6/12/2021
שובו ארצה - תוכנית למתן תמריצי מס לעובדי ענף ההייטק שחוזרים לישראל
הענקת הטבות מס לעידוד חזרה לישראל של עובדי היי-טק:
שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת המדע אורית פרקש הכהן הכריזו לאחרונה על כוונתם לקדם תוכנית שמטרתה לעודד עובדים בענף ההיי-טק שעזבו לחו"ל לשוב לישראל באמצעות הענקת הטבות מס שונות באמצעות הוראת שעה שתחול למשך תקופה מתוכננת של שנתיים:
-
מוצע להעניק פטור ממס לעובדים שעזבו לפני למעלה משנה על אופציות ועל נכסים שצברו בחו"ל;
-
מוצע להכיר בהוצאות החזרה לישראל והסתגלות עד לתקופה של שנתיים ועד גובה תקרה שייקבע;
-
מוצע לקבוע שיעור מס מקסימלי בשיעור 30%-35% עבור זכאי חוק השבות לתקופה של שנתיים.
חזרתי לארץ, מה עכשיו?
התוכנית השאפתנית של שר האוצר ושרת המדע יוצרת מציאות חדשה בניגוד למה שהכרנו בעבר בכל הקשור לפטור ממס. המהלך מיועד לפתור מחסור הולך וגובר בכוח האדם בענף מחד, ולהתמודד עם תופעה מדאיגה לפיה עובדי היי-טק מוכשרים עוברים לעבוד בחו"ל עבור חברות רב-לאומיות כאלה ואחרות, ובכך בולמים במידה מסוימת את יכולתה של מדינת ישראל להתפתח טכנולוגית לטובת הצעות מפתות, שבאמת ובתמים, לא אחת קשה לעמוד בהן, הן בשל הרצון הטבעי להתנסות בחו"ל, לנשום תרבות זרה ולחוות את העולם הגדול, הן בשל שיפור בתגמולים ו"בריחה" ולו זמנית, מסיר הלחץ הישראלי, אך למעלה מכך – חברות ישראליות רבות נרכשות על ידי תאגידים רב לאומיים, וכחלק מארגון מחדש נדרשים עובדים להעתיק את חייהם למדינות אחרות.
בעבר, היורדים מן הארץ היו נדרשים להתגורר בחו"ל מעל לחמש או עשר שנים על מנת לקבל הטבות מס כ"תושבים חוזרים" או "תושבים חוזרים ותיקים". התוכנית המוצעת מצמצמת באופן ניכר את היקף שנות המגורים בחו"ל הנדרש לצורך זכאות לפטורים ממס לאחר החזרה לישראל
הזכאות הקיימת כיום לתושבים שחוזרים לארץ לאחר עשור כוללת את ההטבות הבאות:
-
בכפוף לתנאי הפקודה זכאים תושבים חוזרים ותיקים (מעל 10 שנים בחו"ל) לתקופת הסתגלות בת שנה ממועד החזרה לפני שיוגדרו כתושבי ישראל לצורך מס. משמע, הישראלי החוזר יכול ע"פ תקופה של שנה ממועד חזרתו ארצה, לחזור בו מהחלטתו לשוב ופשוט לחזור לחו"ל, הן למדינה ממנה הגיע והן למדינה אחרת וזאת מבלי שייחשבו כ"תושב ישראל" בתקופת המגורים בארץ (עד תום שנת ההסתגלות).
-
חברות זרות הפועלות בחו"ל שבבעלות תושב חוזר או תושב חוזר ותיק לא ייחשבו כ"תושבות ישראל" ולא יהיו חייבות במס בישראל, הגם שאלה מנוהלות מישראל.
-
שיעור המס בישראל על פנסיה מחוץ לישראל, לא יעלה על שיעור המס שהיה משולם במדינה הזרה לו הפנסיה הייתה מחויבת במס במדינה הזרה.
על פי התוכנית שפורסמה, היה וזו תצא אל הפועל, תושבים חוזרים ששהו פחות מ – 10 שנים בחו"ל יהיו זכאים להיות לקבל פטור ממס על האופציות ו/או נכסים שצברו בחו"ל, ובכך תתקצר משמעותית התקופה שדורש הדין מ 10 או 5 שנים לשנה אחת בלבד, ובכך התוכנית מתמרצת חזרה מוקדמת עבורם.
לא כל הנוצץ זהב - מה האופציות שלי מהחברה בה אני עובד:
תגמולים מבוססי הון לעובדים (כדוגמת הענקת אופציות או מניות חסומות של החברה או של חברה קשורה) היא פרקטיקה מקובלת ונפוצה בענף ההייטק ונועד מצד אחד להקל על התזרים של החברה על ידי מתן תגמול חלף משכורת מחד, ומחזק את המחויבות של העובד להצלחת החברה.
האופציות/מניות חסומות מוענקות לרוב במחיר נמוך ולאחר "תקופת הבשלה" מוגדרת זכאים העובדים להמירן למניות החברה (או חברה קשורה), ולמכור אותן (בשאיפה) ברווח.
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה דורש תקופת הבשלה מינימלית של 12 חודשים במסלול הכנסת עבודה או 24 חודשים במסלול רווח הון, אך במקרים רבים החברות קובעות תקופה ארוכה יותר. מימוש אופציות ו/או מכירת המניות טרם תום תקופת ההבשלה נחשב כהפרה של התוכנית וגורר סנקציה מיסויית לפיה האופציות/מניות ייחשבו בדומה לכל תשלום שמשלם מעסיק לעובדיו, ועל הרווח ממכירתן יחול מס בשיעורי מס שולי גבוהים (עד 50%).
עמידה בתנאי הסעיף מאפשרת להעניק לעובד אופציות/מניות אשר במועד מכירתן יחול מס בשיעור מס (25%).
האחריות לגיבוש תוכנית תגמולים לעובדים חלה על החברה. כלומר, החברה היא זו שצריכה לאשר תוכנית התגמולים שתטיב עם עובדיה למול פקיד השומה, למנות "נאמן" שיחזיק באופציות ובמניות וידאג לתקינות הליך "שחרורן" לידי העובד במועדים הרלבנטיים לצורך עמידה בהוראות הדין.
חלק מהטבות המס הצפויות להינתן במסגרת השינוי נשוא מאמר זה מתייחסות למתן פטור ממס לאופציות שצבר העובד בעת שהותו בחו"ל.
הבעייתיות נוצרת כאשר מוענקות לעובד אופציות/מניות בזמן שהוא תושב ישראל, ולאחר מכן הוא מהגר והדבר מחייב חישובים מורכבים לגבי החלק היחסי ברווח שישויך לישראל ויהיה חייב בה במס.
דרך המלך, האומנם?
לאחר השלמת הליך חקיקת התוכנית על ידי הכנסת כנדרש תפרסם רשות המיסים הוראות ליישומה.
ב-"מסלול הירוק" שבתוכנית המוצעת יש לשים לב לסוגי המסלולים החלים עבור האופציות שהוענקו לעובדים בעת תקופת עבודתם בארץ (טרם עזיבתם), וכן בעת חזרתם במידה ויעשו כן.
המצב הראשון – האופציות "הבשילו" טרם עזיבת ישראל:
אם האופציות הבשילו בתקופה בה הנישום "תושב ישראל" הרי שהן הוענקו בתמורה לעבודה בישראל או ייחשבו כמכירת נכס בישראל, כך שהרווח יהיה חייב במס בישראל.
המצב השני- האופציות "הבשילו" לאחר עזיבת ישראל:
הרווחים שנוצרו עבור החלק שהבשיל אחרי המעבר לחו"ל יהיה פטורים ממס (בכפוף לניתוק תושבות).
המסלול הירוק המוצע בתוכנית החדשה מנסה לתמרץ חזרת עובדי היי-טק באמצעות יצירת ודאות ומניעת הצורך בחישוב מס מורכב.
בד בבד, הליך הגירה הוא הליך יקר ביותר, הכולל בין היתר הוצאות על מגורים זמניים וקבועים, הוצאות על שינוע תכולת בית/רכישת תכולה חדשה, הוצאות נסיעה רבות (לצורך הכנות טרם החזרה) ועוד. הכרה בהוצאות המעבר חזרה לישראל עשויה להוות תמריץ משמעותי עבור עובדים השוקלים חזרה לישראל.
פלסטר זמני לענף ההיי-טק:
אחד מצעדי הממשלה לחזק ולקדם את שוק ההיי-טק המשגשג בישראל אך מוגבל בצמיחה בשל מחסור בכוח אדם הוא מתן הטבות מס.
הטבות אלה אינן מוגבלות לישראלים שהיגרו מישראל אלא מוצעות לכל זכאי חוק השבות. ניתן לראות בכך כ"קול קורא" ליהודים הפזורים בתפוצות להגיע למדינת ישראל ולקחת חלק בשוק ההיי-טק הישראלי.
ההטבה לא נגמרת רק כאן, בנוסף לכך יוכלו לקבל הזכאים בהתאם לחוק, כפל בנקודות הזיכוי שלהם כעולים חדשים. תושבי ישראל זכאים לנקודות זיכוי ממס ההכנסה, שמפחיתות את גובה מס ההכנסה שעליהם לשלם. הזכות הבסיסית עומדת על 2.25 נקודות לכל תושב, כששווי נקודה, נכון ל-2021 הוא 218 ש"ח לחודש, שהם 2,616 ש"ח לשנה שלמה. ההטבה כפי שצוינה על ידי השרים בתוכנית החדשה, מכפילה בעצם את הזכאות הבסיסית של תושב רגיל.
בתום תקופת השנתיים של אותם העולים, מי מהם שיבחר לעלות ארצה ויעמוד בתנאי חוק השבות, יוכל לבחור האם ברצונו להיות תושב ישראל או לחזור למדינתו המקורית ובכך הוא לא ייחשב כתושב ישראל בתקופת שהייתו בארץ.
לכאורה, אנחנו רואים מצב בו תקופת ההסתגלות של אותם "עולים" מתפרסת על גבי שנתיים במקום שנה כפי שמתואר בתוכנית החדשה, לא ברור האם מדובר בתקופה ריאלית לאור נתוני ההגירה לישראל? נדמה שהקריאה לעלות ארצה ולהשתלב בענף ההיי-טק תוך קבלת הטבות מס לתקופה בת שנתיים מהווה לפתרון זמני בלבד, שבסיומו תיוותר הבעיה הבסיסית של מחסור ביכולת של מדינת ישראל להגדיל את היקף כוח האדם המוכשר להשתלבות בענף ההיי-טק.
לסיכום:
הרצון העז של הממשלה לסייע לענף היי-טק הזקוק לעובדים ברור. למרות זאת, סל ההטבות כפי שמתפרסם כעת בצעדיו הראשונים עדיין איננו ברור דיו. מנגנון ההפעלה של התוכנית טרם נקבע וכך גם תקרות הסכומים להם יהיו זכאים העובדים כניכוי הוצאותיהם.
כמו כן, אל נא לנו לשכוח כי את בחינתן של כל אותן ההטבות שטרם הוסדרו כהלכה, ייבחנו על ידי התרומה וההשתלבות בענף היי-טק של אותם החוזרים ארצה באמצעות רשות החדשנות שתבחן ותאשר לכל ישראלי חוזר ו/או עולה חדש את זכאותו להטבות. גם כאן, המנגנון טרם התגבש או הוסדר.
ענף ההיי-טק עומד בפני מחסור חמור בכוח אדם שמאט את צמיחתו (ואת צמיחת הענפים הנלווים לו). אך לא נראה, לפחות בשלב זה, שתוכנית ההטבות אכן תחולל את השינויים הנדרשים לשיפור המיוחל, בטח כשמדובר במנגנונים זמניים שמצריכים בדיקה קפדנית.