8/2/2022
קיפוח בעלי מניות המיעוט - מה ניתן לעשות?
במאמר זה נעסוק בהסדר המשפטי הקבוע בסעיף 191 לחוק החברות אשר מטרתו למנוע מצב שבו ניהול החברה על ידי בעלי השליטה שלה מביא לקיפוח של יתר בעלי המניות בחברה.
חברה הינה אישיות משפטית שהחוק יצר על מנת לאפשר ניהול פעילות עסקית במטרה להשיא רווחים לטובת קבוצה של אנשים- בעלי מניות החברה. כאשר מדובר בחברת יחיד המצויה בבעלות מלאה של אדם אחד, בעל המניות שולט באופן מלא בהתנהלות החברה ומושפע לבדו מהתוצאות העסקיות של התנהלותו.
לעומת זאת, כאשר החברה נמצאת בבעלותם של מספר בעלי מניות, במרבית המקרים רק חלק מהם (בעלי מניות הרוב) אוחזים ביכולת קבלת ההחלטות בנוגע להתנהלותה של החברה ואילו החלק הנותר (בעלי מניות המיעוט) מושפע מההחלטות הללו מבלי שיש לו היכולת להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות לגבי התנהלות החברה. כל זאת, בכפוף לכך שייסודה של חברה שקול לחומר ביד היוצר ולמעשה יש בנמצא להקים חברות עם מספק סוגים של מניות, כך שיהיו מניות רווחים, מניות בכורה, מניות ניהול וכדומה ובאותם מקרים יתכנו מצבים בהם לבעל מניות הרוב מסוג מסוים אין את השליטה בחברה ולהיפך. במאמר זה נתחייב למצב השיגרתי, תוך הבהרה כי יתכנו מצבים בהם ה"מיעוט" אוחז במרבית המניות בחברה וכי אין בהכרח חובה להראות כי הטוען לעושק אוחז בפחות מ 50% ממניות החברה .
ככלל, מצב שבו חלק מבעלי המניות שולטים באופן פעיל בענייניה של החברה ואילו חלק אחר מבעלי המניות הינם בעלי מניות "פאסיביים" שאינם לוקחים חלק בניהול החברה הינו מצב טבעי ואין בו כשלעצמו פסול כלשהו. הבעיה מתעוררת כאשר בעלי מניות הרוב מנצלים את שליטתם בחברה לרעה תוך קיפוח זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט, עובדים או לא עובדים בחברה ובמצב זה קובע סעיף 191 לחוק החברות כדלקמן:
"הזכות במקרה של קיפוח
191. (א) התנהל ענין מענניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."
מהו קיפוח
החוק אינו כולל הגדרה מפורשת של המונח "קיפוח " ומשאיר בידי בית המשפט את ההכרעה לגבי כל מקרה ומקרה לגופו. למעשה, קיפוח אינו חייב להיות קיפוח של המיעוט ואף אינו חייב להיות בידי בעלי מניות הרוב ובהחלט יתכנו מצבים שבהם ענייניה של החברה מתנהלים תוך קיפוח של בעל מניות המחזיק במחצית ממניות החברה או מעבר לכך , כלומר כזה שאיו בעל מניות מיעוט. כך גם יתכנו מצבים שבהם הנהלת החברה פועלת תוך קיפוח בעלי המניות של החברה. בדומה לכך יתכנו גם מצבים שבהם בעל מניות מיעוט אחד נוהג ב"סחטנות" על מנת לזכות ביתרון בלתי הוגן ובכך מקפח בעלי מניות אחרים.
בפועל, ברוב המכריע של מקרי הקיפוח מדובר בקיפוח של בעלי מניות המיעוט על ידי בעלי מניות הרוב בחברה.
הפסיקה הכירה בקשת רחבה של מצבים העשויים להיווצר בניהול ענייניה של החברה כמצבים שיוצרים קיפוח של המיעוט ולהלן נביא מספר דוגמאות למצבים וטיפוסיים של קיפוח המיעוט:
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב המשמשים כדירקטורים ו/או מנהלים בחברה מקבלים שכר מופרז עבור שירותיהם (באופן החורג מהשכר המקובל בשוק) באופן המפחית את רווחיות החברה ומקפח את אותם בעלי המניות שאינם נושאי משרה בחברה ואשר כל ציפיתם טמונה בקבלת רווחים בדרך של דיוידנד, מה שנמנע מהם עקב העמסת הוצאות לא סבירות על החברה ובכלל זה הוצאות שכר של בעלי השליטה;
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב מתקשרים בשם החברה בעסקאות עם גורמים שבהם יש להם עניין אישי בתנאים מסחריים נחותים מתנאי השוק;
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב מבצעים הקצאת מניות בחברה ומדללים את היקף האחזקות של בעלי מניות כאשר אין הכרח בהזרמת הון נוסף לחברה, כלומר מבלי שיש לכך הגיון כלכלי כלשהו;
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב נמנעים מקידום הזדמנות עסקית ו/או נמנעים מהתקשרות בעסקאות מסוימים מתוך אינטרסים אישיים ולא מתוך שיקולים עסקיים של החברה, למשל על מנת להתקשר באותה עסקה באמצעות חברה אחרת שבבעלותם ו/או על מנת למנוע תחרות מצד החברה בעסקים אחרים שיש לאותם בעלי מניות;
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב נמנעים מחלוקת דיבידנדים למשך תקופה ממושכת ובכך מונעים למעשה את חלוקת רווחי החברה לכלל בעלי המניות;
-
מצב שבו בעלי מניות הרוב נמנעים מלשתף את בעלי מניות המיעוט בתהליך קבלת ההחלטות ו/או נמנעים מלהציג לעיונם את הדוחות הכספיים של החברה;
במהלך השנים הכירו בתי המשפט גם במצבים של פגיעה בציפייה לגיטימית של בעל מניות המיעוט כמצב שעשוי להוות קיפוח. כך למשל כאשר מדובר בחברה שבה מספר קטן של בעלי מניות אשר במשך שנים פעלו כמעין שותפות שבה כל בעלי המניות לקחו חלק פעיל בניהול החברה, החלטה של בעלי מניות הרוב בדבר הפסקת עבודתו של בעל מניות המיעוט עשויה להיחשב כפגיעה בציפייה הלגיטימית של אותו בעל מניות להמשיך לשמש בתפקיד ניהולי בחברה המקפחת אותו כבעל מניות מיעוט.
סעדים בגין קיפוח
משנוכח בית המשפט, כי פעולה מסוימת של החברה ו/או התנהלות החברה נעשית תוך קיפוח של מי מבין בעלי המניות מעניק החוק שיקול דעת רחב ביותר לבית המשפט לגבי הסעדים שהוא מוסמך לתת על לתקן ו/או להסיר את הקיפוח ואלה כוללים בין היתר:
-
ביטול החלטה של החברה המקפחת חלק מבעלי המניות;
-
שינוי תקנון של החברה באופן שימנע קיפוח עתידי של בעלי המניות;
-
חיוב הגורם המקפח בתשלום פיצוי לחברה ו/או לבעל מניות ספציפי בגין הנזק שנגרם לחברה ו/או לאותו בעל מניות כתוצאה מהקיפוח;
-
חיובו של אחד מבעלי המניות לרכוש את המניות של בעל המניות האחר במחיר השוק של המניות, כאשר מחיר זה משקף את מצב החברה אילולא פעולת הקיפוח;
כפי שניתן לראות, סמכויותיו של בית המשפט במקרה של קיפוח הינן רחבות ביותר ואינן מוגבלות רק לסעדים כספיים. למעשה בית המשפט רשאי להתערב בהתנהלותה העסקית של החברה ואף להתערב בקניינם של בעלי המניות על ידי חיובו של אחד מבעלי המניות לרכוש מניות וחיובו של בעל המניות האחר למכור את מניותיו בחברה, כל זאת תוך התאמת הסעד המתאים ביותר בכל מקרה ומקרה.
ככלל, כאשר מדובר בפעולה נקודתית של החברה הגורמת לקיפוח של חלק מבעלי המניות, יטה בית המשפט להימנע מהתערבות מאסיבית בהתנהלות החברה ויסתפק במתן הוראות לעניין אותה פעולה ספציפית ו/או לתשלום פיצוי כספי המתקן את הנזק הנובע מאותה פעולה.
לעומת זאת, כאשר מדובר במצב של חוסר אמון ו/או חוסר שיתוף פעולה מתמשך בין בעלי המניות יטה בית המשפט להורות על "הפרדת כוחות" קרי לחייב את אחד מבעלי המניות לרכוש את חלקו של בעל המניות האחר בחברה. בהקשר זה, כאשר מדובר במחלקות בין קבוצת בעלי מניות הרוב לבין בעל מניות המיעוט, יחויב בעל מניות המיעוט למכור את מניותיו לקבוצת בעלי מניות הרוב. לעומת זאת, כאשר מדובר במחלוקת בין שני בעלי מניות בעלי שיעור אחזקה שווה בחברה, עשוי בית המשפט לחייב את הצדדים לקיים התמחרות כך שמי שייתן את ההצעה הגבוהה יותר יחויב לרכוש את מניותיו של בעל המניות האחר.
לעיתים, פתרון זה עשוי להיראות כ"בלתי צודק" שכן לא רק שבעל מניות המיעוט סובל מקיפוח, הוא גם נדרש למכור את מניותיו בחברה בכפיה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם המשך שיתוף הפעולה בין בעלי המניות אינו מעשי ואין מנוס מפני ביצוע הפרדת כוחות. ואולם חשוב להדגיש, כי על מנת לתקן את העוול שנגרם לבעל המניות המקופח, התמורה שתשולם לו בגין מכירת מניותיו צריכה להיקבע תוך נטרול הגורמים שהביאו לקיפוחו. כך למשל אם החברה קיבלה החלטה הפוגעת ברווחיותה וכתוצאה מכך פוגעת בשווי המניות שלה, רשאי בית המשפט לקבוע את שווי המניות תוך נטרול התוצאות העסקיות הנובעות מאותה החלטה הפוגעת בשווי המניות.
קביעת שווי המניות נעשית על ידי בית המשפט לרוב לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר בוחן את התנהלותה הכלכלית של החברה תוך בחינת מספר תסריטים אפשריים לגבי פעילותה העתידית ותוך נטרול התוצאות העסקיות המקפחות.
תביעה בגין קיפוח המיעוט לעומת תביעה נגזרת
זה המקום לציין כי חוק החברות קובע הסדר נוסף שמטרתו לתקן עוול שנעשה לבעל מניות מיעוט כתוצאה מהתנהלות פסולה של בעל השליטה- הוא התביעה הנגזרת. כאשר, בעל השליטה ו/או הנהלת החברה פועלת תוך הפרת חובת ההגינות המוטלת עליהם ו/או תוך ניגוד עניינים ו/או ברשלנות ובכך גורמת נזק לחברה, רשאי בעל מניות המיעוט לבקש את אישור בית המשפט להגיש נגדם תביעה בשם החברה. במקרה של הצלחת התביעה הנגזרת עשוי בעל השליטה ו/או הנהלת החברה להיות מחויב לפצות את החברה בגין הנזק שנגרם לה.
משכך, נקבעו בפסיקה מבחנים שונים לפיהם בוחן בית המשפט מתי יש לברר את הטענות בדרך של תביעה בגין קיפוח המיעוט ומתי יש לבררן בדרך של בקשה לאישור תביעה נגזרת. ככלל, כאשר התנהלותו של בעל השליטה גורמת נזק לחברה כמכלול ובכך גורמת נזק למספר רב של בעלי מניות, יש לברר את המחלוקת בדרך של בקשה לאישור תביעה נגזרת. במקרים כאלה תביעה בגין קיפוח המיעוט עשויה להידחות רק משום שזו אינה הדרך המתאימה לבירור המחלוקת. לעומת זאת, כאשר התנהלות של בעל השליטה גורמת נזק מיוחד לבעל מניות מסוים ו/או לקבוצה מוגדרת של בעלי מניות ובפרט כאשר מדובר בחברה שבה בעלי מניות מעטים, הרי שהדרך המתאימה לבירור המחלוקת תהיה באמצעות תביעת קיפוח.
במילים אחרות, קיימת חשיבות רבה בבחינת המצב הקונקרטי בכל מקרה ומקרה ובשימוש באמצעי המשפטי המתאים לאותו מקרה, אחרת עשויה התביעה להידחות מטעמים פרוצדורליים גרידא.
מן הפסיקה
להלן נביא מספר דוגמאות מהשנה האחרונה הממחישות את יישום הכללים המתוארים לעיל בחיי המעשה:
-
בפסק דין מיום 30.12.21 שניתן על ידי בית המשפט העליון התקבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו נדחתה תביעה בגין עושק המיעוט. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי יש להורות על מכירה כפויה של בעלי מניות המיעוט ולפצות אותם בשווי השוק של מניותיהם בהתאם לחלקם היחסי בשווי החברה.
באותו עניין דובר על חברה משפחתית שבה בעלי מניות הרוב שהחזיקו ב- 52% ממניות החברה מימנו את הקמת החברה וכן ערבו לאשראי בנקאי שאותו גייסה החברה. מאידך בעלי מניות המיעוט אשר החזיקו ב- 48% ממניות החברה היו אלה שניהלו את החברה באופן שוטף וקיבלו שכר מנהלים. כעבור מספר שנות פעילות יחסי הצדדים עלו על שרטון וכתוצאה מכך בעלי מניות הרוב החליטו להפסיק את העסקתם של בעלי מניות המיעוט. בית המשפט קבע כי הפסקת עבודתם של בעלי מניות המיעוט פגעה בציפייתם הלגיטימית שעמדה בבסיס ההתקשרות בין הצדדים ולפיה הם ציפו לכך שהם ישתתפו באופן פעיל בניהול החברה בתמורה לקבלת שכר חודשי.
בית המשפט העליון קבע כי פגיעה זו בציפייתם הלגיטימית של בעלי מניות המיעוט מהווה קיפח וכי בנסיבות העניין לאור המשבר שהתגלע ביחסי הצדדים, אין מנוס אלא להורות על מכירה כפויה של מניות המיעוט לידי בעלי מניות הרוב. בתוך כך קבע בית המשפט כי על בעלי מניות הרוב לשלם לבעלי מניות המיעוט את השווי הראוי בגין מניותיהם המסתכם בכ- 960 אש"ח (עא 2786/18 יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי).
-
בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 20.4.21 נדון ערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי במסגרתו קבע בית המשפט כי אמנם מתקיים קיפוח אך אין מקום למתן הסעדים המבוקשים במסגרת התביעה שהוגשה בפניו. בין היתר קבע בית המשפט המחוזי כי תקנון החברה אינו מאפשר מכירת מניות כפויה ומעניק לדירקטוריון החברה זכות וטו בכל עסקה של מכירת מניות.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע, כי הניהול הכושל של החברה והיחסים העכורים בין בעלי מניות הרוב לבעלי מניות המיעוט הביאו את החברה למבוי סתום המביא לקיפוח הציפיה הלגיטימית של בעלי המניות לקבלת רווחים מפעילות החברה. בתוך כך קבע בית המשפט כי אין מנוס מפני "הפרדת כוחות" בחברה תוך מתן אפשרות לאחד הצדדים לרכוש את מניותיו של הצד האחר בדרך של התמחרות BMBY.
עוד קבע בית המשפט העליון כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שסבר שתקנון החברה מונע את האפשרות להורות על מכירה כפויה. נקבע שלבית המשפט מסורה סמכות רחבה ביותר לרבות התערבות בתקנון החברה, ככל שהדבר נדרש להסרת הקיפוח (עא 4588/19 ראג'דה אסעד קרדוש-סאלם נ' חברת קרדוש ושות' בע"מ).
-
בפסק דין מיום 27.10.21 שניתן על ידי של בית המשפט המחוזי בתל אביב נדחתה תביעה שהגישו בעלי מניות מיעוט בחברה ציבורית בטענה, כי החברה יצאה בהנפקה במחיר נמוך למניה באופן שהביא לדילול ולפיחות שווי המניות שלהם באופן המקפח אותם.
באותו עניין קבע בית המשפט כי: "כדי לבחון האם מדובר בהנפקה מקפחת, יש לבחון האם לחברה אכן נדרשו כספים נוספים לצורך פעילותה, והאם היו דרכים אלטרנטיביות להשגת ההון הנדרש חלף גיוס הון פנימי"שלא הייתה מחלוקת בדבר הנחיצות שבגיוס הון נוסף לחברה. משכך, עצם ביצוע ההנפקה נעשה משיקולים ענייניים של טובת החברה ואינו בגדר קיפוח של בעלי המניות הקיימים.
-
בפסק דין מיום 3.10.21 שניתן על ידי בית המשפט העליון נדון מקרה שבו בעלת מניות מיעוט הגישה תביעה בעילה של קיפוח, תביעתה התקבלה ובית המשפט הורה על מכירה כפויה של מניות בעלת מניות המיעוט בהתאם לחלק היחסי משווי החברה. לאחר מתן פסק הדין הודיעה המערערת שהיא מוותרת על סעד המכירה הכפויה והגישה תביעה חוזרת לבית המשפט בבקשה כי הנ"ל יבטל את פק דינו הקודם. בית המשפט העליון קבע, כי לבית המשפט נתון שיקול הדעת לגבי מהות הסעד שיש לתת בכל מקרה ומקרה, כי לבעל מניות המיעוט אין זכות "לוותר" על הסעד שניתן על ידי בית המשפט וכי עליה לקיים את פסק הדין ולמכור את מניותיה לבעלי מניות הרוב אשר מצידם מחויבים לרכוש את המניות בשווי המניות הראוי שהועמד על ידי בית המשפט על סך של כ- 25 מיליון ₪ (עא 5804/19 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ).
לסיכום
הנה כי כן, כפי שציינו זאת בתי המשפט פעם אחר פעם, ההסדר החוקי בעניין תביעה להסרת קיפוח בעלי מניות הינו הסדר פתוח המותיר בידי בית המשפט שיקול דעת רחב ביותר לגבי קביעת הנסיבות שבהן אופן התנהלות החברה ייחשב ככזה המקפח את בעלי מניות המיעוט וכן לגבי הסעדים שיש להעניק להסרת הקיפוח.
חשוב להיות ערים לכך כי הסדר זה עשוי להתברר כחרב פיפיות שכן בעל מניות מיעוט המגיש תביעה להסרת הקיפוח עשוי למצוא עצמו מחויב למכור את מניותיו בחברה בסכום שייקבע על ידי בית המשפט.
נוסף על כל אלה, תביעה להסרת קיפוח המיעוט הינה הליך מורכב מבחינה פרוצדורלית, המחייב בחינה מדוקדקת של התאמת ההליך לנסיבות המקרה, בחינת התנהלותה הכספית של החברה וברוב המקרים גם קבלת חוות דעת מומחה בכל הנוגע לשווי החברה וכד'.
שימוש נכון ומושכל בתביעה לקיפוח המיעוט יכול להוות כלי רב עוצמה בידי בעל מניות שקופח על ידי בעל שליטה בחברה ולהביא לתיקון העוול שנעשה. משכך יש בנמצא חשיבות מכרעת בכל הקשור לבניית האסטרטגיה הנכונה לטובת טיפול במשבר וכי בעל מניות שנפגע חייב לתנהל בשמנה זהירות ותוך נקיטה במגוון של פעולות , בכללן איסוף ראיות מקדים ועוד ובהישען על האסטרטגיה המשפטית המתגבשת לנקוט בפעולה הנכונה, לבקש את הסעד הנכון והכול לטובת נטרול העושק והוצאת הצדק לאור.