מאת:
חובת הגילוי החלה על בנקים כלפי ערבים החותמים על כתבי ערבות לחובותיהם של אחרים, פורשה בהרחבה בפסיקה. הקו המנחה הוא כי בפני הערב יוצג על ידי הבנק – בטרם החתימה על כתב הערבות - מצג אמיתי בנוגע למשמעות המסמך אשר עליו הערב חותם ואף בנוגע להיקף החובות הנערבים על ידו. אי עמידה בדרישות שנקבעו בפסיקה עלולה, במקרים מסוימים, לגרום אף להפטר של הערב מערבותו.
לאור העובדה שהבנק מחזיק במידע רב אודות הנערב וחובתיו, וניסיונו מאפשר לו להעריך את רמת הסיכון בהתקשרות כזאת או אחרת, הרי שיש באפשרותו להתריע בפני הערב על סיכונים כאלו ואחרים אשר יתכן ואינם ידועים לו בעת החתימה.
 
בעניין הסיכונים הנובעים ממצבו הכלכלי של הנערב נכון ליום החתימה, קבע בית המשפט בת.א 045173/03 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נגד חלי לוי, (עמ' 7 לפסק הדין): "אין חולק, כי מצבו הכלכלי של בעל החשבון הינו פרט מהותי שעל הבנק לגלות לערב מיוזמתו. חובת הגילוי הנאות מוטלת על הבנק, בהיותו בעל מידע רב יותר, והיא כוללת את החובה לגלות כל גורם סיכון המצוי בידיעתו של הבנק, ובכלל זה היות החשבון ביתרה שלילית. חובה זו היא חובה קוגנטית". ובהמשך אותו פסק דין נקבע: "על הטוען לקיומה של חובת גילוי מצד הבנק להוכיח שניים אלו: ראשית, כי החשבון היה מצוי ביתרת חוב או בסיכון כלכלי כלשהו; ושנית, כי לא היה ידועים לערב פרטים אודות מצב החשבון".
 
כיצד מתיישבת חובה זו עם חובת הסודיות של הבנק כלפי לקוחו, הנערב? קושי זה מתחדד עוד יותר נוכח ההבנה שהערב אפילו אינו לקוח הבנק, שכן הוא רק מגיע לצורך חתימה על מסמכי הערבות.

תשובת בית המשפט לשאלה זו ניתנה בשעתו בין השאר בע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד פרופ' צבי ציגלר עמ' 392 (מפי כב' נשיא בית המשפט העליון בדימוס מ.שמגר): "מי שמתייצב בבנק, לדרישת הבנק כדי להיות חלק מהותי מעסקה בין הבנק לבין לווה, ומי שהבנק מטפל במעמד זה בהחתמתו ובהסברת מהות התחייבותו, הוא, לטעמי, במעמד של לקוח. כאשר דובר בחובות הבנק במתן הסבר וגילוי מידע, הכוונה היתה גם ללקוח מסוג זה, שהבנק נזקק לו ואשר מצידו נזקק לבנק כדי לאפשר ללווה את עסקת ההלוואה".
הלכה זאת אף נשתרשה במרוצת השנים כך שכיום מפרש בית המשפט את המושג "ערב" כ"לקוח" שעליו חל חוק הבנקאות (שירות ללקוח).
באשר לחובת הסודיות קבע בית המשפט באותו עניין ציגלר: "אף אני לא אתיימר לקבוע תחומי היקפה של חובת הסודיות, או מבחן גורף לפיו תוכרע התנגשות בין חובת הסודיות כלפי לקוח (נערב) לבין חובת גלוי ללקוח (ערב). די אם אומר שחובת גלוי מצב חשבונו של הנערב לערב, כאשר מחויבותו של הערב מתייחסת לאותו חשבון עצמו, עולה לאין ערוך - באיזון בין שתי החובות -על חובת הסודיות כלפי בעל החשבון, השולח את הערב לערוב לו."
 
קביעה זו ניתן להבין על רקע העובדה שבידי הערב אין מצוי מידע זולת זה אשר נמסר לו על ידי הנערב. במצב שכזה, עלול הנערב להטעות את הערב בשל רצונו בחתימתו של הערב. במיוחד נכון הדבר כאשר הערבות היא למען חובות קיימים, בדומה לעובדות המקרה בעניין ציגלר לעיל. שכן אז נוטל על עצמו הערב התחייבות קיימת ולא התחייבות עתידית. באותו עניין (עניין ציגלר), בשל העובדה שלמר ציגלר, שחתם על ערבות למען גיסו, לא גולה מידע אודות חובות גיסו אשר עמדו על כ-90 אלף שקלים ביום חתימת הערבות, קבע בית המשפט כי אין הוא צריך לשלם את אותם החובות להם הוא ערב.
 
כאשר ערב חותם על מסמך הערבות, חזקה עליו כי הוא מבין את תוכן המסמך והחיובים הנובעים ממנו. כאשר בא הערב וטוען כי לא הבין את מהות המסמך ואו כי לא קיבל הסבר מספק מן הבנק, עליו מוטל נטל הראייה להוכיח זאת. בנושא זה ניתן להזכיר את המקרה אשר נדון בע"א 4226/05 בנק אגוד לישראל בע"מ נגד אטיאס סאטא. במקרה זה, חתמה אם הנערב על שטר משכון על מנת להעמיד ביטחונות למען הגדלת מסגרת האשראי בחשבונו של בנה. טענתה של הגברת סאטא הייתה כי הבנק הפר את חובתו באשר לגילוי מידע אודות מצב החשבון נכון ליום החתימה וזאת בשל העובדה כי היא אינה דוברת עברית וכי במעמד החתימה תורגם לה המסמך על ידי בנה לשפה הערבית-מרוקאית ולא הוסבר לה כיאות על ידי הבנק. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתה ופסק כי שטר המשכון מבוטל, אך בערעור לבית המשפט העליון נקבע בעמ' 5 לפסק הדין: "בענייננו מבקשת המשיבה להשיג על תוקפו של שטר המשכון עליו חתמה. עליה הנטל להראות שלא ידעה על מה חתמה." בשל כך, קבע בית המשפט בעמ' 6 לפסק דינו: "לאור העובדה שעיקר המחלוקת במקרה דנא נוגעת לטיב ההסברים שניתנו, אם בכלל, למשיבה טרם חתימתה על שטר המשכון, מן הראוי היה שבנה, אשר תרגם את דברי הפקידה לשפה הערבית-מרוקאית, יובא לעדות על ידה. בנסיבות אלו, הימנעות המשיבה מלהעיד את בנה יוצרת הנחה שדבריו היו פועלים לחיזוק עמדת הבנק.
 
נכון הדבר, כי גם הבנק לא זימן לעדות את העובד הנוסף, שנכח במקום בעת החתימה של שטר המשכון, ואשר הינו דובר מרוקאית. יכול ובאופן דומה כי הימנעות הבנק מלהעיד את אותו עובד עשויה לפגום בגרסה שהוצגה על ידו. אלא, שיש לזכור כי במקרה הנוכחי נטל הראייה אינו מוטל על שכמו של הבנק כי אם על המשיבה, שכן היא המעוניינת להשיג על תוקפו של שטר המשכון, אשר אין מחלוקת כי עליו היא חתומה". לפיכך, בשל העובדה כי האם לא העידה את בנה, אשר לו תפקיד מרכזי בפרשה, קבע בית המשפט העליון כי שטר המשכון עומד בתוקפו והגברת סאטא מחוייבת לפיו.
אם כן, ניתן ללמוד מתוך פסיקת בית המשפט כי על הבנק חלה חובת גילוי רחבה כלפי הערב גם במחיר של פגיעה בחובת הסודיות הבנקאית כלפי הנערב. הגילוי אודות מצבו הכלכלי של הנערב צריך להיות ביוזמת הבנק וההצדקה לכך היא עניין של היגיון לאמיתו של דבר. שכן ערב חייב לדעת לאיזה חוב בדיוק הוא ערב, ולכן, כאשר תנאי זה לא מתקיים, יש בכך כדי לפגוע בתוקף הערבות. יחד עם זאת, נטל ההוכחה באשר לאי קיום חובת הגילוי מוטל על הטוען כי לא קוימה. יש לזכור כי לא אחת, הערב הוא אדם קרוב לנערב, וכאשר נדרש הערב להעיד את קרובו בבית המשפט בגין הסבריו הלוקים בחסר במועד החתימה, אין הוא שש לעשות כן, וללא עדות כבדת משקל זו, ייתכן כי לא יוכל להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 2 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפטר על חוב מזונות - פסק דין תקדימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

פס"ד תקדימי וחשוב זה קבע כי בתנאים מסוימים ניתן ליתן הפטר לחוב מזונות בהליך פש"ר או חדל"פ

22/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

השיטה היעילה לגביית חובות מלקוחות

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעולם העסקי, כמעט כל עסק או גוף מסחרי, נתקל מפעם לפעם בתופעה של לקוחות, החייבים בתשלום על התמורה בגין השירות או המוצר שסופקו להם. תהליך גביית חוב על פי דין נעשית בהדרגה, 'מהקל אל הכבד', תוך הפעלת סנקציות בחומרה מתגברת על החייב על מנת לכפות את פירעון החוב.

5/7/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הדרכים לטיפול בגביית חובות לעסק שלך

מאת: אלי דורון, עו"ד

חובות כספיים הינם תופעה אשר כמעט כל עסק בישראל נתקל בה במהלך פעילותו העסקית השוטפת. חובות כספיים אשר אינם מטופלים ונאכפים, עלולים לגרום לעסק לאובדן הכנסות של ממש ופגיעה בתזרים המזומנים וניהול העסק באופן תקין.

20/6/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.