזים מופרזים.
הסדרים "מקובלים" מסוג זה גורמים לפערי כוחות גדולים בין קבלן הביצוע לבין המזמין (היזם או הקבלן הראשי) ובמקרים רבים, ככל שמתעוררת מחלוקת נאלץ הקבלן המבצע להיכנע לתכתיבי המזמין שאם לא כן, עשוי הדבר להביאו לבעיית תזרים מזומנים קשה ובמקרים מסוימים אף לקריסה כלכלית.
חשוב להבין, כי לעיתים שימוש באמצעי הלחץ הנזכרים לעיל על ידי המזמין עשוי להיות חוקי ותקין לחלוטין, כך כאשר עבודתו של הקבלן נגועה בליקויים ו/או אינה עומדת בקצב הנדרש. יחד עם זאת, לא אחת עשוי המזמין לעשות שימוש בכוחו העודף, תוך ניצול לרעה של הוראות החוזה ואף תוך הפרתו הבוטה.
מסוכן במיוחד הינו מצב שבו עיכובים כספיים מצד המזמין גורמים לקשיים בתזרים המזומנים של הקבלן המבצע, מה שגורם לקבלן המבצע לקצץ בכוח האדם ו/או בקצב רכישת חומרי הגלם ולפגיעה בקצב העבודה ו/או באיכותה. כתוצאה מכך, קבלן הגון שתחילה ביצע את עבודתו נאמנה עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הוא אינו עומד בהתחייבויותיו החוזיות, נכנס למצב של הפרה ובכך מספק הצדקה למזמין להמשיך ולעכב את הכספים המגיעים לו.
ראוי לציין, כי גם לרשות הקבלן המבצע עומדים אמצעי לחץ מסוימים ובעיקר היכולת להפסיק ו/או לעכב את ביצוע העבודה, בין אם הדבר נעשה באופן התואם את הוראות החוזה ובין אם הדבר נעשה כצעד כוחני הנוגד את הוראות החוזה. יחד עם זאת, אמצעי לחץ זה מוגבל באפקטיביות שלו שכן לרוב, יוכל המזמין למצוא קבלן אחר לביצוע העבודה, וגם אם עלותו של הקבלן החלופי תהיה גבוהה יותר, הרי שהכספים והערבונות המעוכבים בידי המזמין יוכלו לכסות את הפער בעלויות.
כיצד להימנע מנפילה במלכודת
הקפידו על עצמאות כלכלית
הדרך הראויה ביותר עבור הקבלן המבצע להימנע ממצב שבו הוא הופך לבן ערובה של המזמין היא בראש ובראשונה, לנקוט משנה זהירות לגבי היקף הפרויקטים שהקבלן נוטל על עצמו והיקף האשראי הנדרש לצורך ביצוע אותם פרויקטים. באופן טבעי, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא, להימנע מפרויקטים שהיקפם עשוי "להפיל" את העסק. ככל שהקבלן יימנע ממצב שבו מה שמפרד בין המשך עבודתו לבין קריסתו הכלכלית הוא רצונו הטוב של המזמין, כך אמצעי הלחץ העומדים לרשות המזמין יהיו פחות אפקטיביים.
עצמאות כלכלית של הקבלן המבצע תאפשר לו להשלים את הפרויקט ולמלא אחר התחייבויותיו החוזיות ובמקביל לעמוד על מלוא הזכויות המגיעות לו לרבות פניה לערכאות המשפטיות, לתשלום מלוא התמורה, תשלום בגין עבודות נוספות ופיצוי בגין נזקים נלווים הנובעים מאי תשלום התמורה במועד (כגון עלויות אשראי, אובדן הזדמנויות עסקיות וכד').
בחרו את המזמין המתאים
כמו בכל מערכת יחסים עסקית אחרת, גם במערכת יחסים בין קבלן מבצע למזמין כדאי לערוך בירור מקדים אודות המזמין טרם התקשרות בחוזה. מיהם מנהלי החברה, מה הרקורד שלהם, מיהו המפקח של הפרויקט, עד כמה יש למזמין איתנות פיננסית, האם ישנם קבלנים או גורמים אחרים שיש להם היסטוריית עבודה עם אותו מזמין ושמהם ניתן לקבל מידע אמין, אילו פרויקטים אחרים יש לאותו יזם/קבלן ראשי, האם המזמין היה מעורב בעבר בהליכים משפטיים ומה היו תוצאות ההליך וכד'. בירור מקדים של כל אלה יאפשר לכם להימנע מהתקשרות עם גורם מפוקפק ו/או סחטן ו/או כוחני.
בדקו את הוראות ההסכם
לשוב לוודא כי הוראות ההסכם אינן "דרקוניות" באופן מובהק לטובת המזמין ואינן מעניקות למזמין זכויות חריגות. במידת האפשר כדאי לעמוד על כך שההסכם יכלול הסדרים מאוזנים כמו למשל:
-
הגדרה מראש של בסיס התמורה בגין עבודות נוספות/ חריגות;
-
חיוב המזמין לשלם מראש לפחות חלק מהתמורה בגין עבודות נוספות;
-
חיוב המזמין להפקיד בידי צד שלישי עירבון כספי בגין סכומי חשבונות שבמחלוקת ו/או לפחות חלק מסכומי המחלוקת;
-
הסדרת הזכות להפסיק את העבודות במקרה שבו יתרת העבודות הלא משולמות חורגת מעבר לרף מסוים;
-
הגבלת זכותו של המזמין לערוך "קיזוזים" בחשבון;
-
הסדר לפתרון זמני ומהיר של חילוקי דעות כספיים בפני גורם בלתי תלוי אשר ישמש כמעין בורר ואשר יהיה רשאי לקבוע הסדרים כספיים ראשוניים לצורך המשך ביצוע העבודות;
-
הימנעו מהסכמים פאושליים שמשאירים למזמין את הזכות לשנות את היקף העבודה מבלי לשנות את היקף התמורה;
-
הימנעו מחתימת הסכם הקובע כי התמורה השוטפת בגין העבודות תשולם אך ורק כנגד חתימת כתב סילוק;
הימנעו מנקיטת צעדים כוחניים נגדיים ללא בחינה משפטית מעמיקה
במקרים בהם המזמין מעכב תשלום המגיע לקבלן המבצע, עשוי הקבלן לנקוט בצעדים כוחניים נגדיים כגון להאט את קצב ביצוע העבודות, ליטול כלים מהאתר וכד'. פעולות אלה טומנות בחובן סיכון רב שכן במרבית המקרים ההסדרים החוזיים מחייבים את הקבלן המבצע להמשיך בביצוע העבודות גם במקרה שבו בין הצדדים מתעוררת מחלוקת כספית. במקרה כזה, נקיטת צעדים כוחניים מצד הקבלן עשויה להוות הפרה של החוזה ולספק למזמין הצדקה להמשך עיכוב התשלום, גם אם לפני כן לא הייתה לו הצדקה כזאת.
הימנעו מחתימת כתבי סילוק
במקרים רבים, המזמין עשוי להתנות את תשלום התמורה השוטפת בחתימת כתב סילוק שבו הקבלן נדרש להצהיר כי לא יהיו לו דרישות ו/או תביעות לתשלום תמורה נוספת בגין עבודה שבוצעה עד אותו שלב. כמובן, ככל שהתשלום שהועבר על ידי המזמין הינו מלא ואינו שנוי במחלוקת אין מניעה עקרונית לחתום על כתב סילוק מסוג זה אולם במידה והתשלום ששולם הינו חלקי ו/או שנוי במחלוקת, הרי שחתימת כתב סילוק כזה עשויה לחסום את האפשרות של הקבלן לדרוש בהמשך את היתרה שלא שולמה.
לרוב, התניית תשלום התמורה בחתימת כתב סילוק מצד המזמין הינה פעולה בלתי חוקית וככל שהדבר נעשה, ראוי לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מתאים על מנת לבחון את דרכי הפעולה הנדרשות.
תדאגו לתיעוד מלא ולאיסוף ראיות
מאחר והמחלוקת עם המזמין עשויה להיגרר לפסים משפטיים חשוב מאוד לנהל תיעוד הולם של כל העובדות הרלוונטיות להמשך בירור המחלוקת. בתוך כך חשוב לנהל יומן עבודה מסודר שבו ירשם היקף העבודות שבוצעו בכל יום, מספר העובדים וכמויות חומרי הגלם וכן הערות מתאימות לגבי אירועים חריגים, לקיים תכתובת שוטפת עם המזמין והמפקח מטעמו, לשמור תיעוד לגבי ההוצאות השוטפות לרבות חשבוניות ותעודות משלוח בגין רכישת חומרים (תוך חלוקתם בין הפרויקטים השונים ככל שמנוהלים מספר פרויקטים בו זמנית), לתעד את ההוצאות הנלוות הנובעות כתוצאה מהעיכובים בתשלום כגון עלויות האשראי הבנקאי, לתעד את ביצוע העבודות גם בצילומים, להקליט את תוכן השיחות והפגישות עם המזמין ו/או עם המפקח מטעמו וכד'.
אל תחששו מפני נקיטת הליכים משפטיים
במקרים המתאימים וככל שלא הצלחתם להימנע ממחלוקת ו/או להסדירה באופן המניח את הדעת, אל תחששו מפני נקיטת הליכים משפטיים נגד מזמין. ככל שעמדתם בהתחייבויותיכם החוזיות העיקריות וככל שהמזמין הפר את התחייבויותיו ו/או פעל בחוסר תום לב בקיום החוזה כגון- לא שילם את מלוא התמורה המגיעה בגין העבודות ו/או לא שילם אותה במועד; לא שילם בגין שינויים ו/או עבודות נוספות, ביצע קיזוזים בלתי מוצדקים מהתמורה המגיעה בגין העבודות; גרם להתמשכות בלתי מוצדקת של העבודות; גרם להתייקרות בלתי מוצדקת של העבודות וכד'- עומדת לכם הזכות להיפרע בגין התמורה המגיעה לכם וכן בגין הנזקים הנלווים אשר נגרמו לכם כתוצאה מהפרת התחייבויותיו של המזמין.
במקרים המתאימים, כאשר קיים חשש בנוגע לאיתנותו הכלכלית של המזמין יתכן שיש גם מקום להגשת בקשה להטלת עיקול זמני על נכסיו של המזמין ו/או על התמורה המגיעה לו מאת מי שהזמין ממנו את ביצוע העבודות. בקשה מסוג זה למתן סעדים זמניים ניתן להגיש עוד במהלך ביצוע הפרויקט וככל שמתעורר חשש מבוסס באשר ליכולתו הכלכלית של המזמין לשלם את התמורה המגיעה ממנו- נקיטת הליך זה עשויה להחיש באופן משמעותי את המשך בירור התובענה ואת האפשרות להגיע להסדרה מהירה ויעילה יותר של המחלוקת.
לסיכום
סכסוכים בין מזמין לקבלן ביצוע אינם דבר חריג ולא פעם סכסוכים אלה מגיעים לבירור בערכאות משפטיות. במאמר זה סקרנו את הדרכים העיקריות העשויות לסייע לקבלן המבצע במניעת סכסוכים קשים אולם במקרים המתאימים וככל שלא ניתן היה להימנע מהסכסוך, בהחלט יש מקום לנקיטת הליכים משפטיים מתאימים תוך עמידה על זכויות הקבלן לקבלת מלוא הסכומים המגיעים לו בגין עבודתו.