מאת:

ניהול ופתרון סכסוכים עסקיים

סכסוכים המתעוררים בין שני צדדים על רקע עסקי אינם תופעה חריגה. יחסים עסקיים מטבעם נסבים סביב רצונו הלגיטימי של כל צד להפיק את מירב הרווח מיחסיו העסקיים עם הצד שכנגד על כן, אין זה מפתיע שלעיתים הרצונות המתנגשים של שני צדדים (או יותר) מחריפים לכדי סכסוך שאינו ניתן לפתרון על ידי הצדדים עצמם ומצריך פתרון חיצוני.
סכסוכים עסקיים יכולים להתעורר בין שותפים בעסק, בעלי מניות בחברה משותפת, בעלים של נכס מקרקעין משותף, עסקים מתחרים, מוכר וקונה, משכיר ושוכר, ספק ולקוח, נותן שירות ומקבל שירות, קבלן ראשי וקבלן משנה, סוכנים, מתווכים וכד'. בכל אחד מהמצבים הללו מדובר בשני צדדים (או יותר) המעוניינים למקסם את הרווח שלהם מאותה פעילות, לעיתים אחד על חשבון השני. מלבד הרצון למקסם את הרווח, לעיתים סכסוך עסקי יהיה מונע מאינטרסים אחרים כגון מוניטין, הרצון לשמר את טיב השירות ושביעות רצון הלקוחות, היכולת להמשיך ולפתח את הפעילות, הרצון לשמור על הקניין ועוד סיבות רבות נוספות, כאשר בחלק מהמקרים – הסיבות יהיו פרקטיות ובחלק אחר של המקרים הסיבות לסכסוך יכולות להיות יותר עקרוניות, אך עדין מאוד חשובות למי מהצדדים.
כמו בכל סכסוך משפטי אחר, הכרעה בסכסוך על רקע עסקי יכולה בסופו של יום להיעשות באמצעות פניה לערכאות משפטיות, אולם לסכסוכים עסקיים יש מספר מאפיינים ייחודיים המחייבים היערכות נכונה וניהול נכון של הסכסוך החל מהשלבים המוקדמים ביותר ועד לשלב הפתרון.
מאפיינים ייחודיים אלה כוללים בין היתר:
  • הצורך בתיעוד ואסמכתאות- בניגוד לסכסוכים משפחתיים, סכסוכים אישיים או סכסוכי שכנים, במקרה של סכסוכים עסקיים קיים בדרך כלל תיעוד, לעיתים תיעוד רב המתעד את הפעילות העסקית. איסוף התיעוד הנדרש ושימוש נכון בתיעוד זה יכול להיות בעל השלכות הרות גורל על תוצאות הסכסוך.
  • החשיבות שבשמירה על כדאיות עסקית- בניגוד לסכסוך אישי שבו כל צד מבקש להוכיח את צדקתו, בסכסוכים עסקיים חשוב לא לשכוח כי המקור לסכסוך הוא פעילות עסקית, כלומר פעילות שמטרתה היא בראש ובראשונה מטרה כלכלית. על כן בכל שלב ושלב חשוב לערוך איזון נכון בין התועלת הצפויה מפתרון הסכסוך, הסיכויים להגיע לפתרון המיוחל, העלויות הכרוכות בהמשך ניהול הסכסוך והתועלת החלופית שאותה ניתן להשיג על ידי השקעת המשאבים שלכם באפיקים יצרניים.
  • השלכות לעתיד- חשוב מאוד לקחת בחשבון כי כל סכסוך יכול להשפיע גם על גורמים נוספים, כמו בנקים ספקים ועוד ויש לקחת בחשבון את האופן בו הם יתייחסו למחלוקת. מידע אודות הסכסוך עשוי להגיע לגורמים שונים שעימם אתם מצויים או עתידים להימצא בקשרים עסקיים כאלה ואחרים ולהשליך על יחסיכם עמם ועל השם שאותו רכשתם בתחום פעילותכם. מתן פסק דין המתאר את התנהלותו העסקית של אחד הצדדים באור שלילי, משליך לא רק על תוצאות הסכסוך הקונקרטי אלא עלול להביא לפגיעה ממשית בפעילות העסקית העתידית. 
ברור כי ככול שהאדם יהיה יותר מחושב ומסודר כך בסופו של יום הוא יגדיל את הסיכוי שלו להצליח בהליך.
על רקע כל אלה נעבור לבחון את השלבים השונים בניהול סכסוך עסקי.
 
בחינה וניתוח של המצב המשפטי
לא תמיד סכסוכים עסקיים נובעים מהתנהלות זדונית או בלתי הוגנת של אחד הצדדים ובהחלט יתכן מצב שבו שני צדדים, שכל אחד מהם נוהג בתום לב ובאופן ענייני נקלעים לסכסוך עסקי. מנגד לא כל התנהלות שנראית כ"לא הוגנת" או "לא הגונה" מבחינה מסחרית היא בהכרח התנהלות פסולה מבחינה משפטית.
להלן מספר דוגמאות למחלוקות שבהן כל אחד משני הצדדים יכול להיות משוכנע,בתום לב, בצדקתו:
  • מצב שבו בין הצדדים ישנו הסכם שאינו נותן מענה מספיק ברור לסוגיה מסוימת שבמחלוקת או כאשר לשון ההסכם אינה ברורה דיה וכל אחד משני הצדדים מבין את הוראות ההסכם אחרת.
  • מצב שבו שני צדדים המנהלים יחד מיזם או נכס משותף חלוקים ביניהם לגבי דרך הניהול הנכונה של אותו מיזם או נכס. למשל כאשר שותף אחד מעוניין להרחיב את פעילות העסק, דבר המצריך השקעה נוספת או הכנסת שותפים חדשים  ואילו השותף השני אינו מעוניין בכך.
  • מצב שבו צד אחד משוכנע שבינו לבין הצד השני התגבשה הסכמה מחייבת לביצוע עסקה ואילו הצד השני סבור שלא כל פרטי העסקה הוסדרו ושהצדדים היו עדיין במו"מ שלא התגבש לכדי הסכם מחייב.
  • מצב שבו צד שלישי הותיר שני צדדים תמימים בפני שוקת שבורה, למשל כאשר צד שלישי מכר את אותו הנכס לשני קונים תמימים, מצב שבו צד שלישי שתיווך בין שני הצדדים יצר בפני כל אחד מהם מצגים הפוכים או מטעים, מצב שבו מזמין שילם לקבלן ראשי עבור עבודה של קבלן משנה אולם הקבלן הראשי "נעלם" באמצע העבודה מבלי להעביר את התשלום לקבלן המשנה וכד'.
כל אחד מהמצבים הללו הן דוגמאות לקונפליקטים בין שני צדדים על רקע עסקי שבהם, אין בהכרח גורם של חוסר הגינות של אחד הצדדים, אך הם עדיין עשויים לייצר סכסוך המחייב פתרון.
מנגד יתכנו גם מצבים הפוכים שבהם התנהגותו של אחד הצדדים נראית על פניה כבלתי הגונה או בלתי סבירה מבחינה מסחרית, אך היא אינה בהכרח פסולה מבחינה משפטית.
לנוכח זאת, אם נקלעתם לסכסוך עסקי, לפני כל דבר אחר, יש לערוך ניתוח מתאים של עמדות הצדדים מבחינה משפטית ולבדוק ביניכם לבין עורכי הדין שלכם את האיתנות המשפטית של שתי העמדות הנוגדות וסיכוייה להתקבל, אם וככל שהסכסוך יגיע להכרעת בית משפט. על רקע תוצאות הניתוח המשפטי יש לגבש אסטרטגיה מתאימה להמשך ניהול הסכסוך, ולתכנן מראש את מכלול הצעדים האפשריים לפתרון הסכסוך.
הבנה מראש של המצב המשפטי וגיבוש אסטרטגיה נכונה יסייעו לכם לנהוג בבטחה בכל שלב ושלב בדרך למציאת פתרון.
 
הכנה ואיסוף אסמכתאות וראיות
במרבית הסכסוכים העסקיים, מלבד מחלוקת משפטית קיימת בין הצדדים גם מחלוקת עובדתית. כך למשל:
  • צד אחד טוען שהצד השני נתן לו התחייבות והצד השני מתכחש לכך;
  • צד אחד טוען שהוא קיבל מוצר פגום ואילו צד שני טוען שהוא סיפק מוצר תקין;
  • צד אחד טוען שהצד השני לא גילה לו פרט מהותי מסוים לגבי הנכס שהוא קנה ואילו הצד השני טוען שהראשון ידע היטב על כל מאפייני הנכס ושהמחיר שעליו הוסכם משקלל את מאפייני הנכס;
בהקשר זה חשוב להבין שבכל הליך משפטי יש להביא הוכחות מתאימות לנכונות טענותיכם ובהקשר זה ישנם שלושה כללים מנחים:
  • מי שמגיש את תביעה חייב לרוב להוכיח את כל העובדות העומדות בבסיס תביעתו ואם לא יעשה כן עשויה תביעתו להידחות.
  • כל צד המעלה טענה חייב להוכיח את העובדות שעליהן נשענת הטענה שלו ואם לא יעשה כן עשויה טענתו להידחות.
  • צד שלא מביא ראיה רלוונטית שאותה הוא היה יכול להביא תוך נקיטת מאמצים סבירים, חזקה היא שיש סיבה לכך שהוא בחר שלא להביא את הראיה ואילו הייתה מוצגת הראיה, הרי שהיא הייתה פועלת לחובתו.
טענות "באוויר" של צד נפגע בנוגע לגניבות, התנהלות לא תקינה, הבטחות, הבנות בע"פ בין הצדדים, הסכמות בע"פ בין הצדדים ועוד – שוות כקליפת השום, ללא אפשרות, להוכיח את הטענות באמצעות ראיות ממשיות – כמו מסמכים, הודעות דואר אלקטרוני, הודעות וואטסאפ, הקלטות, עדים ועוד. אם כל מה שיש לצד הנפגע זה דיבור לא מתועד ולא מגובה, קיימת סבירות גבוהה מאוד כי הצד הנפגע לא יוכל, בסופו של יום, להוכיח את הנטען על ידו. כך שיש חשיבות מכרעת לבניית "תיק" ראיות איכותי אשר יכלול את הראיות הנדרשות לטובת ביסוס טענות של ממש כנגד הצד הפוגע וככול שהראיות יהיו יותר חזקות כך יגבר הסיכוי להצליח במאבק ואף יגבר הסיכוי לסיים את המחלוקת במהירות, מבלי להימצא במצב בו הצדדים מתעמתים בבית משפט שנים על גבי שנים. ככול שהראיות יהיו חזקות יותר, כך גדלה הסבירות כי ההליך יסתיים מהר והצד הפוגע יבין כי עדיף לו לא להגיע למתן פסק דין אלא לסיים את הפרשה במהירות ללא ניהול ההליך והצגת הראיות בפני השופט ו/או גורמים אחרים.
בהקשר זה נכון לבדוק האם יש די ראיות בטרם הצד הפוגע יודע כי הצד הנפגע עומד לפעול כנגדו והיה והצד הנפגע רואה כי חסרות לו ראיות, טוב יעשה, בעוד הצד הפוגע לא יודע כי הצד הנפגע עומד לפעול נגדו משפטית, להתנהל בתחכום ולאסוף ראיות לפני ה- "פיצוץ". לפעמים קיים חלון הזדמנויות לטובת הקלטות, גישה למחשב, איסוף הנה"ח, איסוף נתונים אחרים, הכול במגבלות החוק ובידיעה כי החל מהרגע בו הצד הפוגע יחשוד שמתוכננת נגדו פעולה משפטית – הוא יחסום כל תקשורת עתידית, ינצור את לשונו ובכך למעשה יפסיק לספק ראיות אותן ניתן לתעד, יפסיק לדבר עם הנפגע, יניח כי הנפגע מקליט אותו, ישלול גישה למחשבים ועוד.
משכך, עוד לפני שמתגלע הסכסוך ובוודאי לפני שהוא מחריף, הקפידו לתעד כל התרחשות וכל חילופי דברים. במקרים המתאימים יש להיעזר בחוקר פרטי על מנת לקבל את המידע והחומר הנדרש לצורך המשך ההליך. איסוף שיטתי של כל התיעוד הרלוונטי יספק לכם יתרון חשוב אל מול הצד שכנגד ויאפשר לכם בסופו של יום להוכיח את טענותיכם.
כל פעולה וכל אמירה יכולה בסופו של יום להיות בעלת משקל בהליך משפטי כך שמחד יש להיזהר בהתנהלותכם ומנגד לתעד כל אירוע וכל אמירה של הצדדים המעורבים.
 
קיום הידברות ישירה
לפני שהסכסוך עובר לפסים משפטיים ישנה חשיבות רבה בניסיון להסדיר אותו בהידברות ישירה מול הצד שכנגד. צעד זה, כאשר הוא מלווה בייעוץ מתאים (מאחורי הקלעים) יכול להביא לפתרון ראוי, אך גם אם ההידברות אינה מביאה לפתרון הסכסוך, ניתן לנצל את ההידברות כדי לתעד את עמדת של הצד שכנגד, כדי לעודד את הצד שכנגד למסור גרסה כמה שיותר מפורטת שאותה הוא יתקשה לשנות בעתיד, כדי לאסוף מסמכים ותיעוד מהותי שאינו מצוי ברשותכם וכד'.
במרבית המקרים, לפני כל פניה באמצעות עורך דין ובוודאי לפני פניה לערכאות משפטיות קיימת חשיבות רבה בפניה אישית לצד שכנגד על מנת לעודד אותו לספק תשובה כמה שיותר מפורטת ועל מנת ליזום מהלך של הידברות ישירה, לפני שמתחילה מעורבות של עורכי דין מטעם שני הצדדים. על מנת שהפניה תיענה על ידי הצד שכנגד באופן ענייני ואמיתי, חשוב להקפיד על כך שהיא תיעשה באותה הדרך שבה נעשית התקשורת הרגילה בין שני הצדדים, כלומר, אם הצדדים רגילים לדבר בעל פה או להתכתב במסרונים, גם הפניה הראשונית צריכה להיעשות באותה הדרך ולא במכתב רשום.
 
פניה מקדימה באמצעות עורך דין
ככל שהידברות ישירה בין שני הצדדים אינה מניבה תוצאות יש לעבור לשלב הבא והוא משלוח פניה פורמלית, באמצעות עורך דין. פניה כזו יכולה לסייע במספר מישורים:
  • ראשית, פניה באמצעות עורך דין, כאשר היא ערוכה בצורה הולמת, מצביעה על רצינות ועל נכונות לעמוד על טענותיכם ובמידת הצורך על הנכונות להביא את הסכסוך להכרעה בערכאות המשפטיות. כל אלה עשויים לשכנע את הצד שכנגד לקיים הידברות רצינית בניסיון להימנע מהחרפת הסכסוך ומההשלכות שעשויות להיות להמשך הסכסוך לגביו.  
  • שנית, פניה באמצעות עורך דין,  מאפשרת לעורכי הדין של שני הצדדים לקיים ביניהם הידברות יותר פתוחה כחלק מ"משא ומתן לפשרה" ללא חשש להקלטות וללא חשש לכך שהדברים שנאמרים במסגרת אותה הידברות בין עורכי הדין ישמשו כראיה בבית המשפט.
  • שלישית, פניה באמצעות עורך דין, תחייב את הצד שכנגד במתן תשובה עניינית. תשובה זו תהיה לרוב "הגרסה הרשמית" של הצד שכנגד ויהיה לו קשה לשנות או לתקן גרסה זו אם וככל שיגיע הסכסוך לבירור בבית המשפט.
כל אלה עשויים להביא לפתרון של המחלוקת מבלי להיזקק לניהול הליכים משפטיים אך גם אם לא יהיה מנוס מניהול הליך משפטי, פניה מקדימה יכולה לספק יתרונות דיוניים משמעותיים במסגרת ההליך העתידי.
 
סעדים זמניים
במקרים מסוימים קיים חשש שהתנהלותו של אחד הצדדים עשויה להביא לתוצאות בלתי הפיכות באופן המחייב התערבות מיידית של בית המשפט. במצבים אלה, ניתן להאיץ את ניהול הסכסוך על ידי פניה לבית המשפט בבקשה למתן סעדים זמניים כגון צו מניעה זמני, צו עיקול זמני, צו עיכוב יציאה מהארץ וכד', כל זאת עוד לפני שההליך מתברר באופן הנדרש. סעדים זמניים ניתנים רק במקרים חריגים ובקשה למתן סעד זמני חייבת להיות מוגשת בהקדם האפשרי, מיד לאחר שנוצרו הנסיבות המצדיקות את מתן הצו. אולם, כאשר קיים בסיס למתן סעד זמני, הדבר עשוי להקים יתרון משמעותי להמשך ניהול הסכסוך, להפעיל לחץ על הצד שעליו הוטל הצו ולהאיץ פתרון המחלוקת.
במקרים לא מעטים עצם הגשת הבקשה לסעד זמני עשויה להביא להידברות אמיתית בין באי כוח הצדדים ומציאת לפתרון מהיר של המחלוקת. לפעמים סעד זמני יכול להביא להתדיינות מהירה ואף לסיום המחלוקת תוך פרק זמן קצר ביותר, הכול כמובן תלוי בנסיבות המקרה.
 
בחירת האפיק המתאים לבירור המחלוקת
ככל שהידברות ישירה ו/או הידברות באמצעות עורכי דין אינה מביאה לפתרון המחלוקת ולפני פניה לבתי המשפט יש מקום לבחון את האינסטנציה המתאימה ביותר לבירור המחלוקת. גם אם לא ניתן להגיע לפתרון שלם עם הצד שכנגד ניתן לעיתים להגיע להבנות לגבי דרכי פתרון המחלוקת.
גישור - בניסיון להימנע מניהול הליך משפטי בבית המשפט יכולים הצדדים להסכים למסור את בירור המחלוקת לידי מגשר מוסכם. בניגוד לבית המשפט המגשר אינו מכריע במחלוקת. תפקידו של המגשר הוא לשמוע את שני הצדדים ולשכנע אותם להגיע לפתרון שיהיה מקובל על שניהם. עמדתו של המגשר אינה מחייבת ואף אחד מהצדדים אינו חייב לקבל אותה אולם התנהלות מקצועית של מגשר ומעמדו כגורם חיצוני ואובייקטיבי בהחלט יכולים להביא לפתרון ראוי שיהיה מוסכם על שני הצדדים. ככל שמושגת הסכמה במסגרת הליך הגישור נערך בין הצדדים הסכם גישור מחייב.
היתרונות של הליך גישור הם מהירות יחסית של ההליך וכן חסכון משמעותי בעלויות (בהשוואה לניהול הליך משפטי בבית המשפט או בבוררות). יתרון נוסף הוא בכך שההכרעה בהליך הגישור לא נכפית על הצדדים אלא מושגת בהסכמה הדדית של שני הצדדים, מה שיכול לפתוח פתח לחידוש היחסים העסקיים ולשיתוף פעולה עתידי.
החיסרון המרכזי של הליך הגישור הוא שמדובר בהליך וולונטרי, כך שאם בסופו של יום המגשר אינו מצליח לשכנע את אחד הצדדים להגיע לפתרון מוסכם, הרי שכל ההליך נוהל לחינם והצדדים חוזרים לאותה הנקודה שבה הם היו לפני ההליך. חסרון נוסף של הליך הגישור הוא שבמרבית המקרים לא ניתן להגיע במסגרתו לתוצאה שמקבלת במלואה את העמדה של אחד הצדדים והתוצאה תהיה פשרה מסוימת בין שתי העמדות.
לנוכח המאפיינים הללו, הליך הגישור מתאים בעיקר לאותם סכסוכים שבהם קיימת חוסר וודאות משמעותית לגבי סיכויי ההצלחה של ההליך או מורכבות מיוחדת המחייבת השקעת משאבי כסף וזמן גדולים במיוחד בבירור המחלוקת.
 
בוררות - בוררות הוא הליך משפטי הדומה במהותו לניהול הליך בבית המשפט ובסופו של ניתן פסק בוררות אשר תוקפו מחייב כפסק דין. פניה להליך בוררות מחייבת הסכמה של שני הצדדים וככל שקיימת הסכמה כזאת ניתן לפנות לבורר מוסכם במקום פניה של אחד הצדדים בית המשפט. היתרונות המרכזיים של הליך הבוררות הם:
  1. האפשרות לבחור בהסכמה את הבורר המתאים ביותר שידון בתיק. לעניין זה יש משמעות מיוחדת כאשר מדובר במחלוקת בעלת מאפיינים ייחודיים המחייבת הבנה בתחום מקצועי שאין לשופטי בתי המשפט.
  2. לרוב הליך הבוררות יהיה מעט יותר מהיר ויותר יסודי מהליך המתנהל בבית המשפט, כאשר על שולחנו של השופט מונחים מאות ולעיתים אף אלפי תיקים אחרים.
  3. יתרון נוסף של הליך הבוררות נעוץ בכך שההליך מתנהל באופן דיסקרטי, לעומת הליכים המתנהלים בבית המשפט, הפתוחים לקהל הרחב.
  4. בתיקים גדולים במיוחד (של עשרות מיליוני שקלים ומעלה) קיים להליך הבוררות יתרון נוסף שכן בעת פניה לבית המשפט נדרש תשלום אגרה המחושבת באחוזים מתוך סכום התביעה ובתיקים גדולים יכול סכום האגרה להגיע למאות אלפי שקלים. לעומת זאת בהליך בוררות משולם שכר טרחת הבורר לרוב על פי שעות עבודתו של הבורר בפועל ועם התקדמות ההליך.
חסרונותיו של הליך הבוררות הן בעיקר העלויות הגבוהות של שכר טרחת הבורר וכן העובדה שלא ניתן לחייב צד שאינו מעוניין בכך לפנות להליך בוררות.
 
ניהול ההליך המשפטי
ניהול הליך משפטי, בין אם בבית המשפט, בין אם בבוררות (או באינסטנציה משפטית אחרת) מחייב מקצועיות, ניסיון, היכרות מעמיקה עם סדרי הדין שעל פיהם מתנהל ההליך וראיה אסטרטגית רחבה.
הליך משפטי מתנהל על פי כללים מורכבים ודינמיים הכוללים, את סדר הדין האזרחי ודיני הראיות. כללים אלה התגבשו במשך שנים רבות מתוך מטרה לקבוע "כללי משחק" אחידים והוגנים והם ממשיכים להתפתח גם היום. כללי הפרוצדורה ודיני הראיות קובעים, בין היתר אילו פעולות ניתן לעשות בכל שלב של ניהול ההליך ובאיזה אופן יש לנקוט בכל פעולה. שימוש מושכל בכללים יכול להקנות יתרון משמעותי ואילו אי הקפדה על הכללים, עשויה להביא להשלכות חמורות ואף לדחיית עמדתו של הצד שאינו ממלא אחר הכללים, גם אם טענותיו מוצדקות בבסיסן.
הליך משפטי מתחיל בהגשת כתבי טענות (כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה). אלה הם מסמכים שבהם על כל אחד מהצדדים לפרט את השתלשלות העניינים הרלוונטית להשקפתו ואת המסקנות המשפטיות הנובעות מתוך השתלשלות זאת.
בתום הגשת כתבי הטענות מתחיל שלב קדם המשפט. זהו השלב שבו כל אחד מהצדדים רשאי לבקש מסמכים ומידע רלוונטי מהצד שכנגד וכן בשלב זה נקבעים המועדים והשלבים השונים להמשך בירור ההליך. בין לבין, רשאי בית המשפט למנות מומחים מטעמו על מנת שאלה יחוו את דעתם לגבי סוגיות המצריכות ידע מקצועי בתחומים שונים.
עם גיבוש כל החומר והמידע הרלוונטי מתחיל שלב הגשת הראיות, שלב שבו כל צד מחויב להגיש עדויות כתובות של עדים (תצהירים) וחוות דעת של מומחים מטעמו אליהם יש לצרף את כל המסמכים התומכים בטענותיו. לאחר שלב הגשת הראיות נערך שלב שמיעת הראיות שבו על כל צד להתייצב יחד עם העדים מטעמו לצורך חקירת המצהירים בידי עורך הדין של הצד שכנגד.
בתום שלב שמיעת הראיות מגיש כל אחד מהצדדים סיכומים מטעמו. במסגרת הסיכומים עורך כל אחד מהצדדים פירוט של כל הטיעונים והראיות שהובאו תוך הפניה לכללים המשפטיים הרלוונטיים התומכים בעמדתו.
בתום שלב הגשת הסיכומים בוחן בית המשפט את מכלול החומר והטענות ונותן פסק דין המכריע במחלוקת.
כפי שניתן לראות, הליך משפטי מתנהל בשלבים ובאופן הדרגתי, כך שבכל שלב מתגלה התמונה בצורה יותר רחבה ושלמה. כתוצאה מכך בכל שלב ועד לרגע מתן פסק הדין קיימת מידה מסוימת של חוסר וודאות לגבי תוצאות ההליך.
הליך משפטי המתנהל מתחילתו ועד סופו עשוי לקחת פרק זמן נכבד שנע בין כשנתיים ועד כ- 4 שנים ולעיתים אף מעבר לכך. יחד עם זאת במקביל לניהול ההליך, בכל אחד מהשלבים מתנהלת גם הידברות בין באי כוח הצדדים בניסיון לחסוך את המשך ההתדיינות ולהביא להסדר המשקלל את הסיכויים והסיכונים של כל צד. הידברות זאת נעשית בדרך כלל בעידוד בית המשפט ולרוב גם תוך מעורבות אקטיבית של בית המשפט, אשר יכול להביע את עמדתו הלכאורית לגבי המחלוקות השונות העומדות על הפרק.
אחד מתפקידיו החשובים של עורך הדין בהליך משפטי הוא לאזן בין השאיפה להגיע להסדר ראוי בשלב מוקדם ככל הניתן של ההליך ולמנוע את התמשכותו על פני שנים ארוכות לבין האפשרות, כי לא תושג הסכמה וההליך ימשך עד סופו תוך שמירה על אורך רוח ותכנון נכון של המהלכים משפטיים בכל אחד משלבי ההליך. גילוי מוקדם מדי של כל הראיות והטענות שיש בידי צד אחד יאפשר לצד שכנגד להיערך אליהם מראש ועשוי לשלול את "אפקט ההפתעה" שניתן להשיג בשלבים מאוחרים יותר של ההליך. מאידך אי גילוי של הראיות ואי העלאה של הטענות במועד המתאים עשויים לשלול את היכולת של אותו צד להציג ראיות אלה בהמשך ההליך. תכנון נכון ושליטה על האופן והתזמון המתאים להצגת הראיות והטענות השונות, הם משתנה נוסף בעל השלכות מהותיות על תוצאות ניהול ההליך.
 
לסיכום
אם כן, ניהול סכסוך עסקי הינו תהליך מורכב הנעשה במספר מישורים הן באמצעות הליכים משפטיים והן מחוץ לבית המשפט ומחייב ידע מקצועי וראיה אסטרטגית רחבה.
במידה ונקלעתם לסכסוך עסקי או שאתם צופים אפשרות כזאת, קיימת חשיבות רבה בקבלת ייעוץ וליווי מתאימים בשלב מוקדם ככל הניתן.
התנהלות נכונה ומושכלת בשלבים המוקדמים של הסכסוך עשויה לחסוך התדיינות ארוכת שנים ולכל הפחות עשויה להביא לכם יתרונות משמעותיים בהמשך ניהול ההליך.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.