5/8/2013
נוכח המגמה הניכרת היטב בימים אלו, במסגרתה אנשי עסקים שעזבו את ישראל והעתיקו את מרכז חייהם למקומות שונים בעולם, מבקשים לבחון את האפשרות לחזור לישראל, מצאנו לעשות מעט סדר בדברים במסגרת רשימה זו.
מטבע הדברים, עבור יחידים שעזבו את ישראל ושוקלים חזרה ארצה, סוגיית המס עלולה להוות שיקול מהותי בהחלטתם.
חשוב לזכור כי הגדרתו של אדם כתושב ישראל, תושב חוזר או כתושב חוץ משליכה במישרין על מעמדו המיסויי של אותו אדם ומתוך כך על חבויות המס החלות עליו. בעבר, פקודת מס הכנסה הגדירה אדם כ-"תושב חוץ" על כל "מי שאינו תושב ישראל". יחד עם זאת, החל מיום 1.1.07 הורחבה ההגדרה של "תושב חוץ" מתוך מטרה לאפשר וודאות לנישומים, זאת באמצעות החלת מבחן טכני, כמותי, אשר עמידה בתנאיו יש בה כדי לסווג יחיד כתושב חוץ.
תושב חוץ מוגדר בפקודת מס הכנסה כמי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד אשר שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת המס, ובשנץ המס שלאחריה, וכן יחיד שמרכז חיין לא היה בישראל בתקופה הנבחנת.
תיקון זה, שכאמור נועד בכדי ליצור וודאות אצל הנישומים, מאפשר לנישומים אגב כך את תכנון מעשיהם מראש. בהתאם לתיקון, מעמד של "תושב חוץ" יכול לקבל אף מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלו. יוצא אפוא, כי ייתכנו מקרים של ניתוק תושבות באופן חד כבר החל ב- day one ואף קודם לכן. זאת בניגוד לפרקטיקה הנהוגה על ידי רשות המסים לפיה ניתוק התושבות הנו בדרך כלל תהליך הדרגתי. בהתאם לחזקה דנן ניתוק התושבות הנו מיידי.
מן הראוי להוסיף כי לעניין תושבי חוץ, שומרת ישראל על זכות המיסוי בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, היינו, תושב חוץ יחויב במס על הכנסתו הפירותית ו/או ההונית, אשר הופקה או נצמחה בישראל, זאת בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס.
כאמור, תושב חוץ יחויב במס בישראל רק אם הפיק הכנסות פרותיות או הוניות בישראל בהתאם לכללי המקור כאמור, הכל בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינתו של הנישום.
לאור האמור לעיל, ישנה חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי- מיסויי בטרם החזרה ארצה, שיהא בו כדי להסביר ליחיד את זכויותיו וחובותיו במישור המס, הצומחות מחזרתו הצפויה.