בימים האחרונים, פרסם איגוד תחקירני העיתונות הבינ"ל (ICIJ) רשימה הכוללת למעלה ממאה אלף חברות offshore מרחבי העולם, הרשומות לכאורה במדינות המשמשות כמקלטי מס ואף בחלק מן החברות נחשפו שמות בעלי המניות, דירקטורים ומנהלים.
בין החברות הנמצאות ברשימה, מופיעות כ-130 חברות הקשורות בדרכים שונות לישראל באמצעות ממנהלי החברות, בעליה, חברי הדירקטוריון, עורכי הדין של החברה וכדומה. ככלל, מקלטי מס הנן מדינות המנסות למשוך משקיעים זרים באמצעות הטבות מס גדולות, בדמות שיעורי מס נמוכים, חיסיון ועוד. בין מדינות אלו ניתן למנות את איי הבתולה, פנמה, קפריסין, איי הבהאמס, איי סיישל, אירלנד, בולגריה, הונג קונג, סינגפור ועוד. יצוין, כי רישום חברה במדינת מקלט מס, אין משמעה בהכרח כי החברה מעלימה מס.
אמנם פקודת מס הכנסה בישראל אינה אוסרת ביצוע תכנון מס מתוך מטרה לחסוך במס המשולם על פעילות בין לאומית, אלא שיחד עם זאת, קיימים בפקודה מספר סעיפים אנטי תכנוניים שמטרתם למנוע התחמקות ממס ו/או פטור מוחלט מתשלום מס בישראל באמצעות שימוש בחברות זרות הממוקמות במקלטי מס.
בשנת 2003, כחלק מרפורמת המס במדינת ישראל, קיימת חובת דיווח על עצם ההחזקה בחברות זרות וכן חובת גילוי בדבר אחזקה בחברות הנמצאות במקלטי מס ו/או קבלת כספים מחברות אלה. תגובתה של רשות המיסים לא אחרה לבוא: "המידע שהתפרסם בסוף השבוע האחרון... ביחס למקלטי המס וכלל גם שמותיהם של אנשי עסקים וחברות בבעלות ישראלים, ייבק על ידי הרשות, ומצטרף למידעים הרבים שאנו מקבלים לאחרונה וצפויים לקבל במסגרת שיתופי הפעולה עם מדינות וארגונים בעולם כחלק מהמאבק בהלבנת בהון השחור"
מאבקה של רשות המיסים יתבצע, במקרה זה, בשני מישורים: הראשון, בדיקה בדבר אי דיווח על אחזקה בחברה זרה ו/או חברה הרשומה במקלט מס, בניגוד לחוק, כאמור; והשני, בדיקה בדבר התחמקות והעלמת מס המהווה עבירה פלילית חמורה יותר במדינת ישראל.
הפתרון למצב זה נמצא במסגרת הליך הנקרא "גילוי מרצון" ותלוי במהירות התגובה של המחזיק בחברה זרה. מדובר בהליך המוכר בחוק ובמסגרתו ניתנת לישראלים המחזיקים כספים, הון, רכוש, חברות בחו"ל אשר לא דווחו בישראל, לפנות אל רשות המיסים בישראל מרצונם החופשי ולהצהיר על אותם האחזקות והכספים ובכך להקנות הגנה מהליך פלילי. הדיווח על כספים אלה, כאמור, יכול להיעשות בכל זמן נתון אך לא לאחר פתיחת הליך חקירה ע"י רשות המיסים ועל כך חשובה מהירות תגובתו של הנישום.
לכן, ישראלי המחזיק בחברה זרה ו/או חברה הרשומה במקלט מס אשר לא דיווח על אחזקותיו וכן ישראלי אשר לא דיווח על הכנסה שהפיק מחברות שכאלה בחו"ל ומעוניין למנוע את החשיפה לדין הפלילי, ולהלבין את כספיו בצורה חוקית ורשמית, כדאי שישקול פנייה לרשות המיסים דרך עו"ד מומחה ובקיא בהליך הגילוי מרצון.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נבחן את ההבדלים בין תפקיד חוקר המס לבין תפקיד עורך הדין המגן על הנחקר, תוך התמקדות בסמכויות החוקרים, זכויות הנחקר, תפקיד עורכי הדין בחקירה, אסטרטגיות שני הצדדים, וחשיבות ניסיונו של עורך דין שהיה בעברו חוקר ברשות המסים.
תכליתו העיקרית של החוק היא למנוע הפיכת כסף שחור לכסף לבן, ובמסגרתו נקבעו מנגנונים שונים לחסימת האפשרות להחדיר כספים שמקורם בפשע אל המערכת הפיננסית הלגיטימית . החוק משיג זאת באמצעות קביעת עבירות פליליות ספציפיות להלבנת הון, הטלת חובת דיווח על פעולות כספיות חשודות, והסדרת כלים לחילוט והחרמת רכוש שמקורו בעבירה. מטרות אלה נועדו להגן על יציבות הכלכלה ולהבטיח כי עבריינים לא ייהנו מרווחי פשעם, ובכך לצמצם את היקף הפשיעה הכלכלית החמורה.
הצוות שלנו זמין עבורכם 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ופועל בפריסה ארצית מלאה מול כלל גופי החקירה, לרבות להב 433, משטרת ישראל, חקירות מע"מ, חקירות מס הכנסה ועוד. אנו מחויבים לשירות מקצועי, דיסקרטי ואישי, עם חשיבה יצירתית ויכולת מוכחת במציאת פתרונות מחוץ לקופסה. אל תמתינו! פנו אלינו כבר בשלבי החקירה הראשונים להבטחת התוצאה הטובה ביותר עבורכם. לכל שאלה, אתם מוזמנים לפנות לעו"ד אלי דורון , בנייד – 0544251054
חיפוש 
סגור 
