24/10/2012
בשני העשורים האחרונים, עברה רומניה מהפך יוצא מגדר הרגיל, בכל קנה מידה עולמי. החל מנפילתו של הרודן ניקולא צ'אושסקו בשלהי שנות ה-90, צמיחה אסטרונומית בכל התחומי התעשייה, הנדל"ן והתעסוקה, וכלה במשבר האשראי שפקד את הכלכלה הגלובלית בשנת 2009.
"בום אדיר", "תנופה מטורפת" ו-"הזדמנות של פעם בחיים" היו רק חלק מהכינויים שלהם זכתה רומניה במחצית הראשונה של העשור הקודם. הצטרפותה לאיחוד האירופי, התחזקות המטבע המקומי והיקף השקעות זרות הולך וגובר המזרימים לתוכה מיליארדים הפכו חלק מהתושבים המקומיים ל-"נובורישים" שבזבזו את מיטב כספם על מסעדות יוקרה, מותגי אופנה יוקרתיים ורכבי יוקרה כגון פרארי, למבורגיני, בנטלי ורולס רויס.
ישראלים שחזו את התרחשותם של האירועים הללו, החלו לרכוש קרקעות כבר בתחילת שנות ה-2000 ועשו תשואה בלתי נתפסת (לעיתים אלפי אחוזים) מבלי להשקיע אגורה שחוקה לאורך החזקתן. חברות קבלניות ישראליות הקימו פרויקטים ענקיים, כך לדוגמא: אפריקה ישראל, שלאחרונה סיימה את בניית קניון AFI הגדול ביותר ברומניה, מוטי זיסר ואלביט הדמיה שמחזיקים באחת מפיסות הנדל"ן היקרות ביותר בבוקרשט בשדרה היוקרתית קאלה-ויקטוריה ועליו המלון רדיסון-בלו שאליו הישראלים מעדיפים להגיע, דניה סיבוס אשר פועלת כמבצעת בפרויקטים רחבי היקף ועוד רבים וטובים.
השפעת משבר האשראי על שוק הנדל"ן ברומניה
לפני משבר האשראי, רומניה הייתה היעד העיקרי של הישראלים בהשקעות נדל"ן - שטח שקנית היום, נמכר לעיתים יום למחרת בעשרות אחוזים יותר. חברות ישראליות רבות היו ברומניה בתקופה הזו, לצד אנשי עסקים פרטיים, להלן חלק מהרשימה: אפריקה ישראל (לב לבייב), אלביט הדמיה (מוטי זיסר), בני שטיינמץ, אשטרום, אאורה השקעות, האחים עופר, סולל בונה (וקבוצת שיכון ובינוי בכלל), ב.ס.ר., אדמה, פריצקר, שפיר הנדסה, י.ח. דמרי, ברן ועוד רבים וטובים.
בנוסף לחברות הנדל"ן, השתלבו חברות ישראליות גם בתעשייה וטכנולוגיה עוד משנות ה-90, כמו "נטפים" ו-"תהל", ואיך אפשר שבריכוז גדול של ישראלים לא יהיו חברות מזון מוכרות כמו תנובה (שהספיקה לסגור פעילותה ברומניה), פריגת, שטראוס-עלית ועוד. בפרוץ משבר האשראי פסק המימון הבנקאי שהשתולל בעולם בכלל וברומניה בפרט, וחברות רבות שהיו ממונפות מעל לראשן, לא עמדו בנטל המימון של הפרויקט והפסיקו אותו במהלך הקמתו. באותה העת נכסים נמכרו בחצי ממחיר הקנייה וחלקם אף עוקלו מאחר ולא נמצא קונה. המשבר הורגש במלוא עוצמתו והחלה ירידה תלולה במחירי השטחים והדירות - מטר רבוע לבנייה הגיע בשיאו לעלות של 700 יורו וכיום הוא 350 יורו (לפי הערכה), כאשר גם שוק השכירות ספג מכה קשה בדמות ירידה בשיעור של 60% ויותר ממחירי השיא. חברה ישראלית נוספת שנפגעה מהידלדלות אנשי העסקים הישראלים ברומניה היא "אל-על", כאשר בעבר קו תל אביב-בוקרשט עבד ללא הפסקה והיה לאחד הקווים הרווחיים שלה. לאחר ירידה מתמדת במספר הנוסעים במהלך שלוש השנים האחרונות כיום, ישנו ביקוש גדול יותר ביעד זה ומורגשת התעוררות מחודשת של אנשי עסקים ויזמים.
ברומניה הקפידו לקיים את דרישות קרן המטבע הבינלאומית (IMF), אשר הלוותה לה עם הצטרפותה לאיחוד האירופי 26 מיליארד יורו. שכר עובדי המגזר הציבורי קוצץ ב-25% והמע"מ הועלה ב-5% לשיעור של 24%. עקב כך, רומניה הצליחה לשמור על גירעון של 4.5% ב-2011 וסיימה את השנה בצמיחה של מעל 1%, כאשר התחזיות של ה-IMF ל-2012 מדברות על צמיחה של 2%.
מחירי נדלן ברומניה
כארבע שנים לאחר המשבר, ניתן להבחין בחברות ואנשי עסקים שמנסים לנצל את הירידה במחירי הנדל"ן, ולעשות "סיבוב" נוסף ברומניה. כך למשל חברת אפ"י אירופה אשר ספגה פגיעה קשה במשבר, חוזרת לפעילות יזמית במדינה זו. בתחילת השנה היא החלה לקדם הקמת בניין משרדים בבוקרשט, אשר נחנך בשבוע האחרון וקניון בעיר פלוישט, במרחק 55 ק"מ מהבירה, וככל הנראה, יש לה עוד שני פרויקטים יזמיים ב"קנה". אין ספק שהשוק הוא לא מה שהיה בשנת 2007, אבל בהחלט יש סימני חיים ויש כבר עלייה בסגירת עסקאות.
המשבר הותיר בשוק המזרח-אירופי בעיקר את חברות הייזום הגדולות. התופעה של ישראלים שרצים לקנות קרקעות ולמכור הלאה נעלמה לחלוטין. האם הם יצליחו? הרבה תלוי בשאלה כלום יצליח האחוד האירופי לנווט את עצמו אל מחוץ לים הסועד שבו הוא מתנהל כיום. ככל שה"חילוץ" אכן יצליח, יש להניח שבעתיד נוכל להגיד כי היום גם מי שחזו את המצב והקדימו לנצל זאת לטובתם.