16/7/2014
נישום הנדרש להגיש הצהרת הון עליו להעביר לרשות המסים דיווח אודות הנכסים הנמצאים בבעלותו והתחייבויותיו נכון לתאריך מסוים. השמטת נתון במסגרת הצהרת ההון שנעשתה במזיד, בכוונה להתחמק ממס, הינה בבחינת הגשת דו"ח כוזב לרשות המיסים המהווה עבירה פלילית בחובה עד 7 שנות מאסר וקנסות כבדים. על רקע האירועים האחרונים בדבר פרישתו של ח"כ בנימין בן אליעזר מהמרוץ לנשיאות עולה לכותרות חשיבות סוגיית דיווח הצהרת ההון. בנוסף, למי שסטה מדרך הישר, במכוון או שלא, השאירה הרשות פתח בדמות "גילוי מרצון" אשר מעניק לאחר מעשה חסינות מפתיחת הליך פלילי במקרים מסוימים.
פרישתו של ח"כ בנימין בן-אליעזר מהמרוץ לנשיאות כ-4 ימים לפני קיום הבחירות מעלה בפנינו שתי סוגיות כבדות משקל. ראשית הפרשה, מבלי להביע דעה באשר למידת האשמה אם בכלל, פוגעת בשמם של הפוליטיקאים במדינה ובסטיגמה שנוצרה עם השנים ככאלו שדואגים ראשית לעצמם ולבעלי ההון שמממנים אותם. חשיבות חשיפת ההון של נבחרי ציבור שקולה לשקיפות בה אנו מצפים שיפעל נבחר הציבור. חשוב שהציבור ידע כי נציגו פועל בראש ובראשונה למען הציבור ולא לשם החזר טובות הנאה לאלו שמימנו את דרכו לתפקיד. סוגיה נוספת שמעלה הפרשה, והיא סוגיה הנוגעת לציבור רחב ולא רק לנבחרי ציבור, הינה סוגיית הצהרות ההון המוגשת לפקיד השומה בהתאם לדרישתו, כפי שהוסמך בפקודה.
מהי הצהרת הון?
הצהרת הון הינה דיווח של נישום לרשות המיסים אודות נכסיו והתחייבויותיו נכון לתאריך מסוים. לרוב נדרשים להגיש הצהרת הון מי שחייבים בהגשת דו"ח שנתי על הכנסות, כלומר עצמאים ובעלי חברות, וכן שכירים שהכנסתם עולה על סכום מסוים שנקבע בתקנות. הדרישה היא להגשה חוזרת אחת למספר שנים או על רקע חשד להעלמת מס. ההצהרה צריכה לכלול נכסים וזכויות בנכסים שיש בבעלות הנישום, לרבות חשבונות בנק בחול, מנגד יירשמו כל התחייבויותיו של הנישום כגון הלוואות שעליו להחזיר. השמטת נתון במסגרת הצהרת ההון, דוגמת חשבון בנק במדינה זרה, שנעשתה במזיד, בכוונה להתחמק ממס, הינה בבחינת הגשת דו"ח כוזב לרשות המיסים המהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים הנישום או שני העונשים כאחד.
לכן, לנישום אשר סטה מדרך הישר, במכוון או שלא במכוון, מומלץ לנצל את הפתח שהשאירה הרשות כחלק ממלחמתה בעבירות המס השונות. בשנת 2005 פרסמה הרשות את נוהל "הגילוי מרצון" במסגרתו אפשרה לתושבי ישראל לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים. העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. יובהר, כי הליך הגילוי מרצון אינו חל על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דוחות.
הליך "גילוי מרצון" מעניק לנישום יתרון כפול. בפן המוסרי, תחושת הסולידריות כי על כל אזרח להשתתף בנטל הלאומי ולשלם על השירותים שמספקת המדינה. בפן הכלכלי-פלילי-תועלתני, סיום הצורך להתנהל בהיחבא אל מול הרשות מחשש שמע ייתפס הנישום והוא יעמוד בפני הליכים פליליים העשויים לגרור עיצומים כספיים ואף עונש מאסר. לעומת זאת, נקיטה בהליך של זה יעביר את הטיפול להליך האזרחי, זאת כל עוד לא הופרו התנאים המקדימים שפורטו לעיל. יודגש, כי היקף החסינות מפני הליך פלילי יהיה רק לגבי המידע שנמסר לרשות המסים במסגרת ההליך.
לאור האמור, בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. עוה"ד המקצוען בתחום ידע לטפל בנושא מבלי שהאזרח יידרש לחקירה או ברור בפני רשויות המס. עוה"ד ידע לבצע כל שנדרש עבורו ולייצג האזרח מול כל הגורמים הנדרשים, ללא כל מעורבות מצד האזרח. עוה"ד גם ידע לסיים את הפרשה תוך נטרול כל חשיפה פלילית, במינימום נזק, ככול שהחוק יאפשר. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום.
חיפוש 
סגור 
