סעיף 12 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מעניק למועצת רואי החשבון סמכות לחקור בעצמה או על ידי מי שתמנה לכך מבין חבריה, כל מקרה שהובא לידיעתה ובו נאשם רואה חשבון בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
האמור מתייחס הן להתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, בין שהתנהגות זו נקבעה בחוק רואי חשבון או בתקנות ובין אם לאו, והן למקרה שבו נתחייב רואה חשבון בדין על עבירה שיש בה קלון, ובלבד שתינתן הזדמנות לרואה החשבון הנאשם להשיב על האשמה ולהתגונן.
לפי סעיף 12, לאחר חקירה כאמור, רשאית המועצה, אם תראה לעשות כך למען הגנת הציבור או שמו הטוב של המקצוע, להחליט על אחד מאלה: (1) התראה ברואה החשבון; (2) נזיפה ברואה החשבון; (3) הפסקת תוקף הרשיון לתקופה שתקבע; (4) ביטול הרשיון.
בהתאם לתקנה 3(4) לתקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר) (הוראת שעה), התשס"ג-2003, חזקה שרואה חשבון מבקר מצוי בניגוד עניינים או שנפגעה אי תלותו במבוקר, אם הוא עסק או עוסק במהלך תקופת הביקורת או בשנה שקדמה לה, בין השאר, בהערכת שווי של המבוקר, זולת אם הערכת שווי זו לא נערכה בעבור המבוקר, ומתקיימים בה כל אלה במצטבר: (א) הערכת השווי נערכה לפני תקופת הביקורת; (ב) הערכת השווי נערכה בעבור מי שלא היה בעל השליטה במבוקר, בעת עריכתה.
באחד המקרים שנדון לא מכבר בפני מועצת רואי החשבון, דובר ברואה חשבון אשר ערך הערכות שווי לחברות המבוקרות על ידו במהלך תקופת הביקורת. ביחס למקרה המתואר, החליטה מועצת רואי החשבון להטיל על רואה החשבון הנדון עונש של התראה, ולפרסם את פרטי המקרה, על שמצאה אותו אשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, כאמור בסעיף 12 ובתקנה 3(4) הנ"ל.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
מדובר לא פחות מרעידת אדמה, סעיף 62א שבמתכונתו המקורית, בא להתמודד עם תופעת "חברות הארנק" אשר ניצלו לרעה את יתרונות המיסוי הדו שלבי, הפך כעת לאחר תיקון 277 לסעיף רחב הרבה יותר. תיקון 277 מסמן עידן חדש במיסוי בישראל.