אחריות מנהלים בעבירות איכות הסביבה

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין רואה חשבון - אריאל בן אברהם, משפטן

1/1/1900

מאמר זה עוסק באחריותם של נושאי המשרה בתאגידים לעבירות איכות הסביבה.
כיום, ולאור החוקים שנמנה להלן במאמר זה, הנטייה הנה להטיל אחריות עונשית לא רק כנגד החברות אשר מבצעות את המחדלים בהקשר "איכות הסביבה", אלה גם על נושאי המשרה בה, מנהליה וכדומה.
בעבר, מנהלי החברה ספגו לכל היותר קנסות בגין עבירות "איכות הסביבה", אך כיום, כאמור – מנהל / נושא משרה בתאגיד, עלול למצוא עצמו מאחורי "סורג ובריח" נוכח מחדלים ועבירות על החוקים שנמנה להלן.
במה דברים אמורים?

ישנם מספר חוקים, אשר מטילים אחריות על מנהלי ונושאי המשרה בתאגיד בתחום איכות הסביבה, כמפורט להלן:
סעיף 16 לחוק החמרים המסוכנים, תשנ"ג – 1993 (להלן :"חוק חומרים מסוכנים"), קובע כדלקמן:
"16ב. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 15 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 15 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי הסעיף האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו." [ההדגשות הוספו-א.ד.]
עינינו הרואות, על נושא המשרה בתאגיד, מוטלת החובה לפקח ולעשות כל הניתן בכדי למנוע העבירות המנויות בסעיף 15 לחוק חומרים מסוכנים. הסעיף 16ב(ב), אף מציין כי חזקה על נושא המשרה שהפר חובתו כאמור, אלא אם הוכיח כי עשה כל שניתן בכדי למלא את חובתו.

סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון, תשמ"ד-1984, (להלן : "חוק שמירת הניקיון"), אשר קובע כדלקמן:
"15. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 13 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 13 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו." [ההדגשות הוספו-א.ד.]
הנה כי כן, סעיף זה גם הוא, מציין מפורשות, כי נושא המשרה בתאגיד, חייב לפקח ולעשות כל שביכולתו בכדי למנוע העבירות המנויות בסעיף 13 לחוק. בסעיף 15(ב), קבע המחוקק את ה"חזקה" בדבר הפרת חובתו של נושא המשרה בתאגיד, אלא הוכיח כי עשה כל שניתן על מנת למלא חובתו. סעיף זה דומה לסעיף 16ב(ב) בחוק חומרים מסוכנים שצוין דלעיל.

סעיף 20כב לחוק המים, תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המים"), אשר קובע כדלקמן:
"20כב. נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה." [ההדגשות הוספו-א.ד.]
עיון בסעיף זה מלמד כי ניתן לראות כי גם כאן, ניתן להאשים כל אדם ונושא משרה (למעט שותף מוגבל), אשר היה אחראי לעניין העבירה, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו וכי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק העבירה. לעניין ההוכחה שלא ידע על העבירה – הרי שמדובר בהוראה אשר דומה עד מאוד ל"חזקה" שהופיע בחוק חומרים מסוכנים וכן בחוק שמירת הניקיון. ויובהר, סעיף זה שונה מהסעיפים שצוינו בחוק חומרים מסוכנים ובחוק שמירת הניקיון, שכן בחוק המים, נושא המשרה בתאגיד, עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובבריח כתוצאה מעבירה על סעיפי החוק הרלוונטיים (ממש כך!!!).

לעניין זה, יפים הם דברי כבוד השופט ז' המר, בעפ (ת"א) 70988/03 עירית רחובות נ' מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה, אשר ניתן ביום 3.7.05, בסעיף 6 לפסק-הדין:
"ההבדל בין שני הסעיפים המטילים אחריות על נושא משרה, בשל עבירה שעבר התאגיד, בולט לעין. בעוד שלפי סעיף 20כב לחוק המים אחריותו של נושא המשרה היא לעבירה המהותית של התאגיד, והוא ייאשם יחד עמה באותה עבירה, הרי אחריותו של נושא משרה לפי סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון היא לפקח על התאגיד. נעברה עבירה על-ידי התאגיד, חזקה שנושא המשרה לא פיקח כיאות. העדר הפיקוח נקבע כאמור, כעבירה עצמאית (סעיף 15(א)), ובגינה ניתן להאשים את נושא המשרה."

לטעמנו, ראוי יהיה באם המחוקק יתקן את הסעיפים המצוטטים דלעיל, ויאפשר להטיל עונשי מאסר גם בגין עבירה על הסעיפים המנויים בחוק שמירת הניקיון ובחוק החומרים המסוכנים, שכן בסעיפים אלו, כיום, קבע המחוקק מפושרות, כי : "....המפר הוראה זו, דינו כפל הקנס האמור...".
משכך, אין די בהטלת כפל קנס, וראוי היה להטיל אף עונשי מאסר, ובכך לגרום "להרתעת" נושאי המשרה בתאגיד מפעולות אשר מהוות עבירה על סעיפים אלו.
לעניין זה, ראוי לציין את דברי כבוד השופט רון סוקול, בעפ (חיפה) 1162/04 המשרד לאיכות סביבה/ מחוז חיפה נ' מועצה מקומית דלית אל כרמל, אשר ניתן ביום 11.7.2004, בסעיף 17 לפסק-הדין:

"מטרת הטלת האחריות האישית על נושאי משרה בתאגיד, גם אם לא התמלאו בהם אישית יסודות עבירת המקור, הינה הנחת המחוקק כי בהטלת אחריות אישית על נושאי המשרה יהיה כדי להמריץ ולעודד את נושאי המשרה לנקוט באמצעים נאותים ולהבטיח כי לא יבוצעו עבירות על ידי התאגיד. יש בהטלת האחריות על נושאי המשיבה לבטא את ההנחה כי נושאי המשרה היו מעורבים בביצוע העבירה, אף אם לא ניתן להוכיח את הדבר, ולפיכך מוטלת עליהם אחריות אישית תוך העברת הנטל עליהם לשכנע כי התקיימו הסייגים לאחריות. בדרך כלל על נושא המשרה להוכיח כי לא היה מודע לביצוע העבירות או כי נקט את כל האמצעים הסבירים לשם מניעתן, דהיינו, לא התרשל בביצוע תפקידו. "
וכן:
"הרציונאל העיקרי להטלת האחריות האישית הינו על כן ההנחה כי התאגיד אינו אלא דרך להתאגדות בני אדם לביצוע פעולות כלשהן ובהעדר אחריות של נושאי המשרה עלול התאגיד לשמש "מסך" המפריד בין המבצעים האמיתיים לבין האחריות הפלילית, ולסייע למבצעים בפועל להתחמק מאחריות." [ההדגשות הוספו – א.ד.]
לאור האמור לעיל, ניתן אף לומר, כי מתן האפשרות שניתנה למנהל / נושא המשרה, להוכיח כי עשה ככל הניתן על מנת למנוע העבירה ו/או פעל בכל האמצעים הסבירים למנעה – מהוות עבורו למעין "הגנה" ואפשרות להוכיח כי אין להאשימו בעבירות הרלוונטיות

לסיכום:
בתחום איכות הסביבה, כמו גם בתחומים אחרים, רובצת אחריות על כתפי נושאי המשרה בתאגיד, שמא יעברו הם על עבירות "איכות הסביבה", שכן בנוסף לתאגיד, עלולים גם הם למצוא עצמם מואשמים בעבירות הרלוונטיות, וביחס לחוקים כגון חוק המים, עלולים הם אף למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח.
משרדנו, אשר במשך שנים ייצג את המשרד לאיכות הסביבה בחיפה והצפון, מעניק כיום שירותים משפטיים רבים בתחום למספר לקוחות פרטיים וציבוריים במשק. נשמח לייעץ לכם בכל עת !!!