חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג- 1993

מאת: אלי דורון, עורך דין- ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון)- גיל מור, עורך דין

10/5/2012

האדם והסביבה מקיימים מערכת יחסי גומלין: האדם משפיע על הסביבה בה הוא חי, מפתח ומשנה אותה על פי צרכיו, והסביבה משפיעה על איכות חייו של האדם ובריאותו.
אורח החיים המודרני מתאפיין בשימוש בחומרים לא טבעיים וכימקליים המהווים חומרים מסוכנים שקיומם מאיים על בריאותו של האדם, סביבתו ורכושו.

איום זה משפיע על הקרקע, מי התהום, הים וחופיו ועלול לפגוע פגיעה קשה באיכות האוויר אותו אנו נושמים.

חוק החומרים המסוכנים (להלן-"החוק") חוקק בשנת 1993 כשלנגד עיני המחוקק עמדו המטרות לשמור על הסביבה ובריאות הציבור מפני נזקים הכרוכים בעיסוק ברעלים החל מייצורו דרך אריזתו, המסחר בו וכלה בשימושו, וכן על מנת למנוע אירוע חומרים מסוכנים :התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה.

החוק תוקן מספר פעמים במהלך השנים האחרונות על ידי כנסת ישראל, והכול לשם מניעה וצמצום של מפגעים סביבתיים, לשיפור איכות החיים והסביבה ולשמירה על המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, מתוך הכרה במחויבות המדינה והחברה למימושן ולקידומן של מטרות אלה למען הציבור ולמען הדורות הבאים.

מהו חומר מסוכן? סעיף 1 לחוק, סעיף ההגדרות, מגדיר חומר מסוכן כרעל או כימיקל מזיק. כימיקל מזיק מוגדר בתוספת הראשונה לחוק ומונה 29 כימיקלים שונים, בעוד שרעלים מוגדרים בתוספת השנייה ובה נמנים 219 רעלים , כך שסך הכל מנויים בחוק 248 חומרים המוגדרים כמסוכנים!

בהתאם להוראות החוק, כל מקום למכירת חומרים מסוכנים טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים וכן מחיל איסור על אדם לעסוק ברעלים אלא אם כן יש בידו היתר רעלים מאת הממונה ע"י השר לאיכות הסביבה, שיינתן רק למבקש שידוע כאדם הגון, יודע קרוא וכתוב ומודע לאותן תכונות מסוכנות של הרעלים.

מטרת הפיקוח על חומרים מסוכנים היא צמצום רמת הסיכון לסביבה ולאדם עד לרמה מינימאלית של סיכון. לפיכך, הפיקוח כולל מעקב ובקרה על אחסון חומרים מסוכנים, אחסון וסילוק נאות של פסולות מסוכנות וטיפול באירועי חומרים מסוכנים.

מהו אירוע חומרים מסוכנים? אירוע שבו חומר מסוכן יצא משליטת מערכות ייעודיות או שליטתו של אדם, וכתוצאה מכך מפוזרים חומרים רעילים לסביבה היכולים לגרום לנזקים בריאותיים לאדם כגון כוויות או פגיעות פיזיות ופגיעה בסביבה: בחקלאות, באוויר ובמקורות מים.

לחוק החומרים המסוכנים יש "שיניים" בהיותו חוק עונשי: הפרתו של החוק גוררת סנקציות פליליות והעובר על הוראותיו חשוף לעונשי מאסר וקנסות כספיים. ויודגש כי אחריות פלילית תוטל גם על נושאי משרה בתאגיד שהיה בידם לפקח ולמנוע את העבירה.

במספר פסקי דין שניתנו בשנה החולפת (2011) הורשעו פרטים וחברות בעבירות על חוק החומרים המסוכנים ונקנסו בסכומי כסף גבוהים. כך לדוגמא נפסק בתאריך 26/05/11 מדינת ישראל נ' מטכרום שנקנסה בסך 100,000 ₪.

בת"פ מדינת ישראל נגד אהוד נופש פעיל אחזקות אילת, מרשיע בית המשפט את הנאשמים ואומר כי מדובר במקרה חמור במיוחד בו הנאשמים הפרו את התנאים בהיתר הרעלים בכך שלא השגיחו וטיפלו בחומרים בצורה נאותה ובאופן שישמור על בריאות הציבור והסביבה. החומרים עליהם היו מופקדים הנתבעים הינם רעלים שיש בכוחם לפגוע בבריאות הנחשפים להם עד כדי גרימת מוות.

לסיכום, חוק החומרים המסוכנים הינו חוק משמעותי מאד בדיני הסביבה, ועל מנת להגן ולשפר את איכות חיינו יש לנקוט ביד קשה כלפי מפיריו.

יפים לעניין זה דבריו של כבוד הש' רום בפס"ד הנ"ל: "לא בכדי נקבעו שורה של תנאים מחמירים ושרשרת פיקוח בעת הספקת חומרים מסוכנים שכאלו לבתי העסק השונים, זאת בכדי להביא לכך שתהא וודאות בקיום הנהלים ובשמירה עליהם...התועלת שמפיקים הנאשמים כתוצאה מעיסוקם בתחום ספציפי זה, צריכה להילקח בחשבון בשעת גזירת הדין, שכן ענישה חייבת להעביר מסר ברור לכלל העוסקים בתחום, כי יש להפקיד קלה כחמורה בקיום ההוראות והקפדה עליהן".