נישואים פתוחים ובית הדין הרבני

בתקופה האחרונה אנו עדים לשיעורי גרושין ההולכים וגוברים, בין היתר בשל בגידות בין בני זוג נשואים, נושא שהופך ליותר גלוי בימים אלה. בתוך כך קמה לתחייה תרבות אלטרנטיבית של "נישואין פתוחים", אשר במסגרתה מקיימים בני הזוג באופן גלוי מערכות יחסים אינטימיות עם פרטנרים נוספים. רבים מהזוגות המגדירים את נישואיהם כנישואין פתוחים סבורים כי באמצעות סוג זה של מערכת יחסים, יצליחו לשמר את הזוגיות המשותפת ולהימנע מבגידות וגירושין.

מסתבר כי לא קל לנהל מערכת נישואין פתוחים לאורך זמן שכן באופן טבעי מתעוררים במקרים רבים רגשות קינאה עזים אשר מעיבים על יחסי הזוג. עם זאת, זוגות אשר מצליחים לקיים סוג זה של נישואין יאמרו כי כל עוד הכל גלוי ומוסכם אין מדובר בבגידה ועל כן אין כל פגיעה באמון ואין סיבה לקנאה.

חרף הדעה כי כאשר אין סודות לא מדובר בבגידה, הרי שההלכה היהודית  קובעת  אחרת. ההלכה היהודית כלל אינה מכירה בנישואין פתוחים ופוסקת כי קיום יחסי אישות ע"י אישה נשואה עם גבר שאיננו בעלה, גם אם בידיעתו, הינה עבירה חמורה ביותר.

מדוע בכלל חשובה ההלכה היהודית בעניין זה? שהרי רוב הזוגות המנהלים קשרי נישואים פתוחים מאופיינים בדרך כלל בליברליות וחילונות. התשובה לכך טמונה במוסד הגירושין הישראלי המושתת רובו ככולו על הדין העברי. בכל מקרה בו נישואין פתוחים יעלו על שרטון סביר כי המצב יגיע לכדי גירושין.  במקרה שכזה, הגירושין כאמור יערכו לפי הדין ההלכתי, וטענת בני הזוג  כי לא בגדו לא תשמע שכן ההלכה איננה מכירה כאמור בנישואים פתוחים.

חוסר השוויון בין המינים על פי הלכה ידוע זה מכבר, בעוד שסביר שזכויותיו של הבעל לא ישללו ממנו בשל בגידתו, האישה הנחשבת לבוגדת על פי ההלכה תפסיד מיד את זכותה למזונות אישה ולכתובתה, ואין זה משנה אם יחסי המין שקיימה היו בידיעתו ובהסכמתו של בעלה. הפסד הזכויות המיידי של האישה יתבטא רק בעניין מזונות אישה ולא בעניין משמורות ילדים או רכוש, אך גם בעניינים אלו היא עלולה להפגע בעקיפין שכן הסטיגמה השלילית של "בוגדת" תדבק בה לאורך כל המשפט.

עם זאת בתכנון מושכל ומראש ניתן לצמצם את החשיפה לסיכונים שצויינו וזאת בדרך של עריכת הסכם מושכל בין בני הזוג תוך קבלת ייעוץ מקצועי מתאים.