מאת:

הסכם מייסדים כאמצעי למניעת סכסוכים בין בעלי מניות החברה

במאמר זה נעסוק בהסכם בעלי מניות כאמצעי למניעת סכסוכים על רקע קיפוח המיעוט. סכסוכים שכאלה יש לנסות ולמנוע. כל סכסוך בין בעלי המניות, מטבע הדברים, עלול לפגוע בבעלי המניות עצמם, לייצר הוצאות מיותרות, להביא לידי כך שהבנקים ו/או ספקים סוגרים מסגרות אשראי, פגיעה במוניטין של החברה המשותפת ועוד אין ספור פרמטרים שליליים אותם יש למנוע ככול שהדבר ניתן.  
 
חברה הינה אישיות משפטית שהחוק יצר על מנת לאפשר ניהול פעילות עסקית במטרה להשיא רווחים לטובת קבוצה של אנשים- בעלי מניות החברה.
כאשר החברה נמצאת בבעלותם של מספר בעלי מניות, לרוב, רק חלק מהם (בעלי מניות הרוב) אוחזים ביכולת קבלת ההחלטות בנוגע להתנהלותה של החברה ואילו החלק הנותר (בעלי מניות המיעוט) מושפע מההחלטות הללו מבלי שיש לו היכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי התנהלות החברה מה שלא אחת עלול לייצר תחושה של קיפוח ו/או מירמור ו/או להביא את הצדדים לידי התדיינות משפטית, מה שנכון ורצוי למנוע.
ככלל, מצב שבו חלק מבעלי המניות שולטים באופן פעיל בענייניה של החברה ואילו חלק אחר מבעלי המניות הינם בעלי מניות "פאסיביים" שאינם לוקחים חלק בניהול החברה הינו מצב טבעי ואין בו כשלעצמו פסול כלשהו. הבעיה מתעוררת כאשר בעלי מניות הרוב מנצלים את שליטתם בחברה לרעה תוך קיפוח זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט ו/או מצב בו בעלי מניות הרוב מבקשים מטעמים לגיטימיים לבצע מהלכים אשר אינם מתיישבים עם האינטרסים של בעלי המיעוט ו/או נוגדים את תפיסת עולמם.
חוק החברות מספק מספר תרופות אפשריות לבעל מניות המיעוט שזכויותיו מקופחות לרבות הזכות להגיש תביעה בגין קיפוח המיעוט המוסדרת בסעיף 191 לחוק והזכות להגיש תביעה נגזרת המוסדרת בפרק השלישי לחוק החברות (הסדרים שבהם עסקנו במאמרים הקודמים).
יחד עם זאת, החוק אינו כולל הגדרה ברורה למונח "קיפוח המיעוט" ומדובר במונח אשר פותח במהלך השנים ואף ממשיך להתפתח כל העת בפסיקת בתי המשפט. מחד, היעדר הגדרה ברורה למונח "קיפוח המיעוט" טומן בחובו יתרון מסוים שכן בידי בית המשפט נשמר שיקול דעת רחב לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט האם אכן במקרה הנוכחי קופחו זכויות בעלי מניות המיעוט באופן המצדיק את התערבותו- או לא. מאידך, בהיעדר הגדרה ברורה, במקרים רבים עשוי להתעורר חוסר וודאות לגבי מידת החוקיות של פעולות כאלה ואחרות של בעלי מניות הרוב. במקרה של מחלוקת, חוסר וודאות זאת עשויה לגרור אחריה ניהול הליכים משפטיים המחייבים השקעת משאבי זמן וכסף נכבדים באופן הפוגע בפעילות השוטפת של החברה.
כיצד אם כן ניתן להימנע, או לכל הפחות להקטין, את חוסר הוודאות ולהביא להפחתת הסיכון של הידרדרות מחלוקת בין בעלי מניות להליכים משפטיים ארוכים ומורכבים?
אחד האמצעים המרכזיים להפחתת חוסר הוודאות במרבית תחומי המשפט הינו הסכמה מראש של כל הנוגעים בדבר או במילים אחרות- חוזה. כפי שנראה להלן, הגדרה מראש של התחייבויותיהם ההדדיות של בעלי המניות וכן הגדרה מראש של סדרי קבלת החלטות ראויים בחברה יכולה להביא להקטנה משמעותית של הסיכון להיקלעות החברה להליכים משפטיים עקב טענות לקיפוח המיעוט. כך יוצא שככול והצדדים ישכילו להכין הסכם מייסדים ו/או הסכם בעלי מניות בשלב מוקדם ככל הניתן, כך תגבר הוודאות המשפטית ויפחת הסיכון להתדיינויות משפטיות מיותרות.  
 

קיפוח המיעוט וציפיות לגיטימיות של בעלי מניות המיעוט

במהלך השנים קבעו בתי המשפט, כי פגיעה בציפיות הלגיטימיות של מי מבעלי המניות מהווה קיפוח של אותו בעל מניות ומזכה אותו בסעדים הקבועים בחוק, לרבות חיובו של בעל מניות הרוב לקיים את הציפיה הלגיטימית של בעל מניות המיעוט ולרבות חיובו של בעל מניות הרוב לרכוש את מניותיו של בעל מניות המיעוט במחיר הוגן.

ציפייה לגיטימית זאת יכולה להילמד מתוך התנהגות הצדדים לאורך השנים וכן נקבע, כי בחברת מעטים המתנהלת כמעין שותפות ההנחה היא שקיימת ציפיה לגיטימית של כלל בעלי המניות להשתתף באופן פעיל בניהול ענייניה של החברה. כפי שכבר ציינו, פסיקה זו שפותחה על ידי הערכאות המשפטיות מעלה את היכולת של בתי המשפט להתערב בניהול ענייניה של החברה ולהעניק סעד משפטי במקרים המתאימים, אך היא גם פוגעת בוודאות הדרשת בהתנהלות החברה. ציפיה לגיטימית של בעלי המניות הינה דבר השונה בכל חברה ובכל מצב והוכחתה לרבות הוכחת הנוהג בין הצדדים מחייבת ניהול הליך משפטי מורכב אשר תוצאותיו אינן וודאיות.

קיומו של הסכם ברור ומפורט בין בעלי המניות המגדיר את אופן התנהלותם וכן את הציפיות הלגיטימיות שלהם מוקדם ככל הניתן עשוי להגביר באופן משמעותי את הוודאות המשפטית של בעלי המניות בהתנהלות ביניהם וכן להגביר את הוודאות לגבי השאלה מתי התנהלות של בעלי מניות הרוב תהיה כדין, תוך הסתמכות על לשון ההסכם ולא על מונחים עמומים כגון "קיפוח", "ציפיה לגיטימית" "נוהג" וכד'.
במילים אחרות, קיומו של הסכם ברור ומפורט בין בעלי המניות, עשוי לחסוך לבעלי המניות התדיינות ארוכה הכרוכה בהשקעת משאבים רבים והפוגעת בפעילותה השוטפת של החברה.
 

הסכם מייסדים/ הסכם בעלי מניות/ תקנון

ישנם שלושה סוגים עיקריים של מסמכים משפטיים המאפשרים לעגן בכתב את ההסכמות בין בעלי המניות:

הסכם מייסדים - הסכם מייסדים הינו הסכם הנכרת טרם הקמת החברה או בעת הקמת החברה ואשר במסגרתו מעגנים בעלי המניות את ההסכמות לגבי אופן הקמתה של החברה ואופן הניהול שלה לאחר שתוקם. במסגרת הסכם זה ניתן לקבוע כי כל מרכיביו יכללו בתקנון החברה, כי הוראותיו יגברו על תקנון החברה וכי בכל מקרה הוא המסמך הראשי שבהישען עליו תתנהל החברה .

הסכם בעלי מניות - בדומה מאוד להסכם מייסדים, גם לאחר שהחברה כבר הוקמה וכל עוד לא התגלע סכסוך בין בעלי המניות, יכולים בעלי המניות ו/או חלק מהם להגיע להסכם ביניהם בכל עניין הנוגע לאופן התנהלותה של החברה. כך למשל, בעלי מניות המיעוט יכולים להחליט לטובת הגברת כוחם כי כל החלטה עתידים הם יקבלו יחדיו, יקיימו הצבעה משלהם ומה שרובם יקבע יחייב את כל הקבוצה.
תקנון החברה - תקנון החברה גם הוא מהווה הסכם לכל דבר ועניין בין החברה לבין בעלי המניות בחברה וכן בין בעלי המניות בחברה לבין עצמם במסגרתו ניתן לעגן בכתב כל דבר הנוגע להתנהלות החברה.
כאשר בחברה מסוימת קיים הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות וכן תקנון מפורט, חשוב להקפיד על כך שתהיה הלימה מלאה בין ההוראות של שלושת המסמכים הנ"ל. כך לדוגמא, כאשר מחליטים בעלי המניות לשנות את תקנון החברה חשוב להקפיד לשנות במקביל גם את הסכם בעלי המניות ו/או לקבוע לאיזה מסמך תינתן עדיפות במקרה של סתירה ביניהם. קיומן של הוראות סותרות בהסכם בעלי המניות ובתקנון החברה, עשוי להחטיא את המטרה ודווקא להגביר את חוסר הוודאות ואת הסיכויים להתגלעות מחלוקות לגבי אותם נושאים שבהם ישנן סתירות בין המסמכים.
 

סוגי ההסדרים שראוי לכלול בהסכם בעלי מניות

ככל שיהיו הוראות הסכם בעלי המניות (ותקנון החברה) מפורטות יותר, כך תקטן חוסר הוודאות לגבי השאלה האם התנהלות בעלי השליטה מהווה קיפוח של בעלי מניות היעוט. בתוך כך ראוי להתייחס במסגרת הסכם המייסדים ותקנון החברה לכל הסוגיות כדלקמן:

  • מנגנוני קבלת החלטות , לרבות בחינת אפשרות לפיה נדרשת החלטה פה אחד ו/או רוב מיוחד לצורך אישור החלטה בעניינים מהותיים;

  • קביעת זכויות למינוי דירקטורים וזכויות ההצבעה בדירקטוריון החברה בענייני הניהול השוטפים של החברה ובעניינים מהותיים;
  • קביעת תנאים לחלוקת דיבידנדים, לרבות שיעור הרווחים אשר ייועד לצורך השקעה חוזרת בחברה ולא יחולקו כדיבידנד;
  • קביעת תנאים להקצאת הון מניות ו/או הכנסת בעלי מניות חדשים תוך דילול שיעור האחזקות של בעלי המניות הקיימים;
  • קביעת תנאים למיזוג עם חברה אחרת ו/או רכישת חברה אחרת;
  • קביעת תנאים לגיוס אשראי משמעותי;
  • קביעת תנאים לביצוע השקעות משמעותיות לטווח ארוך;
  • קביעת תנאים לשינויים מהותיים בפעילות החברה כגון הרחבה או צמצום תחומי פעילותה של החברה וכד';
  • קביעת תנאים למכירת מניות על ידי בעלי המניות הקיימים, לרבות מתן זכות סירוב ראשונה ו/או קביעת הסדרי "Tag Along" ו- "Drag Along" לבעלי מניות קיימים;
  • קביעת תנאים לאישור גובה שכר המנהלים והדירקטורים בחברה;
  • קביעת תחומי פעילותה של החברה ובמידת הצורך הגבלת תחומי הפעילות של החברה;
  • קביעת זכויות עיון במסמכי החברה לרבות מסמכי הנהלת החשבונות ומסמכי קבלת ההחלטות של החברה וכד'...
  • מנגנון יישוב סכסוכים
  • מנגנון המתייחס להחלטות הנגעות בעסקאות עם בעלי עניין
היקף הנושאים המצריכים הסדרה מפורשת וכן אופן ההסדרה שונה מחברה אחת לאחרת ומצריך ניהול משא ומתן בין בעלי המניות לצורך גיבוש ההסכמות ביניהם. מטבע הדברים לא בכל הנושאים תהיה בהכרח הסכמה מלאה בין כל בעלי המניות ובהחלט יתכן שחלק מבעלי המניות ייאלצו להתפשר על חלק מהדרישות על מנת לקדם דרישות אחרות שיש להם. יחד עם זאת, ניהול משא ומתן וגיבוש הסכמות תוך ויתורים הדדיים בשלב שבו מתקיימים יחסי עבודה ענייניים בין בעלי המניות עדיף בהרבה על פני חוסר וודאות ופערי ציפיות הנובעים מהיעדר הסכם.
 

לסיכום

הליכים משפטיים שמטרתם לתקן מצב של קיפוח המיעוט הינם אמצעי משפטי שהשימוש בו נדרש במקרים המתאימים אולם, מדובר באמצעי שסיכויי הצלחתו אינם וודאיים די הצורך ואלה נתונים לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט בכל מקרה ומקרה.

יתרה מכך, ניהול הליכים משפטיים בגין קיפוח המיעוט עשוי לגרום לפגיעה קשה בהתנהלות השוטפת של החברה וכן להוצאת משאבים רבים.

כל אלה יכולים להימנע באמצעות גיבוש הסכמים מפורטים בין בעלי המניות, הסכמים אשר יסייעו בהגברת הוודאות המשפטית ויחסכו את  הצורך בניהול הליכים משפטיים ארוכים ופוגעניים.
בעת גיבוש הסכמי בעלי מניות כדאי לתת את הדעת לכל המצבים האפשריים בחייה של החברה המשותפת ולעגן את ההסכמות ביחס לכל אחד מהמצבים הללו מראש ובכתב.
חשוב להקפיד על כך שתהיה התאמה בין כלל המסמכים המסדירים את פעולת החברה ואת יחסי בעלי המניות לרבות הסכם המייסדים, הסכם בעלי מניות מאוחר יותר, תקנון החברה וכד'. 
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.