מאת:

לשון הרע - עדכוני פסיקה

שני פסקי דין חדשים אשר יצאו בשבועות אחרונים ממחישים את נטל ההוכחה המוטל על המפרסם להוכחת אמיתות הפרסום. הוכחת אמיתות הפרסום הינה הגנה מפני טענות בדבר הוצאת לשון הרע, כך שכל מי שנטען כלפיו כי פרסם דבר מה המהווה הוצאת לשון הרע, חייב לטעון להגנתו – "אמת דיברתי".  
 
הקדמה
חוק איסור לשון הרע אוסר בין היתר על פרסום ברבים של דבר העשוי להשפיל ו/או לבזות אדם בפני הבריות ו/או לפגוע במשרתו ו/או בעסקו ו/או במקצועו.
לצד האיסור כולל החוק רשימה ארוכה של הגנות המעניקות למפרסם פטור מאחריות, כאשר ניתן לסווג את ההגנות לשני סוגים עיקריים:
הגנת אמת הפרסום - בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע כאשר הפרסום היה אמת והוא נעשה בפני קבוצה של אנשים שיש להם עניין אמיתי בפרסום. כך למשל פרסום דבר המהווה לשון הרע אודות אדם המשמש בתפקיד ציבורי ברשות מקומית בנוגע למעשים שבוצעו על ידו במסגרת תפקידו, כאשר הפרסום נעשה במקומון של הרשות המקומית או בקבוצת פייסבוק של העיר עשוי להיות פרסום מוגן, ככל שיוכח שתוכן הפרסום הוא אמת.
הגנות תום לב - סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע קובע רשימה של נסיבות שבהן ראה המחוקק לנכון לאפשר פרסומים מתוך שמירה על אינטרסים ציבוריים שונים, בראש ובראשונה שמירת על חופש הביטוי ובלבד שהפרסום נעשה באחד האופנים הקבועים בסעיף 15 וכאשר המפרסם האמין בתום לב באמיתות הפרסום שלו, גם אם בדיעבד התברר שהפרסום לא היה אמת. כך למשל אם אדם מביע דעה על אדם אחר או ביקורת אומנותית או מגיש תלונה לרשות מוסמכת כאשר לפרסום ישנו בסיס אובייקטיבי כלשהו, עשוי המפרסם לזכות להגנת סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, גם אם בדיעבד יתברר שהפרסום היה שגוי.
עם זאת, חשוב לדעת, כי על מנת לזכות להגנת אמת הפרסום, מוטל על המפרסם הנטל להוכיח את אמיתות הפרסום. כלומר, אדם שביצע פרסום של דברי לשון הרע  וטוען שהדברים שהוא אמר או כתב הם אמת- חייב להוכיח שדבריו אכן היו אמת, שאם לא כן לא תעמוד לו ההגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.
שני פסקי דין חדשים אשר יצאו בשבועות אחרונים ממחישים את משמעותו של נטל ההוכחה המוטל על המפרסם.
 
פסק דין עידן גרינבאום נ' חדשות כוכב הצפון
בפסק דין זה נדונה תביעה שהגיש ראש המועצה האזורית עמק הירדן בגין כתבה שפורסמה בעניינו במקומות חדשות כוכב הצפון נגד מערכת העיתון ונגד כותב הכתבה.
במסגרת הכתבה הוצג סיפור המספר כי לפני עשרות שנים, אביו של ראש המועצה פוטר מאגודת המים המקומית על רקע חשדות חמורים שהיו נגדו וכי בעקבות פיטוריו, קלה אביו באירוע מוחי ונפטר. בהמשך מספרת הכתבה על כך שעם כניסתו לתפקיד החליט ראש המועצה "לסגור חשבון" עם אגודת המים על העוול שנעשה לאביו ויצא למכרז במטרה להפסיק את ההתקשרות של המועצה עם אגודת המים תוך הפרת ההסכם שהיה קיים בין המועצה לבין האגודה. בעקבות המכרז זכה תאגיד מים אחר בהמשך תפעול אספת המים למועצה וההתקשרות עם אגודת המים שבה עבד האב הופסקה. על פי המסופר בכתבה, בכך הצליח ראש המועצה לסגור חשבון עם אגודת המים, הגם שהתאגיד החדש שנבחר היה פחות מקצועי ועם תחילת עבודתו אירעו ליקויים שונים שלא היו בתקופת ההתקשרות עם האגודה הקודמת.
אם כן, כתבה זו מציגה את ראש המועצה כמי שפעל לכאורה משיקולים אישיים של נקמנות אישית במסגרת תפקידו הציבורי והעדיף את האינטרסים האישיים הצרים שלו על פני האינטרס של תושבי המועצה המקומית. כפי שנקבע על ידי בית המשפט דברים אלה אכן מהווים לשון הרע נגד ראש המועצה.
אולם בכך לא הסתיימה בחינת הנסיבות על ידי בית המשפט שכן לטענת המקומון תוכן הכתבה הינו אמת ויש בו עניין ציבורי, על כן, טען המקומון שעומדת לו הגנת אמת הפרסום הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.
העיתון הנתבע הביא מספר עדים מטעמו ואף הציג מסמכים והקלטה של שיחה עם אחד מעובדי המועצה בניסיון לתמוך את טענותיו בנוגע לאמיתות הדברים ברם, לאחר בחינת הראיות קבע בית המשפט כי המקומון (הנתבע) לא הרים את הנטל להוכיח את אמיתות הפרסום. בית המשפט מצא, כי הראיות שהובאו על ידי העיתון היו דלות ולא מספקות על מנת לתמוך במרבית העובדות עליהן מסופר במסגרת הכתבה. למעשה, הכתב ביסס את הכתבה על השערות ומסקנות אישיות שלא הייתה להן כל אחיזה במציאות והציג אותן כעובדות ברורות. בנוסף קבע בית המשפט, כי בעדויותיהם של מרבית העדים שהעידו מטעם העיתון ובעיקר בעדותו של הכתב עצמו נפלו סתירות רבות ועדויותיהם נמצאו כבלתי אמינות.
לנוכח כל אלה קבע בית המשפט, כי לא עומדת לעיתון הגנת אמת הפרסום וחייב את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך של 100,000 ₪ וכן את הוצאות ניהול ההליך בסך של 30,000 ₪ .
(תא (נצ') 9725-02-18 עידן גרינבאום נ' חיים חליוה)
 
פסק דין רמי חסון בע"מ נגד עיריית חדרה
בפסק דין זה נדונה תביעה שהוגשה על ידי חברה קבלנית לביצוע עבודות בניין נגד עיריית חדרה ונגד ראש העירייה. במסגרת התביעה נטען, כי העירייה והעומד בראשה הפסיקו את ההתקשרות של העירייה עם הקבלן שלא כדין וזאת על סמך חשדות עמומים לאי סדרים, לכאורה, בחשבונות שהוגשו לעירייה על ידי הקבלן. עוד נטען בכתב התביעה כי העירייה לא הסתפקה בביטול ההתקשרות, אלא אף פנתה למשטרת ישראל והגישה נגד הקבלן תלונה המייחסת לו מעשי זיוף וקבלת דבר במרמה באמצעות הגשת חשבונות כוזבים, לכאורה בגין עבודות שביצע הקבלן. בהמשך להגשת התלונה הוציאה דוברות העירייה מספר פרסומים בעיתונות המקומית ובאתרי אינטרנט שונים המופנים לתושבי העיר ובהם תיארה העירייה בהרחבה את התלונה שהוגשה נגד הקבלן ואת המעשים הפליליים המיוחסים לו וכן ייחסה לקבלן קשרי שחיתות עם ראש העירייה הקודם.
במסגרת כתב התביעה ייחס הקבלן דברי לשון הרע נוספים אשר לטענתו נאמרו בעל פה, על ידי ראש העירייה בהזדמנויות רבות כגון חוגי בית וכד'.
בסופו של יום, נסגרה התלונה על ידי משטרת ישראל בהיעדר אשמה של הקבלן. בנוסף לכך בין הצדדים התנהל הליך קודם בנוגע לאותם חשבונות שאום ראתה העירייה כחשבונות מנופחים שהוגשו על ידי הקבלן במרמה ובאותו הליך קודם נקבע, כי הקבלן אכן זכאי לתשלום של מרבית סכום החשבונות שהוא הגיש.
משכך הוגשה על ידי הקבלן התביעה בתיק זה, כאשר פסק הדין עוסק הן בשאלת החוקיות של פעולות העירייה אשר ביטלה הסכמים נוספים שהיו לקבלן עם העירייה והן בשאלת חוקיות הפרסומים שאותם הוציאה העירייה לנוכח החשדות שהועלו נגד הקבלן (ואשר התבררו בדיעבד כבלתי מוצדקים). במאמר זה נעסוק באותו חלק מפסק הדין הדן בפרסומי העירייה בלבד.
בפתח הדברים ראוי להבהיר, כי בית המשפט דחה את התביעה נגד ראש העירייה בגין פרסומים שונים שיוחסו לו שכן לגבי חלק מהפרסומים נקבע כי אלה לא הוכחו כלל ולגבי חלק אחר מהפרסומים שנקבע, כי לא הוכח שתוכן הפרסומים נעשה כפי שנעשה ביוזמת ראש העירייה.
יחד עם זאת, בית המשפט קיבל את התביעה נגד העירייה בגין 8 פרסומים שונים שנעשו על ידי מחלקת הדוברות של העירייה. בית המשפט קבע, כי הפרסומים מייחסים לקבלן מעשי שחיתות ומרמה ובכך מהווים לשון הרע נגדו. עוד קבע בית המשפט, כי מאחר והתלונה שהוגשה נגד הקבלן למשטרה בגין המעשים מיוחסים לו נסגרה עקב חוסר אשמה ומאחר ובהליך משפטי קודם שהתנהל בין הצדדים נקבע, כי הקבלן אכן היה זכאי לקבלת מרבית סכומי החשבונות שאותם הוא הגיש לעירייה, הרי שמעשי המרמה והשחיתות המיוחסים לקבלן- אינם אמת. בנוסף לכך קבע בית המשפט, כי הפרסומים נעשו על ידי העירייה מתוך כוונה לפגוע בקבלן על רקע התביעה שהוגשה נגדו לתשלום החשבונות.
לנוכח האמור, חייב בית המשפט את העירייה לפצות את הקבלן בסך כולל של 850,000 ₪ בגין 8 פרסומים שערכה העירייה וכן בשכר טרחת עורכי דינו של הקבלן בסך של 230,000 ₪ (בנוסף חויבה העירייה לפצות את הקבלן בסך נוסף של 150,000 ₪ בגין אחד ההסכמים שאותם ביטולה העירייה שלא כדין).
 
לסיכום
אדם (או כל גוף אחר) המפרסם דבר מה מכפיש או פוגע אודות אדם אחר עשוי לזכות להגנה הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, ככל שהפרסום היה אמת וככל שהוא נעשה בפני ציבור שיש לו עניין בפרסום. יחד עם זאת יש לזכור שעל המפרם מוטל נטל כבר- להוכיח במידת ההוכחה הנדרשת שכל העובדות המהותיות עליהן נשען הפרסום הינו אמת. במידה ולא יצליח המפרסם לעמוד בנטל זה, הרי שהוא עשוי לחוב בתשלום פיצויים לאדם שביחס אליו נעשה הפרסום.
המסקנה המתבקשת היא שיש להימנע, ככל הניתן, מפרסום דברים אימפולסיביים הנעשים ברגע של כעס. גם אם יש בעיניכם חשיבות גדולה בביצוע הפרסום, חשוב לשקול היטב את תוכנו ולוודא כי כל העובדות המהותיות המפורטות בו הן אמת. חשוב לא פחות לתעד את כל האסמכתאות שיש בידיכם לאותן עובדות ובהיעדר אסמכתאות ברורות לאמיתות הפרסום- להימנע ממנו.   
אם למשל השתכנעתם שאדם מסוים הוא לא הגון או רמאי, על בסיס מידע שקיבלתם מאדם שלישי- כדאי להימנע מפרסום שמאשים את אותו האדם בהיותו- לא הגון שכן לא מדובר בעובדה בדוקה אלא בהסתמכות שלכם על דבריו של מישהו אחר ואין כל וודאות שניתן יהיה להוכיח את אמיתות דבריו. לכל היותר יש להסתפק באמירה, כי הגיע לידיכם מידע על היותו של אותו אדם- לא הגון, שכן אמירה כזו משקפת את המציאות וכמובן לתעד את אותו מידע שהגיע לידיכם, על מנת שניתן יהיה להוכיח כי זו האמת.
 
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.