מאת:
תביעות בנקים כנגד חייבים מוגשות דרך כלל בסדר דין מקוצר או בסכום קצוב, בהתאם לגובה החוב הנתבע, הן לנוכח דרישת הכתב ההתחלתית המינימלית המצופה מן הבנק והעובדה כי החייב נצרך לקבלת אישור בית המשפט בכדי להתגונן בפני התביעה, והן בשל העובדה שחייבים רבים נמנעים מלהתגונן בפני תביעות אלו, דבר המאפשר מסלול מהיר יחסית של נקיטה בהליכי גבייה על ידי הבנקים כנגד חייביהם.

מאמר זה יסקור בקצרה את החובות המוטלות, מחד, על הבנק בהגשת תביעה בסדר דין מקוצר, ומאידך את הנדרש מחייבים המבקשים להתגונן, בהגישם בקשת רשות להתגונן ולחילופין התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב, שלאחר הגשתן אופן הדיון בהן בבית המשפט הינו זהה.
 
על תביעה המוגשת בסדר דין מקוצר למלא הדרישות המנויות בתקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"): תביעה על סכום כסף קצוב, מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, שיש עליה ראיה בכתב. כאשר בתקנה 203 לתקנות נקבע כי כתב תביעה כאמור בתקנה 202 יוכתר במלים "סדר דין מקוצר" ויצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה.
 
לעניין הדרישה לראיה בכתב, נקבע כי הראיה הדרושה על פי תקנה 202(1)(א) לתקנות איננה חייבת להיות ראיה מלאה הבאה להוכיח את רכיבי התביעה על כל פרטיהם, וכי די ב"ראשית ראיה" בלבד (סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, דוד בר אופיר, מהדורה שישית, עמ' 71). יש להדגיש כי דרישת הכתב מתייחסת לתביעה ולא לחוזה או להתחייבות, ועל כן על הכתב הנדרש להוות ראשית ראיה לעילה המשמשת יסוד לתביעת התובע.
בשלב בו עומדת לדיון בקשת הנתבע למתן רשות להתגונן, הדגש הוא על ההגנה ולא על התביעה, ועל כן בודק בית המשפט, על פי תצהיר הנתבע, אם יש לו במה להתגונן או שמא מבקש הוא רק לדחות את הקץ ולהשהות מתן פסק הדין נגדו. מכח עקרון זה עולה מההלכה הפסוקה גישה מקלה בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים, ועמדת בית המשפט העליון היא כי מדובר בדרישה מינימלית (שם, בעמ' 75).
 
בתביעה שמגיש בנק נגד לקוחותיו, יש בעיקר צורך במסמך שיאזכר את החיוב הכספי הנתבע, כאשר לצורך תקנות 202 ו-203 לתקנות ובשלב מקדמי זה של הדיון, די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית, ואין על הבנק חובה לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום הנתבע (שם, בעמ' 75). בפסיקת בתי המשפט נקבע כי המסמכים הבאים יכולים להוות ראשית ראיה בכתב: הסכמים שעל פיהם נוהל חשבונו של הנתבע; כתב ערבות; הודעות המכילות יתרת חוב; דפי חשבון ואישור בדבר שיעור ריבית לתקופה של מספר חודשים עובר להגשת התביעה [ראה ע"א 5520/90 בש"א 5521/90 שבח שרון בע"מ נ' בנק אגוד בע"מ, פ"ד מ"ו(5) 464, ע"א 431/86 424/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ"ד מ"ג(2) 368].
 
תביעה כספית תהיה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר גם מקום שמנספחיה עולה כי הנתבע הודה בקיום החוב, הן מבחינת הסכום הנתבע והן מבחינת אחריותו לפרעונו [ע"א 421/83 422/83 שיכון עובדים בע"מ נ' יורשי המנוח יצחק פרלשטיין ז"ל, פ"ד מ"ב(1) 656]. על כן, חשוב לצרף לנספחי התביעה הבנקאית הסדרי חוב שנערכו עם הנתבע, ככל שנערכו, עובר להגשת התביעה, שכן במסגרתם מודה החייב הן בסכום החוב הנתבע והן באחריותו לפרעון החוב.

הדרישה הנוספת לסכום כסף קצוב, מהותה דרישה לסכום כסף שניתן לקביעה על ידי חישוב חשבוני, זאת להבדיל מסכום הנקבע לפי שיקול דעת שיפוטי. המבחן לקביעת סכום קצוב הוא כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בשומה או בהערכה. אין משמעות הדבר כי סכום התביעה חייב להיות מוסכם, וכפירתו של הנתבע בפרט זה או אחר של החשבון תהיה אמנם טעונה בירור בשעת הדיון, היה ותינתן לו רשות להתגונן, אך איננה פוסלת את התביעה מלהיות בת סדר דין מקוצר (ראה ספרו של דוד בר אופיר, שם בעמ' 79).
 
לעניין תביעות בנקאיות, הרי שהללו מבוססות על פי רוב על דפי חשבון ודפי ריכוז יתרות ומכאן שאין קושי בעמידה בדרישה זו. זאת ועוד, כאשר הנתבע חולק על סכומי הריבית והפרשי ההצמדה שנתבעו, יכול הדבר להצדיק מתן רשות להתגונן, אך איננו שולל את היותו של הסכום קצוב, שכן שיעורי הריבית והפרשי ההצמדה כשלעצמם ניתנים לחישוב אריתמטי ואינם זקוקים להערכה או לשומה [ראה ע"א 38/77 צימרינג נ' גורדין, פ"ד ל"א(3) 404].

באשר לדרישות העומדות בפני נתבע הבוחר להתגונן בפני התביעה, קובעת תקנה 205 לתקנות כי על בקשת הרשות להתגונן לכלול את טיעוני המבקש והאסמכתאות לעניינם, וכי עליה להיתמך בתצהיר המבקש, בו עליו לפרט האם בדעתו לטעון נגד תביעת התובע כולה או נגד חלקה בלבד, ואם כן כנגד איזה חלק.
 
מהפסיקה נלמדת מגמה ברורה ולפיה, נתבע בסדר דין מקוצר, המבקש רשות להתגונן, חייב להכבד ולהכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. כך טענה כללית על תשלום כסף, מבלי לפרט סכומים, חשבונות, מסמכים ונסיבות – איננה מספקת ואיננה מזכה ברשות להתגונן (ראה ספרו של דוד בר אופיר, שם בעמ' 85).

טענות המבקש רשות להתגונן בתצהירו חייבות להתבסס על עובדות ולא על אמונה שבלבו של המצהיר. תקנה 521 לתקנות קובעת כי על תצהיר להכיל את העובדות שהמצהיר יכול להוכיחן מתוך ידיעתו, אלא שמאחר ומדובר בבקשת שעל פי מהותה הינה בקשת ביניים, רשאי המבקש רשות להתגונן להצהיר גם לפי מיטב אמונתו, ובלבד שיציין את הנימוקים לכך, וכן עליו לפרט את מקור אמונו.
 
בבקשת רשות להתגונן אין מקפידים עם המבקש, ובית המשפט ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו מדובר בהגנה דחוקה. בשלב הדיון בבקשה אין בית המשפט קובע ממצאים על יסוד מהימנות ואיננו נכנס לבירור אמיתות העובדות הנטענות בתצהיר, ועל כן די לגרסת הנתבע שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה בחקירה הנגדית. על כן, כדי לקבל רשות להתגונן, על המבקש להראות כי העובדות הנטענות בתצהירו יכולות, בהנחה שהן נכונות, להוות בסיס כלשהו לטענה משפטית ראויה, ולו אף בדוחק.

ייתכן שההנחה העובדתית שהמבקש טוען לה תקרוס לחלוטין בעת חקירתו הנגדית או אל מול חומר הראיות כפי שהובא לפני בית המשפט. על כן, היה והחומר שהובא בפני בית המשפט לצורך הדיון בבקשה מפריך על פניו את טענות המבקש ומשמיט את הקרקע מתחתן, אזי הכלל הוא כי טענת הגנה שבתצהיר שהתבדתה, איננה עילה למתן רשות להתגונן (ראה ע"א 469/87 בורלא ואח' נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מ"ג(3), 121).
 
יש ונתבעים בתביעות בנקאיות מצרפים לבקשת הרשות להתגונן מטעמם חוות דעת חשבונאית, כטקטיקה לתקיפת התביעה וסכומה, לרבות שיעורי הריבית שנגבו בחשבון. לעניין זה נקבע כי על חוות דעת המומחה להיתמך בתצהירו מפיו, וכי עליו לאשר בתצהיר פרטי חשבונותיו וחישוביו. כאשר התצהיר לוקה בחוסר פירוט אין לחוות דעת שכזו כל ערך הוכחתי.

זאת ועוד, על חוות הדעת החשבונאית להתבסס על תשתית עובדתית קונקרטית, הנוגעת ספציפית לאופן ניהול החשבון. על חוות הדעת להיכנס לתוככי הנתונים שנמסרו, ואין די בכך שתכיל עקרונות חישוב כלליים והשערות בלתי מבוססות, שאם לא כן לא יהא בכוחה לבסס טענת הגנה כנגד התביעה [ראה ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מ"ז(5) 138, וכן בש"א (נה') 1798/01‏ ‏ברום חיים נ' בנק המזרחי סניף עפולה (מאגר משפטי נבו)].
 
כן יש לשים לב לכך שהאמור איננו מייתר הגשת תצהיר מפורט מפי המבקש רשות להתגונן. פירוט עובדתי הנטען בחוות הדעת יש שייתמך במקביל בתצהיר מפי המבקש, באשר מטענות המבקש ניזון המומחה לשם עריכת חוות דעתו. טענות עובדתיות המועלות בחוות הדעת מבלי שנטענו גם בתצהיר המבקש, לא יוכלו לשמש הגנה בפני התביעה.

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפטר על חוב מזונות - פסק דין תקדימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

פס"ד תקדימי וחשוב זה קבע כי בתנאים מסוימים ניתן ליתן הפטר לחוב מזונות בהליך פש"ר או חדל"פ

22/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

השיטה היעילה לגביית חובות מלקוחות

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעולם העסקי, כמעט כל עסק או גוף מסחרי, נתקל מפעם לפעם בתופעה של לקוחות, החייבים בתשלום על התמורה בגין השירות או המוצר שסופקו להם. תהליך גביית חוב על פי דין נעשית בהדרגה, 'מהקל אל הכבד', תוך הפעלת סנקציות בחומרה מתגברת על החייב על מנת לכפות את פירעון החוב.

5/7/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הדרכים לטיפול בגביית חובות לעסק שלך

מאת: אלי דורון, עו"ד

חובות כספיים הינם תופעה אשר כמעט כל עסק בישראל נתקל בה במהלך פעילותו העסקית השוטפת. חובות כספיים אשר אינם מטופלים ונאכפים, עלולים לגרום לעסק לאובדן הכנסות של ממש ופגיעה בתזרים המזומנים וניהול העסק באופן תקין.

20/6/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.