12/9/2013
פורסם גם ב- TheMarker
כחלק ממלחמתה של רשות המסים בעבירות המס השונות בישראל פרסמה הרשות בשנת 2005 את נוהל "הגילוי מרצון" במסגרתו אפשרה היא לאפשר לתושבי ישראל (כתוצאה מתחולת המס הפרסונאלית והטריטוריאלית הנוהגת בישראל החל מ 1.1.03) לדווח מרצונם על עבירות מס שביצעו ובתמורה העניקה להם חסינות מפני הליכים פליליים.
בשנת 2011 פרסמה הרשות הוראת שעה לגבי נוהל גילוי מרצון במסגרתו הוענקו לנישומים מספר הקלות בתחום הגבייה. הוראת שעה זו הסתיימה בסוף חודש ספטמבר 2012 אולם "נוהל הגילוי מרצון" עדיין שריר וקיים, והלכה למעשה רבים עושים בו שמוש ופונים בהליך של גילוי מרצון גם כיום.
העבירות המטופלות במסגרת הנוהל הנן השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. יובהר, כי הליך הגילוי מרצון אינו חל על עבירות בסיסיות כגון אי הגשת דוחות.
כדי שההליך יחול בעניין הנישום עליו לעמוד במספר תנאים:
- הפנייה לרשות המסים חייבת להיות כנה, מלאה ונאותה ולא בעקבות חקירה שמתקיימת נגד הנישום.
- לרשות המסים ו/או לכל רשות שלטונית אחרת לא היה מידע קודם הקשור למידע שנמסר במהלך הגילוי, לרבות מידע אודות חברות קשורות או שותף.
- הרשות לא החלה בבחינה גם במישור האזרחי בעניין תיקים שקשורים לנישום.
- המידע שנמסר לא כלול באף הליך, תביעה או כתב אישום המתנהל בבית המשפט.
- תשלום המס יהיה תוך פרק זמן קצוב מראש על-ידי הרשות.
מדוע אם כן יום הכיפורים הוא זמן טוב לגילוי מרצון?
הטעם לכך הוא כפול. בפן המוסרי, בכל אזרח מקוננת התחושה שעליו לשלם עבור השירותים שמקבל הוא מהמדינה לרבות ביטחון, חינוך, תשתיות וכד'. תחושה זו מתחדדת לקראת הצום הממשמש ובא ומחדדת את תחושת הסולידריות להשתתף בנטל הלאומי. בפן הכלכלי-פלילי-תועלתני, הנישום נמצא במרוץ מול רשות המסים בדבר חשיפת עבירותיו. שכן, נישום שייתפס על-ידי הרשות בטרם גילה מרצון עבירותיו צפוי לעמוד בפני הליכים פליליים, העשויים לגרור אחריהם עיצומים כספיים כבדים ואף עונש מאסר. לעומת זאת, נקיטה בהליך של גילוי מרצון יעביר את הטיפול להליך האזרחי, זאת כל עוד לא הופרו התנאים המקדימים שפורטו לעיל.
יודגש, כי היקף החסינות יהיה רק לגבי המידע שנמסר לרשות המסים במסגרת ההליך.
המקרים הנפוצים המטופלים במסגרת ההליך הנם הכנסות של תושבי ישראל מנכסים הממוקמים בחו"ל, הכנסות החייבות בדיווח ובמס בישראל בשל שיטת המס הפרסונאלית הקיימת בישראל. אין באמור לעיל, בכדי לגרוע בתחולת הנוהל על "כספים שחורים" שהופקו בתוך שטח מדינת ישאל.
נישום, לרבות בעל תפקיד בתאגיד, מיופה כוח או כל אדם אחר המעוניין ליהנות מיתרונות ההליך נדרש לפנות לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים, ולפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון, לרבות אומדן לגבי אובדן המס. על הפונה יהיה להגיש הצהרת אמת ולתקן את המחדל, רוצה לומר, לשלם את מלוא המס.
על אף יתרונות ההליך, הוא אינו חף מפגמים. ראשית, התנאים המקדמיים שפורטו, חרף היותם מובנים לכאורה, אינם פשוטים כלל ועיקר ודורשים בדיקה מעמיקה. אי עמידה בהם תגרור דחיית הבקשה ותאפשר לרשות לפתוח כנגד הנישום בהליכים פליליים ואזרחיים. שנית, לעתים המגלה מרצון אינו ה"עבריין" בפועל ולכן אין ברשותו את כל המידע הנדרש למסירת הצהרת אמת. שלישית, הפניה עשויה לגרור פתיחת שומות קודמות ולגרור הליכים נוספים, לרבות הגדלת היקף המס הנדרש.
בטרם הגשת בקשה לגילוי מרצון, המלצתנו להיוועץ בעורך דין המתמחה בנושא שכן מדובר בהליך סבוך. בדיקה של גורם מומחה בתחום תקטין את הסיכון משמעותית לתחולת אחד מסייגי ההליך בעניינו של הנישום, זאת באמצעות בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום. לא זו אף זו, ככל שמדובר בהכנסה שהופקה מחוץ לישראל, הרי שיש להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי בינלאומי ובאמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זאת לצורך סיווג הכנסתו של הנישום וזכאותו לקבלת זיכויים ממס זר ששולם בחו"ל.
חיפוש 
סגור 
