16/9/2015
תגמול עובדים על ידי מעבידיהם באמצעות הענקת אופציות למניות לאותם עובדים הפך לעניין יותר ויותר שכיח בשנים האחרונות. נציין, כי סוגיה זו כרוכה גם בהיבטי מס אליהם נדרשו בתי המשפט במהלך השנים לאור מחלוקות שנתגלעו בין נישומים לרשות המסים ביחס למועד ואופן מיסוי אותן אופציות.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (
ע"מ 30776-06-12 הנרי שטרקמן נ' מס הכנסה פקיד השומה נתניה), נדון ערעורו של נישום שהועסק כשכיר בחברת בת של חברה זרה (להלן: "המערער") לאחר שנתגלעה מחלוקת בינו לבין פקיד השומה ביחס למועד אירוע המס וסיווג ההכנסה שנוצרה למערער ממימוש האופציות הבלתי סחירות לרכישת המניות אותן הקצתה לו החברה הזרה במהלך השנים 2001, 2002 ו- 2003 (להלן: "האופציות"), כאשר לכל אחת מהאופציות נקבעו מועדי הבשלה ופקיעה.
בדוחות המס של המערער לשנות המס 2001 עד 2003 (השנים שבהן הוקצו למערער האופציות) לא דווח על הכנסה בגין הקצאת האופציות. בדו"ח לשנת המס 2007, הצהיר המערער על רווח הון ממימוש אופציות ומכירת המניות. פקיד השומה לא קיבל את סיווג ההכנסה כפי שנעשה על ידי המערער, ושם את הרווח הנ"ל כהכנסת עבודה החייבת במס
בשיעורים המפורטים בסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").
בית המשפט עשה אבחנה בין האופציות שהוקצו למערער במהלך השנים 2001-2002 טרם תיקון 132 לפקודה, ובין האופציות שהוקצו בשנת 2003. ביחס לאופציות הבלתי סחירות שהוקצו למערער בשנים 2001-2002, ועל סמך פסיקות בית המשפט העליון, קבע בית המשפט כי על אופציות אלו שהוקצו למערער במסגרת יחסי עובד מעביד בתוכנית ללא נאמן ואשר לא נתקיימו לגביה הוראות סעיף 102 לפקודה, חלה הוראת סעיף 3(ט) לפקודה, המסווגת את ההכנסה כהכנסת עבודה פירותית לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, והמבהירה את מועד אירוע המס כחל במועד המימוש של האופציות למניות.
ביחס לאופציות הבלתי סחירות שהוקצו למערער בשנת 2003 (לאחר תיקון 132 לפקודה), קבע בית המשפט כי לפי הפרשנות המילולית של סעיף 102(ג)(2) לפקודה כנוסחו לאחר תיקונו, הכנסתו של עובד מהקצאה של זכות (ואופציה בכלל זה) שאינה רשומה למסחר בבורסה, לא תחויב במס במועד ההקצאה אלא במועד המימוש שבו יחול מס פירותי לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, לפי העניין.
לאור האמור, דחה בית המשפט את הערעור וחייב את המערער בהוצאות משפט.
חיפוש 
סגור 
