מאת:

חסיון עו"ד בענייני מס, חל רק על מסמכים שהלקוח עצמו מסר אישית (ולא באמצעות גורם אחר) לעו"ד

בג"ץ דן בעתירה שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין בנוגע לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתו נקבע, כי מסמכים אשר נמסרו לעורך הדין על ידי מספר נציגים מטעם הלקוח של אותו עורך דין, ולא על ידי הלקוח עצמו, אינם חסויים לצורך חקירת רשויות המס, זאת להבדיל מהחיסיון החל על מסמכים אלה בכל הליך פלילי או אזרחי אחר.
 

רקע עובדתי

רשויות המס פתחו בחקירה נגד שני אחים בחשד להשמטת הכנסות ולהלבנת הון בהיקף של כ- 670 מיליון ₪. החקירה עסקה בין היתר במספר נכסים שהאחים השמיטו מהצהרותיהם ואשר על פי החשד היו בבעלותם. החשד שהועלה כנגד האחים היה שעל אף שהנכסים רשומים על שם נאמנות שהוקמה על ידי חמו של אחד האחים (להלן: "מייסד הנאמנות"), בפועל מדובר בנכסים השייכים לאחים עצמם. משכך, ניתן צו חיפוש במשרדו של עורך הדין אשר ייצג את הנאמנות ואת מייסד הנאמנות אך לא ייצג את האחים עצמם.

במהלך החיפוש נמצאו במשרדו של עורך הדין מסמכים שונים, לגביהם טען עורך הדין לחסיון עורך דין- לקוח, על כן המסמכים הוכנסו למעטפה סגורה ונמסרו לעיון בית המשפט המחוזי על מנת שזה יכריע בטענת החיסיון. לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, קבע בית המשפט המחוזי כי החיסיון אינו חל על חלק מהמסמכים שבמחלוקת שכן מסמכים אלה לא נמסרו לעורך הדין על ידי הלקוח שלו (מייסד הנאמנות) אלא על ידי צדדים שלישיים, כאשר חלק מהמסמכים נמסרו לו על ידי האחים וחלק נמסרו לו על ידי עורכת הדין הקפריסאית של מייסד הנאמנות.

בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של עורך הדין, כי הגם שחלק מהמסמכים לא נמסרו לו על ידי הלקוח עצמו, הם נמסרו לו על ידי מי שפעלו כנציגים של הלקוח שלו ולצורך הטיפול שלו בלקוח ועל כן יש לראות גם בהם מסמכים חסויים. בתוך כך קבע בית המשפט כי החיסיון הקבוע בפקודת מס הכנסה הינו מצומצם יותר וחל רק על מסמכים שנמסרו לעורך הדין על ידי הלקוח עצמו ולא על ידי נציג כלשהו מטעמו.
על רקע פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישה לשכת עורכי הדין עתירה לבג"ץ במסגרתה היא ביקשה לקבוע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי פוגע באופן בלתי מידתי בזכות ההיוועצות ובזכות לייצוג משפטי בידי עורך דין וכן, כי הפרשנות שאותה ביקש בית המשפט המחוזי לייחס להוראות פקודת מס הכנסה הינה פרשנות שגויה.
 

הוראות החוק הרלוונטיות

סעיף 48 לפקודת הראיות קובע כדלקמן:
"דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין."
במילים אחרות, הסעיף קובע במפורש כי החסיון יחול על דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין גם על ידי הלקוח עצמו וגם על ידי אדם אחר מטעם הלקוח. לעומת זאת סעיף 235 לפקודת מס הכנסה כולל הסדר מעט שונה בנוגע לחסיון עורך דין-לקוח וזאת כדלקמן:
235א. לענין הסעיפים 235ב-235ה –
"סוד מקצועי" - חילופי דברים בין לקוח לבין עורך-דין שיש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך-הדין ללקוח, בין שהדברים נאמרו בעל-פה ובין שהועלו על הכתב, לרבות רשימות שערך עורך-הדין לשימושו הוא, ובלבד שיש להם קשר עניני לשירות המקצועי כאמור;
"מסמך חסוי" - מסמך שיש בו סוד מקצועי;
....
235ב. על אף האמור בחוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961, חייב עורך-דין, אם נדרש לכך על ידי פקיד שומה, למסור לו כל מסמך שברשותו ולאפשר לו לבדוק ולתפוס כל מסמך כאמור וכן להרשות לו לעשות כל פעולה אחרת בקשר למסמך כאמור, הכל על פי הסמכויות הנתונות לו לפי פקודה זו, אך אין עורך-דין חייב לעשות כן אם הוא טוען שהמסמך חסוי.
 

הכרעת בית המשפט

במסגרת פסק דינו בג"ץ אישר למעשה את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה קיים הבדל מפורש בין הוראות החיסיון על פי פקודת הראיות החלה על כלל ההליכים הפליליים והאזרחיים המתנהלים בבתי המשפט לבין הוראות החיסיון על פי פקודת מס הכנסה המסדירות את סמכויות רשויות המס בעת ביצוע קיום חקירה בענייני מסים. נקבע כי פקודת מס הכנסה הינה דין ספציפי ועל כן הוראותיה גוברות על הוראות פקודת הראיות שהינה דין כללי, כך שבכל הנוגע לענייני מיסים, החסיון הינו מצומצם יותר ומתפרס אך ורק על מסמכים שנמסרו לעורך הדין על ידי הלקוח עצמו ולא על ידי נציג כלשהו מטעם הלקוח (וכן בתנאי שיש למסמכים אלה קשר לשירות המקצועי שהתבקש מעורך הדין).
במאמר מוסגר ראוי לציין כי עיקר פסק דינו של בית המשפט העליון עסק בשאלת סמכותו להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בכובעו כבית המשפט הגבוה לצדק והעתירה נדחתה, על רקע קביעת בית המשפט העליון כי אין מקום להתערבותו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שהינו פסק דין סופי. יחד עם זאת, בבחינת למעלה מהנדרש התייחס בית המשפט גם לגוף פסק דינו של בית המשפט המחוזי וקבע כי אין מקום להתערב בדברים שנקבעו בו לעניין השוני בין חיסיון עורך דין-לקוח החל בענייני מסים לבין החיסיון החל בהליכים משפטיים אחרים.
 

לסיכום

פסק דינו זה של בית המשפט העליון הינו פסק דין עקרוני המחייב לקוח של עורך דין שלגביו עשוי להתעורר חשד לביצוע עבירות מס לנהוג משנה זהירות במגעים עם עורך הדין. בתוך כך קיימת חשיבות יתרה לכך שכל המגעים עם עורך הדין יתנהלו על ידי הלקוח עצמו ולא על ידי מי מטעמו של הלקוח וכי כל המסמכים הרלוונטיים לעניין הטיפול בלקוח יימסרו לעורך הדין על ידי הלקוח עצמו. אי הקפדה על כללים אלה שעל פניהם נראים ככללים טכניים חסרי חשיבות, עשויה להביא לאי תחולת חיסיון על מסמכים המצויים במשרד עורך הדין ולחשיפת מסמכים אלה בפני רשויות המס.

 

 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.