כמהלך משלים לרפורמת המס משנת 2003 התקבל בכנסת ביום 10.8.05 החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון 147), התשס"ה-2005, אשר תחולתו החל מיום 1.1.06, ואשר מסדיר, בין היתר, את הנושא של מיסוי נאמנויות.
המושגים הרלוונטיים לנושא מיסוי נאמנויות מצויים בסעיף 75ג לפקודת מס הכנסה, [נוסח חדש] התשכ"ה – 1961 (להלן: "הפקודה") ובניהם:
הסדר שעל פיו מחזיק נאמן בנכסי הנאמן לטובת הנהנה, שנעשה בישראל או מחוץ לישראל, בין אם הוא מוגדר על פי הדין החל עליו כנאמנות ובין אם הוא מוגדר אחרת.
אדם שהוקנו לו נכסים או הכנסות מנכסים, או שהוא מחזיק בנכסים בנאמנות. חשוב לציין כי לעניין הוראות הפקודה אין משמעות למקום מושבו של הנאמן (אם נאמן או זר) [סעיף 75ו(ז) לפקודה קובע כי קביעת הכנסת הנאמן או הכנסתו החייבת במס תיעשה על פי הוראות הפקודה, גם אם הנאמן הוא תושב חוץ וגם אם הנאמנות היא על פי דין זר או שחלות עליה דין זר. סעיף 75טז (ג) קובע כי אין בהיותו של נאמן תושב ישראל כדי להטיל חיוב במס או חיוב להגיש דו"ח בשל הכנסת הנאמן, נוסף על החיובים המפורטים בפקודה, שלא היה קיים אילו כל הנאמנים היות תושבי חוץ].
סעיף 75ה לפקודה קובע כי נהנה הוא מי שזכאי ליהנות מנכסי הנאמן או מהכנסת הנאמן, במישרין או בעקיפין. בנוסף, יראו כנהנה גם את אלה:
א. מי שיהיה זכאי להיות נהנה כאמור בהתקיים תנאי או בהגיע מועד שנקבע במסמכי הנאמנות; ואולם לא יראו כנהנה את מי שזכויותיו מותנות בפטירתו של היוצר או של נהנה אחר, כל עוד היוצר או הנהנה האחר עודו בחיים;
ב. נהנה שטרם נולד;
ג. נהנה בעקיפין באמצעות שרשרת נאמנויות;
ד. מי שמחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במישרין או בעקיפין, בנהנה שהוא חבר בני אדם שאינו מוסד ציבור.
סעיף 75ד לפקודה קובע כי יוצר הוא אדם שהקנה לנאמן נכס, במישרין או בעקיפין. בנוסף, יראו כיוצר גם את אלה:
א. מי שהיה בעל מניות מהותי, בחבר בני אדם במועד שבו חבר בני אדם הקנה לנאמן את הנכס;
ב. מי שהחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בחבר בני אדם במועד בו הקנה לנאמן את הנכס, והוא או קרובו הם נהנים באותה נאמנות;
ג. הקנה נאמן נכס או הכנסה לנאמן אחר לאחר שנפטר אחרון היוצרים, או ששונו הנהנים בנאמנות בלי שניתנה על כך הוראה במסמכי הנאמנות, יראו את הנהנה כיוצר בנאמנות שלפיה פועל הנאמן האחר, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שלנהנה לא הייתה כל השפעה על הקניה כאמור או על חילופי הנהנים;
ד. הייתה לנהנה יכולת לשלוט או להשפיע, במישרין או בעקיפין, על אופן ניהול הנאמנות, יראו גם את הנהנה כיוצר;
ה. במקרה בו לנאמן בנאמנות יוצר תושב חוץ הוקנה נכס שמקורו בנכס שהועבר מתושב ישראל, שהוא או קרובו שהוא תושב ישראל נהנה בנאמנות, יראו את תושב ישראל כיוצר באותה נאמנות;
נאמנות הדירה היא נאמנות שמתקיים בה לפחות אחד מאלה:
א. קיימת אפשרות לבטל או להעביר או להחזיר נכס או הכנסה, ליוצר, לבן זוגו, לעיזבונו או לחבר-בני-אדם מוחזק, והכל במישרין או בעקיפין;
ב. אחד או יותר מן הנהנים הוא היוצר או בן זוגו, או שהיוצר או בן זוגו יכול להפוך לנהנה;
ג. אחד או יותר מן הנהנים הוא ילדו של היוצר שבשנת המס טרם מלאו לו 18 שנים, או שקיימת אפשרות להעביר נכס או הכנסה לילדו כאמור, במישרין או בעקיפין, ובלבד שהיוצר או בן זוגו עודו בחיים;
ד. אחד הנהנים הוא חבר בני אדם ש-10% או יותר מאמצעי השליטה בו מוחזקים בידי היוצר, בידי בן זוגו או בידי ילדו שטרם מלאו לו בשנת המס 18 שנים אם היוצר או בן זוגו עודו בחיים, והכל במישרין או בעקיפין;
ה. הנאמן או מגן הנאמנות הוא היוצר או חבר-בני-אדם מוחזק;
ו. הנאמן או מגן הנאמנות הוא קרובו של היוצר, אלא אם הייתה הצדקה מיוחדת למינוי הקרוב כנאמן וכי אין במינוי כדי להעיד על יכולת לכוון את פעילות הנאמן או לתת לו הוראות לעניין הנאמנות;
ז. ליוצר או לקרובו היכולת לכוון את פעילות הנאמן, או לתת לו הוראות בעניין אופן ניהול הנאמנות, נכסיה, שינוי הנהנים בה, או חלוקת נכסי הנאמן והכנסת הנאמן לנהנים, או שאישורו נדרש לפעולות של הנאמן, או שיש לו היכולת להורות על ביטול הנאמנות או על החלפת הנאמן, שלא בשל עילה שבדין, והכל במישרין או בעקיפין;
ח. זהותו של אחד או יותר מן הנהנים אינה ידועה, או שזהותו של בעל מניות, במישרין או בעקיפין, בנהנה שהוא חבר-בני-אדם אינה ידועה;
ט. הנהנים בנאמנות הוחלפו או שנוספו חדשים, בלי שניתנה על כך הוראה במסמכי הנאמנות;
י. לא נמסר תצהיר מאושר כדין בטופס ובמועד שקבע המנהל, כאמור בהגדרה "נאמנות בלתי הדירה" (כפי שנסביר משמעותה להלן);
מהאמור לעיל ניתן לומר, כי ביסודה של הנאמנות ההדירה עומד העיקרון כי יוצר הנאמנות או הנהנה משאירים בידם שליטה על נכסי הנאמנות ואופן ניהולם, קרי הכוח שניתן לנאמן נשאר בידיו של היוצר או הנהנה ואינו עובר באופן מוחלט לידי הנאמן.
הגדרת הנאמנות הבלתי הדירה בפקודה הנה הגדרה שיורית, כלומר נאמנות בלתי הדירה הנה כל נאמנות אשר אינה נופלת להגדרת נאמנות הדירה "... ובלבד שנמסר לפקיד השומה תצהיר מאושר כדין של יוצר הנאמנות ושל הנאמן על היותה נאמנות בלתי הדירה, בטופס ובמועד שקבע המנהל".
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.
חיפוש 
סגור 
