15/2/2022
קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה - תביעה נגזרת
במאמר זה נעסוק בהסדר המשפטי הקבוע בפרק השלישי לחוק החברות העוסק בתביעה נגזרת כאמצעי להתמודדות עם מצב של קיפוח בעלי המניות בחברה.
חברה הינה אישיות משפטית שהחוק יצר על מנת לאפשר ניהול פעילות עסקית במטרה להשיא רווחים לטובת קבוצה של אנשים- בעלי מניות החברה. כאשר מדובר בחברת יחיד המצויה בבעלות מלאה של אדם אחד, בעל המניות שולט באופן מלא בהתנהלות החברה ומושפע לבדו מהתוצאות העסקיות של התנהלותו.
לעומת זאת, כאשר החברה נמצאת בבעלותם של מספר בעלי מניות, במרבית המקרים רק חלק מהם (בעלי מניות הרוב) אוחזים ביכולת קבלת ההחלטות בנוגע להתנהלותה של החברה ואילו החלק הנותר (בעלי מניות המיעוט) מושפע מההחלטות הללו מבלי שיש לו היכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי התנהלות החברה.
ככלל, מצב שבו חלק מבעלי המניות שולטים באופן פעיל בענייניה של החברה ואילו חלק אחר מבעלי המניות הינם בעלי מניות "פאסיביים" שאינם לוקחים חלק בניהול החברה הינו מצב טבעי ואין בו כשלעצמו פסול כלשהו. הבעיה מתעוררת כאשר בעלי מניות הרוב ו/או הנהלת החברה מתרשלים בניהול החברה, מנצלים את שליטתם בחברה לרעה או נמנעים מנקיטת הפעולות הנדרשות לקידום ענייניה של החברה תוך קיפוח זכויותיהם של יתר בעלי המניות.
תביעה נגזרת חוק החברות
חוק החברות מציע מספר פתרונות להתמודדות עם מצבים שונים של קיפוח המיעוט, כאשר המרכזיים בהם הינם תביעה להסרת הקיפוח מכוח סעיף 191 לחוק החברות (הסדר שבו עסקנו במאמר קודם קיפוח בעלי מניות המיעוט) וכן תביעה נגזרת, הסדר המעוגן בפרק השלישי לחוק החברות שבו נעסוק במאמר זה.
מהי תביעה נגזרת
תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת על ידי אחד מבעלי המניות בחברה (או דירקטור או נושה של החברה) בשם החברה כולה, וזאת במצבים שבהם בעלי השליטה ו/או הנהלת החברה אינם פועלים למיצוי זכויות החברה ואינם מממשים עילת תביעה שיש בידי החברה.
מצב זה שבו החברה אינה מממשת זכות תביעה שיש בידיה נוצר בדרך כלל, כאשר זכות התביעה הינה כלפי הנהלת החברה עצמה ו/או כלפי בעלי השליטה בחברה ו/או כלפי צד שלישי שלבעלי השליטה בחברה יש אינטרס אישי להימנע מתביעה נגדו, כך למשל:
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב המשמשים כדירקטורים ו/או מנהלים בחברה פועלים תוך הפרת חובות ההגינות ו/או חובות הנאמנות שיש להם כלפי החברה ו/או מתרשלים בניהול החברה תוך גרימת נזק לחברה;
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב המשמשים כדירקטורים ו/או מנהלים בחברה פועלים בניגוד לתקנון החברה ו/או בניגוד לדין תוך גרימת נזק לחברה;
-
מצב שבו, צד שלישי מפר את התחייבויותיו כלפי החברה ו/או פועל שלא כדין ומסב נזק לחברה ו/או מתעשר שלא כדין על חשבון החברה אולם בעלי השליטה נמנעים מהגשת תביעה נגדו בשל העדפת אינטרסים אישיים אחרים שיש להם, כגון העדפת קשרים עסקיים או קשרים אישיים עם אותו צד שלישי על פני האינטרס של החברה;
בהקשר זה חשוב לזכור כי החברה הינה אישיות משפטית נפרדת מבעלי השליטה בחברה, כך שבהחלט יתכנו מצבים שבהם פעולותיו של בעל השליטה בחברה גורמות נזקים ו/או הפסדים לחברה ובמקרה כזה עשויה לקום לחברה זכות תביעה כלפי בעל השליטה בגין הנזקים שהוא גורם. יחד עם זאת, בעל השליטה, כשמו, הוא גם זה ששולט בתהליך קבלת ההחלטות בחברה, כך שבאופן טבעי, הוא לא ייזום הגשת תביעה נגד עצמו או נגד גורם המקורב אליו. בדיוק לשם התמודדות עם מצבים אלה נועד מכשיר התביעה הנגזרת המאפשר גם לבעל מניות מיעוט לעתור לבית המשפט ולבקש אישור להגשת תביעה בשם החברה, ככל שהנהלת החברה לא פועלת למימוש זכות זאת.
יתכנו גם מצבים שבהם הנהלת החברה אינה פועלת למימוש עילת תביעה מוצדקת שיש בידי החברה שלא מתוך מניעים פסולים ו/או זדוניים אלא מתוך פאסיביות ו/או מתוך תפיסה שגויה לגבי סיכוייה של החברה להצליח בתביעה. גם במצבים אלה עומדת לכל אחד מבעלי המניות הזכות לעתור לבית המשפט ולבקש אישור להגשת תביעה נגזרת בשם החברה, גם בהיעדר הסכמה של הנהלת החברה.
ככלל, תביעה נגזרת הינה הליך במסגרתו ניתנת גמישות רבה לשיקול דעתו של בית המשפט וניתן להתאים את אופן ניהול ההליך לכל מקרה קונקרטי, החל ממחלוקת בחברה פרטית המוחזקת בידי בעלי מניות בודדים ועד למחלוקת הנוגעת לחברה ציבורית המוחזקת על ידי ציבור רחב של עשרות אלפי בעלי מניות.
התנאים לאישור תביעה נגזרת
הזכות להגשת תביעה נגזרת אינה ניתנת באופן אוטומטי אלא מותנית במספר דרישות פורמליות ומהותיות:
- ראשית, בעל מניות (או דירקטור או נושה) המעוניין להגיש תביעה בשם החברה מחויב לפנות תחילה ליו"ר דירקטוריון החברה ולדרוש מהחברה להגיש את התביעה, תוך פירוט הנסיבות, אשר לדעתו מקימות לחברה עילת תביעה.יחד עם זאת, החוק קובע, כי לא יהיה צורך בדרישה מקדימה, אם לאורגן של החברה שבאפשרותו להחליט על הגשת התביעה יש אינטרס אישי בתוצאות התביעה ( הכוונה היא לאינטרס אישי החורג מעבר לאינטרס הרגיל של כל בעל מניות בחברה). כאשר הגורם המוסמך להחליט על הגשת התביעה הוא דירקטוריון החברה, אזי אין צורך בפניה מוקדמת, אם לפחות למחצית מהדירקטורים יש עניין אישי בתוצאות התביעה.
- כך גם, קובע החוק שלא יהיה צורך בפניה מוקדמת לחברה אם קיים חשש סביר שהפניה תביא לפגיעה בזכות התביעה. למשל, אם חברה התקשרה בהסכם עם חברה אחרת שנמצאת בבעלותו של בעל השליטה בחברה והחברה האחרת מפרה את ההסכם וגורמת נזק לחברה, קיים חשש סביר שפניה מוקדמת לדירקטוריון החברה תביא למצב שבו שתי החברות (המצויות שתיהן בשליטתו של אותו גורם) יזדרזו ויערכו ביניהן הסכם חדש ו/או יגיעו להסכם פשרה שאינו לטובת החברה ובכך יסכלו את זכות התביעה של החברה.
- שנית, הגשת תביעה נגזרת מותנית בקבלת אישור מבית המשפט. בעל מניות (או דירקטור או נושה) המעוניין להגיש תביעה בשם החברה נדרש להקדים ולפנות לבית המשפט.מאחר ותביעה נגזרת מוגשת לרוב על ידי בעל מניות המיעוט שלא תמיד יש לו גישה לכל מסמכי החברה, הרי שבמהלך הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת, רשאי בית המשפט להורות לחברה על גילוי מסמכים, כלומר לחייב את החברה להציג מסמכים רלוונטיים בפני המבקש. יחד עם זאת, לא ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת ללא תיעוד כלשהו וגם אם לא כל המסמכים הנדרשים נמצאים בידי המבקש, עליו להציג בסיס ראייתי מינימלי המצדיק מתן צו לעיון במסמכים.
לצד הדרישות הפורמליות, קיימות דרישות מהותיות שאותן יבחן בית המשפט במסגרת הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת וזאת כדלקמן:
-
קיומה של עילת תביעה לחברה הנתמכת בתשתית ראייתית לכאורית. כלומר, כבר במסגרת הבקשה לאישור תביעה נגזרת על המבקש להציג תשתית ראייתית המעידה על כך שלחברה אכן יש זכות תביעה לכאורה. כאשר, לצורך הקמת התשתית הראייתית הנדרשת, רשאי המבקש לפנות תחילה בבקשה לגילוי מסמכים של החברה.
-
התביעה היא לטובת החברה- על המבקש להגיש תביעה נגזרת להראות לבית המשפט כי ניהול התביעה צפוי להביא תועלת לחברה. כך למשל, אם יש לחברה זכות תביעה נגד גורם חדל פירעון שאין לו יכולת לפרוע את החיוב גם אם תזכה החברה בתביעה, הרי שניהול ההליך לא יניב תועלת ממשית לחברה ובית המשפט יטה שלא להתיר ניהול תביעה שכזאת.
-
התובע אינו פועל בחוסר תום לב- בית המשפט יבחן האם הבקשה לאישור תביעה נגזרת הוגשה על ידי התובע בתום לב מתוך כוונה אמיתית להיטיב עם החברה ולא מתוך שיקולים מניפולטיביים ו/או מתוך כוונה לזכור ביתרון בלתי הוגן שאינו קשור בטובת החברה.
-
שיקולים נוספים (מבחן הצדק)- מלבד האמור לעיל ישנה קשת רחבה של שיקולים נוספים שבית המשפט רשאי לשקול בעת הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת. שיקולים אלה מכונים בשם הרחב "שיקולי צדק", כלומר בית המשפט יבחן האם יהיה זה צודק בנסיבות העניין להתערב בשיקול הדעת של החברה על ידי ניהול תביעה נגזרת והאם תביעה נגזרת היא הדרך הנכונה לריפוי הפגם.
כך למשל, בית המשפט יטה שלא להתיר הגשת תביעה נגזרת כאשר החלטת החברה שלא להגיש את התביעה מונעת משיקולים עסקיים לגיטימיים וזאת גם אם מתברר בדיעבד כי ההחלטה הייתה שגויה. להנהלת החברה קיים שיקול דעת עסקי רחב וכל עוד התנהלות החברה מונעת משיקולים עסקיים ענייניים, לא תותר הגשת תביעה נגזרת. לעומת זאת כאשר החלטת החברה אינה מונעת משיקולים עסקיים של טובת החברה אלא נגועה בניגוד עניינים (כלומר בהעדפת אינטרסים אישיים של בעלי השליטה ו/או הנהלת החברה על פני האינטרס של החברה) ו/או מביאה לקיפוח בעלי מניות המיעוט, יטה בית המשפט להתיר ניהול תביעה נגזרת.
לצורך ההמחשה, אם החברה נמנעת מלהגיש תביעה נגד ספק חשוב שלה בשל החשיבות שבהמשך שמירת היחסים העסקיים התקינים עם אותו ספק, מדובר בשיקול עסקי לגיטימי ובמקרה כזה יטה בית המשפט שלא להתיר הגשת תביעה נגזרת. לעומת זאת, אם חברה נמנעת מלהגיש תביעה נגד ספק משום שאותו ספק מספק סחורה גם לחברה אחרת שבבעלותו של בעל השליטה, ובעל השליטה מעוניין לשמור על יחסים טובים עם אותו ספק לטובת עסקיו האחרים (ולא לטובת החברה נשוא הדיון), יטה בית המשפט להתיר הגשת תביעה נגזרת.
שכר טרחת עורך דין וגמול לתובע
חוק החברות קובע הסדר מיוחד לעניין שכר טרחת עורך הדין המייצג את התובע המבקש להגיש תביעה נגזרת וכן תגמול מיוחד לבעל המניות המבקש להגיש תביעה נגזרת, בדומה מאוד להסדר הקיים בתביעות ייצוגיות (בהן עסקנו במסגרת מאמר קודם).
בתוך כך מוסמך בית המשפט לפסוק גמול מיוחד לתובע בתביעה נגזרת בגין המאמץ של ניהול התביעה עבור החברה. גמול זה נפסק בסוף ההליך, בהתאם לתוצאות ההליך והוא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
לצד התגמול לתובע הנגזר קובע החוק מנגנון מיוחד לתשלום שכר טרחה לעורך הדין המייצג אותו, כך ששיעור שכר הטרחה נקבע גם הוא על ידי בית המשפט בהתאם לתוצאות ההליך.
הסדר זה נועד לספק תמריץ מיוחד גם לבעלי מניות "קטנים" לפעול לטובת כלל בעלי המניות של החברה, כך שסכום התמריץ נגזר מהתועלת הכללית שתצמח לחברה בזכות פעולותיו של התובע הנגזר וללא קשר להיקף המניות שהוא בעצמו מחזיק בחברה.
פשרה בתביעה נגזרת
שלא כמו בהליך אזרחי רגיל, הסדר פשרה בתביעה נגזרת נבדק בקפדנות על ידי בית המשפט אשר צריך להיווכח שההסדר המוצע אמנם נועד לטובת החברה ומספק פיצוי הולם בגין העוול שנגרם לחברה. כך גם בודק בית המשפט שהתובע בתביעה הנגזרת ובא כוחו פעלו בתום לב לטובת החברה ולא לטובת עצמם בעת גיבוש ההסדר עם הנתבע, כלומר צריך להתקיים יחס סביר בין הפיצוי המוצע במסגרת ההסדר לחברה לבין התגמול שאותו מקבל התובע הייצוגי ובא כוחו.
מן הפסיקה - תביעה נגזרת
להלן נביא מספר דוגמאות מהשנים האחרונות הממחישות את יישום הכללים המתוארים לעיל בחיי המעשה:
-
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד מיום 29.12.21 נדון הסדר פשרה בתביעה נגזרת שהגישו בעלי מניות בחברת טבע נגד חברי דירקטוריון החברה בגין אישור שניתן על ידם לעסקת רכישה של חברת תרופות ממקסיקו. עסקה זו התבררה ככישלון לאחר שנודע כי אישורי התרופות שהיו בידי החברה הנרכשת הושגו תוך הונאת הרשויות במקסיקו. בעלי המניות, אשר ביקשו את אישור התביעה הנגזרת טענו כי חברי הדירקטוריון הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כלפי החברה ובמילים אחרות- התרשלו, משהחליטו לאשר את העסקה על סמך מידע חלקי וחסר ומשלא עשו בדיקות נאותות טרם קבלת ההחלטה. כתוצאה מהעסקה נגרם לחברת טבע נזק בהיקף של כ- 2.3 מיליארד דולר.
חברי הדירקטוריון טענו מאידך, כי הם פעלו בגבולות שיקול הדעת העסקי ועל פי כל המידע הרלוונטי שניתן היה לקבל באופן סביר. לאחר הליך גישור שנערך בין הצדדים, לנוכח הקושי בהטלת אחריות על נושאי משרה בגין הפעלת שיקול דעת עסקי ומשלא הייתה כל טענה לכך שחברי הדירקטוריון פעלו מתוך שיקולים פסולים ו/או בניגוד עניינים הגיעו הצדדים להסדר לפיו ישלמו חברי הדירקטוריון לקופת החברה סך כולל של כ- 26 מיליון דולר (כ- 10% מסכום הנזק). בית המשפט אישר את ההסדר וחייב את החברה לשלם סך נוסף של 8.5 מיליון ₪ שכר טרחה לבא כוחם של התובעים הנגזרים ו- 1.5 מיליון ₪ גמול לתובע הנגזר (תנג (מרכז) 16-09-57303 גור צמח נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע״מ).
-
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 19.12.21 נדונה תביעה של בעלי מניות מיעוט בחברת נכס המוחזקת בידי 3 קבוצות של בעלי מניות. הנכס שבבעלות החברה הושכר מאז הקמתו לחברה אחות שזהות בעלי מניותיה הייתה במשך שנים ארוכות זהה לזהות בעלי המניות של החברה נשוא התובענה. במהלך כל השנים הושכר הנכס לחברה האחות ללא הסכם שכירות בכתב ובדמי שכירות מופחתים, אולם כל עוד הייתה זהות בין בעלי המניות בשתי החברות, לא היה בכך כל פסול.
בשנת 2017 מכרו חלק מבעלי המניות את מניותיהם בחברה האחות אולם נשארו בעלי מניות מיעוט בחברה נשוא התובענה. לנוכח מצב חדש זה, טענו אותם בעלי מניות המיעוט, כי השכרת הנכס לחברה האחות בדמי שכירות מופחתים גורמת נזק לחברה ולמעשה מיטיבה עם החברה האחות המצויה בבעלות בעלי מניות הרוב על חשבון החברה ועל חשבונם כבעלי מניות המיעוט.
במקרה זה, בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה נגזרת אולם בעיקר משיקולים פרוצדורליים. בית המשפט קבע, כי על פי החלטות שהתקבלו בהנהלת החברה הייתה נכונות של בעלי מניות הרוב לדון בסוגיית גובה דמי השכירות ואף נערכה חוות דעת שמאי בעניין גובה דמי השכירות, ברם בעלי מניות המיעוט בחרו שלא למצות את הדיון בהנהלת החברה והזדרזו עם הגשת תביעה נגזרת כצעד מניפולטיבי ומשכך, לא מצא לנכון בית המשפט לאשר את ניהול התביעה הנגזרת לעת הזאת ועד למיצוי הדיון במוסדות החברה (תנג (ב"ש) 32591-12-20 מובילי גדרות והשקעות בע"מ נ' שמואל קזולה).
-
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 3.12.19 אושרה תביעה נגזרת שהוגשה נגד אחד מבעלי המניות בחברה פרטית שבה שני בעלי מניות בלבד המחזיקים בחברה בחלקים שווים.
מדובר בחברה אשר החזיקה בזכות לביצוע פרויקט תמ"א 38 בעיר אשדוד. החברה התקשרה בהסכם עם חברה אחרת במסגרתו היא מכרה לאותה חברה אחרת את זכויותיה לביצוע הפרויקט בתמורה לתשלום כספי וכן בתמורה לזכות לרכוש את אחת הדירות בפרויקט במחיר מופחת של מיליון ₪ (הנמוך בהרבה ממחיר השוק של הדירה).
על אף הוראות ההסכם שנחתם בין החברה נשוא הבקשה לבין החברה שרכשה ממנה את הזכויות בפרויקט, בפועל הדירה שאותה הייתה זכאית לרכוש החברה בהנחה נמכרה באותה ההנחה לאחד מבעלי המניות בחברה (באמצעות קרובי משפחתו) ולא לחברה. בכך למעשה קופחו זכויותיו של בעל המניות האחר בחברה ליהנות מההנחה שהחברה הייתה זכאית לה.
בית המשפט לאחר שדן בטענות הצדדים הורה על אישור ניהול תביעה נגזרת ובכך קיבל למעשה את טענות המבקש, כי בעל המניות אשר רכש את הדירה בהנחה פעל בניגוד אינטרסים ותוך הפרת חובת האמונים המוטלת עליו כלפי החברה, תוך שהוא נטל לכיסו זכות השייכת לחברה (הזכות לרכישת דירה בהנחה). בתוך כך אישר בית המשפט לתובע הנגזר לנהל בשם החברה תביעה לביטול הסכם המכר של הדירה לבעל המניות השני ולאכיפת ההסכם למכירת הדירה לידי החברה.
(תנ"ג (ת"א) 14172-04-17 אילן ארביב נ' דניאל אביטן)
-
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 16.12.21 נדונה בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעלי מניות המיעוט בחברת קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ, שהינה חברה ציבורית שמניותיה מוחזקות ברובן הגדול בידי האחים חג'ג' ואילו חלק קטן ממניותיה מוחזק בידי הציבור.
החברה עסקה בעברה בייזום פרויקטים בתחום הנדל"ן בחו"ל אולם החל משנת 2010, חדלה מעיסוק זה ועברה לעסוק בפרויקטים בתחום הנדל"ן בישראל בלבד. זאת ועוד, עם רכישת השליטה בחברה על ידי האחים חג'ג' חתמו הנ"ל על כתב התחייבות בפני החברה, כי לא יתקשרו בעסקאות נדל"ן בישראל מבלי לאפשר לחברה זכות סירוב ראשונה להתקשר באותה עסקה.
לטענת בלי מניות המיעוט, בעלי השליטה הפרו את חובות ההגינות והנאמנות שלהם כלפי החברה משנמנעו מלהביא בפני החברה הזדמנות עסקית לרכישת נדל"ן בחו"ל ובמהלך השנים 2015- 2019 התקשרו בעסקאות רווחיות ביותר לרכישת נדל"ן בחו"ל באמצעות חברות אחרות בבעלותם ובכך גרפו לכיסם רווחים שהיו יכולים להגיע לחברה.
בית המשפט דחה את הבקשה לאישור תביעה נגזרת תוך שהוא קבע, כי כתב ההתחייבות עליו חתמו האחים חג'ג' מהווה למעשה הסכם בין החברה לבין בעלי השליטה בה לתיחום פעילות החברה כך שהצדדים הסכימו לתחום את ההזדמנויות העסקיות של החברה לישראל בלבד. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי הזדמנויות עסקיות בחו"ל שהגיעו לידיעת האחים חג'ג' אינן בבחינת הזדמנויות עסקיות של החברה ואין מניעה להתקשרותם של האחים חג'ג' בעסקאות כאמור (זאת להבדיל מעסקאות בישראל שאותן מחויבים האחים להביא בפני החברה).
בית המשפט מצא לנכון להבהיר בפסק דינו, כי אילולא כתב ההתחייבות אשר נחתם בין החברה לבין מנהליה בעת חילופי בעלי השליטה בחברה, הרי שהוא היה קובע כי ניצול הזדמנות עסקית של החברה על ידי בעלי השליטה בחברה, היה מגיע לכדי הפרת חובת האמונים של בעלי השליטה ובמקרה כזה התביעה הנגזרת הייתה מאושרת.
(תנג (ת"א) 57806-05-19 חיים חזקי נ' יצחק חג'ג')
-
בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נדון הסכם פשרה בתביעה שהגישו בעלי מניות המיעוט בחברה פרטית (חברת מעטים) כנגד בעל השליטה בחברה (מר צבי צרפתי) בטענה, כי נפלו פגמים באישור תנאי ההעסקה של בעל השליטה כמנהל החברה. על פי הנטען כתוצאה מהפגמים הנ"ל קיבל בעל השליטה שכר מופרז העולה בהרבה מן המקובל בשוק.
לאחר הליכים שונים שהתנהלו בתיק הגיעו הצדדים להסדר לפיו חלק מבעלי מניות המיעוט מכרו את מניותיהם לבעל השליטה. הואיל וחלק אחר מבעלי מניות המיעוט לא היו מעוניינים למכור את מניותיהם הוסכם, כי בעל השליטה יחזיר לחברה סך של 3 מיליון ₪ בתשלומים אשר יתפרסו על פני כשנתיים והסדר זה אושר על ידי בית המשפט.
במסגרת החלטתו פסק בית המשפט גמול לתובע הנגזר בסך של 67 אש"ח ושכר טרחה לבא כוחו בסך של 267 אש"ח.
(תנג (ת"א) 27061-07-16 דני שיליאן נ' צבי צרפתי)
-
בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 15.6.20 נדון ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי במסגרתו נעתר בית המשפט לבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. הבקשה הוגשה על ידי בעל איגרות חוב של החברה (כלומר נושה ולא בעל מניות של החברה) בטענה, כי החברה החליטה על חלוקת דיבידנד אסורה לבעלי מניותיה, כאשר החלוקה בוצעה מבלי שהיו לחברה די אמצעים לתשלום החוב לנושיה, בעלי אגרות החוב. משכך התבקש במסגרת הבקשה לאישור תביעה נגזרת לבטל את חלוקת הדיבידנד.
בית המשפט העליון קבע כי אכן הועמדה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה מתן צו לגילוי מסמכים כנגד החברה על מנת לאפשר את המשך בירור הבקשה לאישור התביעה הנגזרת שהוגשה.
(רעא 784/20 אקסטל לימיטיד נ' עו"ד בנתאי שגיא ברוך).
לסיכום
הנה כי כן, תביעה נגזרת הינו מכשיר רב עוצמה המעניק לבעל מניות המיעוט את היכולת ליטול את המושכות לידיו ולנהל הליכים משפטיים בשם החברה, לרבות הליכים משפטיים נגד בעלי השליטה ונגד מנהלי החברה, ככל שאלה פועלים שלא לטובת החברה ו/או מתרשלים בניהול החברה.
בכך מהווה מכשיר התביעה הנגזרת אמצעי משפטי נוסף להסרת קיפוח בעלי מניות המיעוט בחברה.
חשוב להיות ערים לכך שהליך התביעה הנגזרת הינו הליך מורכב מבחינה פרוצדורלית, המחייב בחינה מדוקדקת של התאמת ההליך לנסיבות המקרה.
שימוש נכון ומושכל בתביעה הנגזרת יכול להוות אמצעי יעיל ביותר בידי בעל מניות שקופח על ידי בעל שליטה בחברה ולהביא לתיקון העוול שנעשה.