22/6/2016
ביום 2.9.15 נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן: "התיקון") המטיל על עורכי דין ורואי החשבון המבצעים עבור לקוחותיהם "שירות עסקי" (להלן: "נותני שירות") חובות הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, זאת במטרה למנוע ביצוען של פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או מימון טרור תוך ניצול אי ידיעתו ושמו הטוב של העו"ד או הרו"ח.
החובה חלה על 5 קטגוריות של פעילות כלכלית הנתפסות כבעלות סיכון גבוה
להלבנת הון:
1. פעולות בתחום הנדל"ן.
2. קנייה/מכירה של עסק.
3. ניהול נכסים וכספים.
4. ניהול כספים לשם הקמת ניהול תאגיד.
5. הקמה/ניהול של תאגיד עסק או נאמנות לאחר.
בהתאם לתיקון ולצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותנן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ה-2014, (להלן: "הצו") אשר הוצא מכוחו, לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון התקינו כללים אתיים משלימים שירחיקו את נותן השירות העסקי מביצועה של פעולה פיננסית עבור לקוח כאשר רמת הסיכון בה להלבנת הון או מימון טרור היא גבוהה.
ההסדר החדש
במסגרת ההסדר החדש ובטרם מתן השירות העסקי, על נותן השירות להגיש ללקוח טופס אותו ימלא הלקוח בעצמו ובו יצוינו בין היתר פרטים מזהים הנוגעים לזהות הלקוח ולמהות העסקה כגון: פרטי העסקה, פרטי הלקוח, מקור הכספים למימון העסקה, פרטי הנהנים ממנה וכו'. על נותן השירות לעיין בטופס ולהעריך האם הפעולה המבוקשת ממנו מצויה בסיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור. במידה ונותן השירות מעריך כי הסיכון הוא אכן גבוה עליו להימנע ממתן השירות, במידה ונותן השירות מעריך כי הסיכון אינו גבוה עליו לאשר זאת על גבי הטופס ולשמור אותו למשך 5 שנים.
הערכת הסיכון
הערכת הסיכון תתבצע בין היתר תוך הסתייעות בקריטריונים המפורטים בתוספת הרביעית לצו ובכללם: השוואת זהות הלקוח לרשימת פעילי טרור ובחינת סוגי לקוחות אשר יכול וייראו כלקוחות בסיכון. על נותן השירות לזהות את לקוחו באמצעות מסמכי זיהוי, לאמת את הפרטים ולבצע הליך בשם "הכרת לקוח" במסגרתו ימסר לו המידע הרלוונטי שיאפשר לו לבחון את הסיכון להלבנת הון או למימון טרור.
בתיקון נקבע מפורשות כי אין בהוראותיו כדי לפגוע בחיסיון עו"ד–לקוח, כמו כן יש להדגיש כי החובות אינן חלות על ייעוץ משפטי או ייצוג הלקוח בהליכים שיפוטיים, החובות אינן חלות על עו"ד/רו"ח המועסק כשכיר בחברה, על פעולות הנעשות בפיקוח בית המשפט, על ביקורת חשבונאית ועל שירות הניתן למדינה או משרד ממשלתי.
האכיפה
על אכיפת החובות הנ"ל ממונה "הממונה על נותני השירות העסקי" (להלן: "הממונה") אשר הוסמך לפקח על ביצוע החובות המוטלות על נותני השירות העסקי. ככלל, באמצעות דרישת מסמכים, ובמקרים בהם נותן השירות לא נענה לדרישת המסמכים מוסמך המבקר להיכנס למשרדו של העו"ד לצורך ביצוע הביקורת. כמו כן הממונה יוכל לכנס ועדה להטלת עיצום כספי ולפנות לוועדת האתיקה בבקשה לפתוח בהליך משמעתי, מקום בו התעורר חשש להפרת הכלל האתי.
חיפוש 
סגור 
