ישראל הינה מדינה קטנה ולה כלכלה קטנה - אמנם ביחס לגודלה נמצאת היא במדדי "עושר" חיוביים אך אין ספק שלקברניטיה יש אינטרס מובהק לעודד עלייה ולעודד יורדים לחזור ארצה.
בתוך האמור המדינה אף מעודדת עלייה באמצעות תמיכה כלכלית ישירה ו/או עקיפה. למטרה זו מדינת ישראל חוקקה במסגרת תיקון 168 לפקודה המסים [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה ו/או הרפורמה") "חוקי עידוד עלייה" - בין השאר נקבע כי תושבים חוזרים שחזרו ארצה אחרי ששהו בחו"ל בין 6 ל-10 שנים רצופות (או לפחות 3 שנים רצופות אם עזבו את ישראל עד ליום 31.12.2008), זכאים להטבות מס כגון פטור ממס על הכנסות פסיביות הנובעות מנכסים שרכשו לאחר שחדלו להיות תושבי ישראל, פטור על רווחי הון ממכירת אותם נכסים לתקופה של 10 שנים ופטור למשך 5 שנים מהכנסות ריבית ודיבידנד מ-"ניירות ערך מוטבים". כמו כן המדינה מעניקה לעולים חדשים, באופן אחיד, רחב וברור, פטור ממס לכלל ההכנסות המופקות או הנצמחות מחוץ לישראל, למשך 10 שנים מיום העלייה. הפטור מקיף את מכלול ההכנסות, האקטיביות והפסיביות, בין אם מקורן מרווחי הון ממימוש נכסים והשקעות מחוץ לישראל ובין מהכנסות שוטפות שהופקו מחוץ לישראל.
הבעיה היא כי יש בנמצא שורה ארוכה של עולים חדשים ותושבים חוזרים אשר "מתרגלים" לתקופת הפטור ומשכך גם לאחר שתקופה זו חולפת, מתקשים הם להתחיל ולדווח בישראל על כל אותן הכנסות המופקות בחו"ל ו/או על אותה פעילות אשר על פני שנים ארוכות נמנעו הם מלדווח ומלשלם עליה מס בישראל. כך לדוגמא, יוצא שעולה חדש או תושב חוזר ותיק שעלה לישראל בעודו מחזיק פעילות עסקית מניבה, עסק פעיל במדינה זרה, "שוכח" לא אחת, להתחיל ולדווח על ההכנסות האלה בחלוף תקופת הפטור ובפועל ממשיך הוא ליהנות מההכנסות אותן הוא מפיק בחו"ל מבלי לשלם את המס לקופה הציבורית הישראלית. דוגמא זו אף מתחדדת כאשר מדובר בחשבון בנק "פאסיבי" מחוץ לישראל המייצר הכנסות ריבית ורווחי הון לאורך שנים ואלו מחויבים במס בישראל בתום תקופת הפטור.
רשות המס הישראלית מודעת לאותם תושבים ומשכך פועלת היא ללא לאות לאתרם. לרשות המס בישראל חיבור לכל התוכנות הממשלתיות בעזרתן יכולה היא לדלות פרטים ברורים בנוגע לתושבים שעלו לישראל ו/או חזרו לישראל, כך שיחסית קל לבחון את פעילותם ולבדוק האם ועד כמה הם מדווחים על פי דיני המדינה. בשל כך ומטעמים ברורים, טבעי הוא כי כל אדם הנמצא בסטטוס שכזה, קרי נמנע עד היום מלדווח על הכנסות, טוב יעשה באם יפעל לאלתר לטובת דיווח ותשלום המס המלא המתחייב בגין כלל הכנסותיו שלא דווחו, וזאת באמצעות הליך גילוי מרצון.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
במאמר זה נסביר מהי הקצאת מניות בפרמיה לפי הדין הישראלי, נבחן את יתרונותיה לחברה ולמשקיע, ננתח היבטי מס רלוונטיים (לרבות מתי ההקצאה עלולה להיחשב “אירוע מס”), ונדגיש את החשיבות של ליווי משפטי בעריכת העסקה, לרבות התאמות בתקנון והסכמות בין בעלי המניות.
תושבי ישראל כפופים לשיטת מס פרוגרסיבית, המחייבת אותם לדווח ולשלם מס על כל הכנסותיהם ברחבי העולם – הן מהמקורות בישראל והן מהכנסות מחוץ לארץ. עיקרון זה נובע מפקודת מס הכנסה, הקובעת שגם אם ההכנסה הופקה מעבר לים, על התושב הישראלי לכלול אותה בדיווחיו ולשאת במס בהתאם. לעומת זאת, מי שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסות המופקות בישראל. חובת הדיווח הגלובלית נועדה למנוע מצב שבו תושבי ישראל ימנעו ממס באמצעות הפקת הכנסות בחו”ל, והיא מטילה אחריות מלאה על הנישומים לכלול את כלל מקורות ההכנסה שלהם בדו”חות המס השנתיים.
להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בעסקת מכירת מניות, בהתמקדות בדין הישראלי, שתסייע לכם להבין את מורכבות התהליך ולהתכונן אליו כראוי.
חיפוש 
סגור 
