מאת:

כידוע, ביום 1.2.14 פסק בית המשפט העליון בעניין מלכיאלי (ע"א 8114/09) כי מקום שבו מתקיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג, לא ניתן לאפשר להם חישוב נפרד של המס על הכנסותיהם וכי רק מקום שבו מקורה של התלות נובע מאחת משלושת חזקות התלות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ניתן לאפשר לבני הזוג לסתור את חזקת התלות.
 
כתוצאה מפסק דין זה, חוייבו זוגות רבים בחישוב מס מאוחד על הכנסותיהם בגין כל שנות המס הפתוחות שקדמו לשנת המס 2014 אשר בה תוקן סעיף 66 לפקודה.
להפתעת אותם זוגות, מתברר כי לא זו בלבד שחוייבו הם לשלם מס גבוה יותר עקב איחוד הכנסותיהם, אלא שבנוסף לכך, המוסד לביטוח הלאומי דרש מהם לשלם כפל דמי ביטוח לאומי!
 
כך למשל, אישה שעבדה כשכירה אצל בעלה, ושילמה דמי ביטוח לאומי באופן שוטף כסכום כספי שירד ממשכורתה מידי חודש, נדרש עתה בעלה ע"י המוסד לביטוח לאומי, לאחר שאוחדה הכנסתה עם הכנסתו לצורכי חישוב חבות מס ההכנסה, לשלם שוב דמי ביטוח לאומי גם בגין המרכיב של הכנסת האישה שיוחס לו ואשר כאמור כבר שולמו דמי ביטוח לאומי בגינו (להלן: "כפל דמי ביטוח לאומי").
 
לאחרונה, במסגרת הליכי ערעור על שומות שהוצאו לנישומים אשר יוצגו ע"י עו"ד תמיר קלדרון ועו"ד רימון זינאתי ממשרד דורון טיקוצקי צדרבוים, הוצג בפני בית המשפט המחוזי גם עיוות זה בנוגע לדרישת המוסד לביטוח לאומי כי הבעל ישלם דמי ביטוח לאומי גם בגין הכנסת אשתו שיוחסה לו במסגרת החישוב המאוחד ושכבר שולמו כאמור דמי ביטוח לאומי בגינה ע"י האישה.
 
רשות המיסים מצידה טענה לאורך כל הדרך כי הפתרון נמצא בידי המוסד לביטוח לאומי שאינו מבין כי החישוב המאוחד נועד רק לצורך חישוב חבות מס ההכנסה של בן הזוג הרשום ואינו רלבנטי לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי. לעומתה, טענו עו"ד תמיר קלדרון ועו"ד רימון זינאתי כי הפתרון נמצא בידי רשות המיסים דווקא מאחר שהמוסד לביטוח לאומי מקבל בסך הכל את הנתונים מרשות המיסים ולפיהם מחשב הוא את החבות בדמי ביטוח לאומי, מצב דברים אשר גרם לאותם זוגות ליפול בין הכיסאות מקום בו רשות המיסים והמוסד לביטוח לאומי מטילים כל אחד את האחריות על הצד השני.
 
במסגרת אותם הליכי ערעור שומתיים, ולנוכח טענות שהועלו ע"י עו"ד תמיר קלדרון ועו"ד רימון זינאתי בפני בית המשפט המחוזי בעניין זה, נאלצה רשות המיסים לחזור בה מעמדתה, לקבל אחריות על העיוות האמור ולערוך שינויים בשומות של הנישומים הרלבנטיים ובכך למעשה סיפקה פתרון לסוגיית כפל דמי הביטוח הלאומי מה שחסך מאותם זוגות כפל תשלום דמי ביטוח לאומי של עשרות אלפי שקלים חדשים.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מס הכנסה מבקש מס נוסף, מה עלי לעשות?

מאת: אלי דורון, עו"ד

תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.

מכירת מניות בחברה - מדריך מקיף לפי הדין הישראלי

מאת: אלי דורון, עו"ד

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.

מיסוי חברות מעטים ובעלי מניות על "רווחיות עודפת"

מאת: אלי דורון, עו"ד

מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.