מאת:
ערבים הנם חוליה מאוד חשובה בחיי המסחר ובכלכלה, הם מעין זרז המאפשר לעיסקאות לצאת אל הפועל, בין אם זה משהו קטן כגון ערב לדייר שרוצה לשכור דירה, ובין אם זה משהו יותר גדול כגון ערב לאיש עסקים או לחברה הרוצים ליטול הלוואה מהבנק או להגדיל קו אשראי. יחד עם זאת, מעמדו של הערב הרבה יותר חלש ופגיע ממעמדם של שתי צלעותיו האחרות של המשולש, קרי המלווה והנערב. במה דברים אמורים? בעוד לנערב ולמלווה בצד הסיכון יש אינטרס כלכלי ממשי (לדוגמא, נטילת הלוואה לצורך מימון הפעילות מזה וקבלת ריבית מזה) , הרי לערב מלבד האינטרס היחידי לעזור לנערב (לרוב) יש רק את הסיכון. אף על פי שבדרך כלל ציפיותיהם הן של הנערב והן של הערב הן כי הנערב יעמוד בחובותיו ולכן הערבות היא למקרה חירום בלבד, הרי שבמציאות לא תמיד אלה הן פני הדברים. אשר על כן, מי שבכוונתו לערוב לרעהו צריך לשקול היטב ובכובד ראש את כל הפרטים החשובים בטרם יכבול את עצמו בערבות.
 
אך המצב איננו כה נורא כפי שיכול להצטייר מהאמור לעיל. בתי המשפט וגם המחוקק היו והנם ערים לסיכון שבערבות ולצורך להגן על הערב ועל כן המשפט מספק הגנה ענפה מעל ראשו של הערב. ברשימה זו אנו נתמקד בערבות מול הבנק בהיותה אחת הצורות הנפוצות ביותר של הערבות. על יחסי בנק-ערב חלים כמה דברי חקיקה גם יחד. ראשית בהיות הסכם ערבות חוזה לכל דבר ועניין חלה חובה על הבנק לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). חובה זו התפרשה ע"י ביהמ"ש העליון כחובה לגלות כל פרט מהותי ("חובת גילוי נאות") (ראו ע"א 1570/92 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פרופ' צבי ציגלר, פ"ד מט(1) 369, 395 (להלן: "פרשת ציגלר")).
בפרשת ציגלר נקבע כי על הבנק חלה חובה מוגברת לגלות פרטים חשובים, במיוחד בהתנהלותו מול ערב יחיד (שאיננו תאגיד). תאגיד בנקאי (הבנק) הנו תאגיד שמתנהל תחת פיקוחה של המדינה - נגיד בנק ישראל באמצעות המפקח על הבנקים. חובת גילוי של הבנק מול הלקוח הוסדרה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות") ובכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), תשנ"ב-1992 שקבע נגיד בנק ישראל. שני דברי חקיקה אלה מסדירים בפרוטרוט אילו פרטים ובאילו סיטואציות על הבנק לגלות ללקוח. אלא מאי, בעבר התעוררה השאלה האם הערב הנו בבחינת "לקוח" של הבנק. בעקבות הלכת ליפרט (ע"א 1304/91 טפחות – בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309) אשר קבעה כי חוק הבנקאות איננו חל על הערב, החוק הנ"ל תוקן והוכנס בו סעיף 17א אשר קובע כי "הוראות חוק זה יחולו גם על מי שערב ללקוח כלפי תאגיד בנקאי".
 
גם חוק הערבות, התשכ"ז-1967 קובע פרטים שעל הנושה לגלות לערב כי אם לא יגלה הערב יכול להיות מופטר מערבותו. כך סעיף 22 לחוק הערבות מונה, בין היתר, פרטים הבאים שיש לגלותם לערב: 1) הסכום הנקוב בחוזה שבין הנושה לבין החייב (הקרן); 2) שיעור הריבית השנתי; 3) תקופת החיוב, סכומי הפרעון של הקרן ושל הריבית ומועדי הפרעון; 4) היתה הריבית משתנה - שיעור הריבית בעת כריתת החוזה; 5) היות הקרן או הריבית צמודות, ובסיס ההצמדה; 6) שיעור ריבית בשל איחור בפרעון וכן כל תשלום שיחויב בו החייב בשל אי קיום החיוב הנערב; 7) היות הערב ערב יחיד או ערב מוגן; 8) מספר הערבים וחלקו היחסי של הערב בחיוב; 9) היות הערבות ערבות לחיוב קיים או לחיוב המחליף חיוב קיים.
לסיכום, ההגנות בחקיקה ובפסיקה, שפורטו לעיל, אמנם לא מבטיחות שלבסוף באי יכולתו של החייב העיקרי לעמוד בחובותיו כלפי הנושה, הערב לא יחוב לעמוד בערבותו, יחד עם זאת הפרטים שעל הבנק לגלות לערב יסייעו לו לקבל החלטה מודעת ושקולה האם לערוב אם לאו ובמידה והפרטים הללו לא יגולו במקרים מסוימים הערב אף יופטר מחובתו.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הפטר על חוב מזונות - פסק דין תקדימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

פס"ד תקדימי וחשוב זה קבע כי בתנאים מסוימים ניתן ליתן הפטר לחוב מזונות בהליך פש"ר או חדל"פ

22/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

השיטה היעילה לגביית חובות מלקוחות

מאת: אלי דורון, עו"ד

בעולם העסקי, כמעט כל עסק או גוף מסחרי, נתקל מפעם לפעם בתופעה של לקוחות, החייבים בתשלום על התמורה בגין השירות או המוצר שסופקו להם. תהליך גביית חוב על פי דין נעשית בהדרגה, 'מהקל אל הכבד', תוך הפעלת סנקציות בחומרה מתגברת על החייב על מנת לכפות את פירעון החוב.

5/7/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הדרכים לטיפול בגביית חובות לעסק שלך

מאת: אלי דורון, עו"ד

חובות כספיים הינם תופעה אשר כמעט כל עסק בישראל נתקל בה במהלך פעילותו העסקית השוטפת. חובות כספיים אשר אינם מטופלים ונאכפים, עלולים לגרום לעסק לאובדן הכנסות של ממש ופגיעה בתזרים המזומנים וניהול העסק באופן תקין.

20/6/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.