14/1/2013
באחרונה התקבל בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין תקדימי אשר עשוי להגביל מאוד את יכולתו של פקיד השומה לגבות מיסים באופן רטרואקטיבי עבור תשלום מס לשנים סגורות מחמת התיישנות. השופטת חדווה וינבאום וולצקי שישבה בדין קיבלה את עיקר טענותיו של המערער אשר יוצג על ידי עורכת הדין יאנה שפירו ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי. פסק הדין התקדימי משפיע רבות על תביעות מס קיימות וכמו כן על נישומים עתידיים אשר כעת יתכן כי שומת המס שלהם תפחת באופן ניכר.
הסוגייה שנדונה בפסק הדין היתה בעניין הגידול הלא מוסבר בהונו של הנישום בעל נגריה. הסיפור החל כאשר פקיד השומה הבחין כי במהלך 5 שנים גדל הונו של הנישום בצורה משמעותית וללא הסבר המניח את הדעת. כיוון שהנישום לא דיווח על כך לרשויות המס החליט פקיד השומה כי מרגע שנודע דבר גידול ההון הרי שיש למסותו באופן רטרואקטיבי.
הבעיה היא שחלק מהשנים בהן חל הגידול בהון עברו מזמן וחלה עליהן ההתישנות של דיני המיסים, כלומר מדובר "בשנים סגורות". פקיד השומה מצידו החליט כי הוא מתיחס לגידול בהון כאילו קרה כולו בשנים המאוחרות יותר, כלומר "בשנים הפתוחות" לשומה.
חשוב לציין כי להפרשי ההון המחושבים על בסיס שתי הצהרות ההון מתווסף אף רכיב ה"שימושים", קרי, הוצאות שהוציא הנישום בכל התקופה המחושבת, לרבות תשלומי מס הכנסה וביטוח בריאות אשר הוצאו הן בשנים הסגורות והן בשנים הפתוחות. כל הסך האמור, הכולל את ההפרשים הנובעים משתי הצהרות ההון בתוספת ה"שימושים", מתווסף כתוספת הכנסה לשנים הפתוחות בלבד, זאת בין אם ההוצאות שחושבו במסגרת ה"שימושים" הוצאו בשנים הסגורות ובין אם לאו.
חיפוש 
סגור 
