10/11/2021
נדחו שני ערעורים על החלטת מנהל מס ערך מוסף בנוגע אי הכרה בניכוי מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ- 66 מיליון ₪.
חברת חלמיש צור דלקים וחב' ברקת אנרגיה (להלן: "הנישומות"), שתי חברות אחיות העוסקות בשיווק דלקים הגישו לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז ערעורי מס על החלטת מנהל מס ערך מוסף שלא להכיר בניכוי מס תשומות על פי חשבוניות שהוגשו על ידן.
בין היתר דיווחו הנישומות על רכישת דלקים מחב' "שוי חברה לאנרגיה ודלק בע"מ" ומחב' "עין כל האושר" (להלן: "הספקיות") בהיקף של כ- 66 מיליון ₪. הנישומות הגישו לרשויות המס מסמכים אשר נחזו כחשבוניות מס בגין העסקאות שעליהן הן הצהירו וביקשו לנכות מס תשומות בגין חשבוניות אלה.
לימים, חקירת רשויות המס הובילה להגשת כתב אישום ולהרשעת שתי הספקיות ובעל המניות שלהן בגין הפצת חשבוניות פיקטיביות. כתוצאה מכך נפתחה חקירה גם בעניין הנישומות ובעקבותיה קבע מנהל מס ערך מוסף, כי החשבוניות נשוא המחלוקת הינן חשבוניות פיקטיביות שאין להתיר בגינן ניכוי מס תשומות, פסל את ספריהן של הנישומות והטיל עליהן קנס בסכום של למעלה מ- 1.5 מיליון ₪.
הנישומות טענו מנגד, כי הגם שהספקיות הורשעו בהפצת חשבוניות פיקטיביות, אין חולק על כך שלא כל הפעילות שלהן הייתה פיקטיבית וכי לצד החשבוניות הפיקטיביות שהופצו על ידיהן, הספקיות עסקו גם בפעילות אוטנטית של מסחר בדלקים.
לטענת הנישומות, החשבוניות הוצאו להן על ידי הספקיות בגין פעילות אמיתית של רכישת דלקים ולראיה, בכתב האישום אשר הוגש כנגד הספקיות לא הוזכרו החשבוניות נשוא המחלוקת וכתב האישום עסק, למעשה, בחשבוניות אחרות.
על אף האמור, הנישומות לא הצליחו לשכנע את מנהל מס ערך מוסף בצדקת טענותיהן וזאת בעיקר משום שלא היה בידיהן תיעוד כלשהו להוכחת אמיתות העסקאות שבמחלוקת מלבד החשבוניות.
לטענת הנישומות כל התשלומים בגין העסקאות נעשו במזומן ואמנם הנישומות הציגו אסמכתאות בגין משיכת מזומנים מחשבון הבנק שלהן, אולם לא עלה בידיהן להצביע על התאמה בין סכומי משיכות המזומנים לבין סכומי החשבוניות.
בנוסף, לטענת הנישומות, לא נמסרו להן קבלות בגין התשלומים שאותם הן שילמו במזומן, לא הוצאו להן תעודות משלוח בגין הספקת הדלקים, והן אף לא ניהלו ספר תנועות מלאי או כל פנקס אחר שהמאפשר לערוך התאמה בין החשבוניות לבין היקף רכישת הדלקים בפועל.
במסגרת פסק דינו ניתח בית המשפט המחוזי את המצב המשפטי הרלוונטי למקרים מסוג זה, תוך שהוא חוזר ומבהיר כי הנטל להוכחת אמיתות העסקאות שבגינן הוצאו החשבוניות מוטל על הנישום. בהיעדר תיעוד מלא ומסודר המצביע על קבלת סחורה בהיקפים התואמים את החשבוניות ובהיעדר תיעוד המצביע על תשלום כספים בסכומים התואמים את החשבוניות לא יוכל הנישום להרים את הנטל המוטל עליו.
כפי שעולה מפסק הדין, נטל זה מוטל על הנישום ללא קשר לשאלת הרשעתו של הספק שהוציא את החשבונית. במילים אחרות, גם אם לא היה מוגש כתב אישום נגד הספק וגם אם הוא לא היה מורשע או שהיה מורשע בגין חשבוניות אחרות ולא אלה שהוא מסר לנישום (כפי שאירע במקרה הנוכחי), עדיין מוטל על הנישום נטל עצמאי להוכיח את אמיתות העסקאות שבגינן ניתנו החשבוניות.
בנוסף לכל אלה, בית המשפט זקף לחובת הנישומות את העובדה שהעד היחיד שהעיד מטעמן היה בעל החברה וכי לא הובא לעדות אף עד אחר כגון מנהלת החשבונות של החברה, רואה החשבון של החברה, נהגי המשאיות שהובילו את הדלקים וכד'. אי הבאת עדים רלוונטיים אלה מקימה חזקה, כי אילו הובאו לעדות, הרי שהיה בעדותם כדי לסתור את גרסת הנישומות.
נראה שכיום לאחר חקיקת חוק צמצום השימוש במזומן, כבר לא יכולות להישמע טענות מהסוג שאותן השמיעו הנישומות בדבר ביצוע עסקאות במזומן בהיקף של 66 מיליוני ₪, אולם חשוב להבהיר כי גם אם היו מלוא הסכומים משולמים בשיקים או בהעברות בנקאיות וגם אם היה ביכולתן של הנישומות להראות התאמה מלאה בין הסכומים שאותם הן שילמו לבין סכומי החשבוניות, כפי שעולה מפסק הדין לא היה די בכך כדי להרים את הנטל המוטל על הנישום בכל הנוגע לאמיתות העסקאות.
כפי שעולה מפסק הדין, מלבד הוכחת התשלום בגין העסקה הנטענת יש להוכיח גם את קבלת הסחורה וזאת באמצעות ניהול ספרים תקין כגון ספר תנועות מלאי, ספר הזמנות, תעודות משלוח וכד'.
בנוסף לכל אלה, בית המשפט הזכיר בפסק דינו פסיקה קודמת של בית המשפט העליון אשר קבע, כי גם אם מדובר בחשבוניות שהוצאו בגין עסקה אמיתית אולם נפל בה פגם אחר, למשל אם נערכה עסקה אמיתית עם פלוני בעוד החשבונית הוצאה על ידי אלמוני- יראו את החשבונית ככזו שהוצאה שלא כדין, ולא ניתן יהיה לנכות בגינה מס תשומות (ע"א 03/4069 מ.א.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ; ע"א 16/10071 מנהל מס ערך מוסף - תל אביב נ' טי.גי.די הובלות בע"מ).
בית המשפט ציין כי להלכה זו ישנו חריג המאפשר במקרים נדירים להכיר בחשבונית, כאשר הנישום מצליח להוכיח, כי פעל בתום לב במישור הסובייקטיבי ועשה כל פעולה סבירה על מנת לבדוק אם אמנם הגורם שהוציא את החשבוניות הוא אותו הגורם שעימו נערכה העסקה, אולם מדובר בחריג מצומצם שאינו רלוונטי לעניין שנדון במקרה זה.
חשוב אם כן לזכור, כי ניהול ושמירה על רישומים מלאים ומסודרים הינם הכרחיים למקרה שבו מתעוררת מחלוקת בעניין שאלת אמיתותה של חשבונית שבגינה מבוקש ניכוי מס תשומות. על העוסק להיות מסוגל להראות בכל רגע, כי החשבוניות המוגשות על ידו ניתנו בגין סחורה (או שירות) אמיתיים שהוא קיבל, שקיימת התאמה בין כמות הסחורה שהוא קיבל לבין הכמות והסכום הנקובים בחשבונית, כי קיים רישום של ביצוע העסקה (הספקת הסחורה או תוצאות מתן השירות), כי הוצא תשלום בגין העסקה התואם את סכום החשבונית וכי הגורם שסיפק את הסחורה או השירות הוא אותו הגורם שהוציא את החשבונית.
ללא הקפדה על כל אלה, יתקשה הנישום לעמוד בנטל המוטל עליו להוכחת אמיתות העסקה והוא עלול למצוא עצמו במצב שבו רשויות המס לא יכירו בחשבוניות המוגשות על ידו לצורך ניכוי מס תשומות ואף חמור מכך הדבר עלול להביא לפסילת ספרים ולהטלת קנסות.
(ע"מ (מרכז) 14-09-30907 חלמיש צור דלקים ושמים בע"מ 'מהל מס ערך מוסף-ביקורת פשיעה חמורה)