הבנקים ותפקידם החדש - “שומרי הסף”
מאת: אלי דורון, עו"ד
מאמר זה יסקור את הרקע לשינוי, את תפקיד הבנקים כשומרי סף, את השלכותיו על הלקוחות ואת האתגרים הכרוכים בכך.
סעיף 89(ב) בפקודת מס הכנסה של מיסוי בין לאומי קובע את הקריטריונים לפיהם יקבע המקום בו נצמח או הופק רווח הון. יודגש כי הסעיף דלעיל, מיישם להלכה למעשה את הזיקה הטריטוריאלית, קרי רווח הון שנצמח או הופק בישראל ואת הזיקה הפרסונאלית, לפיו תושב ישראל חייב במס רווח הון בכל מקום בעולם (בכפוף לחריגים).
"מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל באחד מאלה:
1. הנכס הנמכר נמצא בישראל;
2. הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל (בסעיף זה – הרכוש), לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל;
3. מניה או זכות למניה בחבר בני אדם תושב ישראל;
4. זכות בחבר בני אדם תושב חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל – לעניין חלק מהתמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל".
כאמור, תושב חוץ יחויב במס בישראל רק אם הפיק הכנסות פרותיות או הוניות בישראל בהתאם לכללי המקור כאמור, הכל בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינתו של הנישום. במצב דברים שכזה, השאלה המבקשת תהא איך גובים, להלכה ולמעשה, את המס כאשר החייב הוא זר?. הפיתרון האקדמי היה לגבות את המס דרך מדינת התושבות של התושב הזר. דא עקא, למדינה הזרה אין תמריץ ממש לגבות מס זה ועל כן הפיתרון הפרקטי הוא הטלת חובת ניכוי במקור על התושב הישראלי שמשלם לתושב הזר. האמצעי הגבייה המרכזי של ההכנסה הטריטוריאלית מתושב זר הינו האמצעי של ניכוי במקור.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054