דו"ח הועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי

מיהו תושב ישראל

1. הנישום שהה בישראל במשך 183 ימים לפחות בשנה על פני שנתיים רצופות. כאשר במקרה זה ייחשב הנישום כתושב ישראל באופן רטרואקטיבי החל מהשנה הראשונה מתוך השנתיים. כאן למעשה מנטרלים טענות להיפן ישראלי שהה בישראל בשל מצב בריאותי שלו או של מי מבני משפחתו ו/או טיעונים אחרים ובפועל קובע השינוי נוסחא אריתמטית המסדירה את המבוקש.    
2. הנישום שהה בישראל במשך 100 ימים לפחות בשנה מסוימת ובצירוף השנתיים שקדמו לאותה שנה שהה הנישום בישראל- 450 ימים על פני אותן 3 שנים. על פניו יתכן מצב שבו אדם שהה בישראל רק 150 ימים בשנה על פני 3 שנים ואילו את מרבית זמנו בכל שנה הוא בילה במדינה אחרת אשר רואה אותו כתושב של אותה מדינה. במקרה כזה הציעה הועדה לקבוע חריג לפיו ככל שאותו אדם שהה במדינה אחרת 183 ימים ומעלה מתוך השנה וככל שהוא יציג אישור תושבות מאותה מדינה אחרת, אזי לא תתקיים החזקה הנ"ל והנישום לא ייחשב לתושב ישראל. בכך למעשה הרפורמה מבקש לנסות ולמנוע מצב בו אדם נחשב לכאורה כתושב של שתי מדינות בו זמנית. 
   המשמעות היא שככלל, אם יש מדינה אחרת שבה מתגורר הנישום במשך מרבית השנה הוא לא ייחשב לתושב ישראל גם אם הוא התגורר בישראל במשך 450 ימים על פני 3 שנים, אולם אם הנישום עובר לעיתים קרובות בין מדינות שונות ולא מתגורר מרבית השנה במדינה את כלשהי, אזי די בכך שהוא יתגורר בישראל 450 ימים על פני 3 שנים, על מנת שייחשב לתושב ישראל.
3. הנישום יחשב לתושב ישראל אם הוא שהה בישראל במשך 100 ימים ואם בן זוגו הינו תושב ישראל. במסגרת חזקה זו ניתן משקל מכריע לשאלת מקום המגורים של משפחת הנישום, כך שגם אם הנישום מתגורר במשך מרבית השנה במדינה אחרת, הוא יחשב לתושב ישראל אם בן זוגו הינו תושב ישראל (ובתנאי שהוא שהה בישראל תקופה משמעותית של לפחות 100 ימים בשנה). זהו למעשה שינוי מאוד משמעותי ובמידה מסויימת מתנגש עם פסיקה אשר קבעה כי היום בעידן הגלובאלי יתכן מצב בו לבני זוג מרכזי חיים שונים. בעוד שהפסיקה הפחיתה ממשקלה של המשפחה ומקום המצאותה, למעשה בשינויי זה חוזרים ונותנים למשפחה ולבת זוג משקל מאוד משמעותי, מה שיכול להשפיע על אלפים של ישראלים אשר נכון להיום נחשבים כתושבים זרים ומגיעים לישראל לפרקי זמן קצרים העולים על 100 ימים בשנה.  

1. יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנה במשך 4 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה הראשונה.
2. יחיד ששהה בישראל פחות מ- 30 יום בכל שנה במשך 3 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה השנייה (כלומר בשנה השנייה והשלישית אך לא בשנה הראשונה מתוך 3 השנים).
3. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 60 יום בכל שנה במשך 4 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה הראשונה.
4. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 60 יום בכל שנה במשך 3 שנים ברציפות יחשב לתושב חוץ החל מהשנה השנייה.
5. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 100 ימים בכל שנה במשך 4 שנים ברציפות ובלבד שבאותן שנים הוא שהה 183 ימים לפחות במדינה אחרת שעימה יש לישראל אמנה בדבר מניעת כפל מס והוא המציא אישור תושבות מאותה מדינה אחרת לכל אחת מ- 4 השנים.
6. יחיד ששהה בישראל יחד עם בן זוגו פחות מ- 100 ימים בכל שנה במשך 3 שנים ברציפות ובלבד שבאותן שנים הוא שהה 183 ימים לפחות במדינה אחרת שעימה יש לישראל אמנה בדבר מניעת כפל מס והוא המציא אישור תושבות מאותה מדינה אחרת לכל אחת מ- 3 השנים, יחשב לתושב החל מהשנה השנייה.

מס יציאה

הטלת "מס יציאה" על תאגידים

1. תאגיד שהתאגד במדינה זרה אך הינו תאגיד תושב ישראל מכוח זהות בעלי השליטה ומנהלי התאגיד יחויב במס בגין הרווחים הצבורים באותו תאגיד בעת ניתוק התושבות שלו מישראל. במילים אחרות, ככל שבעלי השליטה בתאגיד מפסיקים להיות תושבי ישראל, יראו את התאגיד כאילו הוא חילק את רווחיו על ידי חלוקת דיבידנד רעיוני שיחויב במס וכן יראו אותו כאילו מכר את נכסיו, פעולה שעליה יוטל מס רווח הון. כאן מדור על שינוי מאוד מהותי המתייחס למצב בו יש חברה זרה המתנהלת ו/או נשלטת מישראל .חברות כאלה קיימות ואלה לא אחת צוברות רווחים אותם היא מעדיפה לא לחלק. עתה, במסגרת הרפורמה למעשה מאלצים את הבעלים לחלק את הדיבידנד או לשלם את המס כאילו הוא חולק וזאת למרות שיתכן שהאסטרטגיה הייתה לשמור את ההון לטובת השקעות עתידיות ו/או לטובת מטרות אחרות אשר בין השאר חסכו מס . במסגרת השינוי האמור יצטרכו בעלי חברות לשקול האם הם רוצים להמשיך ולצבור כספים בחשבון הבנק של החברות הזרות המוגדרות כתושבות מדינת ישראל, תוך נטילת הסיכון לפיה ניתוק תושבותם  תאלץ את החברה לשלם מס כבד בישראל בגין כל הכספים שנצברו .
2. חברה ישראלית או חברה זרה בעלת מוסד קבע בישראל המעבירה נכסים מישראל לחו"ל- יחשב הדבר כמכירה של הנכסים, פעולה שיוטל עליה מס בישראל.
    

טיפול בסוגיית מיסי כפל

1. לצמצם את מספר הסלים מ- 14 ל- 5. כך למשל כל ההכנסות הפאסיביות יאוחדו לסל אחד, כך שמס זר המשולם על הכנסה ממקור זר פאסיבי אחד יהיה ניתן לקיזוז כנגד הכנסה שהופקה ממקור זר פאסיבי אחר.
2. הועדה המליצה לבטל את האפשרות להכיר בעודפי זיכוי כך שאלה לא יהיו ניתנים לקיזוז עתידי על פני 5 שנים על פי ההסדר הנוכחי (למעט מקרים פרטניים כאשר עודף זיכוי נוצר כתוצאה מקיזוז הפסדים בישראל או כתוצאה מהפרשי זמנים במועד הדיווח בישראל לעומת מועד הדיווח במדינה הזרה. במקרים פרטניים אלה תמשיך המדינה להכיר בעודפי זיכוי ללא ההגבלה של 5 שנים הקיימת היום).
3. לצד כל אלה הציעה הועדה להגביל את מגוון סוגי המס הזר אשר יוכרו בזיכוי ובין היתר הציעה לקבוע כי מיסים שהתבקש בגינם זיכוי במדינה שלישית לא יוכרו בזיכוי בישראל, כך גם מיסים ששולמו במדינה שעימה אין לישראל מנגנון חילופי מידע, מיסים ששולמו במדינת אויב ומיסים ששולמו במדינה החשודה כמקלט מס, כל אלה לא יוכרו כמיסים הניתנים לזיכוי.

הצעות תיקון נוספות

1. הצעה לתיקון הסדר הזיכוי בגין מס זר ששולם על דיבידנד שמקבלת חברה ישראלית מחברת בת זרה.
2.  הצעה לתיקון הסדר הזיכוי בגין מסים זרים המשולמים על ידי חברה נשלטת זרה (חנ"ז).
3. הצעה להגבלת הטבות המס הניתנות כיום ועיתונאי זר ולספורטאי זר המתגוררים בישראל.  
4. הצעה להקלה בגין הכנסה ממימוש אופציות, כאשר אלה הבשילו בתקופת היותו של הנישום תושב חוץ אך מומשו עם הפיכתו לתושב ישראל.
5. הצעה לתיקון ביחס למיסוי נכסים הנכנסים מרשת המס של מדינה זרה לרשת המס של מדינת ישראל ולהיפך.
6. שינויים נרחבים בחובות דיווח.
7. נדונה הצעה להטלת מס בגין פעילות של סניף של חברה זרה בישראל והוחלט שלא להכריע בסוגיה בשלב זה.
8. נערכה בחינה של הטבות המס הניתנות כיום לעולים חדשים ולתושבים חוזרים וצוין כי יש מקום לבחון עריכת שינויים בהטבות אלה אולם לא הוצעה כל הצעה אופרטיבית.
9. נדונו מספר מנגנונים נוספים שמטרתם סגירת פרצות ומניעת תכנוני מס אגרסיביים.

הרפורמה תיצור חוסר וודאות עבור ישראלים שעזבו את ישראל